מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove איטליה filter איטליה
- (-) Remove jewri filter jewri
- כתבייד (18) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד, (18) Apply כתבי-יד, filter
- כתבי (18) Apply כתבי filter
- יהדות (18) Apply יהדות filter
- יד (18) Apply יד filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- תעודות (18) Apply תעודות filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- and (18) Apply and filter
- document (18) Apply document filter
- italian (18) Apply italian filter
- item (18) Apply item filter
- manuscript (18) Apply manuscript filter
- manuscripts, (18) Apply manuscripts, filter
- print (18) Apply print filter
דף בכתב-יד, תשובה הלכתית בענייני אתרוגים מורכבים, בכתב-ידו של רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [איטליה], תקנ"ג [1793].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות ותיקונים, והוספות בין השורות. בראש כתב היד נכתב באיטלקית: Dalla villeggiat.a 2 agosto 5553 [מקום החופשה, 2 באוגוסט, תקנ"ג]. גם השורות הראשונות נכתבו באיטלקית (בהן הוא מתנצל על עיכוב המכתב עקב צאתו לחופשה) ולאחר מכן הוא עובר לכתוב בעברית. בתחילת דבריו הוא כותב כי "במח"ק [במחנה קודשנו] נהגו מעולם ומשנים קדמוניות לקנות אתרוגים מהתגרי'[ם] גויים הבאים מגינובא ע"י הב' סימנים החיצונים ולפעמים כשיש לנו איזה חשש בהם פותחים מהם ב' או ג' ומתירי'[ם] השאר...". לאחר מכן מזכיר פסק ארוך שכתב בנושא זה: "וכבר עמדתי על מדוכה זו וכתבתי ע"ז [=על זה] בארוכה...", וכוונתו כנראה לתשובה משנת תקנ"ב שנדפסה בשו"ת זרע אמת חלק ג, סימן עג. בהמשך כותב: "ואם ירצה ה' אחרי שובי לשלום אם יחפוץ מעכ"ת אשלח לו העתקה מפסקי הנ"ל".
בסוף דבריו מתייחס לנושא הלכתי אחר – "ענין הכלים הבלועי' מאיסור", ומפנה לתשובה נוספת שלו: "וכבר כתבתי ע"ז פסק ארוך אשר יצא לאורה בקרוב אם ירצה ה' בחלק י"ד מספרי ז"א [=זרע אמת] ושם יראה מעכ"ת מילתא בטעמא..." (כוונתו לתשובה שנדפסה בחלק יו"ד, סימן לט).
בראש ובתחתית הדף מופיע הרישום "הועתק". למיטב ידיעתנו תשובה זו לא נדפסה.
הגאון רבי ישמעאל הכהן רבה של מודינה (תפ"ד-תקע"א 1724-1810), גדול חכמי איטליה בדורו ומגדולי הפוסקים. בשנת תקמ"ב (1782), לאחר פטירת אחיו רבי דוד הכהן רבה של העיר מודינה, החל לכהן תחתיו כרבה של מודינה, שהייתה ממרכזי התורה הגדולים באיטליה במאה ה-18. עשרות שנים שימש רבי ישמעאל כרב ומנהיג העיר מודינה, ולמעשה שימש כרבה ומנהיגה של כל יהדות איטליה. במשך תקופה זו היה רבי ישמעאל הכהן המכריע העיקרי בפסקי ההלכה, בהנהגת הקהילות ובכל ענייני החיים היהודיים באיטליה. "פסקיו נתקבלו ללא עוררין, ושמו יצא לפניו כגאון-הפסק ואחרון המכריעים" (תולדות המחבר, בראש ספר "שבח פסח", ירושלים, תשנ"ז).
בזמן כינון ה"סנהדרין" היהודי ע"י נפוליאון בשנת 1806, כתב מכתב תשובה מפורט ל-12 השאלות שנשאלו ע"י נפוליאון, בענייני היחס בין חוקי המדינות לחוקי ההלכה. באותו הזמן היה רבי ישמעאל הכהן זקן-מופלג בן 83 ונמנע ממנו לנסוע להשתתף במושב ה"סנהדרין", אך דבריו שנכתבו בחכמה וללא חת, היוו את הבסיס ההלכתי לדבריהם ב"סנהדרין" של חכמי-ישראל נציגי המחוזות האיטלקיים. שלשת חלקי ספרו שו"ת "זרע אמת" (ליוורנו, תקמ"ג-תקע"ב) הם על חלקי אורח חיים ויורה דעה בלבד, ואילו חיבוריו על אבן העזר וחושן משפט נותרו בכתבי-יד.
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קונטרס בכתב-ידו של רבי מזל טוב מודינא – מפתח תשובות ופסקי הלכה מאת רבו – רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". [מודינה, המחצית השנייה של המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].
בראש כתב-היד: "סימני פסקי דינים ופסקים ממ"ו כמהררי"ך [=ממורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי ישמעאל כהן] נר"ו אשר העתקתי מכתיבת ידו ממש". כולל פ"ז סעיפים, בחלקם נכלל גם מסקנת הפסק להלכה ("והעליתי...", "והכשרתי בצירוף כמה טעמים").
חלק מן הפסקים שנרשמו כאן נדפסו בשלושת חלקי השו"ת "זרע אמת", אך חלקם לא נמצאו שם, וכפי הנראה לא נדפסו, כגון: סימן כז ("אי שרי לעשות הספד בבית הכנסת ולהדליק נרות ולהשתמש מכל כלי הקדש לכבוד מלך מהאה"ע [=מהאומות העולם] כל שאין הדבר מוכרח מפני אימת המלכות"), סימן לג ("בענין אלמון שנשא אלמנה אם צריך ליזהר לישא במילוי הלבנה והעלתי דצריך ליזהר"), סימן עה ("להכשיר ספר תורה שחסר הניקוד בו' דעשרון"), וסימנים פו-פז ("בהסכמת קק"י אחת שעשו ששום אחד אל יורה אפילו הגיע להוראה כי אם אותו שקבלו למורה צדק ומבין ריסי עיניהם ניכר שהסכמה זו נעשית לקנתר[!] ליחיד אחד", "הסכמת מר אחי [בכתיבה מאוחרת שונה ל"אחיו"] על אותו ענין").
