מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- and (76) Apply and filter
- book (76) Apply book filter
- print (67) Apply print filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- דפוסי (61) Apply דפוסי filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- earli (61) Apply earli filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- in (61) Apply in filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- מכתבים (15) Apply מכתבים filter
- letter (15) Apply letter filter
- וכתבייד (9) Apply וכתבייד filter
- ספרים, (9) Apply ספרים, filter
- סיגט (9) Apply סיגט filter
- יד (9) Apply יד filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- וסאטמר (9) Apply וסאטמר filter
- וכתבי (9) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (9) Apply וכתבי-יד filter
- books, (9) Apply books, filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- manuscript (9) Apply manuscript filter
- satmar (9) Apply satmar filter
- sighet (9) Apply sighet filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- מכתבים, (6) Apply מכתבים, filter
- ושארית (6) Apply ושארית filter
- ודברי (6) Apply ודברי filter
- הפליטה (6) Apply הפליטה filter
- שואה (6) Apply שואה filter
- erit (6) Apply erit filter
- hapletah (6) Apply hapletah filter
- holocaust (6) Apply holocaust filter
- item (6) Apply item filter
- letters, (6) Apply letters, filter
- she (6) Apply she filter
- she'erit (6) Apply she'erit filter
- sheerit (6) Apply sheerit filter
קול קורא, "עמוד היראה, לחזק הדת והישוב בארץ", מאת רבי אברהם הכהן פרידמאן, חתנו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, עם "מכתב גלוי" מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, דפוס אהרן עוזיאל רוקח ואלחנן טענענבוים, תרמ"ג 1883?].
נדפס ללא שער. בראש הספר נדפס "מכתב גלוי" מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בו הוא מחזק את ידי חתנו המחבר, ולאחריו הקדמה מאת המחבר, אברהם הכהן מפליטי רוסיא.
המכתב וההקדמה נדפסו בעברית, אך גופו של ה"קול קורא" נדפס ביידיש.
בדף האחרון, חותמת רבי "פנחס צבי שענבערגער מילידי עיה"ק ירושלם תובב"א".
12 עמ'. 20.5 ס"מ. נייר מעט יבש וכהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 434.
ספר תקון מדות הנפש על ידי טבע החושים, מאת רבי שלמה אבן גבירול. ירושלים, דפוס אהרן עוזיאל בן גרשון סופר רוקח ואלחנן בן אברהם יצחק טענינבוים, [תרמ"ג 1883].
חסר הדף האחרון, עם "זמר נאה לשבת קודש", מאת רבי יחזקיהו הכהן אב"ד בעלעדין.
יז דף. חסר דף אחרון. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, וקרע חסר זעיר בדף האחרון עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 438.
מבשרת ציון, הוספה לגליון 11 מהחבצלת, שנת ה-י"ד, טבת תרמ"ד. ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין (מו"ל החבצלת), תרמ"ד [1884].
נספח לעיתון החבצלת, שראה אור פעם בחודש, ובו נדפסו דברים מענייני השעה בארץ-ישראל. סך הכל נדפסו ארבע חוברות: הוספה לגליון 11 (החוברת שלפנינו), והוספות לגליונות 15, 34, ו-40 של עיתון החבצלת (החוברות נדפסו בספירת דפים מתמשכת, קלג עמ' סך הכל).
[1], לב עמ'. עם מעטפת קדמית מודפסת, אך ללא המעטפת האחורית שבה נדפסו תוכן עניינים ומודעת פרסומת. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר יבש ושביר במיוחד. מעט כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי המעטפת ובדפים רבים נוספים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 458 (לפנינו חוברת אחת מתוך ארבע).
ספר משלי שרח, בלשון ערבי, מאת המעתיק, מאיר ששון סופר באר"צ [בארם צובא]. ירושלים, דפוס אג"ן, תרמ"ד [1884].
תרגום ערבי (באותיות עבריות) לספר משלי.
בראש הספר מופיעה הסכמת חכמי ארם-צובא, רבי משה סוויד, רבי עזרא עילי הכהן ורבי רפאל משה ששון.
כ דף. 18.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. דיו דהויה באחד מהדפים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 460.
ביאור "הפלא ופלא על ספר תהלים, והוא החוט המשולש" – ביאורי היעב"ץ, רבי מאיר עראמה ורבי עובדיה ספורנו על ספר תהלים, בעריכת רבי צבי הירש הכהן. ירושלים, דפוס יצחק בן צבי גאשצינני, תרמ"ד [1884]. בדף השער: 1885.
