מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove rabbi filter rabbi
- and (57) Apply and filter
- of (53) Apply of filter
- מכתבים (34) Apply מכתבים filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- letter (34) Apply letter filter
- רבנים (23) Apply רבנים filter
- וכתבי-יד (21) Apply וכתבי-יד filter
- שונות (21) Apply שונות filter
- פולין (21) Apply פולין filter
- ליטא, (21) Apply ליטא, filter
- ליטא (21) Apply ליטא filter
- יד (21) Apply יד filter
- וכתבייד (21) Apply וכתבייד filter
- וכתבי (21) Apply וכתבי filter
- וארצות (21) Apply וארצות filter
- countri (21) Apply countri filter
- lithuania (21) Apply lithuania filter
- lithuania, (21) Apply lithuania, filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- other (21) Apply other filter
- poland (21) Apply poland filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- חתימות (19) Apply חתימות filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- רבנים, (19) Apply רבנים, filter
- וחותמות (19) Apply וחותמות filter
- book (19) Apply book filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- gloss (19) Apply gloss filter
- import (19) Apply import filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- signatur (19) Apply signatur filter
- stamp (19) Apply stamp filter
- stamps, (19) Apply stamps, filter
- rebb (17) Apply rebb filter
- רי (13) Apply רי filter
- הונגריה (13) Apply הונגריה filter
- ואדמו (13) Apply ואדמו filter
- ואדמורי (13) Apply ואדמורי filter
- והסביבה (13) Apply והסביבה filter
- ותעודות (13) Apply ותעודות filter
- ואדמו"רי (13) Apply ואדמו"רי filter
- document (13) Apply document filter
- environ (13) Apply environ filter
- hungari (13) Apply hungari filter
- it (13) Apply it filter
- biographi (4) Apply biographi filter
שנים-עשר ספרים עם חתימות, רישומי בעלות והגהות למדניות של חכמי הונגריה וטרנסילבניה:
• ספר שני עפרים, מאמרי מוסר לשבתות וחגים, מאת רבי צבי הירש ברודא. פראג, דפוס Scholl & Landau, [תקפ"ו] 1825. מהדורה יחידה.
חתימות בדף השער: "איסרל טויבער" – הגאון רבי ישראל איסר טויבר תלמיד ה"חתם סופר" (תקפ"ג-תרס"ד, החת"ס ותלמידיו עמ' ערה-רעו). חתימה נוספת: רבי "ישעי' ליב פישהאף" – ראב"ד בעיר חדש (נאוואמעסטא) בשנים תקע"ה-תק"צ בקירוב (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' רכא). שתי הגהות ארוכות בכתב-יד. בדף המגן הקדמי רישום מעניין [כנראה בכתב ידו של רבי איסר טויבער], רמזים של חשבון נפש פרטי, עם הכותרת: "נשבעתי ואקיימה".
• ספר ארעא דרבנן, כללי המצוות, מאת רבי יעקב ישראל אלגאזי. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ה [1885].
חותמות רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט וחותמת רבי "יצחק מארקאוויטש". בדפי המגן, רישומים ארוכים בכתב-יד של דברי תורה. בשולי הגליונות עשרות הגהות בכתב-יד.
• ספר מורה נבוכים, מאת רבי משה בן מיימון. זולקווא, דפוס הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תר"כ] 1860.
חתימה, רישומי בעלות וחותמת של רבי יקותיאל יהודה בערגפעלד אב"ד נימוזא. רישומים ארוכים בכתב-יד בדפי המגן – ביניהם רישום מעניין של צוואת המגיד ממעזריטש, שהיא "סגולה בדוקה לפרנסה", ונמצאה בכתב-יד בספרייתו של הצר ברוסיה (צוואה זו נדפסה גם בנפרד, ועל פי ג' שלום מדובר בזיוף).
• שו"ת לבושי מרדכי, חלק ראשון על אורח חיים, וחלק שני על יורה דעה, מאת רבי מרדכי וינקלר. טולטשווא, דפוס בנימין פריעדמאנן, [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
בתחילת החלק הראשון שתי הגהות ארוכות בכתב-יד זעיר.
• ספר נטע שורק, חידושי סוגיות, על סדר הפרשות, מאת רבי שרגא צבי טננבוים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרנ"ח 1898.
בדף השער רישום בעלות של רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע (גיסו של ה"אמרי יוסף מספינקא"). בדף עג/2 הגהות ארוכות בכתב-יד. חותמת "יצחק אייזיק עפשטיין סאטמאר".
• ספר מנחת יוסף, הלכות טרפות מהדורא תניינא, עם ספר שירי מנחה, מאת רבי חיים יוסף אריה פרגר ("רבי יאשע שו"ב" – מחסידי סלונים הנודעים והשו"ב בעיר בריסק אצל המהרי"ל דיסקין). וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרס"ד [1904].
חותמת רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, והגהה בכתב-ידו.
• ספר שו"ת תפארת יוסף, מאת רבי יוסף חנניא ליפא מיזילש אב"ד פרמישלה. פרמישלה, דפוס בעריש לוריא (Druck von A. Levay), [תרכ"ט] 1869.
בדף השער חותמת רבי "יעקב מאיר וואלד, ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [תרל"ד-תרפ"ח; מתלמידי ה"שבט סופר" ונסמך להוראה על ידו. הסתופף בצילו של האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא. חתן רבי משה שמואל גלזנר, רבה המפורסם של קלויזנבורג ובשנת תר"ס התמנה לדיין ומו"צ בקלויזנבורג]. בדף יז הגהה בכתב-יד.
• ספר תשובות מהרי"א, חלק ראשון על או"ח ויו"ד, מאת רבי יהודה אסאד. לבוב (למברג), דפוס Lewin et Comp., L. Kugel, תרל"ג 1873.
חותמת בדף השער: "יוסף ישראל דייטש בה"ג מו"ה א"ד זצ"ל, אב"ד דק"ק ב. יארמוט", וחותמת בנו "חיים אהרן דוד דייטש בן הגה"ק מו"ה י"י [=יוסף ישראל] ז"ל אב"ד דק"ק ב' יארמוט יע"א". חתימות ורישומים בדף המגן, בהם חתימות: "יצחק מארקאוויטש"; "אברהם שמואל בנימין שפיטצער" ועוד. בגליונות הספר הגהות בכתב-זעיר, בחתימת "יעקב דייטש".
