מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (55) Apply book filter
- and (52) Apply and filter
- חסידות (41) Apply חסידות filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- וספרים (14) Apply וספרים filter
- יסוד (14) Apply יסוד filter
- שונים (14) Apply שונים filter
- classic (14) Apply classic filter
- miscellanea (14) Apply miscellanea filter
- חב (3) Apply חב filter
- חבד (3) Apply חבד filter
- חב"ד (3) Apply חב"ד filter
- chabad (3) Apply chabad filter
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר השני מגור, רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים, ועותק נוסף של החלק הרביעי ממהדורה מאוחרת יותר. שער נפרד לכל חלק. השערים של החלק השני, השלישי והחלק הרביעי (שתי המהדורות), וחלק מהמילים בדף השער של החלק הראשון, נדפסו בדיו מוזהבת.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
ששה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240, [1] עמ'. 24.5-26 ס"מ. נייר יבש ושביר בכרך החמישי. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמים רבים במספר דפים. קרעים, בהם קרעים חסרים, כולל בדפי השער, עם פגיעות מעטות בטקסט במספר דפים. סימני עש. חתימות ורישומים בכרך הראשון והשלישי. חותמות בכרך הרביעי. כריכות עור חדשות (אחידות).
עותק נוסף של החלק הרביעי, מהדורת וורשא:
• ספר שפת אמת, חלק רביעי, על ספר במדבר. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ה 1925 בערך]. דף שער בדיו מוזהבת.
[1], 202 עמ'. 25.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
• ספר תולעת יעקב, מאת רבי מאיר אבן גבאי. [לבוב], דפוס חיי' טאבה מדפיס, [ת"ר 1840, בערך].
• ספר נזר ישראל, פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש מאת האדמו"ר רבי ישראל המגיד מקוזניץ. יוזעפוף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, [תר"ל] 1870.
• ספר קהלת יעקב, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש בעל "מלוא הרועים". לבוב, דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה.
• ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב (למברג), דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.
• ספר אמונת היחוד, ס"ד פרקים בתורת חב"ד, מאת רבי אברהם סופר מפאלטישען. פרמישלה, [תרל"א] 1871. מהדורה יחידה. הספר שלפנינו הוא מעין מבוא, עיבוד וסיכום של יסודות תורת חב"ד. מחבר הספר היה, כפי הנראה, מתלמידיו של רבי יצחק משה מיאס (תקכ"ו?-תרכ"א), שהיה מגדולי תלמידי בעל התניא. העיר פאלטישען שברומניה, מקום מגוריו של מחבר הספר, הייתה נתונה תחת השפעתו החב"דית של רבי יצחק משה מיאס (על כך ראה בהרחבה בספר מאורי ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 99-101).
• ספר אילמה רבתי, מאת רבי משה קורדובירו – הרמ"ק. ברודי-לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, ודפוס Karoll Budvaiser, [תרמ"א] 1881. מהדורה ראשונה. בתחתית דף השער, חותמת המו"ל: "חיים נחום בהרב ר' אהרן ז"ל לענדקאף – קרעמענצוק"; חותמת (מחוקה) "מספרי יצחק [ליב] בלויא" [רבי יצחק ליב בלויא מפרשבורג-בני ברק, חתנו ואחיינו של רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"דעת סופר"].
• ספר שפת אמת, מאת הרמ"ע מפאנו. לובאטשוב, דפוס Seide Thumim, תרנ"ט 1898. מהדורה ראשונה על פי כתב-יד שהיה בגנזי האדמו"ר הקדוש מבעלז.
• ספר מאמר מעין גנים, מאת הרמ"ע מפאנו. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תר"ס 1900]. מהדורה ראשונה, על פי כתבי-יד.
• ספר מבוא שערים, מאת רבי חיים ויטאל. קראקא, דפוס יוסף פישער ושותפו שאול דייטשער, [תרמ"ג 1883].
• ספר לימודי אצילות, בחכמת הקבלה, "שנמצא בכתב יד מהרב הקדוש... מהרח"ו... מה שקיבל מרבו... האר"י". נדפס מכת"י האדמו"ר רבי משה סופר מפשוורסק, עם הגהותיו. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא, תרנ"ז [1897]. עם מעטפת מקורית מודפסת. רישום בעלות משנת תרח"צ של "הק' יודא פריעדמאן מסאטמאר יע"א".
