מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
סדור תפלה מכל השנה, כמנהג האשכנזים, "עם כמה תוספות ויפויים אשר לא היו בראשונים". ונציה, דפוס זואן דיגארה, שמ"ז [1587].
סידור לימות השנה כמנהג אשכנז המערבי. עם הוראות ביידיש.
כולל בין היתר: סדר פרשיות לשני וחמישי, יוצרות, סליחות לשני וחמישי ושני ולתעניות, תפילות עמידה למועדים, הגדה של פסח (עם הוראות ביידיש, בחרוזים, בראש ההגדה) ומסכת אבות, תפילות עמידה לימים נוראים, הושענות ופיוטים לשמחת תורה, "מעריבים", וידוי לשכיב מרע, צדוק הדין, תפילת הדרך, "מעמדות" (שיר היחוד) ושיר הכבוד, סדר קריאת הפרשיות ולוח הסדור.
קולופון בדף האחרון: "ותשלם כל המלאכה... היום יום ו י"ג סיון... שנת שמ"ז לפ"ק". אחר הקולופון מופיע שיר (הפותח: יופי סידור בַּכל סדוּר"), עם האקרוסטיכון "יצחק סלם" (כנראה מגיה הסידור).
רישום מעבר לדף השער: "זאת התפלה (בלי כסף היתה) של אשתי מרת ברונלה אשר נשאתי אותה עשרה אלול שמ"ד לפ"ק 1584".
מחיקת צנזורה באחד מהדפים.
שנט דף. 16.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר (אחד מהדפים הושלם מעותק אחר). סימני עש עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר באופן מקצועי (עם השלמות של אותיות בכתב-יד). כריכת עור חדשה, נאה.
מהדורה נדירה במיוחד. ידוע לנו על עותק שלם נוסף מאוסף ולמדונה לשעבר (כיום בספריה הלאומית).
מחזור כמנהג ק"ק אשכנזים [באיטליה], עם פירוש הדרת קודש, חלק שני, סליחות ותפילות לימים נוראים ומועדי חודש תשרי. ונציה, דפוס זאן בראגדין על ידי זאן דגארה, [ש"ס 1600].
בכרך מאות רבות של הגהות בכתיבה איטלקית, עם פירושים מקוריים, השגות על פירוש הדרת קודש ומשא ומתן בדבריו, הגהות ותיקוני נוסח, הוראות והנהגות תפילה, בהיקף של חיבור שלם, על המחזור לימים נוראים ולמועדי חודש תשרי.
הכותב זוהה על ידינו כרבי אברהם סגרי אב"ד קאסאלי, מגדולי חכמי איטליה במאה ה-18. במספר מקומות נזכרים רבותיו, רבי גבריאל פונטרימולי ורבי יהודה בריאל (לדוגמה, דף יג/2: "מוהרר גפ"ן אמ' לי..."; דף פט/1: "נאמ' לי משם מ"ר הר"ר גפ"ן..."; דף רכ/2: "ומ"ר גפ"ן תרץ דמה שאמרו..."; דף קנג/1: "א"ר גפ"ן כי מה ששינה כאן..."; דף עט/1: "ומהררי"ב נר"ו פי'..." [=רבי יהודה בריאל]; דף קל/2: "מוהררי"ב אמר שצ"ל...").
בחלק מהמקומות מתקן רבי אברהם בגוף התפילות או הפיוטים, לעתים על פי נוסח מוגה שהיה בידו ולעתים על פי סברתו. כך לדוגמה מחק והוסיף מילים בתפילה לשליח ציבור "הנני העני ממעש" (בדף נה/1; בראשה כתב: "ואני הצעיר תקנתי עמ[ו]דיה כאשר תראה ולע"ד נכון הוא כזה"). במספר מקומות משתמש בביטוי "אי איישר חילי", בכותבו שלדעתו יש לשנות או לתקן במקום זה.
במקומות רבים משיג או חולק על דברי המפרש. כמו כן, כותב פירושים רבים משלו על התפילות והפיוטים. במספר מקומות מביא מדברי האר"י וענייני קבלה אחרים.
במקומות רבים מפנה לחידושים שכתב במקום אחר (לדוגמה, דף עב/2: "ועיין בחידושי על המשניות..."; שם: "ומה שכתבתי במאמרי עין ישראל בפירושי"; דף קצא/1: "וכמו שכתבתי בחידושי יעו"ש"). במספר מקומות מפנה דברים שכתב "בשו"ת אשר לי", בנושאים שונים (בדף נב/1 דן באריכות בעניין אמירת "זכרנו לחיים", ומפנה מספר פעמים ל"שו"ת שלי". מספר טיוטות בכתב-ידו של התשובה המדוברת, עם תוכן מקביל לזה שנמצא לפנינו, נמצאות בכת"י ספריית המדינה במוסקבה, Ms. Guenzburg 528).