עותק חלקי, בן שני דפים ראשונים בלבד.
ב דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
ספר שהדפסתו נפסקה באמצע. במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000305840) נרשמו יב דף, ואילו אצל ש' הלוי נרשמו ו דף. לפנינו שני הדפים הראשונים בלבד, הכוללים את ההסכמות והקדמת המביא לדפוס (קטועה באמצע).
ש' הלוי, מס' 443.
ספר בני ישחק, דרושים לזמנים שונים, מאת רבי יצחק אקשוטי, עם ספר קול שח"ל, דרושים נוספים, ליקוטים וחידושים על הש"ס, מאת אחיו הצעיר רבי שבתי אקשוטי. ירושלים, דפוס משה פרץ והאחים אברהם ויצחק גאגין, ע"י המנהל שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ד 1884]. שער נפרד לספר קול שח"ל.
בדף השער הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של מחבר קול שחל והמו"ל, רבי שבתי אקשוטי: "לקבל נברשתא דדהבא מש"ה ספי"ר ויהלום... מנחה היא שלוחה מאיתי שפל אנשים צעיר וזוטי שבתי אקשוטי נר"ו".
בראש ספר קול שח"ל (שח"ל – ראשי התיבות של: שבתי – שם המחבר, חיים – שם אביו, לונה – שם אמו), נדפסה הקדמה ארוכה ורבת-עניין מאת מחבר הספר, והמו"ל של שני הספרים, רבי שבתי אקשוטי, המספר על הקורות אותו טרם עלייתו לארץ ישראל, בשנת תר"ל.
שני הספרים בכרך אחד. בני ישחק: [3], קלה, [2] דף. קול שחל: [2], סט, [2] דף. 36 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש בשולי חלק מהדפים. כריכה ישנה, עם שדרת עור. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.
ש' הלוי, מס' 445, 446.
קונטרס זכר עולם, מכתב מאת האשה הצנועה רבקה ליפא בת הגאון רבי משה מישל לוריא, לבני משפחתה. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ד [1884]. מהדורה שניה. עברית ויידיש.
הקונטרס כולל מכתב שכתבה האשה רבקה ליפא לבניה ולאחיה שבקרקוב (כפי שהיא מציינת בהמשך, חלקם עברו גם לארה"ב ולמדינות אחרות), ובו מדגישה המחברת את משפחתה המיוחסת ואבותיה הקדושים, את התלאות שעברו עליה בארץ ישראל ואת ביקוריה בקברי הצדיקים שבארץ, עם דברי חיזוק לשמירת התורה והמצוות.
המהדורה הראשונה נדפסה בשנת תרמ"ב (בהמשך נדפסו מהדורות נוספות בירושלים גם בתרנ"א ובתרע"א).
לכבוד מהדורה זו הוסיפה המחברת הקדמה ארוכה שנדפסה בדפים א-ו.
בדף האחרון מופיעים דברי תודה וברכה מאת המחברת, לרבי חיים ברלין ורעייתו, לרבי זלמן לעווין ורעייתו, ולאנשים רבים אחרים מבני משפחתה של המחברת.
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-ידה של המחברת, ביידיש, עם חתימתה: "ממני רבקה ליפא בת הרב [---] [מי]של לוריא...". ההקדשה חסרה בחלקה כתוצאה מקרעים בדף.
[1], יד, [1] דף. שיבוש בסדר הדפים. דפים יג-יד נכרכו לאחר דף ח. ודפים ט-י נכרכו לאחר דף יב. 19.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, וקרעים חסרים סביב שולי כל הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים כולל דף השער ודף המגן (שבו ההקדשה), משוקמים במילוי נייר (כל הספר עבר שיקום באופן מקצועי). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 450.
קונטרס מודפס, "קול מהיכל", דברי פולמוס כנגד אנשי הישוב החדש, שהתנגדו להמשך חלוקת כספי המגביות שנאספו בגולה למען יושבי ארץ ישראל. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ה 1885]. נדפס ללא שער.
