קונטרס בכתב-ידו של רבי מזל טוב מודינא – מפתח תשובות ופסקי הלכה מאת רבו – רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [מודינה, המחצית השנייה של המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

בראש כתב-היד: "סימני פסקי דינים ופסקים ממ"ו כמהררי"ך [=ממורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי ישמעאל כהן] נר"ו אשר העתקתי מכתיבת ידו ממש". כולל פ"ז סעיפים, בחלקם נכלל גם מסקנת הפסק להלכה ("והעליתי...", "והכשרתי בצירוף כמה טעמים").

חלק מן הפסקים שנרשמו כאן נדפסו בשלושת חלקי השו"ת "זרע אמת", אך חלקם לא נמצאו שם, וכפי הנראה לא נדפסו, כגון: סימן כז ("אי שרי לעשות הספד בבית הכנסת ולהדליק נרות ולהשתמש מכל כלי הקדש לכבוד מלך מהאה"ע [=מהאומות העולם] כל שאין הדבר מוכרח מפני אימת המלכות"), סימן לג ("בענין אלמון שנשא אלמנה אם צריך ליזהר לישא במילוי הלבנה והעלתי דצריך ליזהר"), סימן עה ("להכשיר ספר תורה שחסר הניקוד בו' דעשרון"), וסימנים פו-פז ("בהסכמת קק"י אחת שעשו ששום אחד אל יורה אפילו הגיע להוראה כי אם אותו שקבלו למורה צדק ומבין ריסי עיניהם ניכר שהסכמה זו נעשית לקנתר[!] ליחיד אחד", "הסכמת מר אחי [בכתיבה מאוחרת שונה ל"אחיו"] על אותו ענין").

רבי מזל טוב מודינא, תלמיד רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". מגדולי חכמי איטליה בדורו (בשנות התק"ל-תק"צ בקירוב). בשנת תקס"ו נקרא להשתתף באסיפת ה"סנהדרין" של נפוליאון, ולאחר פטירת רבו (בשנת תקע"א) נתמנה תחתיו לכהן כרבה של מודינה. פסקיו וחידושיו נותרו בכתב-יד. בנו ותלמידו וממלא מקומו ברבנות מודינה היה רבי דוד זכות (תקל"ט-תרכ"ה) בעל "זכר דוד" ועוד.

[4] דף (5 עמ' כתובים), כרוכים במעטפת נייר. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. רישומים וקרעים במעטפת הנייר.

כתב-יד, הפטרות לחג הפסח ולחג השבועות, עם יומן רישומים משפחתיים ואירועי נסים, מעשה ידי שלמה בר יצחק ביאנקיני. פירארה, המחצית הראשונה של המאה ה-19.

חלקו הראשון של כתב-היד כולל את נוסח ההפטרות לימי חג הפסח וחג השבועות, עם התרגום הארמי (פסוק אחר פסוק), ועם ברכות ההפטרה. כתיבה מרובע ובינונית, מנוקדת ברובה. נוסח ההפטרות כולל טעמים. עיטורים פרחוניים במספר מקומות.

בחלקו השני של כתב-היד, תיעד הסופר והבעלים, שלמה ביאנקיני (ביאנקינו) את מאורעות משפחתו, נישואין ולידות, וכן נסים שארעו עמו ועם בני משפחתו, בין השנים תקפ"ג-תקצ"ח. בין היתר מתועדים: הצלתו של בנו משה מנפילה מהמיטה, בשנת תקפ"ז; קריסה של חלק ממדרגות ביתו מבלי שיפגע באף אחד מבני הבית, בשנת תקפ"ה; נישואיו לרבקה "בת הגביר כ' נחום ניפי יצ"ו" בשנת תקפ"ג, ולידת בנו שמואל אביעד שר שלום ומילתו בשנת תקפ"ד; לידת בנו משה ומילתו בשנת תקפ"ה; לידת שלוש בנותיו בשנים תקפ"ז-תקצ"א (כולל חלום שחלמה אשתו); הצלת בתו סטילא מנפילה, בשנת תקפ"ח; פטירת אביו "כ' יצחק חזקיה ביאנקיני" בשנת תקצ"ג, והולדת בן נוסף שנקרא על שם אביו, שנה לאחר מכן; רישום על לידות נוספות, ועוד. בדפים האחרונים רישומים באיטלקית משנים מאוחרות יותר.

[34] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים חלקית. כריכה מקורית, פגומה.

כתב-יד, תפילות ופיוטים לימים הנוראים ולמועדים. [פיטיליאנו, איטליה, תרכ"ה 1865].
שער מעוטר במסגרת צבעונית. עם הכותר "שירים ותפלות של כל השנה", ופרט השנה: "שנת לרומם ה'דר'ת'ך'" [=תרכ"ה]. כתיבה איטלקית מרובעת.
כולל: "סדר התרת נדרים – שנהגו לעשות פה ק"ק פיטיליאנו י"ץ", "תפלה על הפרנסה", "סדר סעודת ליל ראש השנה", "סדר לתקיעות", "סדר ותשליך", "פזמון שאומרים אותו קודם נעילה", "יוצר ליום הושענה רבה" עם פסוקים ופיוטים, "פזמון שיאמר בימים טובים קודם נשמת כל חי", פיוטים לשמחת תורה וסדר לחתן תורה וחתן בראשית, הקפות לשמחת תורה שנערכו בזמן המנחה (בראשן נכתב: "במנחה של שמחת תורה נ[ו]הגין פה קהל קדוש פיטיליאנו יע"א להוציא עשרה ספרי תורה..."; ראו על כך: יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 288. בדף 47/א נכתב: "בענין הקפות ספרי תורה... יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידיו אוחזות בס"ת כל זמן ההקפות וזקן שבהם מזהיר...", ראו על כך: יערי, שם, עמ' 297), "ברכת האילנות", תפילת "הנותן תשועה" על "המלך הנבחר... ויטוריו אימנואילי סיקונדו" [ויטוריו אמנואלה השני, שהוכרז כמלכה הראשון של איטליה המאוחדת בשנת 1861], ועוד.