הגאון רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", תלמיד ה"כתב סופר", כיהן כאב"ד סענדרא. בנו של רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד" ותלמיד מובהק לרבו ה"חתם סופר". משנת תרל"ח מילא רבי יוסף ישראל את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט. בנו רבי חיים אהרן דוד דייטש (תרנ"ח-תש"ד, נספה בשואה), עמד בראשות ישיבה ובין תלמידיו היה האדמו"ר מערלוי (אוצר הרבנים 6219).
• ספר יריעות שלמה, על סוגיות הש"ס, חלק ראשון, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. [וינה, דפוס Adalbert della Torre, תרי"ד 1854]. מהדורה ראשונה. חסר דף השער. הגהות בכתב-יד.
• ספר "עצי חיים" על התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
בשער חתימת רבי "חיים אריה לרנר". בדפי הספר עשרות הגהות בכתב-יד (כנראה משני כותבים, אחד מהם בכתיבה הדומה לכתב-היד של החתימה בשער).
רבי חיים אריה לרנר, מתלמידיו המובהקים של ה"עצי חיים" ולימים מרבני ניו יורק. בספריו "אמרי חיים" מביא דברים ששמע מרבו ה"עצי חיים" שלא הובאו בדפוס (מתוך הסכמת האדמו"ר מסאטמר בעל ה"ברך משה", לספר "אמרי חיים").
• ספר כנסת יחזקאל, על התורה ודרושים, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי יחזקאל בן רבי משה פאנעט אב"ד דעעש. קלוזש, דפוס יואל זיסמאן שפיטצער, דעעש, תרצ"א [1931]. שני חלקים בכרך אחד.
הגהה בכתב-יד, חתומה: "צי"פ"[?].
• ספר חידושי מהר"פ, חידושים על הגדות ומדרשי חז"ל, מאת רבי פסח גוטליב אב"ד נעמרוב. לבוב (למברג), דפוס L. Margosches, תרמ"ט 1889.
חותמת קצוצה של האדמו"ר "רבי יואל מ. טייטלבוים, אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו", וחותמת נוספת שלו מתקופת מגוריו בארצות הברית. הגהה ורישומים בכתב-יד.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
חמישה ספרים, עותקים מיוחסים לרבני הונגריה, תלמידי ה"חתם סופר" ו"הכתב סופר", עם חתימות ורישומי בעלות:
• ספר עמודי שיטים לבית הלוי, על מסכתות מסדר נזיקין, מאת רבי לוי בן דוד פולאק. פראג, דפוס עלזינוואנגרישען בוכדרוקרייא, [תקנ"א] 1791. מהדורה יחידה.
הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם צבי אבלס אב"ד שארבאגארד (תקע"ט-תרל"א, החתם סופר ותלמידיו, עמ' כב-כג), מתלמידי החתם סופר, חתן רבי יצחק משה פרלס. בהספד עליו אמר ידידו רבי אליעזר זוסמן סופר (אב"ד פאקש): "גאון הגדול חריף עמוק נפלא... באבו נקטף... בימי בחרותו כאשר למד בישיבה של חת"ס כבר היה מפורסם... ועלה מעלה בקדש... ואם היה יושב בעיר גדולה היה רעש גדול בעולם". חתימות נוספות: "הק' אליעזר"; הקדשה משנת תרצ"ט ל"דורון דרשה" לחתן "מנשה" וחתימתו של "מנשה באך".
• ספר ככבא דשביט, חידושים על הש"ס, מאת רבי אליהו ונטורה. שאלוניקי, דפוס חיים אברהם בן שבתי נחמה וסעדי הלוי, תקנ"ט [1799].
בראש דף השער הקדשת המחבר (קצוצה), בכתיבה אשכנזית "להקצין האלוף... יצחק חאטשיג[?]... מנח[ה] ממני המחבר ולחתנו... כמה"ר הירש ליב נר"ו". במרכז השער – חתימת רבי משה הערצפעלד (אב"ד סילאש-באלהאש; תקע"ו-תרל"ו; תלמיד החתם סופר וחתנו של רבי דניאל פרוסטיץ; החת"ס ותלמידיו, עמ' שמח-שמט).
• ספר פני יהושע, חלק ראשון, שאלות ותשובות מאת רבי יעקב יהושע פאלק. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, [תר"כ] 1860.
בדף המגן רישומי בעלות של הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין, וחתימות נוספות. הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב).
• ספר ברכת כהנים, דרושים וחדושים על מדרשי חז"ל, מאת רבי ברוך הכהן משרנקובה. אמשטרדם, דפוס דוד בן יעקב פרופס כ"ץ, תקפ"ח [1828].
חתימות בשער ובדפים שאחריו: "וואלף ליב פיקסל", "וואלף ליב" – רבי בנימין וואלף ליב פיקסל, תלמיד ה"ברוך טעם" וה"חתם סופר", דיין בעיר-חדש בתקופת רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד", נפטר תרכ"ח (ראה אודותיו: החתם סופר ובני דורו, עמ' צח); "יצחק גבריאל" (רישום נוסף, קצוץ, בראש השער).
• ספר מחנה אפרים, שו"ת וחידושים על הרמב"ם, מאת רבי אפרים נבון. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, [תר"כ] 1860.
חותמת ורישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו של רבי נפתלי סופר-שרייבר, תלמיד ה"כתב סופר", בדף השער: "חנני ה' בזה בית חותני נ"י פה אזאראוויטץ גדול נפתלי בלאמו"ה צבי נ"י שרייבער" – רבי נפתלי סופר-שרייבר, דיין בקליינוורדיין משנת תרל"ז, בעל "מעטה נפתלי" (תקצ"ו בערך-תרע"ג; תלמיד הכתב סופר; החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקל).
• ספר תורת חיים, על תשע מסכתות, מאת רבי אברהם חיים שור. פראג, דפוס השותפים בדפוס משה כ"ץ ז"ל, תנ"ב [1692].
בדף א' חתימה עתיקה: "יעקב ---[?]"; בדפי המגן רישומי בעלות של רבי יוסף ישראל דייטש אב"ד דיארמוט. רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", תלמיד ה"כתב סופר", כיהן כאב"ד סענדרא. בנו של רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד" ותלמיד מובהק לרבו ה"חתם סופר". משנת תרל"ח מילא רבי יוסף ישראל את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. קרעים. כריכות ישנות, בלויות ופגומות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ארבעה ספרים, עם רישומי בעלות והקדשות של גדולי רבני הונגריה ורומניה:
• ספר תולדות אדם וחוה (מישרים), מאת רבינו ירוחם, שלושת החלקים. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808].
