מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove rabbi filter rabbi
- (-) Remove rebb filter rebb
- and (17) Apply and filter
- ואדמו (13) Apply ואדמו filter
- רי (13) Apply רי filter
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- ותעודות (13) Apply ותעודות filter
- והסביבה (13) Apply והסביבה filter
- ואדמורי (13) Apply ואדמורי filter
- רבני (13) Apply רבני filter
- הונגריה (13) Apply הונגריה filter
- ואדמו"רי (13) Apply ואדמו"רי filter
- document (13) Apply document filter
- environ (13) Apply environ filter
- hungari (13) Apply hungari filter
- it (13) Apply it filter
- letter (13) Apply letter filter
- of (13) Apply of filter
- ביוגרפיה (4) Apply ביוגרפיה filter
- רים (4) Apply רים filter
- רבנים (4) Apply רבנים filter
- ישראל (4) Apply ישראל filter
- וקהילות (4) Apply וקהילות filter
- ופולמוס (4) Apply ופולמוס filter
- תולדות (4) Apply תולדות filter
- אדמורים (4) Apply אדמורים filter
- אדמו (4) Apply אדמו filter
- אדמו"רים, (4) Apply אדמו"רים, filter
- biographi (4) Apply biographi filter
- communiti (4) Apply communiti filter
- jewish (4) Apply jewish filter
- polem (4) Apply polem filter
- rebbes, (4) Apply rebbes, filter
אוסף גדול של למעלה מארבעים ספרים העוסקים בתולדותיהם וקורותיהם של אדמו"רים וצדיקים שונים, וליקוטים מדברי תורתם:
• ספר מעשה הקדושים, ספורים אמיתיים נוראים ונפלאים, מאת רבי ישראל זיס. לבוב (למברג), תרנ"ה 1894.
• ספר מעשיות פליאות, מאת רבי אליעזר שענקעל. קראקא, תרנ"ו 1896.
• ספר מעשיות מצדיקי יסודי עולם, מאת רבי אליעזר שענקעל. פאדגארזע, תרס"ג 1903.
• ספר מעשים טובים, מעשיות על גדולי ישראל וצדיקים שונים, מאת רבי אלעזר שענקיל מטארנא. פאדגארזע, [תר"ס 1900].
• ספר ספורים נחמדים, מהבעש"ט, המהר"ל מפראג, רבי יששכר בער מזלוטשוב, ועוד, מאת רבי ישעיה וואלף ציקערניק. ז'יטומיר, [תרס"ג 1903].
• ספר נפלאות חדשות, לקוטים על תורה, נביאים וכתובים, עם סדר היום הקצר, הנהגות הצדיקים, מאת רבי יחיאל משה גרינואלד. פיעטרקוב, תרנ"ז 1896.
• ספר דברים ערבים, חלק ראשון, ספורים נפלאים, מאת רבי דב בער ארמן. מונקאטש, תרס"ג [1903].
• ספר מעשה נורא ר' יוסף דילה-ריינה, עם חמשה תלמידיו. וורשא, תרס"ה [1905].
• ספר תפארת חיים, ליקוטים על התורה לאדמו"ר ממוגלניצה, ואדמו"רים נוספים, בעריכת רבי נתן נטע דונר. וורשא, תרס"ה [1905].
• ספר התגלות הצדיקים וסיפורים נוראים, מאת רבי שלמה גבריאל רוזנטל. וורשא, תרס"ה [1905]. בשער: 1901 (דפוס סטריאוטיפי של מהדורת 1901).
• ספר זכות ישראל – עשר קדושות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות. פיעטרקוב, תרס"ו 1906. מהדורה ראשונה.
• ספר תפארת הצדיקים, ספורים גדולים ונוראים, מאת רבי שלמה גבריאל רוזנטל. וורשא, תרס"ט 1908.
• ספר נפלאות היהודי. פיעטרקוב, [תרס"ט] 1909. רישום בעלות וחותמות של רבי "ראובן יהודה ב"ר יצחק מאיר פארמיינסקי שעניצע".
• תפארת בית לוי, תולדות האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עם ספר תורת ישראל, חידושי רבי ישראל מפיקוב. יאסי, [תרס"ט] 1909.
• ספר מגלת יוחסין וסדר ההתקשרות, מגלת יוחסין של משפחת המחבר, רבי ישראל בערגער. פיעטרקוב, [תר"ע] 1909.
• ספר זכות ישראל – עשר צחצחות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל ברגר אב"ד בוקרשט. פיעטרקוב, תר"ע 1909. מהדורה ראשונה.