• ספר לקוטי שושנים, מאת רבי שמשון מאוסטרופולי. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרס"ב 1902].
• ספר פרקי הנאזר, על הלכות שחיטות ובדיקות בדרך פרד"ס, מאת רבי אליעזר שו"ב מז'יטומיר. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.
• ספר צפנת פענח חדש, דרושים וחידושי תורה (כולל פירוש תהלים, על ט"ו פרקי "שיר המעלות"), מאת רבי יוסף בן רבי משה מפרמישלה (נכד הגאון רבי אברהם אשכנזי), חתן רבי נפתלי מפרמישלה. לבוב (למברג), דפוס אליעזר מארגאשיש, תר"נ 1890.
• ספר קול הרמ"ז – ספר התיקונים, דיני סופרי סת"ם על פי הקבלה, מאת רבי משה זכות, עם ביאור מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש, בעל "שערי גן עדן". ברדיטשוב, דפוס יעקב שעפטיל, [תר"נ 1890].
• ספר בת מלך, מאת רבי שמעון דוד אבאיוב, על ספר זרע קודש לרבי משה גרף. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד 1893. חלק מהספר "זרע קודש מצבתה" שנדפס עמו, ביוזמת ה"דברי יחזקאל" משינווא (ואינו באוסף שלפנינו).
• ספר חושב מחשבות, מאת רבי עמנואל חי ריקי בעל "משנת חסידים". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, [תרנ"ו 1896].
• ספר ילקוט הזהר, מאמרי מוסר מספר הזהר, על פי סדר האלף-בית, מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, [תרע"ב] 1912. חותמות: "משה צבי פרידמאן".
• ספר פתחי חכמה ודעת, חלק שני מספר קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ד 1884.
• ספר דעת תבונות לרמח"ל. עם מאמר הגאולה. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ח [1928].
• ספר מאמר העיקרים, עם מאמרים "אמונה ודעת" ונחפשה דרכינו" מאת רבי יחזקאל וידמן אב"ד סיטשעל. אויבערווישא (ווישיווא), דפוס מתת' האראוויטץ, תרפ"ח [1928].
• ספר "אור עולם – סוד יכין ובועז", מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטראה בעל "מאיר נתיבים". סאטמאר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ח 1938, בערך].
• ספר קיצור שני לוחות הברית [של"ה] לרבי ישעיה הלוי הורוויץ, עם מהדורא בתרא, מאת רבי יחיאל מיכל סג"ל אפשטיין. [פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנר, תפ"ד 1724 – חסרים ארבעה דפים ראשונים].
22 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (הספר החסר אינו כרוך). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטטין, בראדי ווילנא, תקפ"ו-תש"ט [1826-1949].
94 כרכים מתוך 20 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
• סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שנייה של שו"ע הרב. כרך אחד: אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. חתימות: "יוסף לוי וויין-שטאק". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
• ווארשא, דפוס דוד בן אריה ליב שקלאווער (חתן המדפיס רבי יוסף מייא), תקצ"ח-ת"ר 1838-1840. שלושה כרכים: כרך א (אורח חיים – הלכות יום טוב, ראש השנה, יום הכפורים, סוכה, לולב). כרך ב (יורה דעה ושו"ת). כרך ג (לקוטים מחושן משפט). חתימות בעלות בכרך א: "משלם הלוי הארעוויץ – פיעטערקוב, יום ד', ז' לחודש תשרי שנת תרנ"ו לפ"ק". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ד, עמ' 68-79.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שלושה כרכים: כרך א – אורח חיים חלק ג (הלכות שבת ויום טוב. דף שער חסר). כרך ב – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). חותמת: "זאב ידידיה [גוטליב]". כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת). חתימות: "שלום ליהמן"; חותמת רבי מרדכי דוד קלפהולץ מצאנז (Markus Dawid Klapholz, מחסידי צאנז. נפטר בשנת תרפ"ב). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' וואקס, תרי"א 1850-1851. שלושה כרכים: כרך א – אורח חיים חלק א [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "לא ראינו אלא דף שער בלבד" (חלק זה אינו מופיע גם בגנזי הספרייה הלאומית)]. כרך ב – הלכות ערובין ויום טוב [בדף [2] "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר"; בסוף הכרך מופיעים יד דף של "קונטרס אחרון", שלא נרשמו כלל אצל מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה (דפים אלו אינם נמצאים גם בעותקי הספרייה הלאומית)]. כרך ג – יורה דעה ושו"ת (בראשו דף השער של חלק ג). חותמות: "אברהם יצחק ב"ר משה---". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ז, עמ' 90-91.