מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
מכתב מאת משה מונטיפיורי, אל ה"חכם באשי" רבי אברהם אשכנזי וכמה מחכמי ונכבדי ירושלים. לונדון, תרל"ב [1872].
נייר מכתבים רשמי של מונטיפיורי. מכתב בכתיבת מזכירו ובחתימת ידו של מונטיפיורי (בעברית, באותיות מרובעות). בעניין משלוח כספים מאת רבי נתן אדלר אב"ד לונדון, שהגיעו למונטיפיורי, "לטובת עניי אחינו היושבים בארץ הקדושה...".
הנמענים הם: רבי אברהם אשכנזי – ה"חכם באשי", רבי דוד בן שמעון [הרב דב"ש], רבי משה בנבנישתי, רבי מאיר ב"ר אשר מאניקשט ורבי יעקב יהודה ליב לעווי.
[1] דף כפול, בצדו השני כתובת הנמענים בשלוש שפות: עברית, אנגלית וערבית; עם חותמות דואר. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
אוסף של למעלה משישים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט – מאת רבנים, גבאי-צדקה, שד"רים ונדיבי-עם, מרחבי אנגליה, דרום-אפריקה, אוסטרליה, ומדינות שונות מהממלכה הבריטית. [שנות התר"מ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצדו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.
בין כותבי המכתבים ניתן למנות את: יעקב חיים בן מוהר"ר אליעזר הלוי (מזכירו של מונטיפיורי). לונדון (חשוון תרמ"ט 1888); רבי אלי' ב"ר שלמה יעקב, מרבני מנצ'סטר (אלול תרנ"ח 1898); רבי משה אביגדור חייקין "רב לאגודת בתי כנסיות בלונדון" (חשוון תרס"ג 1902); רבי יואל הלוי הרצוג מרבני לידז (2 מכתבים, תרס"ח-תרס"ט 1908-1909); רבי מרדכי יצחק הלוי עפשטיין אב"ד דק"ק שעפילד (אדר תרס"ז 1907); רבי אהרן ליב ניומאן מעיה"ק ירושלים, מגיד מישרים ב"חברה תורה" בלונדון (חשוון תרס"ג 1902); רבי "יעקב דובער בל"א מאיר משה לענצער ש"ץ לק"ק מקוה ישראל במעלבארן" (תר"ן 1890 ותרס"ב 1902); רבי יהושע מאיר רייפמאן מהעיר פרטוריה, דרום אפריקה (כסלו תרנ"ט 1898); רבי "אריה צבי ב"ר משה פישל אייזיקס ש"ץ ומ"מ דק"ק קימבערלי, אפריקא" (כסלו תרס"א 1900); השד"ר רבי יוסף הלוי איש הורוויץ מיוהנסבורג (4 מכתבים מעניינים, תרנ"ו-תרנ"ז 1896-1897); רבי מנחם מענדיל וואלפרט מיוהנסבורג (3 מכתבים, תרנ"ו 1895-1896); ועוד כותבים רבים.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל, כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. רבי שמואל שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
63 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
שני מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי משה יצחק סג"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר. [מנצ'סטר, שנות התר"צ-ת"ש בקירוב].
נשלחו אל הגאון רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. במכתב הראשון הוא מבשר לו "שנולד בן זכר לבני יקירי הרב יהודא זאב... יתן ד' הטוב שאקבל רוב נחת מהם...". במכתב השני מ"יום ד' פ' אמור" הוא כי כותב כי "עתה באתי מגיידעד [גייטסהד] שנסעתי לשמח על הברית, ד' הטוב שנראה תמיד שמחות מבנינו היקרים". המכתבים עוסקים גם בעניני שידוכים ועוד. בתוך הדברים הוא מספר להרב פרבר על הצלחת הישיבה במנצ'סטר: "הנה הרבה תלמידים נתקבלו בהישיבה, טרדות רבו מאד, ד' הטוב יתן לי כח שי'[יה] בידי להרביץ תורה וי"ש בישראל".
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סגל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה. רבי משה יצחק היה צדיק וגאון מופלג. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח) מובאת עדות של שנים מתלמידיו, שאביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג; צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
[2] מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
אוסף גדול ומגוון של למעלה מ-70 מכתבים, מאת רבנים ומנהיגי ציבור מאנגליה, שנות התר"נ-תש"כ בקירוב [1890-1960]. עברית ואנגלית.
בין כותבי המכתבים: הרב הראשי רבי נפתלי הכהן אדלר (תשרי תרנ"ו 1895); רבי אלי' ב"ר שלמה יעקב, מרבני מנצ'סטר (טבת תר"ן 1889 ותרנ"ט 1899); רבי ישראל יעקב הכהן יפה (מנצ'סטר, כסלו תרפ"א 1920); רבי צבי הירש פערבער (לונדון, תרפ"ו 1926); רבי שמריה יצחק בלאך (בירמינגהאם, תרע"ד 1914); רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (לונדון, תשרי תרפ"ב 1921; אל רבי שלמה ברייער אב"ד פרנקפורט דמיין); רבי אהרן היימאן (2 מכתבים, תר"ס-תרס"א בקירוב 1900-1901c); רבי יואל הלוי הרצוג (4 מכתבים; לידז, תרס"ט-תר"ע בקירוב 1909-1910c); רבי ישראל חיים דייכעס (לידז, 1934); רבי יהודה ליב אסטרינסקי, (לידז; שני מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס אב"ד גלזגוי (6 מכתבים); רבי יעקב דוד לוריא (גלזגוי; 6 מכתבים); רבי מיכל אשר הכהן מאטלין אב"ד דובלין (4 מכתבים); רבי יצחק מאיר יאסעלזאן (דובלין, תרס"ט 1909); רבי שמואל יצחק הילמן (לונדון, תרצ"א 1931); רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג; רבי איסר יהודה אונטרמן (ליברפול; 5 מכתבים); רבי אשר גרוניס (קארדיף, תרצ"ז 1937); רבי נחמן שלמה גרינשפן מלידז (מכתב ממנו, ומכתבים רבים אליו); רבי חיים העליר ורבי ירוחם ליינער (גלויה אל הרב גרינשפאן עם מכתבים משניהם); רבי יוסף צבי הערץ הרב הראשי לאנגליה (שני מכתבים); רבי ישראל ברודי הרב הראשי לאנגליה; רבי אברהם משה באב"ד (סונדרלנד, תש"ו 1946); רבי יעקב שכטר אב"ד בלפסט (2 מכתבים); רבי אריה ליב גרוסנס ובית דינו (לונדון, תשכ"ו 1966); ועוד מכתבים מרבנים רבים.
77 פריטים, מתוכם למעלה מ-70 מכתבים חתומים. מרביתם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה.