מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove edit filter edit
- ביבליופיליה (7) Apply ביבליופיליה filter
- ותחריטים (7) Apply ותחריטים filter
- מהדורות (7) Apply מהדורות filter
- ראשונות (7) Apply ראשונות filter
- ראשונות, (7) Apply ראשונות, filter
- bibliophilia (7) Apply bibliophilia filter
- editions, (7) Apply editions, filter
- engrav (7) Apply engrav filter
- first (7) Apply first filter
ספר Portae lucis ("שערי אורה"), מאת רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה (מתורגם ללטינית בידי Paolo Riccio). אאוגסבורג, דפוס Miller, [רע"ו] 1516. לטינית ומעט עברית.
מהדורה ראשונה של חיבור היסוד הקבלי "שערי אורה" (נכתב במאה ה-13), אשר הופיעה בתרגום לטיני כחמישים שנים לפני המהדורה העברית.
בפתח הספר חיתוך עץ צבוע ביד – שער אבן מפואר, ובו יושב מלומד יהודי ומתבונן בעשרה מדליונים מרחפים באוויר, המחוברים זה לזה – "אילן הספירות" הראשון בדפוס (שמות הספירות רשומים בעברית בתוך כל מדליון). בגוף הספר מופיע "אילן ספירות" נוסף, מודפס לבדו על רקע חלק, ובו שמות הספירות מתורגמים ללטינית. תיבות פתיחה מאוירות; דגל מדפיס בעמוד האחרון.
עותק מיוחד ביופיו, בו איור השער, תיבות הפתיחה וחלק מסימני הדפוס נצבעו ביד. כפי הנראה, היה העותק ברשותו של מלומד בעל היכרות עם הלשון העברית, אשר תיקן את צורת האותיות העבריות בדף השער, והוסיף בתוך המדליונים את תרגומם של שמות הספירות ליוונית. בשניים מהעמודים, הוסיף בעל העותק סימני "Manicule" (לטינית: "יד קטנה") – ציורי ידיים קטנות המצביעות על פסקה או שורה מהטקסט, שהיו נהוגים לצורך הדגשה בקרב מלומדי התקופה.
"אילנות ספירות"
חיבורים גרפיים ייחודיים ליהדות, המציגים את השתלשלות העולמות על פי תורת הקבלה. ראשוני האילנות הופיעו ככתבי-יד על גבי מגילות, ולאורך השנים נעשו לצורת אמנות מיוחדת במינה, לעיתים מורכבת ביותר, המשלבת טקסט, צורה ואיור (האילנות שיצרו המקובלים שמשו גם ככלי ריטואלי, באמצעותו היו מציירים במחשבתם את מבנה העולמות במהלך עבודתם הרוחנית). הספר שלפנינו, המציג את האילן הראשון שהופיע בדפוס, חובר בידי רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה (1248-1325 בקירוב), מגדולי המקובלים הספרדים, ונדפס לראשונה במהדורה זו. חיתוך העץ המפורסם שבדף השער מיוחס כיום ל-Leonhard Beck (1480-1542).
[110] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישום בכתב-יד בשולי השער (ישן). קרעים קלים בשולי השער, משוקמים. פגמים קלים. כריכת עור נאה (חדשה).
לקריאה נוספת אודות אילנות ספירות, ראו:
"The Book of Books: Biblical Canon, Dissemination and its People", Bible Lands Museum, Jerusalem, 2013.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, NHB.137.
שני חיבורים מאת רבי יעקב יהודה לאון (כרוכים יחד): Afbeeldinge van den Tempel Salomonis / Afbeeldinge van den Tabernakel. אמשטרדם, Pieter Joosten Messchaert, [תכ"ט] 1669. הולנדית.
שני חיבורים מאת רבי יעקב יהודה לאון – חיבורו אודות בית המקדש (נדפס כטקסט משלים לדגם בית המקדש שבנה לאון), וחיבורו אודות "המשכן" – מבנה המשכן שהצטווה משה רבנו להקים לבני ישראל במדבר – המציגים שחזור של שני המבנים, את הכלים ששמשו בהם ואת המנהגים שנהגו בהם.