• ספר זכות ישראל – עשר עטרות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל ברגר אב"ד בוקרשט. פיעטרקוב, [תר"ע] 1910. מהדורה ראשונה.
• ספר זכות ישראל – עשר אורות, ליקוטים וחידושים מגדולי החסידות, מאת רבי ישראל בערגער. וורשא, תרע"ג [1913].
• ספר זכות ישראל – עשר קדושות, סיפורים וחידושי תורה מעשרה אדמו"רים מגדולי החסידות. וורשא, [תרע"ב 1912?]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת תרס"ו, עם שינויים בשער.
• ספר בית צדיק, סיפורים ומאמרים מאת תלמידי הבעש"ט, מאת רבי אליעזר צבי ציגעלמאן. פיעטרקוב, [תר"ע] 1910.
• ספר אהל אלימלך, לקוטי חידושי תורה, שיחות וסיפורים על רבי אלימלך מליז'נסק, מאת רבי אברהם חיים מיכלסון. פרמישלה, [תר"ע 1910]. חתימה בדף השער: "אברהם דוד געלבערמאן".
• ספר אהלי שם, ליקוטי תורה מגדולי החסידות. בילוגרייא, תרע"א 1910.
• ספר נפלאות הצדיקים, מאת רבי יקותיאל למברגר. פיעטרקוב-וורשא, תרע"א [1911].
• ספר מנורה הטהורה, ליקוטי תורה, שיחות ומעשיות מגדולי החסידות, בעריכת רבי יהודה אריה פרענקיל-תאומים. פרמישלה, תרע"א [1911].
• ספר דגל מחנה יהודה, שלושה ספרים נפתחים, מאת רבי אליעזר ברנדוין. לבוב (למברג), [תרע"ג] 1912.
• ספר אהל יצחק, סיפורים נפלאים, הנהגות וחידושי תורה מאת האדמו"ר רבי יצחק מווארקי, מאת רבי משה מנחם וואלדען. פיעטרקוב, [תרע"ד 1914].
• ספר אם לבינה, כולל בית מנחם, תולדות רבי מנחם מנדל מרימנוב, וראש אמנה, מאמר על האגדות שבש"ס, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. טרנוב, דפוס אסתר לעזער, [תר"פ 1920, בקירוב].
• ספר מאורות הגדולים, סיפורים על גדולי החסידות. [וורשא, שנות התר"פ 1920?]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת בילגורייא תרע"א.
• ספא אמונת צדיקים, כולל שני מאות סיפורים יקרים ונפלאים. וורשא, דפוס י. וואגמייסטער, [תרפ"ג 1923, בערך]. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית שוקן.
• ספר אור ישרים, לקוטים מרבי מרדכי מלעכוויטש, בנו רבי נח מלעכוויטש, תלמידו רבי משה מקוברין ותלמידו רבי אברהם מסלאנים, מאת רבי משה חיים קליינמאן. וורשא, [תרפ"ד 1924].
• מעשיות ושיחות צדיקים. וורשא, תרפ"ד [1924].
• ספר זכות ישראל, מהדורא תנינא, "מילואים והשמטות לחיבורי הראשונים", את רבי ישראל בערגער. סעאיני, תרפ"ה [1925].
• ספר מרגניתא דר' מאיר, ליקוטים מרבי מאיר מפרמישלן. לבוב (למברג), תרפ"ו [1926]. חתימה: "חיים זלמן וויייסבערג".
• ספר אור המאיר, תולדות רבי מאיר מפרמישלן, מאת רבי ראובן מרגליות. לבוב, תרפ"ו [1926].
• ספר בית מרדכי, סיפורים על האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. וורשא, תרפ"ז [1927]. יידיש.
• מעשיות ומאמרים יקרים מהבעש"ט ומנכדיו האחים הקדושים רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ואחיו רבי ברוך מעז'יבוז', מאת רבי ישעיה וואלף ציקערניק. לודז'-פיעטרקוב, תרפ"ט [1929].
• ספר כתר היהודי, חידושים מכתבי-יד על הש"ס, לקוטים, חידושים וסיפורים נוראים, מאת היהודי הקדוש מפשיסחא, מבנו האדמו"ר הראשון מפאריסוב רבי יהושע אשר רבינוביץ' מזעליחוב, ומארבעת בניו הקדושים, עם באורים והערות "כליל תפארת", מאת רבי אריה מרדכי רבינוביץ'. ירושלים, תרפ"ט [1929].
• ספר אהל ישכר, ליקוטי חדושי תורה, שיחות והנהגות מאת רבי ישכר דובעריש הכהן טורנהיים מוואלבארז, בעריכת רבי נחמיה מנחם בריעה טורנהיים. לובלין, [תרצ"ג] 1933.