על הקונטרס חתומים בדפוס כשמונים אנשים, "ראשי זקני מנהלי ויחי"ס דכוללות ק"ק אשכנזים פרושים וחסידים", הכוללים את: "אנשי מחוז ווילנא" (ובראשם: הדיין רבי בנימין דוד ווילנר, רבי אייזיק יפה מדרויא ורבי יהודה יודל הרב דראדין), "מחוז זאמוט" (ובראשם רבי זאב ב"ר מרדכי המו"צ מטעלז ורבי מאיר מאניקשט), "מחוז רייסין" (ובראשם רבי משה נחמיה כהנוב ורבי שאול חיים הלוי אב"ד דוברובנא), "מחוז מינסק" (ובראשם רבי בנימין אב"ד סטויפץ ורבי שלמה זלמן פרוש), "מחוז סובלק" (ובראשם רבי יצחק צבי הלוי, חתן רבי אייזיק חבר), "מחוז ווארשא" (ובראשם הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב ורבי אברהם אליעזר אב"ד יוזפוף), "מחוז הוראדנא" (ובראשם רבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש בעל "משכן בצלאל", רבי אברהם אייזנשטיין ורבי זבולון מביאליסטוק), "מדינת אונגארן" (ובראשם רבי איצק בעהם מקראל ורבי משה נחום וולנשטיין) ו"חסידי וואלין".
מחבר הקונטרס הוא כנראה, הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר בעל "אבן ספיר" (שנפטר באותה שנה, בתמוז תרמ"ה). הכותב מתאר את התועלת הרבה לכלכלת הארץ ע"י אנשי הישוב הישן מקבלי "החלוקה" של קופות ה"כוללים", לעומת אזלת ידם של המתיישבים החדשים הנהנים מהמגביות של חברות "ישוב ארץ ישראל" וחברת "כי"ח". בהמשך הדברים הוא מספר על העול הכספי שגדל והכביד על קופות "החלוקה" בירושלים, בעקבות העולים שנמלטו מרוסיה ורומניה לאחר הפוגרומים בשנת תרמ"א.
חוברת זו עוררה בשעתו ענין רב, והיא התגובה הרשמית של היישוב הישן לפולמוס שהיה בשעתו נגד מוסדות "החלוקה". בעיתון "הצבי" נכתב בשעתו: "קונט' קול מהיכל אשר הדפיסו הממונים ע"ד החלוקה וישוב א"י היה עתה ענין למה"ע [למכתבי העת] בחו"ל ולסופריהם, גם בהמגיד וגם בהמליץ באו דברים על אודותיו..." (הצבי, שנה א, גליון כב, ד' בניסן תרמ"ה, עמ' צו).
ח עמ'. 20.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. כריכה ישנה.
ש' הלוי, מס' 529 (כותבת: "חוברת יקרת-מציאות ביותר").
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום.
איל קואינטו מאראב’יאוזו ["הסיפור הנפלא"], קובץ סיפורים בלאדינו. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. שני חלקים בשני כרכים.
קובץ סיפורי נפלאות וסיפורים עתיקים בלאדינו, בשני חלקים. בין הסיפורים: "חתן המלך", "מעשה יוסף דילה ריינה", "בוסתנאי", ועוד.
שני כרכים. כרך ראשון: 320 עמ'. כרך שני: 184 עמ'. 16 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בכרך הראשון. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים, בהם קרעים בדפי השער, וקרע חסר גדול באחד מהדפים בכרך השני, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ש' הלוי, מס' 562.
ספר שלחן ערוך אורח חיים, עם פירוש שתילי זיתים, מאת רבי דוד מזרחי מק"ק צנעא. ירושלים, [דפוס הירשנזון – דפוס מערכת "הצבי"], [תרמ"ו]-תרנ"ה [1886-1895].
פירוש לשלחן ערוך אורח חיים, עם הפנים, ומקצת ההגהות של הרמ"א. המחבר כתב שהשמיט את הגהות הרמ"א הסותרות את דברי השו"ע, וגם מנהגים שאינם נהוגים בקרב בני תימן, אך בפועל הוסיפו המדפיסים את ההגהות שהשמיט המחבר. לספר נוספו שני חיבורים מאת רבי יעקב מרדכי הירשנזון (מקים בית הדפוס ואביו של המדפיס יצחק הירשנזון): "מי באר", ביאור והרחבת דברי "באר הגולה" (נכלל בתוך "באר הגולה") ו-"עינות מים", מקורות וביאורים קצרים לשולחן ערוך. חיבוריו של הירשנזון מגיעים עד סימן שצב (נפסקים באמצע הסימן), שם נסתיימה ההדפסה של שנת תרמ"ו (ראה להלן).