בדף השער רישום בעלות מעניין בחתימת הגאון רבי פסח זינגר אב"ד קירכדורף, הכותב: "הספר היקר הזה הוא קנין כספו של בני הגדול הרב המובהק דק"ק פאלאטא, ונתנו תשורה לזקנו חותני הגאב"ד זצ"ל ק"ק ט"ר [טרענשין] ומעזבונו השתדלתי להשיגו להאיר עיני בד"ק [בדברי קדשו], הק' פסח זינגער מברודא".
הגאון רבי פסח זינגר אב"ד פאלאטא וקירכדורף (נולד תקע"ו ונפטר בערב פסח תרנ"ח – ונאמר עליו: "קרבן פסח"), חתן רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל אב"ד טרענשין (תקס"ו-תרמ"ב; תלמיד ה"חתם סופר"). נודע בהתמדתו ובקדושתו וה"כתב סופר" היה רגיל לשבחו ולומר עליו במליצה: "אין פסח שני בזמן הזה" [כלומר, אין שני לו בדור בתורתו וביראתו]. לאחר שעבר לכהן ברבנות קירכדורף בשנת תרל"א, נתמנה בנו רבי אברהם זינגר (תר"ט-תרע"ד) על מקומו כאב"ד פאלאטא (ווארפעלט), וכיהן שם למעלה מארבעים שנה.
• ספר שו"ת בן יהודה, חלק ראשון, מאת רבי אברהם ליטש-ראזענבוים. פרשבורג, דפוס זיעבער'ס ערבען, תרל"א [1871]. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. חותמות ורישומי בעלות של רבי יקותיאל זלמן קורן מאילאק (כיהן תחילה כרב בפטרובוסלא בשנות התר"ל ולאחר מכן עבר לכהן ברבנות אילאק).
בדף השער הקדשה (מוסתרת מעט בחותמת) בכתב-יד וחתימת רבי יוחנן גלאזער מפרשבורג, ל"דורון דרשה" לחתן ר' אבא הרצל, חתנו של רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג.
רבי יוחנן גלזר מקרומונוי ופרשבורג, משמשו של ה"חתם סופר" (נפטר תר"מ; החתם סופר ותלמידיו, עמ' קפז); החתן רבי אברהם אבא הרצל (תרי"ז-תרפ"ח, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תעז) בעל "שפתי חכמים", רב ומגיד-מישרים בפרשבורג. בזיווגו הראשון היה חתן רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג [והיה גיסם של רבי הלל אב"ד קולומייא ושל רבי עקיבא יוסף שלזינגר].
• ספר תורת אליהו, חידושים על הש"ס, מאת רבי אליהו לייכטאג אב"ד קלאסני. קראקא, תרנ"ג 1893.
בדף השער: הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי משה דוד ווינטרניץ ראב"ד סאטמר (וחותמתו), לדורון דרשה לתלמידו החתן ישראל גולדמן. חתימה וחותמת של מקבל הספר רבי ישראל גולדמן מגרוסוורדיין.
הגאון רבי משה דוד ווינטרניץ ראב"ד סאטמר (תר"כ-נספה בשואה תש"ד) זקן ההוראה בסאטמר ומגדולי רבני דורו. חתן רבי בנימין זאב מנדלבוים רבה הראשון של העיר סאטמר.
מקבל הספר, הגאון רבי ישראל גולדמן מגרוסוורדיין (תר"ל בערך-תש"ג), תלמידם של רבי בנימין זאב מנדלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגרמ"ד וינטרניץ. משנת תרנ"ט מגיד-מישרים בגרוסוורדיין ורב בית הכנסת הישן בעיר. חתנו הוא המקובל הנודע רבי חיים משה מנדל מבני ברק.
• ספר שאלות ותשובות אפרקסתא דעניא, מאת הגאון רבי דוד שפרבר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ת"ש 1940].
הקדשת המחבר בדף השני: "ב"ה, מנחה היא שלוחה, לאהובי הנחמד בעל רוח נדיב מר יעקב פאגל נ"י, מני אוהבו ומברכו בגמ"ט, דוד שפערבר".
המחבר, הגאון מבראשוב רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. משנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בחורף תש"י עלה לארץ ישראל, והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שבעה ספרים, עותקים מיוחסים של חכמי הונגריה ורומניה:
• ספר קול שמואל, פירוש על התורה, מאת רבי שמואל קונפורטי. שאלוניקי, דפוס מרדכי נחמן וחיים ליאון קלעי, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה.
בדף המגן רישום בעלות מעניין של "הק' יעקב סגל", שקנה את הספר בקנין חליפין עם חכם "מק"ק שאלוניקי בארץ הקודש", שהתארח אצלו בשבת פרשת בהעלותך תר"ב, "ושמו מו"ה אלי' ממשפחת שופמי משבט בנימן" [אודות החכם אליהו שופמי משאלוניקי, שהמיר את דתו בירושלים בשנת 1848, ראה חומר מצורף]. באותו דף הקדשה מאת "הק' יוסף הלוי מהעלליטש", שנתן את הספר ל"דורן דרשה" לחברו החתן יעקב סגל. חתימות רבות של רבני משפחת הברפלד: רבי "משה שמעון צבי הלוי האבערפעלד"; רבי "פנחס יוחנן הלוי האבערפלד"; רבי "יעקב האבערפעלד הלוי"; וחתימות ורישומים רבים, בהם רישום על שאלת הספר מידי "אמי מורתי הצדקת... מרת רחל", בחתימת ר' פנחס יוחנן הלוי הברפלד.
- יוסף הלוי מהעליטש הוא כנראה בנו של יעקב סגל (הראשון) שאירח את אליהו שופמי בשנת תר"ב, והספר ניתן במתנה לחברו "יעקב סגל" השני. המקבל היה כנראה, רבי יעקב ישראל הלוי האברפלד מו"ץ טורלוקה (נפטר תרנ"ו) – אביהם של רבי משה שמעון צבי הלוי הברפלד אב"ד טאפלשאן (אביו של רבי יעקב הלוי האברפלד דיין בעיר פאפא) ורבי פנחס יוחנן הלוי הברפלד. אמם הרבנית רחל, הייתה בתו של הגאון רבי דוד שיק אב"ד טוקאי בעל ה"אמרי דוד" (ראה חומר מצורף).
