מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
מכתב על גבי גלויה (כ-16 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי "מאיר ראזענבוים". קרעטשניף, [סיון] תרס"ה [1905].
נשלח אל בנו הרה"ק רבי איתמר מנדבורנה שהתגורר אז בעיר טשרנוביץ. המכתב כולל ברכות רבות, ודיווח על מצב בריאותה של האם הרבנית שעברה ניתוח עיניים: "בעזרת הש"י... החיים והשלו' וכל טוב סלה והצלחה טובה וסיעתא דשמיא בכל הענינים לכבוד בני ידידי הרב האברך החסיד המפורסים כו' מוה"ר איתמר נ"י שליט"א...". האדמו"ר מספר על המברק שקיבל על הצלחת הניתוח, על התקוות לרפואתה השלימה, והוא מבקש מהבן שיתפלל ויפעל ישועה לרפואתה של אמו: "...רק שצריכין עוד לרחמים גדולים שיהיה טוב עד גמירא... לכן עליך בני מוטל הדבר לקיים כיב[ו]ד אב וכיב[ו]ד אם, שתבקש רחמים מלפני אבינו בעל רחמים, שיופיע רחמיו וחסדיו ברפואה שלימה על אמך תחי' שתבוא במהרה לבית בחוש הראות בשלימות... לעורר רחמים בשביל אמך תחי' לרפואה שלימה מן השמים... מנאי אביך המצפה לשמוע ולהשמיע בשורות טובות וישועות ורפואות. מאיר ראזענבוים".
האדמו"ר רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף (תרי"ב-תרס"ח), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, וחתן רבי יחיאל מדורוהוי (נכדו של רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים"). נהג כאדמו"ר בחיי אביו בעיר יאסי ובשנת תרנ"ו עבר לקרטשניף שליד סיגט. חסידים רבים הסתופפו בצילו. מפורסם במופתיו ונפלאותיו, והיה היחידי מבין אחיו שהורשה ע"י אביו לכתוב קמיעות. בניו האדמו"רים: רבי אליעזר זאב מקרטשניף, רבי איתמר מנדבורנה, רבי יעקב ישכר בער מסלוטפינא, רבי יצחק מראחוב ורבי מרדכי מראחוב.
בנו מקבל המכתב, האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה (תרמ"ו-תשל"ג, אנצ' לחסידות א', עמ' ריב-ריג), חתן רבי אשר ישעיה מקולבוסוב (רופשיץ). כבר בצעירותו בשנת תרס"א (בחיי אביו) הוכתר לאדמו"ר בצ'רנוביץ, ובהמשך כיהן כאדמו"ר על מקום אבותיו בעיר קרעטשניף. ניצל בשואה ועבר לארה"ב בשנת תש"ז. עלה לישראל בשנת תשכ"ט וקבע את חצרו בעיר תל-אביב, לשם נהרו אליו חסידים רבים להתברך מפיו. בסוף ימיו נחשב לזקן אדמו"רי נדבורנה בארץ-ישראל. מבניו, האדמו"רים רבי חיים מרדכי מנדבורנה, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, רבי אשר ישעיה מנדבורנה-חדרה, ועוד.
[1] גלויית דואר. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש מבעלזא רבי אהרן רוקח. [בעלז, ראשית שנת תרפ"ח בקירוב].
מכתב בעניין ציבורי שנשלח לעיר וינה אל קרובו – האדמו"ר מטשורטקוב רבי ישראל פרידמן. רוב המכתב בכתיבת ידי סופר, ובשוליו הוסיף האדמו"ר דברי-סיום בעצם כתב ידו (כשתי שורות ומחצה בדיו שונה): "דברי ש"ב הכותב למען חיזוק דתוה"ק ודו"ש כק"ה [שאר בשרו הכותב למען דת התורה הקדושה ודורש שלום כבוד קדושתו הרמה] באהבה, הק' אהרן מבעלזא".
גוף המכתב עוסק בצורך להתארגנות הציבור החרדי לקראת הבחירות למועצות הקהילות בפולין, והאדמו"ר קורא לקיים אסיפת רבנים בנושא:
"בעזה"ש, בעלז.
רב ברכות וכט"ס לכ"ק ש"ב ה"ה [לכבוד קדושת שאר בשרי הלא הוא] הרב הצדיק המפורסים בשער בת רבים בנש"ק חו"פ [בנן של קדושים, חסידא ופרישא] שלשלת היוחסין עטרת ישראל כקש"ת מוה"ר ישראל שליט"א.