• ספר גדולת מרדכי וגדולת הצדיקים, מאת רבי גרשון עמנואל סטאשבסקי. וורשא, תרצ"ד [1934].
• ספר אביר הרועים, תולדותיו וקורותיו של האדמו"ר מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין, חלק ראשון, מאת רבי צבי יהודה מאמלוק. פיעטרקוב, תרצ"ה [1935].
• ספר זכרנו לחיים, סיפורים ומופתים על ה"דברי חיים" מצאנז ובניו הקדושים, ובפרט רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא, ועוד הוספות, מאת רבי דב בר ארמן. מונקאטש, [תרצ"ח] 1937.
• ספר גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע, מאת רבי אברהם נתן בערנט. סי’ שאמלויא, תש"א 1941.
42 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף גדול ומגוון של למעלה משלושים ספרים – תולדות והנהגות רבנים ואדמו"רים שונים:
• תולדות בעלי שם טוב, חלק ראשון, על תולדות הבעש"ט וויכוחו עם "העוכר פראנק ימ"ש בשנת תקי"ט". קניגסברג, דפוס הירש פעטצאלל, [תרל"ו 1876].
• ספר תולדות הנפלאות, דברים מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא, מלוקטים בידי רבי ישראל משה מלודז'. וורשא, דפוס F. Baumritter, תרנ"ט 1899.
• ספר נחמד מזהב, דברי תורה מאת האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרס"ט 1909].
• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גולדשלג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), [תרנ"ב] 1892.
• קונטרס תולדות הרי"ם, קורותיו והנהגותיו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר מגור, מאת רבי יצחק מאיר ברודר. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, J. Wagmeister (ווארשא), [שנות התר"צ 1930]. כרוך עם דף נוסף ובו: "תמונת רבינו הקדוש והנורא הר"ר שמחה בונם זצ"ל מפשיסחא".
• ספר אהל שלמה, חלק ראשון ושני, חידושי תורה, הנהגות ותולדות האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק, בעריכת רבי יצחק מרדכי רבינוביץ'. חלק ראשון: פיעטרקוב, מסודר בדפוסו של העניך פאלמאן, דפוס J. Wagmeister (וורשא), תרפ"ד [1924]. חלק שני: פיעטרקוב, דפוס J. Cederbaum, תרצ"ה [1935]. שני כרכים. חתימה בעפרון בשער החלק הראשון: "שמואל בן ר' משה אייזענבאך".
• ספר עטרת שלמה, חדושי תורה, הנהגות וספורים מקורותיו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן מראדומסק, מאת רבי יצחק מרדכי רבינוביץ'. פיעטרקוב, מסודר בדפוס בנימין ליבעסקינד (דפוס J. Wagmeister, [וורשא]), תרפ"ו [1926].
• ספר להב אש, תולדותיו ותורתו של האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין, מאת רבי אפרים מאיר זיכלינסקי. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרצ"ה 1935].
• ספר פאר יצחק, תולדות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, בעריכת רבי מיכאל בראווער. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ז 1937].
• ספר פאר יצחק, תולדות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, בעריכת רבי מיכאל בראווער. לבוב (למברג), דפוס R. Margulies, [תרפ"ח 1928].
• ספר צבי לצדיק פרי למאה, ספר זכרון לאדמו"ר רבי צבי הירש מזידטשוב, ליום מלא מאה שנה לפטירתו, בעריכת מיכאל הכהן בראווער. וינה, דפוס יוסף רבינוביץ, תרצ"א [1931].
• ספר תפארת מרדכי, חלק ראשון, תולדות האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא-בושטינא, מאת רבי מרדכי גינצבורג. בערעגסאס, דפוס שמואל קליין, תרפ"ז [1927].
• ספר פאר יוסף, תולדותיו והנהגותיו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, מאת רבי אלכסנדר סענדר ווייס. סיגעט-מאראמורעש, דפוס "צענטראלא" משה ראזענטהאל, [תרצ"ה 1935]. רישום בכתב-יד בדף המגן, המעיד על קניית הספר מהמו"ל, חתום בידי "צבי אלימלך קאליש".
• ספר בית שלמה, שבחי ותולדות האדמו"ר רבי שלמה שפירא מסטריזוב, מאת רבי דוד געלב. אורשיווא, דפוס משה יודא גלאנץ, [תרפ"ח] 1928.
• ספר תולדות רבינו, תולדות אדם הגדול בענקים, מרן רבי חיים אלעזר שפירא זצ"ל, מאת רבי דוד כהנא. מונקאטש, דפוס "Grafia", [תרצ"ח 1938].