רבי אברהם סגרי, מגדולי חכמי איטליה בראשית המאה ה-18, פוסק ומקובל. אב"ד ומ"ץ בקאסאלי [חתום לעתים גם בראשי התיבות: אס"י = אברהם סגרי]. תלמידם של רבי גבריאל פונטרימולי ורבי יהודה בריאל. נשא ונתן בקבלה עם גדולי המקובלים באיטליה בדורו; רמ"ש גירונדי כותב עליו: "כמוהר"ר אברהם סגרי היה מקובל וחסיד נושא ונותן בחכמת האמת עם תלמיד הגאון הרמ"ז... כמוהר"ר גור אריה פינצי ממנטובה וכמוהר"ר בנימין הכהן מריגייו והמקובל מוהר"ר יוסף אירגאס מליוורנו..." (תולדות גדולי ישראל, עמ' 4).
רבי אברהם היה מעורב בפולמוס על רמח"ל, כאשר נתבקש בשנת ת"צ לתהות על קנקנו; והיה מן המחרימים והלוחמים בשבתאי נחמיה חיון. מהר"ם חאגיז, שפנה אל רבי שמשון מורפורגו בעניין רמח"ל, מכנה את רבי אברהם סגרי: "הרב הגדול המושלם במעלות האב"ד נ"י עמוד הימיני דמטמרן ליה גלין [=שהנסתרות גלויות לו]...".
רבי אברהם היה ידידו, ויש אומרים אף רבו, של רבי יצחק למפרונטי. השניים למדו יחד אצל רבי יהודה בריאל במנטובה. נמנה על המסכימים בשנת תק"י על ספרו "פחד יצחק". בספר זה הובאו גם מתשובותיו בהלכה. תשובות נוספות משלו נדפסו בספרי חכמי דורו. חיבורים רבים ממנו נותרו בכתב-יד. במחזור האשכנזי "שער בת רבים" (חלק ב, ונציה, תע"ב-תע"ה) נדפסה בקשה "לזמן המגפה" מאת רבי אברהם סגרי.
רישום משפחתי מעבר לדף השער על פטירת "אבא מורי יוסף ברוך פואה", ועל פטירת "אמי מורתי בילא מהכהנים", ועל פטירת "הקצין גיסי יאושע פואה" בשנת תקצ"ז, בחתימת "אברהם פואה". בראש השער חתימות (באותיות לטיניות): "S.D.F. ".
שטו דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי במספר דפים, חלקם עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. חלק מההגהות קצוצות מעט. כריכה ישנה, עם שדרת עור.
מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום
סדר תפלות למועדים טובים, ערבית ושחרית מוסף ומנחה. ונציה, דפוס פיירו בראגדין בבית זואן דגארה, שס"ג [1603].
סידור למועדים כמנהג הספרדים. עם הגדה של פסח, בה נדפסו חלקים מהטקסט בלאדינו.
ההושענות והאזהרות לשבועות נדפסו עם הפירוש שליקט רבי שניאור פאלקון מפירושו של רבי שמעון דוראן.
בהקפות להושענא רבה (דף קכד/1) נדפסה הערתו של המקובל רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, בדבר חילוף הקפת יוסף בהקפת פינחס.
רסד דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער, עם פגיעות במסגרת המאוירת ובטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בחלקה העליון של מסגרת השער. כריכה חדשה.
מהדורה זו נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי העותק שלפנינו, ואינה מופיעה בספרם של הברמן ויודלוב אודות המדפיס זואן די גארה. כפי הנראה לפנינו עותק שלם יחיד בעולם.
מאוסף ד"ר ישראל מהלמן לשעבר.
סדר תפלות כל השנה, כמנהג ק"ק בני רומה יצ"ו. ונציה, דפוס פייטרו ולורינצו בראגאדין בבית ייואני קאיון, שע"ו [1616].
סידור תפילה כמנהג בני רומא, הכולל תפילות לימות החול ולשבתות, לראשי חודשים ולמועדים, יוצרות, הגדה של פסח, תפילות עמידה לראש השנה וליום הכיפורים, הושענות ויוצרות לשמיני עצרת ולשמחת תורה.
בהגדה של פסח נדפסו, לצד הטקסט, שני איורים בתחריטי עץ.
שיב דף. 16 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדף השער ובמספר דפים נוספים. סימני עש עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרע חסר קטן בתחתית דף השער, עם פגיעה קלה בטקסט. תו ספר. כריכה ישנה, עם שדרת עור מעוטרת בעיטורים מוזהבים. פגמים בכריכה.
עותק יחיד בעולם. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי העותק שלפנינו (ברשומה 000306672 במפעל הביבליוגרפיה, נרשם בטעות חלק שני של מחזור לסידור שלפנינו, אך למעשה מדובר בבלבול עם מהדורה אחרת של מחזור, בעלת שני חלקים, שנדפסה באותו בית דפוס באותה השנה. הסידור שלפנינו נדפס בפני עצמו).