אחד"ש כק"ה [אחר דרישת כבוד קדושתו הרמה], מכתבו הגיעני, והנה אם בהענין של הבחירה להקהיל[ו]ת יש דורשין באיז'[ה] מקומ[ו]ת לשבח, אבל יש עוד ענינים בהדיקרעט [=בפקודה הממשלתית] אשר ממש נוגעים להירוס דתוה"ק ח"ו [להריסת דת תורה הקדושה, חס ושלום], כמו שאלות בחירת הרבנים, ועוד. לזאת מוכרחים אנחנו לעשות אסיפה מרבנים לטכס עצה בזה, ויש תקוה טובה שע"י ארגיניזאציע [=התארגנות ציבורית] מרבנים ביכולת לפעול לטובת אחב"י בכל ענינים. לזאת בקשתינו מכ"ק ש"ב שליט"א שימחול נא למען חיזוק דתוה"ק ולכתוב להרבנים אנ"ש שיחי', שיתאספו ביום המוגבל אתנו יחד, ולהיות עמנו באגודה אחת, ומחמת גודל הנחיצות מהדברים והנחוץ שיהי' המכתב קדשו במוקדם אפשרי והשי"ת יגמור בעדינו לטובה...".
מהמכתב שלפנינו, שנכתב בראשית ימי כהונתו של הרב הקדוש רבי אהרן רוקח כאדמו"ר מבעלזא (על מקום אביו הקדוש שנפטר בחודש חשוון תרפ"ז), ניכר מעמדו הרם של האדמו"ר מבעלז בהנהגה הכללית של היהדות החרדית בפולין. רבי אהרן פונה אל הרב הקדוש מטשורטקוב, שהיה מגדולי מנהיגי היהדות החרדית ונשיא "מועצת גדולי התורה", ומביע בפניו דעה ברורה וחדשה ביחס לחוק הבחירות למועצות של הקהילות היהודיות, מעורר את תשומת לבו לחששות שמעורר החוק החדש, וקורא לאסיפת רבנים להתארגנות ציבורית לבחירות אלו.
הרקע למכתב
ממשלת פולין שלאחר מלחמת העולם הראשונה, העניקה ליהודי ארצם אפשרות מחודשת להקמת קהילות רשמיות ומאורגנות (זכות שנלקחה מהם ע"י הצאר הרוסי בשנת תר"ד). ההוראה להקמת הקהילות יצאה מטעם הממשלה הפולנית בשנים תרפ"ז-תרפ"ח, ובערים השונות החלו בהכנות לקראת בחירות להנהלת הקהילות. במבט ראשון עורר הדבר שמחה ברחוב היהודי. אולם האדמו"ר מבעלז ראה בעיני-קדשו את החשש להריסת יסודות הרבנות ושמירת הדת, העלולה לצמוח מנתינת הכוח למפלגות השונות בהנהלת הקהילות.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז), איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים מנהיגי היהדות באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות, מתוך פרישות מופלגת ובמיעוט אכילה ושינה. נודע כאיש מופת הצופה ברוח הקודש, ומעודד בברכותיו את רבבות אלפי ישראל, אשר נהרו לביתו בבקשת ברכות, עצות וישועות.
בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלז, ונעשה מנהיג לאלפי חסידים, ולאחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים בשל היותו אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו ונמלט מגטו לגטו, עד שבנסי ניסים הוברח לבודפשט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה. משדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. הגיע לארץ ישראל, אך בניו ונכדיו אשר נשארו בגיא ההריגה נרצחו ע"י הנאצים, הי"ד. במהלך בריחתו נתלווה אליו אחיו הצעיר הגאון הקדוש רבי מרדכי רוקח הרב מבילגוריי (אשר איבד אף הוא את כל בני משפחתו בשואה, הי"ד, ונותר ממנו לפליטה בנו האדמו"ר מבעלז רבי יששכר דוב שליט"א, אשר נולד לו מזיווגו השני בארץ ישראל). עם בואו לארץ ישראל קבע האדמו"ר רבי אהרן רוקח את מושבו בתל אביב, שם פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגוריי את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל – בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים.