• ספר היחס מטשרנוביל, על שושלת בית טשרנוביל, מאת רבי אהרן דוד טברסקי. לובלין, נסדר בדפוס עוזר צוועקין, דפוס M. Sznajdermesser, תרצ"ב 1932.
• תולדות רבינו חיים ן' עטר, בעל אור החיים, מאת רבי ראובן מרגליות, עם קונטרס נצוצי אור מהגאון רבי מאיר דן פלאצקי שליט"א אבד"ק אוסטרוב. לבוב (למברג), הוצאת ראובן מרגליות, [תרפ"ה 1925]. חותמת "מרדכי שטיינמעטץ – שו"ב דק"ק מעדיאש יצ"ו – מלפנים בק"ק ריסקיוע יצ"ו".
• ספר צבי לצדיק, חידושים נפלאים על התורה והש"ס, מאת רבי צבי הירש (הירשל) לוין אב"ד ברלין, נכד ה"חכם צבי", עם "בית צדיק", תולדות ימי חייו. פיעטרקוב, דפוס אברהם ראזענגארטען, [תר"ע 1910].
• ספר תל תלפיות, הנקרא גזע היחוס השלם, כולל כל שלשלת מגילת יוחסין למהר"ל מפראג, ועוד, מאת רבי מאיר נומבערג. וורשא, דפוס ארי’ יהודה ליב ליפשיץ, [תרע"ב 1912].
• ספר כתבי הגאונים, קבוצת אגרות ומכתבים שונים, מן גאונים אדירים איתני עולם, בהם הגר"א מווילנא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה"פני יהושע" ועוד. נדפסו מכתבי יד ע"י רבי צבי הירש הורוויץ אבד"ק דרעזין. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ח [1928].
• ספר גרם המעלות, מפעלות ומעלות גאון רבנו משולם, מאת שבח קנעביל מטיסמניץ. וינה, דפוס "אניון" (האחים אפל), תרפ"א [1921].
• תולדות רבנו זרחיה הלוי בעל המאור, וקורות ספריו, מאת רבי יעקב רייפמאן. פראג, דפוס משה הלוי לנדא, תרי"ג [1853].
• ספר תולדות הג' ר' יהודה מוסקאטו, מאת אבא אפפעלבוים. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תר"ס [1900].
• ספר מגלת איבה, מאת רבי יום טוב ליפמאן בעל תוספות יום טוב, אודות סיפור הנס שנעשה לו. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ז 1897.
• ספר מגלת איבה, מאת רבי יום טוב ליפמאן בעל תוספות יום טוב, אודות סיפור הנס שנעשה לו. בודפשט, דפוס האחים משלם זלמן ומנחם כ"ץ קאטצבורג, תרפ"ב [1922].
• תולדות הגאון ר' דוד אופנהיימער זצ"ל, מאת רבי יעקב קאפל דושינסקיא. בודפשט, דפוס האחים קאטצבורג, תרפ"ב [1922].
• תולדות שמואל, תולדות הגאון רבי שמואל רוזנברג ראש ישיבת אונסדורף, מאת רבי שמואל חיים דייטש. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרצ"ו [1936].
• ספר זכרון נפתלי, חידושי תורה וסיפורים נפלאים מאת ועל רבי נפתלי הירצקא זילברמן, מאת רבי שלום ביילוש. קליינורדיין, דפוס אברהם יצחק קליין, [תרצ"ח 1938].
• ספר תולדות קול אריה, אודות הגאון רבי אברהם יהודה הכהן אב"ד בערעגסאז, מאת רבי דוב בער שפיטצער. קליינווארדיין, דפוס אברהם יצחק קליין, ת"ש [1940].
• ספר הדרת קודש, תולדותיו והנהגותיו בקודש של האדמו"ר רבי אברהם יהושע פריינד מאינטעראדאם ונאסאד, בעריכת רבי אפרים פרידמן. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב [1942].
• ממעיינות הפולקלור החסידי, מאת יצחק ורפל. ירושלים, הוצאת אחיאסף, דפוס ווייס, תש"ו [1946].
• ספר תולדות מנחם, על רבי מנחם נחום (רבי נחומ'קה) מהורודנא, רבו של החפץ חיים, מאת רבי ישראל דוד מילר. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ג [1913].
• ספר תולדות מנחם, על רבי מנחם נחום (רבי נחומ'קה) מהורודנא, רבו של החפץ חיים, מאת רבי ישראל דוד מילר. ירושלים, הוצאת "חנניה", דפוס "המסורה", תש"י [1950].