לפנינו מהדורה נדירה ביותר, שראתה אור בימי חייו של רבי לאון ושרדה בעותקים מעטים – מתוכם רק עותקים ספורים הכוללים את התחריטים. בעותקים שלפנינו שלושת לוחות התחריט שנדפסו עם החיבורים – שלושתם צבועים ביד בצבעים עזים ומוזהבים – המציגים את מראה מקדש שלמה (איור אשר סיפק השראה לרבים מייצוגי בית המקדש שנוצרו לאחריו), המשכן וכליו, ומפת היערכות שבטי ישראל סביב למשכן.
בפתח הספר העוסק במקדש שלמה מופיעה הטבעה של סמל בית המלוכה ההולנדי אורנז'-נסאו, הנחשבת לדוגמה יוצאת דופן של סמלי מלוכה בספרים יהודים (הטבעת סמלי מלוכה נעשתה בהרשאה בלבד, והעידה שהמלך פרש את חסותו על החיבור והמחבר).
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שתואר בידיו לראשונה על פי הידע המדעי של התקופה. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. עם הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
נדיר, עותקים ספורים ב-OCLC.
שני חיבורים כרוכים יחד: [2] דף, 44 עמ' (עמודים 26-31 נכרכו שלא כסדרם) + [1] לוח תחריט מתקפל (מבנה בית המקדש); [4] דף, 24 עמ' + [2] לוחות תחריטים כפולים. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. נקבי תילוע קלים בכריכה הפנימית האחורית ובדפי הבטנה האחוריים. כריכה ישנה עם דף בטנה קדמי חדש. חותמת דיו ורישום בכתב-יד בצדה הפנימי. בלאי ושפשופים. כיתוב על השדרה.
תערוכה: Only on Paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, Chicago, Columbia College, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.125.
![Las Excelencias de los Hebreos ["מעלות העברים"], מאת יצחק (פרננדו) קרדוזו (Yshac Cardoso). אמשטרדם, דפוס David de C](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/117_1.jpg "\"מעלות העברים\" מאת יצחק קרדוזו, צאצא לאנוסים מפורטוגל – אמשטרדם, 1679")
![Las Excelencias de los Hebreos ["מעלות העברים"], מאת יצחק (פרננדו) קרדוזו (Yshac Cardoso). אמשטרדם, דפוס David de C](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/117_2.jpg "\"מעלות העברים\" מאת יצחק קרדוזו, צאצא לאנוסים מפורטוגל – אמשטרדם, 1679")
Las Excelencias de los Hebreos ["מעלות העברים"], מאת יצחק (פרננדו) קרדוזו (Yshac Cardoso). אמשטרדם, דפוס David de Castro Tartas, [תל"ט] 1679. ספרדית. מהדורה ראשונה.
חיבור אפולוגטי בנושא הדת היהודית, מאת הרופא והפילוסוף יצחק קרדוזו, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל.
החיבור מחולק לשני חלקים (לכל חלק דף שער נפרד): חלקו הראשון עוסק במעלותיו ובמאפייניו הייחודיים של העם היהודי, ודן, בין היתר, בהיותו העם הנבחר. חלקו השני מוקדש להפרכת עלילות והשמצות נגד היהודים, וכולל פרק העוסק בעלילת הדם הנפוצה ביותר – השימוש בדמם של ילדים נוצרים לצורכי פולחן יהודי. תוך דיון נרחב בדת היהודית, דן המחבר גם בניסיונו האישי ובבחירתו לחיות את חייו כיהודי.
בכל אחד מדפי השער משולב חיתוך עץ קטן: בדף השער הראשון נראית יד בוקעת מן השמיים ואוספת פרחים נבולים, ומעליה הכיתוב "el que me esparsio me recogera" [הוא אשר פזרני – יאספני]. בדף השער השני נראית שושנה גדולה פורחת, ומעליה הכתובת "Ellos Maldiziran y yo Bendizire" [הם יקללו ואני אברך]. בתחילת החיבור מופיעים דפי הקדשה ליעקב דה פינטו, יהודי הולנדי ממוצא פורטוגזי, בן לאחת המשפחות העשירות והמשפיעות ביותר באמשטרדם של אותה תקופה.
