מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
כתב-יד, קובץ חיבורים בעניין הגלגול בקבלת האר"י, בהם ספר הגלגולים לרבי חיים ויטאל בעריכה לא ידועה, מבית מדרשו של רבי משה זכות. [איטליה, שנות הת', המאה ה-17/18].
כתיבה איטלקית, משני כותבים. כולל שלושה חיבורים בענייני הגלגול על פי קבלת האר"י: "ספר הגלגולים" לרבי חיים ויטאל, בעריכה אלמונית, הידועה רק מכתב-יד זה – ראו להלן (דפים 1-88); "עוד כללים בסוד הגלגול" – דרושים שונים מכתבי מהרח"ו בענייני הגלגולים (דפים 89-114); "ענייני הגלגולים אשר קבל הרמ"ע מפאנו ממהר"ר ישראל סרוק זלה"ה" (דפים 117-133).
החיבור הראשון, המתפרס על רובו של כתב-היד, הוא עריכה שונה ולא מוכרת של ספר הגלגולים מכתבי רבי חיים ויטאל. ידועות שתי עריכות של ספר הגלגולים – האחת, מאת רבי מאיר פופרש שסידר אותה כ"נוף רביעי" של ספר נוף עץ חיים (ולאחר מכן נדפסה כספר נפרד, בפרנקפורט תמ"ד), ובה ל"ו פרקים; ועריכה שנייה של ספר הגלגולים מאת רבי נתן שפירא, ובה ע"ב פרקים (נדפסה בפרמישלא תרל"ה). ספר הגלגולים שלפנינו כולל נ"ז פרקים והוא אינו אחד משתי העריכות הנ"ל. מדובר בעריכה עצמאית, שנודעת לראשונה מכתב-היד שלפנינו.
בעמוד הראשון נכתב: "ספר הגלגולים של האר"י זלה"ה, דרושי הנשמות והגלגֻל והעיבור וכמה פרטים וחידושים". בגליונות הוסיף המעתיק הערות מאת רבי נתן שפירא (הפותחות "נלעד"ן" = נראה לעניות דעתי נתן שפירא), והערות מאת רבי משה זכות (הפותחות "מזל"ן" = משה זכות לי נראה; או "אמ"ז = אמר משה זכות). גם בשולי הדרושים שבחיבור השני נוספו הערות מאת רבי משה זכות. בדף [38] הוסיף המעתיק בשוליים: "בס' מורי נר"ו מצאתי...". בדף [77]: "זה שייך בדף... והיא נ"א שמ"כ בס' מורי נר"ו".
שני החיבורים הראשונים נכתבו על ידי אותו כותב, ששמו לא נודע לנו. מכתיבתו ומצורת כתב היד עולה כי היה אחד מן התלמידים שישבו באיטליה בבית מדרשו של רבי משה זכות. החיבור השלישי נכתב על ידי כותב אחר, מאותה תקופה (על מפעל עריכת והעתקת כתבי-יד של קבלת האר"י בבית מדרשו של הרמ"ז, ראו: אביב"י, קבלת האר"י, חלק ב', עמ' 724 ואילך).
[133] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (דהיית דיו במספר מקומות). מעט בלאי. קרעים וסימני עש במספר דפים, משוקמים באופן מקצועי בהשלמת נייר. כריכת עור חדשה.
נכתב על פי חוות-דעת-מומחה מאת הרב יוסף אביב"י (מצורפת).
כתב-יד, ספר עץ חיים, תורת האר"י הקדוש מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [ארצות המזרח, המאה ה-18].
כתיבה מזרחית רהוטה (אופיינית למרחב העות'מאני, אולי מארץ ישראל). הכרך שלפנינו מתחיל משער כה – שער דרושי הצלם, עד סוף הספר (שער מח, המכונה בדרך כלל "שער הקליפות", מכונה כאן: "שער דרושי הקליפות"; שער מט, המכונה בדרך כלל "שער קליפת נוגה", מכונה פה: "שער הקליפות"; ושער נ' המכונה בדרך כלל "שער קיצור אבי"ע", מכונה פה [בטעות?]: "שער קליפת נוגה").