34 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
• ספר אבני בית היוצר, חלק ראשון, ציטוט כתובות החרוטות על קברי צדיקים בפרשבורג, וחלק שני תולדות צדיקים וגאונים בקהילת פרשבורג, מאת רבי יצחק ווייס. פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, תר"ס [1900].
• ספר זכרון יהודא, מאת רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר [מהר"ם א"ש] – תולדות, צוואות והנהגות ישרות של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר אביו של המחבר, ובנו רבי יהודה א"ש אחיו של המחבר, וכן חידושים בהלכה ואגדה מאת המחבר, אביו ואחיו הנ"ל וגיסו רבי צבי ווייס. מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, תר"ס 1900.
- כרוך עם שני ספרים (לפניו): פירוש מגלת אסתר, להרב רבי יוסף בן ר' יוסף נחמיאש זצ"ל, נדפס על פי כתב-יד בידי רבי משה אריה במברגר. פראנקפורט דמיין, דפוס אלימלך סלאבאטצקי, תרנ"א [1891]; קונטרס מציצה, קובץ מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים בעניין המציצה, מאת רבי משה ליב יוסף שלזינגר. פרעשבורג, דפוס אברהם אלקלעי ובנו, [תר"ס 1900].
• קונטרס דרך נש"ר (חוברת קמא), תשובה ברורה להלכה ולמעשה אודות מין עופות החדשות שמקורם ממדינת הצרפת, מאת רבי נטע שלמה שליססעל. קליינווארדיין, ללא שם מדפיס, תרצ"ד [1934].
• קונטרס ההקדמות והמבוא, לספר פרקי רבי אליעזר הגדול, עם ביאור מאת רבי דוד לוריא מבוחאב ישן – הרד"ל, עם קונטרס בית צדיק לתולדות הרד"ל, וקונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, מאת רבי שמואל לוריא. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ד 1884.
• מפנקסי הקהל בקראקא לקורות ישראל וחכמיו, רבניו ומנהיגיו בפולניא בכלל ובקראקא בפרט, מאת פ. ה. וועטשטיין. ברעסלויא, דפוס ש. שאטטלענדער, [תרס"א 1901]. בראש השער חתימה (קצוצה) של הגאון רבי משה חיים ווייס מקליינורדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב].
• רבי עזריה פיגו, בעל "בינה לעתים" ו"גדולי תרומה", תולדותיו, מאורעות חייו, פעולותיו הספרותיים ויחוסו לרוח זמנו ורבני דורו, מאת אבא אפפעלבוים רישא. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרס"ז [1907].
• ספר בית נאמן, שו"ת מאת האון רבי יצחק משה פערלס, עם תולדות חיי המחבר, מאת נכדו רבי אברהם צבי פערלס מפעטש. מאראמאראש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ז [1907]. תיקונים בכתב-יד
• ספר תולדות משפחת ראזענטהאל, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. בודאפעשט, דפוס האחים קאטצבורג, תרפ"א [1921].
• דביר הבית, "דרשה מפוארה על דבר חנוכת בית תפלה הנבנה ביקר מקהל עדת ישורון ק"ק אובן ישן יע"א". בודאפעשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"א [1931]. מהדורה שנייה, עם "זכרון מהר"ם מינץ". שני עותקים, ללא פורטרט המחבר.
• ספר זכרון בנימין, הספד על רבי בנימין פוקס אב"ד אראדעא, עם קונטרס אמתחת בנימין, מאת רבי יוסף הכהן שווארטץ. אראדעא (גרוסוורדיין), דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תרצ"ו 1936]. חותמות רבי ישראל וועלץ דומ"צ בבודפסט.
• ספר שלשלת זהב, מכיל קורות חיי שלשלת רועי ישראל, רבי בנימין וואלף פוקס, בנו רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין, ובנו רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין, מאת רבי שמואל זאב גאלדמאנן. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב [1942].
• ספר זכרון אלעזר, דרשות ואגדות, קורות ותולדות הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רקח", יוצא לאור לכבוד שנת המאה לפטירתו, מאת נכדו רבי מנחם מענדל גליק. מישקאלץ, דפוס בנימין פריעדמאן, תרצ"ז 1937.
13 ספרים וחוברות (ושני ספרים נוספים). גודל ומצב משתנים. מעטפות מודפסות. חלקם עם כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
• ספר אור לישרים, אסופת מאמרי רבנים "נגד השטה הציונית", בעריכת המו"לים רבי שלמה זלמן לאנדא ורבי יוסף רבינוביץ' (מראשי "הלשכה השחורה" בקובנא). וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תר"ס 1900. עם מעטפת מודפסת, מקורית. הספר כולל מכתבים מאת גדולי ישראל, בהם: רבי אליהו חיים מייזל מלודז', רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי דוד פרידמאן מקרלין, רבי יוסף רוזין מדווינסק, ועוד.