• ספר יריעות שלמה, חלק ראשון על יו"ד, הלכות שחיטות וטריפות, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. וינה, דפוס Adalbert della Torre, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה. עותק פגום.
רישומים רבים בכתב-יד: חידושי תורה ורישומי בעלות של רבי חיים משה כהנא אב"ד סעליש, ונכדו רבי שלמה גלאנץ. הגאון רבי חיים משה כהנא כיהן כאב"ד סעליש משנת תר"ב בערך, עד פטירתו בי"א כסלו תרי"ז (1856). חתנו רבי יוסף גלאנץ כיהן כדיין בעיר סעליש.
• ספר יריעות שלמה, חלק ראשון על סויות הש"ס, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
רישום בכתב-יד בדף המגן: "אחוזת יצחק טיגערמאנן אב"ד ק"ק גאווא יצ"ו". רבי יצחק טיגרמן (נספה בשואה תש"ד), רב בערים גאווע, טיסאלוק ובעקעשטאבא. בנו של רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל (נאוואזמקי). מעבר לדף המגן רישומים נוספים של מראי מקומות בכתב-יד.
• ספר שער המלך, על הרמב"ם, מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי. לבוב (למברג), דפוס E. Salat, [תר"ע 1910].
רישומים בכתב-יד בדף השער ובדף המגן: "אחוזת יצחק טיגערמאן מנ"ה" [מניהייזל].
• ספר שאלות ותשובות מהר"ח אור זרוע, מאת רבי חיים אליעזר בן רבי יצחק מוינה. לייפציג, דפוס כ. ו. פוללראטה, [תר"כ 1860].
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור – חותמות רבות בדף השער ובדפים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטארא".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של בעל ה"ייטב לב" האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
• שאלות ותשובות מהרב רבי יצחק מלאטאש, עם הגהות מרדכי ועטרת צבי, מאת רבי מרדכי צבי פרידלענדער. וינה, דפוס J. Knoepflmacher u. Soehne, [תר"כ 1860].
בדף השער: חותמת וחתימת הגאון רבי משה חיים ווייס מקליינורדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב]; חותמת: "ישעי' ב"ב מסקווירא", וחתימה: "ישעי' פראה[יזנער?] חונה כעת בסקווירא".
• חומש בראשית, עם פירוש רש"י ושלושה תרגומים, ועם שלושה חיבורים נוספים, המסורה, ספר למודי השם וציונים, חלק שני, פרקים ב-יא (עד סוף פרשת נח), בעריכת רבי יונתן שטייף. בודפשט, דפוס Gewuercz Ferdinand, [תרצ"ב 1932]. מהדורה ראשונה.
בדף השער, רישום בכתב-יד על הקדשת הספר לבית המדרש החסידי "ספרד פולין" [בעיר בודפסט].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד בינוני. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מגוון של עשרה ספרים, עם רישומי בעלות והקדשות – חכמי הונגריה ורומניה, ובני משפחותיהם:
• ספר טוב טעם ודעת, מהדורא תניינא, על הלכות טרפות, מאת רבי שלמה קלוגר. ז'יטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"א 1871.
בדף המגן רישום בעלות בכתב-יד: "הספר הזה קניתי מהוני לכבוד צורי... הצעיר יהוד' בהרב מו"ה חיים ארי' הכהן מו"צ בה"ק סיגעט והגליל יע"א. שנתרו"ם לפ"ק" [תרמ"ו] – רבי יהודה כהנא מסיגט, בנו של רבי חיים אריה כהנא דומ"צ סיגט בעל "דברי גאונים" (תק"צ-תרע"ז), ואחיו של הרה"ק רבי נחמן כהנא ראב"ד ספינקא בעל "ארחות חיים".
• ספר פני אריה, חידושים על התורה, מאת רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטניסלב. פרמישלה, דפוס א. זאפניק עט קנאללער, [תרל"ז] 1876.
רישום מעניין בדף השער, של אב הכותב כי הספר ניתן לבנו במתנה "...מכבוד אבי מוהרשד"ה שליט"א, לבני הוא נכדו בן-בנו כמר ישראל שליט"א", עם חותמות של רבי ישראל הארניק.
הגאון רבי ישראל הורניק, אב"ד אובר-וויקוב (בוקובינה) וראדוביץ (תרל"ט-תש"ט) בנו של רבי אפרים פישל מזאליטשיק (גליציה), בן רבי שמשון דוד. בשנת תרס"ד הוציא לאור ספר "דמעות ישראל" עם הספד על האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב ובו מוזכר שמו ושם אבותיו. ניצל מהשואה וכיהן בבית דין להתרת עגונות בראדוביץ. מחיבוריו: "פאר ישראל", "דמעות ישראל". בנוסף חיבר חיבור בשם "זכרון אריה", עם הספד על רבי אריה ליבוש אב"ד סטניסלב בעל ה"פני אריה" [מחבר הספר שלפנינו], אך החיבור נאבד בשנת תרע"ו, כאשר המחבר טמן אותו באדמה קודם בריחתו בימי מלחמת העולם הראשונה, ולאחר ששב לעירו לא מצאו שוב (אנציקלופדיה ליהדות רומניה, א, עמ' 448).
חותמות רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".
• ספר מנחת פתים, חידושים ושו"ת על שו"ע יו"ד, מאת רבי מאיר אריק אב"ד יאזלוויץ. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרנ"ח 1898.
בדף המגן והשער חתימות וחותמות של רבי "יעקב הלוי גאטטעסמאנן אבד"ק זסטאוונא והגליל" – רבי יעקב גוטסמן אב"ד זסטובנה (בוקובינה, סמוכה לצ'רנוביץ) בשנות התר"פ-תר"צ. בנו וממלא-מקומו של רבי מאיר גוטסמן אב"ד זסטובנה ונובו-סוליצה. נספה בשואה בשנת תש"ב.
• ספר באר שמואל, תשובות וחידושים, מאת רבי שמואל רוזנברג, אב"ד ור"מ אונסדורף. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ג 1923. מהדורה ראשונה.
בדף המגן רישום בעלות: "ב"ה לה"ו הק' חנני' י'ליפא [יום טוב ליפא] מסאטמאר". בדף השער הקדשה משנת תש"א: "הספר הזה באר שמוא' מנחה הוא שלוחה להב' החתן... כמר שלמה זלמן העלינגער נ"י".