[6], צז; קצח, [1]; קנו, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים בשולי דף השער, וקרעים חסרים בדף האחרון עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
הספר הובא לדפוס בשנים תרמ"ה-תרמ"ו בידי רבי משה השאש, בבית הדפוס של משפחת הירשנזון, אך ההדפסה התעכבה ולא הושלמה, כפי הנראה בעקבות סכסוך שפרץ בין השאש לבין קבוצת חכמים תימנים שהחלה להדפיס את הספר במקביל, עם הוספות אחרות, בדפוסו של ישראל דב פרומקין. בעקבות הסכסוך, חלקו של החיבור שכבר נדפס בדפוס הירשנזון (דפים [2]-[6], א-צז מהספירה הראשונה ודפים א-קפו מהספירה השניה) נשאר מונח בבית הדפוס. בינתיים עזבו בני משפחת הירשנזון את ארץ-ישראל, ובסופו של דבר, רק בשנת תרנ"ה (תשע שנים לאחר התחלת ההדפסה), ביוזמת רבי חייא בנו של רבי משה השאש, נדפסו יתר הדפים, עם דף שער לספר כולו, באותו הדפוס, שכעת היה נקרא "דפוס מערכת הצבי" (ראה עוד: ש' הלוי, מס' 564, 565).
ש' הלוי, מס' 565.
למעלה מ-20 מכתבים ומסמכים העוסקים בהצלת רבנים בתקופת השואה ובמשלוח חבילות סיוע לבני ישיבת נוברהדוק בגלות סיביר. ארץ ישראל, [ת"ש-תש"ח 1942-1948].
• מכתב מאת הגאון רבי מאיר קרליץ (אחיו הבכור של ה"חזון איש"), בענין הצלתו של הגאון רבי יוסף ברקוביץ (בעל "חלקת יוסף", ראש ישיבת "מהרש"א" באוסטראה, ווהלין). ירושלים, אב [ת"ש 1940].
• מכתב מאת הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (על נייר מכתבים של "ועד העזרה לרבנים ובני ישיבה, שארית הפליטה ברוסיא, פולניא, ושאר הארצות שנשתחררו"), בענין משלוח חבילות מצה. ירושלים, תש"ה [1945].
• שלושה מכתבים מאת הרב מביאליסטוק-תל אביב רבי שמואל אהרן שצ'דרוביצקי, אל רבי בן ציון ברוק, בענייני הצלה ובענייני משלוח חבילות סיוע לבני הישיבה בגלות סיביר. תל-אביב, תש"ג-תש"ד [1943-1944].
• שני מכתבים אל רבי בן ציון ברוק, בענייני הצלה ומשלוח חבילות סיוע לבני הישיבות – מכתב "ועד ההצלה לרבנים ובני ישיבה" (ירושלים, תש"ג); ומכתב ישיבת "שארית ישראל" (כפר אתא, תש"ג).
• שלושה מכתבים מאת ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים הגאון רבי אליעזר בן ציון ברוק, אל הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ואל רבי יחיאל מיכל קוסובסקי אב"ד יוהנסבורג – בענין הצלתם של רבי ישראל מובשוביץ משגיח ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק ורבי יצחק אורלאנסקי ר"מ ישיבת נובהרדוק בקובל, ובענין משלוח חבילות הסיוע לבני ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק אשר הוגלו ע"י הרוסים לסיביר (יחד עם ר"י מובשוביץ ועם רבי יהודה ליב נקריץ חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן). ירושלים, תש"ב-תש"ג [1942-1943].
• ארבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה עם הוספות בכת"י) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע ומקום הימצאם, ורשימה נפרדת של המקבלים נעלים סוודרים ותרופות (ירושלים, תש"ד בקירוב).
• עשר קבלות שקיבל רבי בן ציון ברוק מאת "ועד העזרה לרבנים ובני ישיבות ברוסיא", בעד שליחת חבילות של מצות לפסח לבני הישיבה (עם כתובותיהם בגלות קזחסטן והקווקז). ירושלים-תל אביב, שבט תש"ה [1945].
• מכתב "המדור לחיפוש קרובים" של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אל רבי בן ציון ברוק, כי התקבלה עבורו הודעה מאת ר' דניאל אנגלברג השוהה באיטליה (ירושלים, תש"ח).