הכותב שילב הגהות והפניות בתוך סוגריים ברצף הכתיבה, ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט, בהן הגהות בודדות מרבי יעקב צמח ומהרמ"ז.
בין היתר מופיעות מספר הגהות בשם "חרש"ק".
לא ברור מיהו החכם "חרש"ק" ומה פענוח ראשי התיבות. ידוע לנו כי הגאון רבי אברהם מיוחס בעל "שדה הארץ" מביאו פעמים רבות בחיבורו "דגלי אהבה" (פירוש על העץ חיים), שם הוא מכנהו בדרך כלל "מ"ד חרש"ק" (ראה במבוא לחיבור זה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשס"ג, עמ' 26, ועמ' 50 הערה 96). הרב "שדה הארץ" הוא למעשה המקור היחיד שמביאו, כנראה מתוך כתב-יד שהיה לפניו. לפנינו מקור נוסף להגהות הרב "חרש"ק" הנ"ל (שנכתב באותה תקופה ואולי אף באותו אזור; הכתיבה דומה לכתיבת-ידו של בעל "שדה הארץ").
באחד המקומות מופיעה הגהה המתחילה "נ"ל חנן...". לא התברר לנו מיהו מגיה זה.
[235] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם דהיית דיו במספר מקומות). סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
כתב-יד, סידור כוונת הרש"ש – תפילות לראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות. [דמשק/מצרים?, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
כתיבה מזרחית, בינונית ומרובעת. כולל כוונות לתפילת עמידה של ראש השנה, תקיעת שופר, תפילת עמידה של יום כיפור, מוסף של ראש השנה, סדר עבודה ליום כיפור, ברכת ונטילת לולב והקפות לחג הסוכות והושענא רבה.
סידור זה היה בשימושו של הרב המקובל והשד"ר רבי חיים יצחק הכהן טראב מסלתון. על שדרת הכריכה הטבעת שמו באותיות מוזהבות: "ע"ה חיים יצחק הכהן טראב ס"ט". מסתבר שהוא כותב הסידור. בדף הראשון נכתב: "סידור תפלה שסדר מוהרש"ש זלה"ה... כפי מה שקבל מכתבי הק' מהרח"ו... על פי הקדוש האר"י החי זלה"ה לימים נוראים ראש השנה ויום כפור, הקב"ה ברחמיו יזכני להתפלל בו עם החסידים בעיה"ק ירושלם תובב"א בקרוב כיר"א". מן המשפט האחרון עולה הרושם שהסידור לא נכתב בירושלים, ולא ברור אם נכתב בדמשק, טרם עלותו לארץ ישראל, במצרים בעת מגוריו בה, או במקום אחר אליו הגיע באחד ממסעותיו כשד"ר.
רבי חיים יצחק הכהן טראב מסלתון (נפטר תרצ"ה), נולד בדמשק ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והיה לאחד מחכמי ומקובלי ירושלים. זמן מה התגורר גם במצרים. שימש כשד"ר של בית החולים "משגב לדך", ובמסגרת זו הסתובב בכמה מקהילות המזרח והמערב (בשליחותו בתוניס כתב שני קמיעות לרב מצליח מאזוז, בהיותו פעוט, אחד מהם היה קמיע "האילן הקדוש", והרב מאזוז נשא קמיעות אלה על גופו כל חייו). בירושלים הצטרף לחבורת המקובלים ה"מכוונים", בראשותו של הרב השד"ה. בערוב ימיו הוציא לאור את הספר שארית יעקב, מאת חותנו רבי יעקב הכהן טראב מסלתון אב"ד ביירות (ירושלים, תר"ץ-תרצ"ב).
[120] דפים כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 24 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. הדף הראשון נגזר בחלקו התחתון. כריכה מקורית, עם שדרת עור. פגמים ובלאי בכריכה.