• ספר דעת הרבנים, כולל מכתבים מרבני גאוני זמננו המצוינים שליט"א, נגד הרעיון הציוני. וורשא, דפוס יעקב אונטערהענדלער, תרס"ב 1902.
• ספר ציון במשפט, "השקפה רבנית על הציונות, על האספה המוקדמת במזרח ועל הקונגרס השני בבזל", מאת רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תרנ"ט 1899. חיבור כנגד הציונות אשר נכתב בעקבות דחיית הצעתו של המחבר, הרב אליהו עקיבא רבינוביץ', להקים גוף רבני שיפקח על ערכי התרבות שיובילו את ההסתדרות הציונית.
כרוך עם: ספר וענתה בי צדקתי, תגובה על סדרת המאמרים "השקפה לטובה" שפרסם הרב שמואל יעקב רבינוביץ בעיתון "המליץ", נגד ספרו הקודם של המחבר – ציון במשפט, מאת רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תר"ס 1899. מרבית הדפים בספר הראשון ודפים ראשונים בספר השני מנותקים מגוף הספר.
• ספר על הציונית[!], "יפיץ אור על תולדות הציונית[!] וקורותיה ועל המכשולים אשר על דרכה למען נדע להגות אותם מן המסלה שתגיע אל מטרתה", מאת רבי אהרן לעוויט מקישינוב. וורשא, דפוס דובערוש טורש, תר"ס 1899.
• ספר אור חדש, אודות הרעיון הציוני, "יקרב את שתי הקצוות, ויאחד את הלבבות", מאת רבי מנחם נחום שקרובסקי. אודסה, דפוס איסאקאוויטש ובעלינסאן, תר"ס 1900. חיבור נדיר שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר אמת ואמונה, דברי חיזוק כנגד דעות זרות, וספרי מינות וכפירה, מאת רבי ישראל יצחק טורנובסקי. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ח 1908.
7 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
דף בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהודה אסאד – אישור על מכירת מקום בבית הכנסת בסעמניץ. סעמניץ, תר"ט [1849].
"המקום בעזרת אנשים פה ק"ק סעמניץ בבה"כ הגדולה רשומה בפנקס... שהיתה של התו' כ"ה דוד פישהאף יצ"ו... מכר ר' דוד הנ"ל את המקום הנ"ל להקצין... מו"ה הירש כ"ץ נ"י אחר ג' הכרזות בה"ב כנהוג... בעה"ח [=באתי על החתום] פה סעמניץ יום א' כ"ה תמוז תר"ט ל'[פ"ק] נאם הק' יהודאסאד".
הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א – יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.
[1] דף כפול. 17 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול ובלאי.
מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, "ל"ח למב"י" [אייר תרע"ג 1913].
נשלח אל רבי בנימין אולמאן, בנו של רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה". במכתב מבקש ממנו הרב מבוניהאד, שישלח לו בהקדם את הספר "יריעות שלמה", כי הוא עוסק "בסוגיא דתקנת אושא" והוא חפץ להזכיר בספרו דברים בשמו של אותו צדיק: "...והנני צמא לשאוב מבאר תוה"ק, ומובן ממילא כי אביא קצת דבריו בקונטרוס שלי על הסוגיות, ובודאי יהיה ניחא לאותו צדיק ז"ל... אליעזר דייטש". [מעניין לציין כי במכתב אחר של רבי אליעזר דייטש, שהופיע בקטלוג "קדם" (מכירה 95, פריט 287), הוא כותב אל ר' בנימין אולמאן, בערב חג השבועות סיון תרע"ג (כשבועיים לאחר המכתב לפנינו): "...ספרא חמרא טב ממר אביו מאור הגולה זי"ע, וכבר ראיתי בו דברים יקרים ואיזה מהם הבאתי בקונטרוסי"].
הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהנודעים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף".
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר מבוניהאד ומ-Alsóvalkó.
מכתב על גבי גלוית דואר (כ-4 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תרצ"ד 1934].
נשלח אל הנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. על גבי הגלויה מופיעים שני מכתבים מאת האדמו"ר, האחד – קצר – בכתב-יד קדשו, והשני מפורט יותר, בשם האדמו"ר, בכתב-יד נאמן ביתו.