• ספר פרי קודש הלולים, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. ארשיווא, דפוס משה יודא גלאנץ, תרפ"ח 1928.
בדף המגן רישום בעלות המעיד כי הספר היה שייך להגאון רבי חיים יהודא גולדנברג אב"ד סוואליווע, בנו של הגאון רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע [הגאון רבי חיים יהודה לייב גולדנברג אב"ד סוואליווע (נספה בשואה תש"ד), בנו וממלא-מקומו של רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע, ובן-בתו של הגה"ק רבי יצחק אייזיק וייס אב"ד סוואליווע וראב"ד מונקאטש בעל "בית יצחק"].
• ספר דרושי הצל"ח, מאת רבי יחזקאל לנדא. וורשא, דפוס האחים לעוון עפשטיין, [שנות התר"פ 1920?].
חותמת "הק' מנחם דוד בן הרב הגאון מהר"ן א"ש נ"י, מע"מ וויען יע"א". מעבר לשער שיר בכתב-יד, עם האקרוסטיכון "דור[ו]ן לאבי מורי", חתום בידי "בנך הנאמן הק' מנחם דוד איש-שלום מע"מ וויען יע"א".
• ספר חפץ ה', על הש"ס, מאת רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש. דעווא, דפוס אברהם יצחק פרימן ומרדכי מרקוביץ, [תרפ"ח] 1928.
בדף המגן, הקדשה למשלוח מנות מאת "הק' יוסף לעפקאוויטש", אל רעו הבחור אליקום געצל וואלד. גאלאנטא, פורים תרצ"ה [1935].
• ספר הגהות מהרש"ם, על הש"ס, מאת רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון אב"ד בערזאן. סאטו-מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ב [1932]. מהדורה ראשונה, בהוצאת רבי משה ישראל פלדמן אב"ד דראגמירעשט, חתן בנו של המהרש"ם.
בדף השער הקדשה (קצוצה) בכתב-ידו ובחתימתו של רבי "חיים פלד[מאן]" [בן המוציא לאור, ומצאצאי המהרש"ם], שהקדישו אל "הרב הגאון המובהק המפורסם... האב"ד"ק ראצפערט... מוה"ר עמרם... שליט"א" – הגאון רבי עמרם רוזנברג (נספה בשואה, תש"ד), אב"ד ראצפרט [על מקום אביו רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפרט בעל "חמדת שאול" שנפטר בכסלו ת"ש].
• ספר גלילי זהב, על התורה, מאת רבי דוד מושקוביץ אב"ד נאסאד. חלקים א-ב. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ה-תרצ"ו [1935-1936]. שני חלקים שני כרכים.
בדף המגן של חלק שני, חותמת המחבר, מתקופת כהונתו כרב בית הכנסת כנסת ישראל בשכונת פרולנטין בתל אביב, ורישם בכתב-יד על כתובת מגוריו ברחוב נחלת בנימין. המחבר רבי דוד מושקוביץ אב"ד נאסאד (תרכ"ח-תשי"ט), עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתל אביב.
• ספר גבעת שאול, על חודש אלול, מאת רבי שאול בראך מנייטרא. וראנוב נ. ט., דפוס שמואל כ"ץ זינגער, תרצ"ד [1934].
חותמות והקדשה חתומה של רבי "דוב הלוי וויינשטיין שו"ב וש"ץ ד"קה"י גאלאנטא", על נתינת הספר כדורון דרשה לקרובו רבי אברהם אבא פריעדער אב"ד זוואלען.
רבי אברהם אבא פרידר שימש כרב ראשי של קהילות ישורון בסלובקיה. נודע בדרשה שנשא בתקופת השואה, בחודש אדר תש"ב [מרץ 1942] בבית הכנסת בעיר נאווע-מעסטו [עיר חדש], ובה גילה לציבור את הסוד הנורא, שהמשלוחים מגיעים למחנות השמדה. הוא קרא לציבור להציל את חייהם ולהמלט. כבר למחרת היום אסרוהו השלטונות הסלובקיים.
10 ספרים ב-11 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שנים-עשר ספרים, עם רישומי בעלות, חתימות וחותמות של רבני הונגריה, באמצע המאה ה-20 בקירוב:
• ספר צרור החיים, חידושים על סוגיות הש"ס ובהלכה, מאת רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד חוסט וסעליש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
חותמות רבי "חיים יודא סג"ל דייטש" – הגאון החסיד רבי חיים יהודא סג"ל דייטש (תרל"ו-תרצ"ח), דיין ומורה צדק במאקווא במשך 35 שנה. בעל "מים חיים", "אהבת חיים", "באר יהודה", הגדת "קול יהודה" וספרים נוספים. תלמיד בעל "ערוגת הבושם". הסתופף בצילם של האדמו"ר רבי יחזקאל משינווא ושל האדמו"ר מוהרי"ד מבעלז.
• ספר פרקי דרבי אליעזר, עם ביאור בית הגדול, מאת רבי אברהם אהרן ברודא. לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel Lewin et Comp., תרכ"ז 1867.
בדף השער חותמות של הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק", מתקופת בחרותו בעיר מונקאטש – הגאון רבי יצחק יעקב ווייס (תרס"ב-תשמ"ט), מגדולי הפוסקים, רב בקהילות גרוסווארדיין ומנצ'סטר. וגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים.
• ספר ההשלמה, על מסכת ברכות, לרבנו משולם בר' משה בר' יהודה ז"ל מבדרשי, יוצא לאור על ידי מנחם מנדיל שחור, עם מבוא, הערות ותקונים מאת רבי חיים בראדי. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרנ"ג [1892].
בדף המגן חתימת רבי "יונתן שטייף" – הגאון רבי יונתן שטייף (תרל"ז-תשי"ח) דיין ומו"צ בבודפשט, ומגדולי הפוסקים בארה"ב לאחר השואה.
• ספר עוללות אפרים, על הלכות ברכת הפירות, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. לבוב (למברג), דפוס Anna Waidowicz (vormals Poremba), [תרמ"ד] 1884. כרוך עם: חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. לבוב (למברג), דפוס פעסיל באלאבאן, תרמ"ו [1886].
