אוסף מסמכים ופרסומים של ההתארגנויות החרדיות לרכישת קרקעות והתיישבות בצפון-ירושלים (באזור קבר שמואל הנביא), בשנות התר"פ בקירוב. בין היתר חתומים בחתימות-ידם: רבי יוסף חיים זוננפלד [גאב"ד "העדה החרדית"], רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל בהר"ן, רבי יצחק צבי ריבלין [רב ב"זכרון משה"], רבי עמרם ברש"י בלויא [לימים, ראש "נטורי קרתא"], רבי ישראל יצחק רייזמן [לימים דיין "העדה החרדית"], ועוד.

• מכתב מ"חברת רמתים צופים... נתיסדה ע"י הגאון... מוהר"ר עקיבא יהוסף זצ"ל בעהמ"ח ס' לב העברי. מטרתה ליסד מושבות חרד[י]ות בא"י", בחתימת ישראל לוריא, בו מסופר כי "רכשנו לע"ע אדמה בת חמש מאות דונם ויותר על דרך 'רמה' אצל 'בית איקסה', וכל חברינו כולם יראי ד'...". ירושלים, שבט תרפ"ג [1923].
• מסמך בכתב יד מ"חברת רמתים צופים", עם חתימות רבנים וראשי האגודה, בו ניתן "כח והרשאה" לממונה רבי אברהם הרשקאוויטץ "אשר נתמנה ע"י בא כוחנו הרה"ג ר' בן ציון יאדלר", "למכור נחלאות עד חמשים דונם לעת עתה...". חתומים מנהלי החברה: רבי "דוד בהר"ן זללה"ה, חתן בעה"מ לב העברי זללה"ה"; רבי יחיאל יהודא שלעזינגר, רבי אליהו צבי קראזער (קרויזר), רבי עמרם ברש"י בלויא ורבי אברהם שטיינער. בהמשך הדף מכתב אישור מהבד"צ בחתימות הדיינים: רבי יצחק פרנקל, רבי דוב צבי קרלנשטיין וה"ספרא דדיינא" רבי אברהם חיים נאה; בשולי הדף מכתב אישור וברכה בכתב-יד וחתימת רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, תמוז תרפ"ד [1924].
• מסמך בכתב-יד, עם שבע חתימות, מאת "ועד המושבה נחלת ישראל רמה", על מכירת חלקת קרקע לרבי יוסף לוי חאגיז – בחתימות: רבי יצחק צבי ריבלין [רב ומו"ץ בשכונת "זכרון משה" ומייסד החברה משנת תרמ"ז-תרמ"ח], ר' מתתיהו נפתלי עלבע; ר' אשר לעמיל בהר"נ [וייספיש]; ר' אהרן סרי לוי; ר' דוד יצחק אלטשולר, ר' ישראל משה גאלדשמיד "מזכיר הועד" ור' אלתר סטרלצר. ירושלים, טבת תרפ"ג [1923]. על החתימות הועברו קוים למחיקה, נוסף הרישום "נפרע" [כפי הנראה שטר המכירה שלפנינו נעשה לצורך הלוואת משכנתא מהנגיד החרדי הנודע ר' יוסף לוי חאגיז].
• "קול מבשר ישועה – קול ברמה נשמע ושבו בנים לגבולם!" – כרוז מודפס, עם מכתבי ראשי "נחלת ישראל רמה" ומכתב הראי"ה קוק, על חידוש מפעל ההתיישבות ב"רמה" מקום מגורי שמואל הנביא. ירושלים, [תרפ"א-תרפ"ב בקירוב].
• "שטר מכירה" – תעודת מניה גדולה מודפסת ומאויירת, על מכירת "מאה אמות מרובעות בהמושבה 'נחלת יוסף' – שנוסדה ע"י חברת הישוב החרדית רמתים צופים...", עם מילוי בכתב-יד ובחתימות ידם של מנהלי החברה: רבי ישראל יצחק הלוי רייזעמאן, רבי פנחס צבי שענבערגער, רבי משה הולצמן, רבי אבא אייזענבאך, והמזכיר ר' עמרם ברש"י בלויא. ירושלים, [דפוס גולדברג], אלול תרפ"ב [1922]. מעבר לדף אישור משנת 1985 על ביטול המניה, מאת עורך דין "מפרק אגודת רמתים צופים".
• "מודעה – הזדמנות מפתיעה" – כרוז פרסום מטעם "סוכנות 'פלאי' למכירת וקנית קרקעות", בהצעת תיווך לקניית מגרשים בירושלים והסביבה, הנמכרים ע"י חברת "תמוה". [ירושלים, דפוס צוקרמן, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].

6 דפים. גודל ומצב משתנה (קרעים חסרים בראש מכתב "כח והרשאה" בחתימת רבי יוסף חיים זוננפלד).

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, "ל"ח למב"י" [אייר תרע"ג 1913].
נשלח אל רבי בנימין אולמאן, בנו של רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה". במכתב מבקש ממנו הרב מבוניהאד, שישלח לו בהקדם את הספר "יריעות שלמה", כי הוא עוסק "בסוגיא דתקנת אושא" והוא חפץ להזכיר בספרו דברים בשמו של אותו צדיק: "...והנני צמא לשאוב מבאר תוה"ק, ומובן ממילא כי אביא קצת דבריו בקונטרוס שלי על הסוגיות, ובודאי יהיה ניחא לאותו צדיק ז"ל... אליעזר דייטש". [מעניין לציין כי במכתב אחר של רבי אליעזר דייטש, שהופיע בקטלוג "קדם" (מכירה 95, פריט 287), הוא כותב אל ר' בנימין אולמאן, בערב חג השבועות סיון תרע"ג (כשבועיים לאחר המכתב לפנינו): "...ספרא חמרא טב ממר אביו מאור הגולה זי"ע, וכבר ראיתי בו דברים יקרים ואיזה מהם הבאתי בקונטרוסי"].

הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהנודעים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף".

גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר מבוניהאד ומ-Alsóvalkó.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוסון הגה"ק רבי "ישראל צבי ר"ב" [רוטנברג]. קוסון, תרח"ץ [1938].
נכתב אל האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש ואל נשיאות כולל מונקאטש. האדמו"ר מבקש מהם לבוא לידי פשרה עם "סופר הכולל" מירושלים, שתבע לדין-תורה את נשיאות ה"כולל" וזכה בתביעתו: "וראוי למלאות חסרונו ותביעתו... אשר לא טוב הדבר שהאיש יעבוד עבודתו... במר נפשו ואי רצון, אדרבה צריך לראות שיעבוד עבודתו בלב ונפש חפצה כראוי, ובכן נא למעה"ש לראות לתקן הענין הזה ולבא עמו לידי גמר בטוב טעם ודעת...". בראש המכתב נרשם: "העתק", אולם לפי השוואת כתבי-ידו היוצאים ממקום אחר, גם ה"העתק" הוא בעצם כתב-יד קדשו של בעל ה"אור מלא".

האדמו"ר השלישי מקוסון – רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג בעל ה"אור מלא" (תר"ן-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר הראשון מקוסון רבי יהוסף רוטנברג אב"ד קוסון (תרי"ג-חשוון תרע"ב), וחתן אחיו הגדול האדמו"ר השני מקוסון רבי חיים שלמה רוטנברג (תרל"א-תר"פ). לאחר פטירת אחיו וחותנו בשנת תר"פ, עלה רבי ישראל צבי על כס אביו כאדמו"ר וכרב העיר קוסון, ואף הקים בעיר ישיבה בשם "עטרת ישראל". בזיווגו השלישי נשא רבי ישראל צבי את הרבנית בת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפרט, נכדת ה"דברי חיים". נודע בגאונות הרבה ובגדלותו בחכמת הקבלה, דרכו הייתה לזמר ולרקוד בשבת קודש, וחמיו הרה"ק מראצפרט העיד עליו, שכל ריקודיו מכוונים על פי סוד מתורת האריז"ל (רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שצג-שצד).

[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות ודיו. בלאי וסימני קיפול.

פסק דין בחתימת האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף" ובית דינו. סומבוטהלי (הונגריה), כסלו תש"ו [1945].
גביית עדות על אשה שנספתה בשואה, לצורך התרת בעלה להנשא לאשה אחרת: "במותב תלתא כחדא בי דינא הוינא ואתת לקדמנא.... והעידה בפנינו... כדברים האלה ראיתי את האשה ריזל אשת אחי... באוישוויץ שהלכה לצד שמאל במקום שנשלחו הזקנים...". בחתימת הדיינים: "הק' יוסף גרינוואלד – אב"ד"; רבי "יעקב יצחק ניימאנן"; ו"הק' אלימלך וויעדער". חותמת הרב: "יוסף גרינוואלד – בן לא"א הרה"צ מוהרי"י זצ"ל אב"ד דק"ק פאפא יע"א – אב"ד דק"ק סאמבאטהעלי יע"א".

הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה חזר לפאפא והמשיך לכהן בה ברבנות. לאחר תקופה קצרה עבר לעיר סומבוטהלי וכיהן בה ברבנות (במקומו שלח את גיסו הדיין רבי יעקב יצחק ניימאן לכהן כאב"ד פאפא). בהמשך נדד לבלגיה ולאחר תקופה בה שהה באנטוורפן נסע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", בה שימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.

[1] דף. 15X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. רישומים חתומים מעברו השני של הדף.

אוסף גדול של מכתבים, ופסקי דין בחתימת הגאון רבי משה שטרן אב"ד דברצין. דברצין, תש"ו-תש"ח (1946-1948) בקירוב.
רוב המכתבים עוסקים בענייני עגונות השואה וענייני גיטין וקידושין, ובכולם מופיעה חתימתו: "משה"ק שטערן", "משה"ק בלאאמו"ר הרא"ש..." [משה הקטן בן לאדוני אבי מורי ורבי הרב אברהם שטערן].

הגאון רבי משה שטרן אב"ד דברצין (תרע"ד-תשנ"ז), בעל "באר משה". בנו של הגאון רבי אברהם שטרן מרבני ניהייזל-נאוועזאמקי (תרמ"ד-נספה תש"ד; בעל "מליצי אש", "גפי אש" ועוד ספרים רבים), ובן-בתו של הגאון הישיש רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל-נאוועזאמקי (תרי"ב-נספה בשואה תש"ד), לאחר השואה כיהן כדיין ומו"צ בניהייזל ובדברצין, ועסק רבות בענייני עגונות השואה. בהמשך מונה לאב"ד העיר דברצין. בשנת תש"י בערך עבר לארגנטינה, ולאחר כשנה הגיע לארצות הברית ובה ייסד את קהילת דעברצין. הרב מדברצין נודע בארה"ב ובעולם כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו הרבות נדפסו בסדרת ספריו שו"ת "באר משה" (ח' חלקים) וחידושי "באר משה", אשר זכו לכמה מהדורות חוזרות.

19 פריטים חתומים. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.