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. סט שלם בחמשה כרכים. בכרך א חתימה: "שמעון פאל"; חותמות: "יהודא ב"ר משה המכונה לייביל אש". בכרך ד חותמות: "יעקב ב"ר עקיבא [דידובסקי] – ירושלים"; "עקיבא ב"ר אשר [דידובסקי] –ירושלים". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859-1860. סט שלם בחמשה כרכים. באחד הכרכים חתימה: "ליפא חזן". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א חתימות וחותמות: "חיים טורדוס הערשעל – ירושלים"; "חיים טודרוס ב"ר יעקב ז"ל". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשבעה כרכים. בכרכים א-ב חתימות: "ישראל דוב במו"ה שמואל נתן הכהן ברילאנד מגאווראווע" מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. סט שלם בששה כרכים. בכרך א חתימה: "ישראל משהק' וויינגרטן". בכרך ד חתימות: "חיים ליב ליבאוויץ"; "יוסף יעקב קאלמער". בכרך ה חותמת (באותיות לועזיות) של וואלף סגל מבוטושאן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
• ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שלושה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון – תרל"ב). כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – תרל"ג). כרך ג (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח – תרל"ג). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.
• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. סט שלם בארבעה כרכים. חותמת בכרך א: "שרגא פייביל ליבערמאן הכהן, ראש ישיבה מליצקא". חותמת בכרך ג: "הילל יהוד' בהגה"צ מהרש"ז זצ"ל וויינבערגער קראסנא" [רבי הלל יהודה בן הגאון רבי שמואל זלמן וויינברגר אב"ד מארגארעטען. דפים חסרים בסוף הכרך]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב (עמ' 122-123).
• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חתימות בכרך א: "ישראל יעקב ליפשיץ". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חותמות של רבי "שמואל נתן בוקאנץ אב"ד דהעלזינגפראס" [הלסינקי, פינלנד] בכרכים ב ו-ד. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ב חותמת (באותיות קריליות) של א.ב. גוטמאן; וחתימה: "יוסף דוד סג"ל". בכרך ד חותמת: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה]. בכרך ה חותמות (באותיות לועזיות) של ט. ח. קאהן מזדונסקה-וולה ושל בית המדרש "תורה עץ חיים" בווינה. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל (עמ' 127-130).
• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא (עמ' 130-132).
• ווילנא, דפוס והוצאת צבי הירש בן יהודה ליב מ"ץ, תרפ"ה 1924. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לג (עמ' 133).
• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. סט שלם בשישה כרכים. חותמות: "ש. א. ספיר". [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו"; "חלק א-ב לא ראינו"]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד (עמ' 133).
• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. סט שלם בשלושה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו (עמ' 134-135).
• הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם בשישה כרכים. נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן, י"ט כסלו ה'תש"ח". לוח ה"פאקסימיליא" בסוף חלק ו' פגום וחתוך לכמה חלקים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.
סה"כ 94 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בידינו לעומק והוא נמכר כמות שהוא.
שנים-עשר ספרי חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומאת חתנו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [רוסיה, תקצ"א-תרע"ב 1831-1912]. חלקם מהדורות ראשונות או יחידות.
• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע. כרוך עם: "קונטרס קטן מעניני הבחירה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". פרטי הדפוס של שני הקונטרסים נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456 [שם מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו – כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי].
• ספר "נר מצוה ותורה אור", חלק שני "הנקרא שער היחוד", ובו ביאור על השתלשלות העולמות והספירות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [טשרנוביץ, דפוס יוהאן אקהרט ובנו, תרי"ח 1858].
• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [יוהניסבורג (פרוסיה), א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך].
• ספר מאמרים יקרים, כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא"; ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה.
• ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזוהר ע"פ תורת החסידות, שנאמרו בלילות שבת מפי אדמו"ר הזקן מליאדי, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד).
• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב, על ספר בראשית – ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב' (על פרשיות תולדות-ויחי. חציו הראשון של "תורת חיים", על פרשיות בראשית-חיי שרה, נדפס לראשונה בקאפוסט תקפ"ו).
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
• ספר עיון תפלה, "והוא חיבור יקר הערך... על עבודה שבלב זו תפלה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; ובסופו אגרת המחבר משנת תקפ"ג, "בעניני התפלה מה שכתב לאנ"ש". ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ב 1871. יידיש.
• ספר עיון תפלה, "יכלכל בתוכו ג' ספרים: א) עיון תפלה... ב) בד קודש... ג) ענין ההשתטחות על קברי צדיקים..."; בסופו "מכתב מבת אדומו"ר הרב מלאדי [הרבנית פריידא בת האדמו"ר הזקן] דברים נפלאים בעניין הקץ", ו"דבר נפלא מהגאה"ק היהודי מפרשיסחא". פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ד 1904. בראש הספר הקדמה מאת המו"ל רבי מנחם מענדל ב"ר אברהם אבא מזדונסקאוואלע
• ספר דרך מצותך, שני חלקים: חלק א – "הוא ספר טעמי המצוות"; וחלק ב – "הוא ספר פירוש המלות בתפלה", מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. פאלטאווא (פולטובה), דפוס הרב אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"א-תרע"ב 1911-1912]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של חלק א ומהדורה יחידה של חלק ב.
ספר דרך מצותך, מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד – חיבורו הראשון של האדמו"ר ה"צמח צדק" בתורת החסידות שבא בדפוס. נדפס מתוך גוף כתב יד קדשו של "הצמח צדק". חלק ב של ספר "דרך מצותיך", נדפס כהמשך לספר "דרך מצותיך" חלק א על טעמי המצוות, וספירת הדפים שלו ממשיכה היכן שנפסקת הספירה בחלק א. עם זאת, הרבי מליובאוויטש (בהקדמתו למהדורת תשי"ג של ספר "דרך מצותיך") מעיר כי למעשה לא מדובר בחלק שני של החיבור אלא בחיבור נפרד, שאינו עוסק בביאור טעמי המצוות אלא בביאור מלות התפלה על-פי החסידות. הרבי מסביר שהמו"ל בחר להציג את הספר שלפנינו כחלק ב של ספר "דרך מצותיך" על מנת שלא יצטרך לקבל מהצנזורה רישיון חדש להדפסה.
שני הדפים האחרונים (בהם המשך "לוח המפתחות" ו"לוח התיקון") אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה או בקטלוג הספרייה הלאומית.
• ספר "דרך אמונה, הנקרא ספר החקירה", עוסק בעניני פילוסופיה ואמונה, על פי דרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. פולטובה, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. בדפי הספר חותמות רבות של בית הכנסת של חסידי סטראשעלע בעיר וויטבסק: "ל"א דמנין סטאראסעליער דאיזהאריע".
12 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
כל תשעת חלקים (בשמונה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה, שלושה חלקים: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. בשער הראשי נדפסו שם המחבר ומקום הדפוס בדיו זהובה.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר, כרך ראשון – שני חלקים: חלק א – הלכות אישות ועגונות; חלק ב – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים.
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר, כרך שני – שני חלקים: חלק א – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים.
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. חתימת בעלות: "מרדכי קאהן".
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).
שמונה כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בכרך אחד): חלק א: [3], ב-פו דף; חלק ב: [2], ב-קכא דף; חלק ג: [1], נב; [1], ב-יג דף. • אבן העזר א/1: [1], קמז דף. חסר דף שער ראשי. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [2], ג-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: רפו; [3], ב-נ; ע דף. 4 דפים ראשונים של חלק א חסרים (בהם שני דפי השער). 22-36 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בכמה מקומות. קמטים וקרעים קלים. סימני עש בכרך הראשון והשני. קרע חסר בדף האחרון של הכרך השלישי. דף השער של חלק ג מיורה דעה מנותק (הושלם כנראה מעותק אחר). חותמות. כריכות חדשות.
הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
כרך בכריכת קלף מקורית, הכולל חמישה מספרי רבי שלמה די אוליוירה אב"ד אמשטרדם:
1. דרכי נועם – כללי התלמוד, עם "טוב טעם" – על טעמי המקרא, ו"דרכי ה'" – מפתח תרי"ג מצוות. אמשטרדם, [תמ"ח-תמ"ט 1688-1689].
2. שרשת גבלות – חרוזי השרשים. אמשטרדם, [תכ"ה 1665].
3. אגרת... אילת אהבים – מוסר השכל במליצה ושיר. אמשטרדם, [תכ"ה 1665].
4. עץ חיים – לקסיקון עברי-ארמי-פורטוגזי. אמשטרדם, [תמ"ב-תמ"ג 1682-1683].
5. יד לשון – Livro Da Gramatica Hebrayca & Chaldayca; דל שפתיים – Gramatica Breve da Lingua, שני חיבורים בדקדוק לשון הקודש וארמית. אמשטרדם, תמ"ט [1689].
כל הספרים נדפסו בדפוס דוד די קאשטרו תרטאס. כל הספרים הם מהדורות ראשונות, חלקם לא נדפסו בשנית. בספר "שרשת גבלות" מופיעים טבלאות ושירים גרפיים בצורות שונות. בסופו של ספר אגרת אילת אהבים מופיע שיר בצורת כוכב.
חמישה ספרים בכרך אחד: דרכי נועם: מה, [3], כח, [4] דף. שרשת גבלת: ע, [2] דף. אגרת אילת אהבים: כ, לא-מב, [2] דף. עץ חיים: [6], עב דף; מד, [5], 53 עמ’. יד לשון – דל שפתיים: [8], 71, [11] עמ’. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים, ללא חיסרון, וקרע חסר קטן בדף נוסף, עם פגיעה קלה בטקסט. רישום בדף המגן הקדמי. כריכת קלף מקורית. כתמים, בלאי ופגמים בכריכה. תו-ספר מאוייר של יעקב קלצקין.
ספר יוסף אומץ, הלכות והנהגות ע"פ סדר היום לכל השנה, עם מנהגי פרנקפורט, מאת רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן אב"ד ור"מ פרנקפורט. פרנקפורט דמיין, [תפ"ג 1723]. מהדורה ראשונה.
ספר יוסף אומץ, הוא מספרי המנהגים המפורסמים של יהדות אשכנז. נכתב ע"י רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן (נפטר שצ"ז) ראש הדיינים בפרנקפורט, שסיים את כתיבתו בשנת ש"צ. נכד המחבר, רבי משה דארום – ששימש כדיין בפרנקפורט הביאו לדפוס לראשונה בשנת תפ"ג. מאז נדפס מספר פעמים והיה למקור חשוב למנהגי יהדות אשכנז.
חותמות נאציות בדף המגן: "Inst. d. NSDAP z. Erforschung d. Judenfrage Abt. Ostjudentum Litzmannstadt" (המכון לחקר השאלה היהודית).
רישום בצרפתית בדף המגן, משנת 1826. רישום בדף האחרון: "זה שייך למי שקנה... כש"ת פלוני בן האלוף התורני המופלא... כהמור"ר פלוני...".
בחזית הכריכה הטבעה של האותיות: MM. הטבעה בשדרה: Joseph ometz.
[8], ריב דף. 15.5 ס"מ. נייר כהה. מצב כללי טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור מקורית, עם שדרה חדשה ודפי בטנה חדשים. פגמים בכריכה.
ספר הון עשיר, פירושים וחידושים על ששה סדרי משנה, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תצ"א 1731]. מהדורה ראשונה.