יצחק (פרננדו) קרדוזו (1603/4-1683) נולד בפורטוגל למשפחת אנוסים. אחיו, אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו, היה מהוגי הדעות המרכזיים של התנועה השבתאית. קרדוזו למד רפואה ופילוסופיה בסלמנקה שבספרד, ולאחר תקופה בה עבד כרופא בעיר ואיאדוליד (Valladolid) השתקע במדריד והיה לרופא בחצרו של המלך פיליפה הרביעי. במשך שנים רבות חי כאנוס ונהג כלפי חוץ כנוצרי, אולם כשבחר לעזוב את ספרד ולעבור לאיטליה (כפי הנראה מתוך חשש מהאינקוויזיציה) אימץ בגלוי את יהדותו. עם הגעתו לאיטליה השתלב קרדוזו בקהילה היהודית הספרדית של ונציה. בשנת 1653 התמקם בוורונה, והיה לרופא הקהילה היהודית של העיר עד לפטירתו בשנת 1683.
[5] דף, 431 עמ' (עמ' 257-264 נכרכו שלא כסדרם). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרע בעמ' 299-300. קרעים וקמטים קלים בשולי חלק מהדפים. נקבי תלוע, עם פגיעה קלה בטקסט בדפים אחדים. דפי הספר הראשונים והדף האחרון פגומים, משוקמים בשיקום מקצועי. רישומים בדף השער ובדפים נוספים. כריכה חדשה.
Letters to the Jews, Inviting them to an Amicable Discussion of the Evidence of Christianity… by Joseph Priestley. כרוך (במקור) עם: Letters to Dr. Priestley, in Answer to Those he Addressed to the Jews… by David Levi. ניו-יורק, J. Harrison for B. Gomez, [תקנ"ד] 1794. אנגלית. מהדורה אמריקנית ראשונה.
שני חיבורים כרוכים יחד (שער נפרד לכל חיבור):
· "מכתבים ליהודים, המזמינים לדיון ידידותי בנושא עדויות הנצרות", מאת ג'וזף פריסטלי (Joseph Priestley, 1733-1804) – כומר, פילוסוף ומדען אנגלי.
· "מכתבים לד"ר פריסטלי, בתשובה למכתבים שהפנה ליהודים", מאת המלומד היהודי דוד לוי (1740-1799). חיבור אשר נכתב להגנת הדת היהודית, בתגובה לשניים מן המכתבים של פריסטלי.
שני החיבורים ראו אור יחד, לראשונה בארה"ב, בשנת 1794 בהוצאת סוחר הספרים היהודי בנימין גומז. הספר הינו מן הספרים היהודיים המוקדמים ביותר שנדפסו בארצות הברית; בזמן פרסומו היה לספר יחיד במינו בכך שעסק ישירות בהגנת הדת היהודית וכן נכתב והוצא לאור בידי יהודים.
131 עמ'. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור ישנה, מנותקת חלקית ומשוקמת שיקום בלתי מקצועי באמצעות חוט תפירה. דפי בטנה חדשים.
סינגרמן 0080, 0082.
שני חיבורים המתעדים את מסעו של פייטרו דלה ואלה לארצות המזרח (כרוכים יחד). איטליה, 1627-1628. איטלקית ושפות נוספות.
פייטרו דלה ואלה (Pietro Della Valle, 1586-1652), בן למשפחת אצולה איטלקית, מלחין וסופר; בין השנים 1614-1626 ערך מסע בארץ ישראל, מצרים, פרס ומקומות נוספים, בלוויית הצייר ההולנדי Jan Lucasz. van Hasselt (נפטר 1653) – שתיעד במכחולו את התרבויות והדמויות השונות שראה במסע.
בשנת 1616 פגש דלה ואלה בסיתי מעאני, בת למשפחה נוצרית מהכנסייה האשורית בבגדד, התאהב בה וביקש את ידה. לבקשתו, יצר van Hasselt דיוקן של מעאני, שנשלח אל בני משפחתו של דה ואלה באיטליה.
סמוך לשנת 1617 הגיעו דה ואלה ומלוויו לפרס והתקבלו אצל עבאס שאה הראשון ("השאה הגדול"; 1571-1629?) – מגדולי השליטים בתולדות פרס ומהדמויות המשפיעות בהיסטוריה של המזרח הקרוב. השאה התרשם עמוקות מציוריו של van Hasselt, והציע לעשותו לציירו הפרטי עבור משכורת של 1000 מטבעות זהב. van Hasselt נעתר להצעה, ובשנים הבאות יצר עבודות בהזמנתו האישית של השאה (בתקופה זו צייר כנראה את בעלי החיים של השאה, את הקישוטים בארמונו שבעיר Behshahr וציורים נוספים).