[26] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף של למעלה מ-150 מכתבים (על גבי גלויות) ששלחו גולי סיביר מבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק שבבירז', אל רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. [סיביר, קזחסטן וצפון-הקווקז (רוסיה), לודז' (פולין) ומקומות נוספים, תש"ב-תש"ו 1942-1946 בקירוב]. יידיש (אחדים מהם בעברית ורוסית).
לפנינו תיעוד נדיר, מקיף ויוצא-דופן של תלמידי ישיבת נובהרדוק-ביאליסטוק בתקופת גלותם בערבות סיביר, ובעיירות הנידחות בקזחסטן ובקווקז, ובדרכם לפולין ולארצות החופש לאחר תום מלחמת העולם השניה. במכתביהם מודים התלמידים לרב ברוק על משלוח חבילות הסיוע מארץ ישראל; מתארים את העבודה המפרכת, התנאים הקשים וחיי הלחץ והדחק במחנות ובקולחוזים; כותבים על המחסור בתשמישי קדושה, ספרי קודש, תפילין וציצית, ארבעת המינים ומצות לפסח; מוסרים פרישת שלום לקרוביהם ולמכריהם בחו"ל; מבררים אודות השמועות הנוראיות מחורבן יהדות אירופה ומבקשים מידע על גורל חבריהם, אחיהם וקרוביהם; מתארים את תקוותם למפלת הגרמנים, ותקוותם לניצחון הצבא האדום ולנקמת העם היהודי; כותבים על תכניותיהם ליציאה מגלות רוסיה ושיבתם חזרה לביתם בפולין בדרכם לארץ ישראל, ועוד.
האוסף כולל מכתבים רבים מאת ראשי ישיבות נובהרדוק וגדולי התלמידים, בהם: אחד-עשר מכתבים מאת ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ ורעייתו הרבנית עטל נקריץ (בת ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן ונכדת הסבא מנובהרדוק); שלושה מכתבים מאת ר' יעקב גאלינסקי (לימים המגיד הנודע ר' יענקל'ה גלינסקי), מגדולי ישיבת נובהרדוק בפינסק ובקובל; שני מכתבים מאת רבי חיים זייצ'יק, ראש ישיבת נובהרדוק בבוטשאטש; מכתב מאת רבי יצחק אורלאנסקי, ר"מ בישיבת נובהרדוק בפינסק וקובל; שמונה מכתבים מאת ר' רפאל וואלדשאן ואמו הרבנית גיטל וואלדשאן (אשת רבי יצחק אלחנן וואלדשאן – דער שערשאווער, אחות רבי חיים שמואלביץ ונכדת הסבא מנובהרדוק); מכתב מאת רבי משה רוגינסקי, מראשי כולל "בית יוסף" בווילנא; ומכתבים רבים מאת בני הישיבה הבחורים: ר' יעקב פסטרנק מלוצק, ר' חיים רוכלסמן מקורוב, ר' משה הלמאן מפאפא, ר' יעקב יהושע מאבע משברשין, ר' פנחס מנחם מלאך מאוסטרלנקי, ר' שלמה נפתלי הערץ סמיטיצקי (דרוגוצינער), ר' אהרן צבי הירש נודעל, ר' צבי הירש שמוטס, ר' יצחק שעווקעס, ר' ירחמיאל דאמב מאוסטרובה, ר' נתן מאיר רוזן, ר' יקותיאל פוקס, ר' פנחס אינגברמן (מגולי סיביר עם ר"י מובושוביץ; נהרג בהמשך בדרכו לארץ ישראל בהפלת המטוס שבו נסע מעל שמי בולגריה), ר' אברהם יצחק לינצברג, ר' חיים יוסף לוביאטובסקי, ר' יוחנן לייביקער מאוסטרובה, ר' ראובן וואפנער מאוסטרולנקה, ר' יעקב יורקביץ, ר' בנימין גרודקה מהוסאקוב, ר' קהת בארעק, ר' משה טורנער מבנדין, ר' נח רוכמאן, ר' שלמה פייגא ממאקוב, ר' בן ציון קעניג, ר' אהרן ליב פינקלשטיין, ר' ישראל צבי פרידלנד מקרשוב, ר' יחיאל רוזנצווייג, ר' לייב עמערט, ר' מענדל שפיטאלני, ר' אברהם אליהו גלזרמן, ר' שלמה מרגולין, ר' בן ציון הרשפלד, ר' יצחק פרעטיר, ר' משה ברנשטיין, ר' יעקב חארעס, ר' חנניה בארינאוו, ר' לייביש קראוונער, רבי יעקב שלאנג, ואחרים.