המחבר המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים", מספר בהקדמתו הראשונה שאת הספר כתב במשך שנתיים בצפת. "ויהי אחרי הדברים האלה, ירד ירדתי באניה אל הים... ועבר בים צרה עלי, כי העיר ה' רוח עועים, והביאני בדרך לא סלולה... וביד אדונים קשים סוגרתי, הלא זה הוא עם נבל בני ברבריאה, ויגזלו כל אשר לי... וזה חלקי מכל עמלי, זה ספר אשר הצלתיו מפי הארי, מבין שאר הספרים שגזלו ולקחו ממני, כמעט דרך נס...". בדברי הסיום של הספר הוא כותב: "אודה ה' מאד... שהחיינו וקיימנו והגענו למקו' הזה... צפ"ת תוב"ב עם אשתי ובני להתיצב פה על התורה ועל העבודה בארץ הקדושה הזאת המחכימת פתי באוירה הזך והנקי...".
ספר זה כולל בסופו שני דפים ובהם שני שירים שחיבר רבי עמנואל חי ריקי, "מה טוב הוא ומה נעים כי ישבו אחים יחדיו" ו"עד יום חולין מעיד בנו", עם תווי הנגינה של שני השירים. לפי מסורת חסידי חב"ד, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש הלחין את הניגון החב"די הידוע בשם "לכתחילה אריבער" כאשר קרא בתוים אלה שלפנינו, וניגון זה מתכתב עם השיר המקורי של רבי עמנואל חי ריקי. בנוסף, מייחסת המסורת החב"דית את הניגון הזה למורשתו של האר"י, בהסתמך על כך שרבי עמנואל חי ריקי היה מגדולי המקובלים ומעתיקי תורת הקבלה של האר"י (על כך ראה בהרחבה מאמרו של פרופסור אדוין סרוסי, 'לכתחילה אריבער': גלגולו של ניגון איטלקי אל מסורת חב"ד ואל הפייטנות המזרחית, בתוך: בלוג עונג שבת מאת פרופסור דוד אסף, 14 ספטמבר 2018).
[2], קסח, [2] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. בלאי קל. קרעים ופגמים קטנים בשולי חלק מהדפים. כריכת עור עתיקה, עם פגמים ובלאי וקרע חסר בראש השדרה.
ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.
בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". הקדמה זו נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. דפים אלו נתלשו בחלק מן העותקים. בעותק שלפנינו מצויים שני הדפים האלו בשלמותם.
חתימה בדף השער: "בנימ[י]ן נידערהאפהיים". חתימה נוספת מחוקה בדיו: "מאיר אופנהיים".
רבי בנימין נידרהופהיים (תק"ע-תרמ"ה), סוחר ותלמיד חכם מופלג, ומוהל מומחה מפורסם (7110 תינוקות נימולו על ידו!). מחשובי קהילת פרנקפורט דמיין בתקופת הרש"ר הירש (אף זכה שהרש"ר הירש נקבר לידו). מחבר "דיני מילה" – חיבור שנדפס בתוך "ספר הברית" מאת רבי משה בריק (פפד"מ, תר"א). בביתו התקיים "מנין" שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר מפפד"מ, רבו של ה"חתם סופר". בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ובשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של חתן-חתנו רבי בנימין נידרהופהיים, שם התקיים עד תקופת השואה, ונודע בשם "נידרהופהיימשע שול". לרבי בנימין הייתה ספרייה פרטית גדולה, שכללה גם כתבי-יד נדירים.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. 31.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי והדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
שלושה ספרים מחיבורי הגאון רבי אלעזר קאליר אב"ד קעלין, מגדולי דורו של בעל ה"נודע ביהודה". מהדורות ראשונות, שנדפסו בשנים תקל"ו, תקנ"ב ותקצ"ח:
• ספר אור חדש, חלק שני, חידושים על מסכת פסחים, מאת רבי אלעזר קאליר. פראנקפורט דאדר, דפוס אלמנת פראפעסר גרילא, [תקל"ו 1776]. מהדורה ראשונה של חלק זה. רישום בעלות בשער בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים דוד כליפי [מגדולי חכמי טריפולי, בעל ספר "אורח לחיים" כת"י, נפטר תרמ"ו].
• ספר חות יאיר חדש, דרשות בעניני אגדה ומוסר, מאת רבי אלעזר קאליר. פראג, דפוס עלזינוואנגר, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה בחיי הרב המחבר. חתימות בדף השער (משני צדיו): "מיכאל [--?] אסאד" וחתימה נוספת מחוקה.