מכתבו של האדמו"ר נכתב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלום] ידידי חביבי המופלג והמופלא וכו' שליט"א ושוכט"ס [שיחיה לאורך ימים טובים אמן, ושלום וכל טוב סלה], חיים אלעזר שפירא". בשולי המכתב מופיעה חותמת האדמו"ר (באותיות לטיניות).
מעברה השני של הגלויה, מכתב נוסף מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור... שהבורא רפואות וישועות ישלח עזרו מקודש וירפא אותה ותנצל מחלומות רעים ומכל פחדים ותיושע בכל משאלות לבה לטובה ולברכה...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בולים וחותמות דואר.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוסון הגה"ק רבי "ישראל צבי ר"ב" [רוטנברג]. קוסון, תרח"ץ [1938].
נכתב אל האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ אב"ד מונקאטש ואל נשיאות כולל מונקאטש. האדמו"ר מבקש מהם לבוא לידי פשרה עם "סופר הכולל" מירושלים, שתבע לדין-תורה את נשיאות ה"כולל" וזכה בתביעתו: "וראוי למלאות חסרונו ותביעתו... אשר לא טוב הדבר שהאיש יעבוד עבודתו... במר נפשו ואי רצון, אדרבה צריך לראות שיעבוד עבודתו בלב ונפש חפצה כראוי, ובכן נא למעה"ש לראות לתקן הענין הזה ולבא עמו לידי גמר בטוב טעם ודעת...". בראש המכתב נרשם: "העתק", אולם לפי השוואת כתבי-ידו היוצאים ממקום אחר, גם ה"העתק" הוא בעצם כתב-יד קדשו של בעל ה"אור מלא".
האדמו"ר השלישי מקוסון – רבי ישראל צבי הלוי רוטנברג בעל ה"אור מלא" (תר"ן-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר הראשון מקוסון רבי יהוסף רוטנברג אב"ד קוסון (תרי"ג-חשוון תרע"ב), וחתן אחיו הגדול האדמו"ר השני מקוסון רבי חיים שלמה רוטנברג (תרל"א-תר"פ). לאחר פטירת אחיו וחותנו בשנת תר"פ, עלה רבי ישראל צבי על כס אביו כאדמו"ר וכרב העיר קוסון, ואף הקים בעיר ישיבה בשם "עטרת ישראל". בזיווגו השלישי נשא רבי ישראל צבי את הרבנית בת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטם מראצפרט, נכדת ה"דברי חיים". נודע בגאונות הרבה ובגדלותו בחכמת הקבלה, דרכו הייתה לזמר ולרקוד בשבת קודש, וחמיו הרה"ק מראצפרט העיד עליו, שכל ריקודיו מכוונים על פי סוד מתורת האריז"ל (רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שצג-שצד).
[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות ודיו. בלאי וסימני קיפול.
מכתב על גבי גלויה, מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא. "ווישא" (אויברווישא Oberwischau), ניסן "מבשר ציון" [תרצ"ח 1938].
נשלח אל רבי אברהם ליב זילברמן רבה הראשי של צפת, לרגל שמחת בר-המצוה של בנו רפאל, עם ברכות רבות: "והשי"ת יעזור לו שיהי' למז"ט ובשטו"מ, ויזכה לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט, ולקבל נחת ותענוג ממנו ומכל יו"ח בשובע שמחות, ויקבל החג הבע"ל בדיצה וכשרות".
כתיבת ידי-סופר, עם שתי שורות בעצם כתב-יד קדשו, בסיום וחתימת המכתב: "מכבדו ומוקירו ומצפה לישועה במהרה בעד כלל ישראל, הק' מנחם מענדיל בהה"צ מהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Oberwischau; כיום: Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
[1] גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק (ללא פגיעה בטקסט).
פסק דין בחתימת האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף" ובית דינו. סומבוטהלי (הונגריה), כסלו תש"ו [1945].
גביית עדות על אשה שנספתה בשואה, לצורך התרת בעלה להנשא לאשה אחרת: "במותב תלתא כחדא בי דינא הוינא ואתת לקדמנא.... והעידה בפנינו... כדברים האלה ראיתי את האשה ריזל אשת אחי... באוישוויץ שהלכה לצד שמאל במקום שנשלחו הזקנים...". בחתימת הדיינים: "הק' יוסף גרינוואלד – אב"ד"; רבי "יעקב יצחק ניימאנן"; ו"הק' אלימלך וויעדער". חותמת הרב: "יוסף גרינוואלד – בן לא"א הרה"צ מוהרי"י זצ"ל אב"ד דק"ק פאפא יע"א – אב"ד דק"ק סאמבאטהעלי יע"א".
הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה חזר לפאפא והמשיך לכהן בה ברבנות. לאחר תקופה קצרה עבר לעיר סומבוטהלי וכיהן בה ברבנות (במקומו שלח את גיסו הדיין רבי יעקב יצחק ניימאן לכהן כאב"ד פאפא). בהמשך נדד לבלגיה ולאחר תקופה בה שהה באנטוורפן נסע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", בה שימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.
[1] דף. 15X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. רישומים חתומים מעברו השני של הדף.
שבעה פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן ראב"ד פאפא. רצעללדאמאלק, תש"ו [1946] / אנטוורפן, תש"ט-תש"י [1949-1950].
כולל: שני מכתבים שנכתבו בתקופת מגוריו באנטוורפן, על נייר מכתבים רשמי שלו, בראשו נדפס "יעקב יצחק ניימאנן – רב מק"ק פאפא יע"א – כעת באנטוערפען..."; חמש גביות עדות שנתקבלו בעיר רצעללדאמאלק – על נשים שנספו בשואה, עליהן חתומים הרב ניימן "מק"ק סאמבאטהעלי" ובית דינו.
גביות העדות נכתבו ונחתמו לצורך היתרי נישואין על ידי "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" שנוסד בבודפשט לאחר השואה.
הדיין מפאפא – הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (תרע"ט-תשס"ז), מזקני הרבנים ומגדולי ההוראה בדור האחרון. העמיד אלפי תלמידים במשך כשבעים שנה. כל ימיו היה תלמיד ונאמן של בית רבותיו רבני פאפא, מאז שנתמנה בשנת תרצ"ז לראש ישיבת פאפא ע"י רבו בעל "ויגד יעקב". אחרי השואה היה יד-ימינו של בנו הרב מפאפא רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", בעיר פאפא ובעיר סומבוטהלי, וכיהן כדיין אצל רבו. לאחר שר' יעקב יצחק הקים את ביתו מחדש עם בת רבו בעל "ויגד יעקב" (אחותו של ה"ויחי יוסף"), כיהן כאב"ד פאפא (על מקום גיסו שעבר לסומבוטהלי) וכיהן גם ברבנות ברצעללדאמאלק. בראשית שנת תש"ז עבר בהוראת גיסו הרב מפאפא למחנות העקורים בגרמניה ושהה בפרנוולד, ואח"כ עברו יחד לאנטוורפן. בהמשך עבר ר' יעקב יצחק לכהן ברבנות הקהילה במלבורן (אוסטרליה), ובהמשך השנים עבר למונטריאול (קנדה), בה עמד בראש "קהל מחזיקי הדת" של חסידי בעלז ופאפא. כרבותיו היה מקושר לאדמור"י בעלזא. עמד בראשות הרבה ממוסדות התורה של בית פאפא ובית סקווירא. לאחר פטירתו נדפסו ע"י תלמידיו סדרת הספרים "אגורה באהלך עולמים", שלשת כרכי השו"ת וספר זכרונותיו.
7 דפים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של מכתבים, ופסקי דין בחתימת הגאון רבי משה שטרן אב"ד דברצין. דברצין, תש"ו-תש"ח (1946-1948) בקירוב.
רוב המכתבים עוסקים בענייני עגונות השואה וענייני גיטין וקידושין, ובכולם מופיעה חתימתו: "משה"ק שטערן", "משה"ק בלאאמו"ר הרא"ש..." [משה הקטן בן לאדוני אבי מורי ורבי הרב אברהם שטערן].
הגאון רבי משה שטרן אב"ד דברצין (תרע"ד-תשנ"ז), בעל "באר משה". בנו של הגאון רבי אברהם שטרן מרבני ניהייזל-נאוועזאמקי (תרמ"ד-נספה תש"ד; בעל "מליצי אש", "גפי אש" ועוד ספרים רבים), ובן-בתו של הגאון הישיש רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל-נאוועזאמקי (תרי"ב-נספה בשואה תש"ד), לאחר השואה כיהן כדיין ומו"צ בניהייזל ובדברצין, ועסק רבות בענייני עגונות השואה. בהמשך מונה לאב"ד העיר דברצין. בשנת תש"י בערך עבר לארגנטינה, ולאחר כשנה הגיע לארצות הברית ובה ייסד את קהילת דעברצין. הרב מדברצין נודע בארה"ב ובעולם כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו הרבות נדפסו בסדרת ספריו שו"ת "באר משה" (ח' חלקים) וחידושי "באר משה", אשר זכו לכמה מהדורות חוזרות.
19 פריטים חתומים. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.