מבין ציוריו של van Hasselt לא שרד גם אחד; העדות האחת והיחידה לעבודתיו נשתמרה בדמות תחריט-דיוקן – דיוקנה של סיתי מעאני – שהועתק מהציור המקורי לאחר מותה ונדפס בספר הזיכרון.
לפנינו ספר הזיכרון לסיתי מעאני וספרו של דלה ואלה אודות השאה הפרסי, כרוכים יחד:
1. Funerale della signora Sitti Maani Gioerida della Valle, מאת Girolamo Rocchi. רומא, דפוס Erede di Bartolomeo Zannetti, 1627.
ספר זכרון לאשתו של דלה ואלה סיתי מעאני, ובו שלושה לוחות תחריט: דיוקן סיתי מעאני, במת-המת שעליה הונחה, והעתק של חותמה. בשער הספר נדפס סמל האצולה של משפחת דלה ואלה, שלתוכו שובץ בכתב ארמי-סורי ה"מוטו" האישי של מעאני.
2. Delle conditioni di Abbas Re di Persia, מאת פייטרו דלה ואלה. ונציה, דפוס Francesco Baba (שם המדפיס בעמוד האחרון), 1628. איטלקית.
חיבור אודות עבאס שאה הראשון. מול דף השער מודבק דיוקן מצויר-ביד של השאה (עפרון).
[4] דף, 125, [2] עמ'; 149, [1] עמ'. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים (בעיקר בדפים הראשונים). נקבי תילוע קלים. מספר רישומי דיו. כריכת קלף עם פיסות מהשדרות המקוריות מודבקות על גבי השדרה. פגומה מעט.
![The works of Lord Byron [כתבי לורד ביירון], כרך ובו המחזור "מנגינות עבריות" ושירים נוספים (נדפס כחלק חמישי מתוך מהד](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/120_1.jpg "לורד ביירון – \"מנגינות עבריות\" – לונדון, 1823 – עותק עם \"פנורמה נעלמת\"")
![The works of Lord Byron [כתבי לורד ביירון], כרך ובו המחזור "מנגינות עבריות" ושירים נוספים (נדפס כחלק חמישי מתוך מהד](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/120_2.jpg "לורד ביירון – \"מנגינות עבריות\" – לונדון, 1823 – עותק עם \"פנורמה נעלמת\"")
![The works of Lord Byron [כתבי לורד ביירון], כרך ובו המחזור "מנגינות עבריות" ושירים נוספים (נדפס כחלק חמישי מתוך מהד](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/120_3.jpg "לורד ביירון – \"מנגינות עבריות\" – לונדון, 1823 – עותק עם \"פנורמה נעלמת\"")
The works of Lord Byron [כתבי לורד ביירון], כרך ובו המחזור "מנגינות עבריות" ושירים נוספים (נדפס כחלק חמישי מתוך מהדורה בת חמישה כרכים). לונדון, John Murray, [תקפ"ג] 1823. אנגלית.
כרך עם יצירתם המשותפת של הלורד בירון והמלחין היהודי אייזיק נייתן "Hebrew Melodies" – שירים למנגינות יהודיות עתיקות, שמקורן, כביכול, בבית המקדש בירושלים.
בדופן הספר איור ייחודי של מראה ירושלים: האיור מצוייר בקצות שולי הדפים, ואינו נראה כאשר הספר סגור לגמרי; עם כיפוף הדפים לצורת "מניפה", מתגלית פנורמה צבעונית של ירושלים, מצויירת לפרטי פרטים, הנעלמת בחזרה כאשר הדפים נמצאים שוב "במנוחה".