• ספר שו"ת חקר הלכה, חלק ראשון, מאת רבי אלעזר קאליר. וינה, דפוס אלמנת אנטאן שטרויס, [תקצ"ח] 1838. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. חסרים דפים ע-פד, עם דברים מאת בן המחבר וחתן המחבר, והוספות נוספות. חותמת נאצית בדף השער: "Inst. d. NSDAP z. Erforschung d. Judenfrage Abt. Ostjudentum Litzmannstadt" (המכון לחקר השאלה היהודית). רישום בעלות בדף השער: "חנני ד' בזה הספר אליעזר גרשון ראטבלאטט"; וחותמת: "יעקב גוטמאן ווארשא".
הגאון רבי אלעזר קאליר (תצ"ח-חשון תקס"ב), מגדולי דורו המפורסמים. כיהן כאב"ד ור"מ בערים זבלדובה, רעכניץ (תקכ"ח-תקמ"א) וקעלין (תקמ"א-תקס"ב). בכל מקום בו ישב כיהן גם כראש ישיבה. העמיד תלמידים הרבה, ורבים מבעלי ההוראה שבדורו היו מתלמידיו המובהקים. התכתב רבות עם בעל ה"נודע ביהודה", ועשרות תשובות שנדפסו בשו"ת "נודע ביהודה" ממוענות אליו. ה"נודע ביהודה" העריכו עד מאוד, על אף שרבי אלעזר היה צעיר ממנו בעשרות שנים, ובאחת מתשובותיו הוא מכנהו: "הגאון המופלא ומופלג, תנא ופליג, נר ישראל פטיש החזק עמוד הימני, כבוד קדושת שמו". בהסכמת ה"נודע ביהודה" לספר "אור חדש" על פסחים, הוא כותב על חידושיו של רבי אלעזר שהם "דברים הראויים לאחד מן הראשונים". רבי ברוך ייטליס, מחכמי פראג, כותב בהקדמה לספרו "טעם המלך" על מעמדו של רבי אלעזר במדינות מרכז-אירופה לאחר פטירת רבי יחזקאל לנדא: "ואחרי מות הגאון 'נודע ביהודה' היה הרב אלעזר בעל ספרי 'אור חדש', ראש לישראל, האחד הנשאר לנו במדינתנו אשר עינינו עליו, ולהרבה מלומדי פראג נחשב כמרא דאתרא אשר מאורו אור לנו".
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
• ספר מסילת ישרים. מנטובה, דפוס אליעזר שלמה מאיטליה, [תקמ"א 1781].
לה, לט-מט דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר קטן בשולי אחד מהדפים. כריכה מקורית, עם הטבעת שם בעל העותק, Bolaffi Giulio (שלמד ברג'יו בשנים 1846-1847, וקיבל את הספר מטעם המוסד בו למד).
• ספר מסילת ישרים, עם ספר סאה סולת, מאת רבי רפאל מנורצי. ליוורנו, דפוס משה ישועה טובייאנא, [תר"ג 1843].
[2], ס דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית. בלאי ופגמים בכריכה (קרעים חסרים בשדרה).
שבעה ספרים מדפוסי אמשטרדם, שנדפסו בשנות הת', בחלקם חתימות ורישומי בעלות:
• ספר פרי חדש, על יורה דעה, מאת רבי חזקיה די סילווה. אמשטרדם, דפוס דוד תארטאס, [תנ"ב 1692]. שער מאויר בתחריט. מהדורה ראשונה. כריכת עור מקורית, עם שרידי אבזמים, פגומה וקרועה. רישומים רבים וחתימות, בהם: "חנני ד' בזה הספר, אברהם ליב סגל"; "פרי חדש של המופלא והמופלג החריף ובקי... כבוד הרב מוהר"ר אב'[?]..."; "הק' יצחק"; "שייך לה"ה רבני המופלג החריף ובקי מו"ה משה גבריאל[?]..." [אולי הוא רבי משה גבריאל מליסא אב"ד גריידיץ], ועוד.