מקבל המכתב, הרה"ק רבי ישראל פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב (תרי"ד – כסלו תרצ"ד). מגדולי התורה והחסידות המפורסמים, ומהמנהיגים הגדולים של הציבור החרדי בדור שלפני השואה. ממייסדי אגודת ישראל ונשיא "מועצת גדולי התורה". בן הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא (בניו הקדושים של רבינו ישראל מרוז'ין). מהאדמו"רים החשובים לבית רוז'ין. במלחמת העולם הראשונה חרבה חצרו בטשורטקוב שבגליציה, והוא עבר להתגורר בווינה. גדולי תורה רבים היו בקהל אלפי חסידיו כדוגמת המהר"ם שפירא מלובלין (שבעצתו הקים את "ישיבת חכמי לובלין"), מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי.
דף, 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב זה פורסם (עם צילומו) בקובץ "היכל הבעש"ט" (קובץ יא, תמוז תשס"ה, עמ' עז-עח), על פי המקור שלפנינו, שהיה בעבר בגנזי רבי מרדכי הארליג, משב"ק האדמו"ר מטשורטקוב.
מכתבים בחתימת יד-קדשו של רבי "אהרן מבעלזא" נדירים ביותר. המכתב שלפנינו מיוחד ביותר, שכן הוא מוסיף למעלה משתי שורות בעצם כתב-יד-קדשו, זאת מלבד תוכנו החשוב המתעד את מעורבותו ומעמדו הרם של האדמו"ר בהנהגת היהדות החרדית בפולין (על אסיפות הרבנים שיזם הרה"ק מבעלז בשנת תרפ"ח, ראו: אדמו"רי בעלז, חלק ד, עמ' רכה-רכו).
אישור נישואין מודפס מ"ועד עיר לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלים", עם מילוי בכתב-יד על נישואין שנערכו בחודש אלול תרצ"ז [1937], בחתימת יד קדשו של מסדר הקידושין – הרה"ק מאושפיצין, "הק' אלעזר הלוי ראזענפעלד", חתנו של האדמו"ר הראשון מצאנז בעל ה"דברי חיים".
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"ב-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). תלמיד-חבר לבן-גיסו, האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב (הראשון). משנת תרמ"ה רב בבוכניה. בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תרס"ז עבר לכהן כרב וכאדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ), ועל שמה נקרא. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים )בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"(. ערב מלחמת העולם השנייה חזר לפולין ונספה בגטו סוסנוביץ.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ונקבי תיוק.
הזמנה מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, לחתונת בתו הרבנית חיה מושקא עם החתן רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). ריגא, דפוס Splendid, [תרפ"ט 1928]. הזמנה מודפסת בדיו סגולה.
חתונת רבי מנחם מענדל שניאורסון, בנו בכורו של רבי לוי יצחק שניאורסון אב"ד יקטרינוסלב, עם הרבנית חיה מושקא, בתו השנייה של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, נערכה בחצר ישיבת "תומכי תמימים" בעיר ווארשא שבפולין, ביום י"ד כסלו תרפ"ט. לקראת החתונה חילק אב הכלה האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ארבע-עשרה הזמנות שונות. ההזמנות נבדלו זו מזו בצורתן, בסגנונן ובתוכנן – בהתאם לסוג המוזמנים השונים ולמקום מגוריהם (הזמנה נוספת נדפסה על ידי אם הכלה הרבנית נחמה דינה, ונשלחה לידידותיה ומכריה הקרובים בלבד; הזמנה אחרת נשלחה על ידי הורי החתן, רבי לוי יצחק שניאורסון ואשתו הרבנית חנה, שנבצר מהם להגיע לוורשא לחתונת בנם, וחגגו את השמחה במקום מגוריהם יקטרינוסלב).
לפנינו הזמנה נדירה שנשלחה אל אנ"ש חסידי חב"ד, אשר מפני ריחוק המקום נבצר מהם לבוא ולהשתתף בשמחה, ועבורם הוסיף אדמו"ר הריי"ץ בנוסח הפסקה השלישית את הבקשה: "אשר גם מרחוק יואילו נא לשמוח אתנו יחדיו". בשולי ההזמנה נדפסה כתובת למשלוח טלגרמות של אדמו"ר הריי"ץ בווארשא.
[1] דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים כהים. קרעים חסרים (חלקו העליון של הדף קרוע בצורה גסה, עם פגיעה קלה במילה בראש ההזמנה: בעזהי"ת).
נדיר. הזמנה זו לא הופיעה במכירות פומביות.