בשני הספרים חותמות רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט, מימי בחרותו בישיבת פרשבורג: "הק' ישראל וועלץ, גבאי דחברת בחורים ותפארת שבת בישיבת פרעסבורג יע"א" – הגאון רבי ישראל וועלץ (תרמ"ז-תשל"ד), רב בטיניע וראב"ד בבודפשט; עלה לארץ ישראל בשנת תש"ו, בה נודע כאחד מגדולי הרבנים, השתתף בעריכת והנהלת "אוצר הפוסקים" ועוד.
• ספר מאיר עיני סופרים, על הלכות כתיבת סת"ם, מאת רבי דב בער קרסיק. לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ד] 1863.
חתימות וחותמות: חתימה של רבי "שלום שניטצלער", וחותמת מהיותו "אב"ד דקה"י טשאבא והגליל יע"א" – רבי שלום שניצלר (תר"פ-תשמ"ט), מגדולי הרבנים והאדמו"רים בהונגריה לאחר השואה ובאנגליה, בעל "שערי שלום"]; חותמות רבי "שלום אייכענשטיין בן הה"צ מפראכניק שליט"א, נכד אדמו"ר הה"צ מרן מזידיטשוב ואדמו"ר הה"צ מבעלזא זצלה"ה, מונקאטש" – האדמו"ר מזידיטשוב-צפת רבי שלום אייכנשטיין (תר"ס בערך-נפטר תשמ"ט), בעל "רב שלום", בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מפרוכניק (בן האדמו"ר רבי אלכסנדר יו"ט ליפא מזידיטשוב). כיהן כאדמו"ר ברומניה, לאחר השואה כיהן כאדמו"ר בצפת ואח"כ עבר לארה"ב. חמיו היה רבי חיים סופר סת"ם ממונקאטש, החתום אף הוא בספר שלפנינו: "משה חיים סופר".
• ספר מנחת יוסף, חלק ראשון, הלכות שחיטה ובדיקות, וחלק שני, דיני טריפות הריאה, מאת רבי חיים יוסף אריה פרגר ("רבי יאשע שו"ב" – מחסידי סלונים הנודעים והשו"ב של המהרי"ל דיסקין). וורשא, דפוס שמואל אייזיק פעשעס, תרמ"ה 1885.
חתימה: "הק' יהושע", וחותמות רבי "יהושע גרינוואלד" – רבי יהושע גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "חסד יהושע" (תרס"ט-תשכ"ט), כיהן כדיין באונגוואר ואב"ד חוסט על מקום אביו רבי אברהם יוסף גרינוואלד וסבו בעל ה"ערוגת הבושם" שכיהנו כאב"ד חוסט; חותמת רבי "ראובן לעווינבוק אבד"ק אליטא" – רבי ראובן לעווינבוק, בן רבי יצחק נח מאליטא. למד בישיבות סלובודקה, ראדין ווולוז'ין. החל משנת תרס"א מילא את מקום אביו כאב"ד אליטא.
• ספר פרס אבות, פירוש על מאמר סבי דבי אתונא, מאת רבי אברהם אבלי זלנפרוינד. לבוב (למברג), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ה 1865.
רישום בכתב-יד בדף השער: "הספר הזה שייך להב' הר' יעקב יצחק ניימאנן נר"י [נרו יאיר]", ורישומים נוספים – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן, הדיין מפאפא (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה לאחר השואה. תלמיד ונאמן-ביתו של רבו בעל "ויגד יעקב" מפאפא. אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", ואף נהיה גיסו כאשר נשא (בזיווג שני) את בת רבו ה"ויגד יעקב". כיהן בדיינות בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, באוסטרליה ובקנדה.
• ספר אהבת ציון, על מסכת כתובות וחידושים נוספים, מאת רבי יוסף קליין. קראקא, דפוס יוסף פישער, [תרנ"ב] 1892.
חתימה וחותמת של רבי יעקב קלאמקא מראאב, תלמיד חכם מופלג, מתלמידיו של בעל ה"ויגד יעקב", ומרבותיו של רבי יעקב יצחק נימאן הדיין מפאפא (ראה אודותיו: זכרונות רבי יעקב יצחק ניימאן, "אגורה באהלך עולמים", עמ' פז).
• ספר דברי ירמיהו, דרשות מאת רבי ירמיהו לעוו אב"ד איהעל. סאטו-מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934].
בדף השער חתימת הגאון רבי ברוך צבי הכהן מושקוביץ-רפופורט (תרס"ז-תש"נ), בעל "תנובות ברוך", רע וידיד נאמן להגאון מפאפא בעל "ויחי יוסף" ולהאדמו"ר מסאטמר בעל "ברך משה", עוד מתקופת בחרותם. לאחר השואה כיהן כאב"ד פאקש, ראב"ד בודפשט ובשנת תשי"ט עבר לווינה.
• ספר פקודת אלעזר, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת הגאון רבי אלעזר לעוו אב"ד אוהעל ואונגוואר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"א [1931].
הקדשה ארוכה בדף השער, ל"דורון דרשה", בכתב-ידו ובחתימתו של הבחור אברהם ישי דירנפעלד, מתנה לנישואי חברו אברהם קופמאנן – החסיד הנודע רבי אברהם ישי דירנפלד מסומבוטהלי (תרע"ב-תשס"ג). תלמיד בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא, ומזקני חסידי בעלז באנטוורפן ובארה"ב, בעל ספר בית יהודה על משניות סדר טהרות.
• ספר שו"ת אבן יקרה, עם הערות מלואת אבן, מהדורה תליתאה, מאת רבי בנימין אריה ווייס. דראביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרע"ג [1913].
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי הק' יצחק טיגרמאנן מנ"ה [=מניהייזל], שנת תרצ"ג" – הגאון רבי יצחק טיגרמן (נספה בשואה תש"ד), בנו של רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל (וגיסו של בעל "מליצי אש"). חתן רבי שלמה זלמן קליין אב"ד גאווא. רב בערים גאווע וטיסא-ליק, ומשנת תרפ"ח אב"ד בעקעש-טשאבא.
• ספר שאלות ותשובות יחוה דעת, מאת רבי צבי מקובסקי מתל אביב. ירושלים, דפוס ח. צוקרמן, תרצ"ה [1935].
