יומן מטופלים, בכתב-ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"כ בקירוב].
פנקס בן עשרות דפים, הכולל 282 רשומות, בהן תיעד הרב כדורי בכתב-ידו את כל פרטי בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, שאלות בענייני שידוכים, שלום בית, רפואה ממחלות, ועוד. הרב כדורי מתעד את השאלות שנשאל, את התשובות, העצות או הקמיעות שנתן, בדרך כלל על פי תוצאות הגורלות שערך ועל פי חכמת המזלות.

הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה-19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, בן למעלה ממאה שנה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.

[43] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ובלאי. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.019.

אוסף מסמכים, מכתבים, אישורים ופסקי דין, ממוסדות שונים, בעיקר מוסדות רבנות בערי טורקיה. תרס"ט-תרצ"ט.
כולל: אישור בחתימות רבי יוסף הכהן ורבי יוסף פירירה, עם חותמות הרבנות הראשית ובית הדין בקושטא; מכתבים ומסמכים על נייר מכתבים רשמי של "הרבנות הראשית בממשלת תורקיה הלאומית", בהם מכתב לרבי בן ציון עוזיאל, בחתימות הרבנים: רבי רפאל דוד סאבאן, רבי יעקב ארגואיטי ורבי משה ן' חביב; אישורים על נייר מכתבים רשמי של "בית דין הצדק סמירנה יע"א" [אזמיר], בחתימות הראב"ד רבי משה מלמד ורבנים נוספים; מסמך מקהילת האשכנזים בקושטא, ואישור חתום מאת הרב ד"ר דוד מארקוס – רב האשכנזים בקושטא; מסמכים מ"השגחת כפר דארדאניל"; מסמכים על נייר מכתבים רשמי של "הרבנות הראשית בממלכת תוגרמה" [בקושטא], חלקם בחתימות רבי חיים נחום "ראש הרבנים בממלכת תוגרמה" (כולל דפי מכתבים רשמיים ריקים של רבנות זו); מסמכים על נייר מכתבים של "הרבנות הראשית אזמיר ואגפיה", בחתימות רבי נסים דאנון; אישור על נייר מכתבים של "כוללות יהודי סמירנה" [אזמיר], בחתימות רבי יהודה אלבעלי, רבי משה מלמד ורבי בכור יצחק קטן; "שטר שדוכין", עם כותרת רשמית מודפסת של הרבנות הראשית בטורקיה (לאירוסין בקושטא, טבת תרס"ח 1907); ועוד.

35 דפים. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני (כתמים, בלאי, קרעים וסימני קיפול).

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, "ל"ח למב"י" [אייר תרע"ג 1913].
נשלח אל רבי בנימין אולמאן, בנו של רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה". במכתב מבקש ממנו הרב מבוניהאד, שישלח לו בהקדם את הספר "יריעות שלמה", כי הוא עוסק "בסוגיא דתקנת אושא" והוא חפץ להזכיר בספרו דברים בשמו של אותו צדיק: "...והנני צמא לשאוב מבאר תוה"ק, ומובן ממילא כי אביא קצת דבריו בקונטרוס שלי על הסוגיות, ובודאי יהיה ניחא לאותו צדיק ז"ל... אליעזר דייטש". [מעניין לציין כי במכתב אחר של רבי אליעזר דייטש, שהופיע בקטלוג "קדם" (מכירה 95, פריט 287), הוא כותב אל ר' בנימין אולמאן, בערב חג השבועות סיון תרע"ג (כשבועיים לאחר המכתב לפנינו): "...ספרא חמרא טב ממר אביו מאור הגולה זי"ע, וכבר ראיתי בו דברים יקרים ואיזה מהם הבאתי בקונטרוסי"].

הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהנודעים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף".

גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר מבוניהאד ומ-Alsóvalkó.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוסון הגה"ק רבי "ישראל צבי ר"ב" [רוטנברג]. קוסון, תרח"ץ [1938].
נכתב אל האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש ואל נשיאות כולל מונקאטש. האדמו"ר מבקש מהם לבוא לידי פשרה עם "סופר הכולל" מירושלים, שתבע לדין-תורה את נשיאות ה"כולל" וזכה בתביעתו: "וראוי למלאות חסרונו ותביעתו... אשר לא טוב הדבר שהאיש יעבוד עבודתו... במר נפשו ואי רצון, אדרבה צריך לראות שיעבוד עבודתו בלב ונפש חפצה כראוי, ובכן נא למעה"ש לראות לתקן הענין הזה ולבא עמו לידי גמר בטוב טעם ודעת...". בראש המכתב נרשם: "העתק", אולם לפי השוואת כתבי-ידו היוצאים ממקום אחר, גם ה"העתק" הוא בעצם כתב-יד קדשו של בעל ה"אור מלא".

האדמו"ר השלישי מקוסון – רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג בעל ה"אור מלא" (תר"ן-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר הראשון מקוסון רבי יהוסף רוטנברג אב"ד קוסון (תרי"ג-חשוון תרע"ב), וחתן אחיו הגדול האדמו"ר השני מקוסון רבי חיים שלמה רוטנברג (תרל"א-תר"פ). לאחר פטירת אחיו וחותנו בשנת תר"פ, עלה רבי ישראל צבי על כס אביו כאדמו"ר וכרב העיר קוסון, ואף הקים בעיר ישיבה בשם "עטרת ישראל". בזיווגו השלישי נשא רבי ישראל צבי את הרבנית בת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפרט, נכדת ה"דברי חיים". נודע בגאונות הרבה ובגדלותו בחכמת הקבלה, דרכו הייתה לזמר ולרקוד בשבת קודש, וחמיו הרה"ק מראצפרט העיד עליו, שכל ריקודיו מכוונים על פי סוד מתורת האריז"ל (רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שצג-שצד).

[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות ודיו. בלאי וסימני קיפול.