האוסף כולל בנוסף:
• שני מכתבים עם ברכת שנה טובה, מאת משגיח הישיבה הגה"צ רבי ישראל מובשוביץ, ומאת רבי יקותיאל פוקס. פראג, תשרי תש"ז (1946). • מכתב ארוך בן שלושה עמודים מאת רבי יחיאל פישקין מרוביזראוויטש (לימים אב"ד שאבלי), בו הוא מתאר מעט מקורותיו בתקופת השואה ומספר על הידיעות שקיבל מגלות ישיבת נובהרדוק-בירז' ברוסיה (אוסטיה, איטליה, כסלו תש"ו 1945). • מכתב מאת הרבנית פרומה רפפורט (אשת רבי דוד רפפורט בעל "צמח דוד"). • מכתב אל רבי הלל ויטקינד. • שבעה דפים (מודפסים במכונת כתיבה) עם רשימת הרבנים והבחורים המקבלים את חבילות הסיוע, מקום הימצאם, ותאריך שליחת החבילות. • מספר מעטפות-מכתבים.
רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית ובכללה גם את העיר ביאליסטוק בה שכנה ישיבת נובהרדוק בראשותו של רבי אברהם יפה'ן, חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר (מרביתם של בני הישיבה שלא הוגלו ונותרו בבירז', נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים).
בשתי קבוצות הוגלו כשישים מבני הישיבה לסיביר – הקבוצה הקטנה נשלחה עם רי"ל נקריץ למחנה כפיה באזור נידח סמוך לפארביג (Parbig) שבמחוז טומסק; קבוצה גדולה יותר נשלחה עם משגיח הישיבה רבי ישראל מובשוביץ אל מחנה כפייה בסביבות העיר קרסנויארסק. שתי הקבוצות הועסקו בעבודות פרך וסבלו מעינויים קשים, מרעב וממחלות. אך למרות התנאים הקשים, המשיכו הבחורים לשמור בגבורה ובמסירות נפש על לימוד התורה וקיום המצוות בסתר.
בשלהי שנת תש"א, הותר לקבוצת הגולים עם ר"י מובשוביץ לצאת מהמחנה ולהתיישב בפנים רוסיה. בשל האקלים החם, בחרה הקבוצה לנדוד דרומה, לעיר מרקי שמחוז ז'אמבול בקזחסטן. אולם גם במרקי לא שפר עליהם גורלם. כדי להתקיים נאלצו הבחורים לעבוד עבודה מפרכת ומסוכנת ב'קולחוז' (משק שיתופי), ורבים מהם מתו מרעב וממחלות. כשלוש שנים לאחר מכן, באביב תש"ד, שוחררה גם הקבוצה של רי"ל נקריץ מגלותם בסיביר. הקבוצה התיישבה בצפון הקווקז, ב'סובחוז' (משק ממשלתי) סמוך לעיירה איפטבו (Ipatovo) שבחבל סטברופול. בתום המלחמה, עזבו כל הגולים בני הישיבה את רוסיה הסובייטית. בתחילה נסעו לעיר לודז' שבפולין ולמחנות העקורים השונים במרכז אירופה, ובהמשך היגרו לארצות הברית ולארץ ישראל.
באביב תש"ב נוצר לראשונה קשר מכתבים בין שתי הקבוצות ובין רבם ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן בניו יורק, אשר פתח מיד בהכנות למשלוח חבילות סיוע עם מזון ובגדים, כסף ומצרכים חיוניים נוספים. החבילות הראשונות הגיעו בחורף תש"ג והביאו עמם הצלה והקלה גדולה. אחד מהיוזמים העיקריים למשלוח החבילות מארץ ישראל היה רבי בן ציון ברוק, שעמד גם בקשר מכתבים רציף עם הגולים בני הישיבה. המכתבים באוסף שלפנינו – שמקורו מארכיונו של רבי בן ציון ברוק – נשלחו ע"י בחורי הישיבה בשנים קשות אלו של תלאות ונדודים בגלות רוסיה.
למעלה מ-150 גלויות. גודל ומצב משתנים. נקבי תיוק.