[65] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל בדפים של "סדר סעודת ליל ראש השנה"). שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 8.

ספר "תנחומא, הנקרא ילמדנו והוא מדרש על חמשה חומשי תורה". ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ה [1545]. מהדורה שנייה.
בדף האחרון: "מוגהה[!] ומסודר על ידי צעיר המחוקקים קורנילייו אדיל קינד".
רישומי בעלות בדף השער: "קניתי זה הספר מהר"ר ר' יהודה באקי נר"ו, אני אברהם פיסקארולו יצ"ו פה טורינו". רישומים בדף השני, מחוקים: "הגיע לחלקי... שנת תצ"ז... כמ' [אברהם פיסקא'] יצ"ו" (רבי יהודה באקי החתום כאן הוא אולי אביו של רבי שמשון באקי השני; ראו: מאיר בניהו, אגרות מצפת לטורינו משנת תנ"א, Miscellenea di Studi in onore di Dario Disegni, 1969, p. 5-21).
מחיקות צנזורה במספר דפים (לקראת סופו של המדרש על פרשת צו נמחקו שורות רבות, בהן ישנה השוואה בין עם ישראל לבין אומות העולם והמשומדים).
חתימת הצנזור Boniforte del Asinari בדף האחרון, בלטינית ובעברית (חלקה העברי של החתימה קצוץ).

ז, ט-צז, [1] דף. דף ח חסר והושלם בכתב-יד. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. דף השער הודבק על נייר עבה. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה ובלויה, ללא שדרה, עם פגמים.

שני ספרי דקדוק מדפוסי שנות הש' בכרך אחד:

• ספר מכלול, על דקדוק לשון הקודש, מאת רבי דוד קמחי – הרד"ק, עם "נימוקים" מאת רבי אליהו אשכנזי [הבחור]. ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ה [1545].
כולל שלשה "שערים": שער דקדוק הפעלים, שער דקדוק השמות ושער דקדוק המלים.
פורמט גדול. במקביל נדפסה גם מהדורה בפורמט קטן.
קולופון: "נדפס על ידי קורנילייו אדיל קינד בבית דניאל בומבירגי יצ"ו...".
• ספר השרשים, שרשי לשון הקודש, לרבינו דוד קמחי (הרד"ק) עם נימוקים מרבי אליהו בחור. ונציה, דפוס יושטיניאן, ש"ז-ש"ח [1546-1548].
התאריך בשער: מרחשון בשנת הש"ז ליצירה (1546), אך הדפסת הספר נשלמה באדר ש"ח (1548), כפי שנכתב בשירו של רבי אליהו בחור בסוף הספר ("נחקק וגם נחרט / בש"ח לפרט // בראש לחדש סוף / לחדשים"). בשער מופיע גם שם הכותר בלטינית: Thesaurus Linguae Sanctae.

רישום בדף השער של ספר מכלול, מחוק בדיו: "קניין כספי אני יונה זרעיתא דבית יונה".

בדף המגן הקדמי – רישום בכתיבה איטלקית של יעקב אברהם ירק, המשאיל את הספר לשמואל דוד מונטאלציאנו. מתחת לרישום זה, רישום נוסף באיטלקית, בו נכתב כי שמואל דוד קיבל את הספר מדודו Jarack (ירק), בשנת 1833.
בספר השרשים – עשרות רבות של הגהות בכתיבה איטלקית. ההגהות כוללות תוכן מקורי, משא ומתן בדברי המחבר ואף השגות עליו, וכן פירושים והרחבות. הכותב מזכיר במספר מקומות את חידושיו ומפנה אליהם. לדוגמה, בעמ' ל: "...ובחידושי בפרשת וארא על ואולם בעבור זאת וגו' פירשתי..."; בעמ' סג: "...ובחידושי על מס' מכות פ' ג' הארכתי..."; בעמ' רכז: "...וכמו שפירשתי כן בזהר תרומה... ע"ש בחידושי". ייתכן שהכותב הוא רבי אברהם סגרי אב"ד קאסאלי (פוסק ומקובל, מגדולי רבני איטליה במאה ה-18).
מחיקות צנזורה באחד מהדפים.
בעמוד האחרון חתימת הצנזור Giovanni Domenico Carretto משנת 1610; ומצדו השני של הדף חתימת הצנזור Domenico Gerosolimitano משנת 1598.

מכלול: סט דף. השרשים: [2] עמ', ה-תקמח עמודות, [1] עמ'. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר מצדו השני של דף השער של הספר הראשון. רישומים בכתב-יד של מספר מילים בתוך מסגרת השער של הספר השני. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה, עם קרעים חסרים בשדרה.