"איורים נעלמים" מהסוג שלפנינו, המכונים Fore-edge painting, היו נהוגים כאורנמנטים יוקרתיים לספרים לאורך המאות ה-17-19. האיורים צוירו על גבי דופן הספר הסגור ("עובי הספר"), באמצעות כלים מיוחדים ובידי ציירים מומחים שמרביתם לא חתמו את שמם. על פי רוב, לא נראה האיור כאשר היה הספר סגור לגמרי, והתגלה רק עם כיפוף הדפים (המצאת הטכניקה מיוחסת לעיתים לצייר החצר של צ'ארלס השני, מלך אנגליה, שהתבקש להוסיף סימן היכר נסתר לספרים שהושאלו מספריית המלך). מרביתם הגדולה של ציורים אלה הציגו קישוטים וסמלי משפחה, ורק לעיתים נדירות תמונות נוף פנורמיות. מבין תמונות אלה, נדירות במיוחד התמונות המתארות את נושא הספר, כדוגמת זו שלפנינו.
מחזור השירים "מנגינות עבריות" נדפס כעבודתם המשותפת של המלחין היהודי אייזיק נייתן (Isaac Nathan) והמשורר האנגלי ג'ורג' גורדון ביירון ("לורד ביירון"), וכלל שלושים שירים שחיבר ביירון עבור מנגינות יהודיות עתיקות (חלקן, לטענתו של נייתן, נוגנו עוד לפני גלות ישראל בבית המקדש). רבים משירי המחזור הוקדשו לדמויות מן המקרא והמסורת היהודית – שאול, בת יפתח, איוב, קהלת – ובחלקם הופיעו אזכורים לשיבת היהודים לארץ ישראל. הפנורמה שבעותק שלפנינו נוצרה, כנראה, בעקבות הצייר והארכיטקט האנגלי Thomas Allom, שביקר במזרח הקרוב ובארץ ישראל בשנת 1834.
VIII, 284 עמ'. 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור נאה, בלויה מעט. דפי הבטנה והכריכה האחורית מנותקים מגוף הספר. סימני שיקום בקו החיבור שבין לוחות הכריכה לשדרה ולדפי הבטנה. נתון בקופסה מחופת בד בצבע תואם לכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, NHB.324.
![מראה ירושלים מהר הזיתים, תצריב מאת אפרים משה ליליין. [1911]. חתום בעפרון ובלוח. תצריב גדול ממדים המציג את מראה ירושלים מהר הז](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/121_1.jpg "אפרים משה ליליין (1874-1925) – \"מראה ירושלים מהר הזיתים\" – תצריב חתום")
![מראה ירושלים מהר הזיתים, תצריב מאת אפרים משה ליליין. [1911]. חתום בעפרון ובלוח. תצריב גדול ממדים המציג את מראה ירושלים מהר הז](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/121_2.jpg "אפרים משה ליליין (1874-1925) – \"מראה ירושלים מהר הזיתים\" – תצריב חתום")
![מראה ירושלים מהר הזיתים, תצריב מאת אפרים משה ליליין. [1911]. חתום בעפרון ובלוח. תצריב גדול ממדים המציג את מראה ירושלים מהר הז](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/121_3.jpg "אפרים משה ליליין (1874-1925) – \"מראה ירושלים מהר הזיתים\" – תצריב חתום")
![מראה ירושלים מהר הזיתים, תצריב מאת אפרים משה ליליין. [1911]. חתום בעפרון ובלוח. תצריב גדול ממדים המציג את מראה ירושלים מהר הז](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale97/121_4.jpg "אפרים משה ליליין (1874-1925) – \"מראה ירושלים מהר הזיתים\" – תצריב חתום")
מראה ירושלים מהר הזיתים, תצריב מאת אפרים משה ליליין. [1911].
חתום בעפרון ובלוח.
תצריב גדול ממדים המציג את מראה ירושלים מהר הזיתים. בחזית התצריב עצי זית כהים, ביניהם מציץ צריח המצבה המכונה "יד אבשלום" בנחל קדרון. בצד, דמויות ערבים ישובים באוהלים, ובמרכז, קברים סמוכים לחומות העיר. בחלקו העליון של התצריב נראית ירושלים מוארת בקרני שמש, כיפת הסלע במרכזה, וסביבה כנסיות, מסגדים ובתי העיר. בפינה השמאלית התחתונה מופיע הכיתוב "ירושלם", ומעליו משלבת האותיות EML (Ephraim Mose Lilien).
נתון במסגרת עץ כבדה ונאה.
תצריב: 50X64 ס"מ בקירוב (לוח); מסגרת: 82X97.5 ס"מ. מצב טוב. כתם קטן בשוליים, ללא פגיעה בהדפס.