חותמות המחבר. חתימה בדף השער: "ב"ה יוסף דוב הלוי יונגרייז, דיאנדיאש, תרצ"ז" – רבי יוסף דוב הלוי יונגרייז דומ"ץ בדיאנדיאש (Gyöngyös, הונגריה), בה כיהן כרב העיר אביו הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. בלאי וכריכות ישנות. בחלקם עקבות רטיבות, קרעים ודפים מנותקים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
חמשה ספרים (בארבעה כרכים) מדפוסי שנות הת"ר [המאה ה-19 וראשית המאה ה-20] – מספרייתו הפרטית של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, עם חותמות בעלות מתקופת כהונתו כ"אב"ד פיעטרקוב". בספרים מופיעות גם חותמות של ספריית הישיבה בלובלין (אליה עברו הספרים לאחר פטירתו) – "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין":
• ספר מגלה עמוקות, רנ"ב אופנים לביאור תפלת "ואתחנן" על פי הקבלה, מהגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא. לבוב (למברג), דפוס דוב בעריש לוריא, [תרי"ח] 1858. רישומי בעלות בדף השער: "שלמה משולם שטע[---?] פיעטרקוב"; "הק' יצחק".
• ספר שו"ת מהר"ח אור זרוע. לייפציג, דפוס כ. ו. פוללראטה, [תר"כ 1860]. חתימה בדף השער: "אהרן יעקב הלוי איש הורוויץ".
• ספר שו"ת תרומת יד, חלק ראשון, יד יוסף, מאת רבי מרדכי אליאשברג אב"ד בויסק. ווילנא, דפוס הלל דווארזעץ, תרל"ה 1875. ללא שני דפים עם "מענה על דברת בני האדם במחברי ספרים ומוציאיהם לאור", ו-"פותח יד" – מפתחות, שאינם מופיעים בחלק העותקים. נכרך עם: ספר קסת יהונתן, משא ומתן הלכתי בסוגיות שונות, מאת רבי יהונתן אליאשברג אב"ד פומפיאן, בנו של רבי מרדכי אליאשברג. ווילנא, דפוס הלל דווארזעץ, תרל"ה 1875. ללא דף המפתחות בסוף.
• ספר אור ישראל, חלק ראשון ושני, ביאור על מאמרי חז"ל בש"ס הכוללים אזהרות חמורות, ודרושים לזמנים שונים, מאת רבי ישראל רבינוביץ'. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, [תרס"ג] 1903. רישום בכתב-יד בדף השער: "הרב אברהם יצחק יעקב פאקס".
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו גינוני-מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
5 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף גדול של ספרי הלכה, שו"ת וחידושים מספריית ישיבת "חכמי לובלין". בכל הספרים מופיעות חותמות הספרייה, ולעתים מופיעים רישומים שונים של הספרייה, חתימות וחותמות בעלים קודמים ותורמים לספריית הישיבה.
• ספר שמחת יום טוב, על מסכת ביצה, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. חותמת של רבי "אברהם יצחק הלוי בלייווייס מו"צ בריסק-דליטא", וחתימות רבי "צבי הירש הלוי בלייווייס".
• ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה), מאת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. הסכמות חשובי אדמו"רי ורבני הדור – ה"דברי יחזקאל" משינאווא, ה"ייטב לב" מסיגט, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ועוד. חותמת בדף השער: "שמואל דוד ב"ר יוסף זאלבערג, ווארשא" (שמו מופיע ברשימת שמות המנויים שבסוף הספר).
• ספר חידושי הרמב"ן על מסכת גיטין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1879. חותמת "אברהם הענוך ברילל, פיעטרקוב", ורישום בעלות שלו: "קטן וצעיר... אברהם העניך בריל מפ"ק טשענסטחוב יע"א...". חתימה נוספת: "משה פראמער סאסנאוויץ" (אולי הוא בנו של רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, ראש ישיבה ביח"ל; בנו משה היה מבחורי הישיבה ונספה בשואה).
• ספר שם משמעון, חידושים על הש"ס, מאת רבי שמעון שטרן אב"ד דאמבראווא. לבוב (למברג), דפוס אורי זאב סאלאט, תר"ל 1870.
• ספר איגרא רמה, חלק ראשון, חידושם על הש"ס ושו"ת מאת רבי משולם איגרא. לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat ויעקב משולם ניק, תרל"ג 1873. חתימות, בהן חתימת רבי "שלמה ליב שטערען מדאברין", ורישום בעלות וחתימה (בדף א) של "שלמה בלאמ"ו כמ"ר צבי יהודא הכהן זילבערשטיין".
• ספר פתגמין קדישין, ליקוטים מגדולי החסידות. וורשא, [דפוסA. Gins , תרמ"ו] 1886.
• ספר בית דוד, הנקרא בשם חידושי הרד"ח על מסכת גיטין, מאת רבי דוד יצחק ברומברג מפיעטרקוב, חתן האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש מקראקא, בעל מאור ושמש. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ו 1906.
• ספר שאלות ותשובות בכורי שלמה, מאת רבי שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו. חלק ראשון. פיעטרקוב, [תרנ"ד] 1894. חותמת "יהודא יוסף דאנציגער, בענדין".
• ספר שו"ת בכורי שלמה, חלק שני, מאת רבי שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו. וורשא, דפוס "Nowozetgraf", תרצ"א 1931.
• ספר עמק יהושע אחרון, לקט חבורים וחידושים ממחברים שונים, בעריכת רבי יהושע אלטר ווילדמאן. וורשא, [תרע"ג 1912].
• ספר שו"ת שי למורא, מאת רבי משה יואל הגרמן, אב"ד טשיזאווע וזארנאווצע. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ב 1911. רישום בעלות: "שייך לי לשמי צבי מאיר ליבערמאן".
• ספר עמק אברהם, על הלכות שחיטה וכיסוי הדם, מאת רבי אברהם ירחמיאל ברומברג. בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תרע"ב] 1913. בדף השער חתימת וחותמת המחבר ([תרל"ז-נספה בשואה; אב"ד פרלוב ולענטשנא, חתן רבי אלימלך רובינשטיין אב"ד ראחוב]).
• ספר פתח האהל, ביאורים על מסכת אהלות והלכות טומאת הכהנים, מאת רבי חיים משולם קויפמאן הכהן, אב"ד גאסטינין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תרס"ב 1901.
• ספר קול הרמ"ז, פירוש על רש"י ותוספות ורא"ש שבמסכת נדרים, מאת רבי מרדכי זאב ברמן אב"ד דראהאביטש. סאניק, דפוס מנחם מענדיל מושעל, [תרע"ב] 1912. רישום בעלות של "נתן דוד אפענשטיין", וחותמת עם מילוי בכתב-יד, שתרם את הספר לישיבת חכמי לובלין.