ספרו הראשון של רבינו ה"פרי חדש" והיחיד שנדפס בחייו, בעת מסעו כשד"ר לארצות הגולה. עם הוצאת הספר נתקבלו דבריו באהדה רבה בארצות אירופה. אולם כשהספר הגיע למצרים, עורר התנגדות גדולה אצל חכמי מצרים, מאחר שהמחבר לא נרתע מלחלוק בלשון חריפה על ה"בית יוסף" ועוד מגדולי האחרונים. בעקבות כך החרימו חכמי מצרים וחברון את הלימוד בספר: "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע" (גינת ורדים, יורה דעה, כלל ג, סימן ג), [ואכן עותקי המהדורה הראשונה נדירים, עקב החרמת הספר וגניזתו]. החיד"א מתאר בספרו "שם הגדולים" כיצד התבטל החרם מאליו בדור שאחריו, ומציין כי על כיסא הרבנות במצרים עלה תלמידו המובהק של ה"פרי חדש" – רבי שלמה אלגאזי (השני), "וכל הוראותיו היו על דעת רבו הרב פרי חדש... וכהיום הזה כל חכמי ישראל שותים בצמא את דבריו". בשנת תק"ב הדפיס רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש, את ספרו "פירות גנוסר" על שלחן ערוך יורה דעה. במרכז הדף נדפסו דברי המחבר והרמ"א וסביבו הפירושים "פרי חדש" ו"פרי תואר" (מאת ה"אור החיים"). בחלקו הגדול מוקדש ה"פרי תואר" לתרץ את קושיותיו והתקפותיו של ה"פרי חדש" על מחבר השלחן ערוך. החיד"א, תלמידו של ה"אור החיים", מעיד בספרו "שם הגדולים", כי בבחרותו הלך מספר פעמים עם רבו ה"אור החיים" להשתטח על קברי הצדיקים שבהר הזיתים, "וכבואנו למצבת הרב פרי חדש ראינו להרב הנזכר [ה"אור החיים"] שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה, והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון וכיוצא".
• ספר יד יוסף, דרושים על סדר התורה ולזמנים שונים, מאת רבי יוסף צרפתי. אמשטרדם, דפוס עמנו-אל בן יוסף עטיאש זצ"ל, ת"ס-תס"א [1700]. מהדורה שנייה. שני שערים, דף שער ראשון מאויר בתחריט נאה (דומה לשער ספר השל"ה שנדפס באמשטרדם בשנת נח"ת). כריכת עור מקורית (צדה הקדמי מנותק). חותמות רבי "יוסף אשר הלוי פאללאק" – הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק, אב"ד וראש ישיבת ווֶרפֶּלֵט (תרנ"ח-תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות הצעירים בהונגריה. נכד-אחיו של הגאון רבי משה הלוי פולק ראש ישיבת בוניהאד.
• ספר שאלות ותשובות חכם צבי, חלק ראשון, מאת רבי צבי הירש אשכנזי. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תע"ב 1712]. מהדורה ראשונה. עקבות רטיבות קשים, קרעים חסרים וסימני עש. חתימות רבי "ליב קרויס".
• ספר פנים מאירות, חלק ראשון, חידושים על מסכת זבחים, מאת רבי מאיר אייזנשטאט. אמשטרדם, [תע"ה 1715]. מהדורה ראשונה. ללא חלק השו"ת שנדפס יחד עמו. בעמוד האחרון, חתימת "הק' יעקב הרש..." ורישומים נוספים.
• ספר אוזן שמואל, דרושים מאת רבי שמואל אבילה. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תע"ה 1715].
• ספר צוף דבש, פירוש על התורה, עם "מגלת סתרים" על מגלת אסתר, "הצעת רות" על מגלת רות, "אוצר נחמד" על תהלים ו"משגב האמהות" על פסוקי אשת חיל, מאת רבי וידאל צרפתי. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תע"ח 1718]. מהדורה יחידה ונדירה. חתימה בדף השער: "דוב מיללער".
• ספר ערוגת הבשם, דקדוק עברי, מאת רבי שמואל ארקיוולטי. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [ת"צ 1730].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים ועקבות רטיבות, דפים מנותקים, קרעים וסימני עש. חלקם עם כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.