• ספר ישועת דוד, על חושן משפט, חלק ראשון, מאת רבי דוד פוברסקי (לימים ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק). בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערגSikora i Mylner), ווארשא), תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה.
• ספר שפתי שושנים, חידושים על שו"ע או"ח וליקוטי חידושים על הרמב"ם, מאת רבי יעקב מאיר יאבלונקה. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תרצ"ו 1935.
16 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו ידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
משנה תורה להרמב"ם, עם כל המפרשים והוספות חדשות (שנערכו ע"י חבר רבנים ובראשם "הרה"ג שמואל הלוי ווזנר... חד מרבני ירושלים עיה"ק") – חלקים מדע, אהבה, זמנים ונשים. ירושלים, הוצאת "פאגי" בדפוס "חורב", תש"ד-תש"ו [1944-1946]. חמשה כרכים, הכוללים את כל החלקים שנדפסו במהדורה זו.
העותקים של הרב וואזנר ושל הרב אברמסקי. בכל הכרכים חותמות של הרב וואזנר (עורך "ההוספות החדשות" במהדורה זו), מהתקופה בה עבר לכהן ברבנות בבני ברק: "שמואל הלוי וואזנר – זכרון מאיר – רב ומו"צ – ור"מ דישיבת חכמי לובלין". בדף המגן של הכרך הראשון: הקדשה משנת תש"ט, בכתב ידו וחתימתו של הרב וואזנר, אל "כבוד ידידינו הגדול הרב הגאון האדיר לממלכת התורה והיראה כש"ת מו"ה דניאל[!] אבראמסקי שליט"א, ויהא רעוא שנזכה להרים קרן התורה והיראה בישראל.... שמואל הלוי ואזנר".
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה), בעל "שבט הלוי". יליד העיר וינה, תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים, שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה (באותה תקופה גם ערך את מהדורת הרמב"ם החדשה של "הוצאת פאג"י", והוסיף מראי מקומות, שינויי נוסחאות ולקט ביאורים). בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.
מקבל הספר, הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), גאב"ד לונדון, תלמיד רבי חיים מבריסק. מגדולי הרבנים בדורותיו, ברוסיה, אנגליה וירושלים. חיבר עשרים וחמשה ספרי "חזון יחזקאל" על התוספתא, ועוד. בשנת תשי"א עלה מאנגליה לירושלים, והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" "ועד הישיבות" ו"החינוך העצמאי". לאחר עלייתו לארץ החל למסור שיעורים בישיבת סלבודקה בבני ברק. הכרכים שלפנינו ניתנו לו בעת ביקורו הראשון בארץ ישראל בשנת תש"ט.
חמישה כרכים. כרך ראשון (ספר המדע): [6], 367-2; [4], נב, [5] עמ'. כרך שני (ספר אהבה): [7], 442-4; [1], נד-קי עמ'. כרך שלישי (זמנים, חלק א'): 364-4, [9]; [1], 76-4, [2], 100-80, [3]; [1], קיב-קסב עמ'. כרך רביעי (זמנים, חלק ב'): [8], 234-5, [4]; [2], 338-5; [7], קסד-רכח עמ’. כרך חמישי (נשים, חלק א'): [8], 705-4; [10], פח עמ’. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. כריכות מקוריות, משופשפות. קרעים בשדרת הכרך השלישי.
חדושי הרב המאירי, על מסכת ביצה. ברלין, דפוס עדוארד שטיינטהאל, תרי"ט [1859]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמות של הגאון רבי איצל'ה בלאזער: "יצחק בלאזער מלפנים רב בע"מ פעטערבורג"; "יצחק בלאזער מלפנים רב בעי"מ פעטערבורג פעיה"ק ירושלם תובב"א".
הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר – הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.
[2], עט דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
המחבר, רבי רפאל מילדולה (תקי"ד-תקפ"ח), מדייני ליוורנו ורבה של לונדון. תלמיד החיד"א שהסמיכו לכהן כדיין בעירם ליוורנו. בשנת תקס"ה עבר ללונדון וכיהן כחכם וראש הקהילה הספרדית-פורטגזית בבריטניה. עד היום רבים נוסעים לבית הקברות בלונדון, להשתטח על קברו ולהתפלל את התפילה המיוחדת שחיבר לבקשה על זיווג הגון (שידוך טוב), המופיעה בסוף ההקדמה של הספר שלפנינו.
בדף המגן הקדמי – הקדשה ארוכה בכתב ידו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין, עם ברכות חמות ולבביות לחתן רבי ניסן אהרן טוקצינסקי, לרגל נישואיו בחודש כסלו תרצ"ט: "גדא טבא וברכתא טבא מרבון טב... לאהובי חביבי, החתן הנעלה... המהולל בכל מיני תהלה לצבי ולתפארה, לנזר ועטרה... כמר ניסן אהרן שליט"א, ליום כלולתך עם ב"ג בחירתך ת'[חיה] אשר השגחה עליונה מאז לך הכינה, להיות כגפן פורי'[ה] וכרות המאבי'[ה], וכברכת הזקנים, יהי'[ו] בונים את בית ישראל סגולה, בדרך טובה וסלולה, ותזכו לכתרה של תורה וגדולה, ותתברכו בכ"ט ועושר המאושר בעיני אלוקים ואדם, ועיני ההורים – חמדת ישראל תחזינה בהצלחתכם דור שלשים ורבעים, כברכת או"נ המסור בלו"נ, המצפה לישועה קרובה ארי'[ה] לוין".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח-ראשי ב"תלמוד תורה עץ חיים". נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל וכל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת ואהבת ישראל אמיתית.
[19], פח, פח-קיא דף. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. סימני עש בשולי הדפים האחרונים. חותמות. כריכת בד (לא מקורית).
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן (ספקטור) אב"ד קובנא. קובנא, סיון תרמ"ט [1889].
סמיכה לרבנות ל"הרב הגדול חריף ובקי מו"ה ישראל יהונתן ירושלימסקי בן הרב... הצדיק המפורסם... מו"ה יעקב משה זצ"ל אב"ד דק' מוש". רבי יצחק אלחנן כותב עליו: "...וראיתי כי ידיו רב לו למשקל ולמטרי בגמ' ופוסקים וראוי ומוכשר להיות מורה ודאין בעז"ה, ויצליח וישכיל ויעלה מעלה מעלה ויתעביד לאילנא רברבא...".
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
מקבל הסמיכה, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".
[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.