רבי מזל טוב מודינא, תלמיד רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת". מגדולי חכמי איטליה בדורו (בשנות התק"ל-תק"צ בקירוב). בשנת תקס"ו נקרא להשתתף באסיפת ה"סנהדרין" של נפוליאון, ולאחר פטירת רבו (בשנת תקע"א) נתמנה תחתיו לכהן כרבה של מודינה. פסקיו וחידושיו נותרו בכתב-יד. בנו ותלמידו וממלא מקומו ברבנות מודינה היה רבי דוד זכות (תקל"ט-תרכ"ה) בעל "זכר דוד" ועוד.
[4] דף (5 עמ' כתובים), כרוכים במעטפת נייר. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. רישומים וקרעים במעטפת הנייר.
כתב-יד, "סדר ספירת העומר על פי הסוד", עם תפילות וכוונות בעניינים נוספים. [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה איטלקית מרובעת, משולבת עם מספר צבעים – חלק מהמילים נכתבו בדיו אדומה, ירוקה ומוזהבת. בעמוד הראשון איור מנורת "למנצח".
כולל פירוט כל ימי הספירה עם הכוונות המתאימות להם על פי הקבלה.
לאחר מכן מופיעה תפילה עם כוונות קבליות להצלחה בפרנסה: "כשהולך לעשות איזה עסק יאמר...", ותפילות נוספות לזמנים שונים. לאחר מכן מופיעה תפילה לראש השנה ויום כיפור ואחריה וידוי על פי הקבלה, משולב בכוונות קבליות; ולאחר מכן תפילות שונות (בהן: "תפילה זו לאומרה מי שיש לו לב להבין [ולא ההמוניים]", "מי שיש חולי בתוך ביתו... יתפלל...", ועוד).
[14] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים ובלאי. סימני עש. מספר דפים מנותקים. כריכה קטיפה מפוארת, פגומה מאד.
כתב-יד, הפטרות לחג הפסח ולחג השבועות, עם יומן רישומים משפחתיים ואירועי נסים, מעשה ידי שלמה בר יצחק ביאנקיני. פירארה, המחצית הראשונה של המאה ה-19.
חלקו הראשון של כתב-היד כולל את נוסח ההפטרות לימי חג הפסח וחג השבועות, עם התרגום הארמי (פסוק אחר פסוק), ועם ברכות ההפטרה. כתיבה מרובע ובינונית, מנוקדת ברובה. נוסח ההפטרות כולל טעמים. עיטורים פרחוניים במספר מקומות.
בחלקו השני של כתב-היד, תיעד הסופר והבעלים, שלמה ביאנקיני (ביאנקינו) את מאורעות משפחתו, נישואין ולידות, וכן נסים שארעו עמו ועם בני משפחתו, בין השנים תקפ"ג-תקצ"ח. בין היתר מתועדים: הצלתו של בנו משה מנפילה מהמיטה, בשנת תקפ"ז; קריסה של חלק ממדרגות ביתו מבלי שיפגע באף אחד מבני הבית, בשנת תקפ"ה; נישואיו לרבקה "בת הגביר כ' נחום ניפי יצ"ו" בשנת תקפ"ג, ולידת בנו שמואל אביעד שר שלום ומילתו בשנת תקפ"ד; לידת בנו משה ומילתו בשנת תקפ"ה; לידת שלוש בנותיו בשנים תקפ"ז-תקצ"א (כולל חלום שחלמה אשתו); הצלת בתו סטילא מנפילה, בשנת תקפ"ח; פטירת אביו "כ' יצחק חזקיה ביאנקיני" בשנת תקצ"ג, והולדת בן נוסף שנקרא על שם אביו, שנה לאחר מכן; רישום על לידות נוספות, ועוד. בדפים האחרונים רישומים באיטלקית משנים מאוחרות יותר.
[34] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים חלקית. כריכה מקורית, פגומה.
כתב-יד, קובץ פיוטים ופזמונים, עם "פזמונים של מילה". [אנקונה], תקפ"ו [1826].
שערים מאוירים בצבע, בסגנון אופייני לאנקונה. כתיבה איטלקית מרובעת (עם מעט כתיבה רהוטה).
בשער שבראש כתב-היד נכתב: "זה הס'[פר] של פזמונים לזמר לשוכן מעונים... של יצחק מורגי יצ"ו בשנת הת[קפ]"ו ליצ'[ירה]". בשער נוסף באמצע כתב-היד נכתב: "זה הספר פזמונים של מילה... רבי יצחק מורגי...".
בשני השערים נכתב השם "יצחק מורגי" על גבי מחיקה של שם הבעלים הקודם. בנוסף, ניסה הבעלים המאוחר לשנות את פרט השנה תקפ"ו ל-תרכ"ו, באמצעות גירוד האותיות.
החלק הראשון כולל פיוטים ופזמונים לשבתות ולמועדים, לחתן ואירועים שונים (חלק מהפיוטים אופייניים לעיר אנקונה; בין הפיוטים לפורים מופיע גם הפיוט באיטלקית-יהודית: "דיאמו גלוריה אל קריאטורי"); בחלק השני – פזמונים לברית מילה.
באמצע כתב-היד נכרכו דפים מתקופה מאוחרת יותר, ובכתיבה שונה, בהם מופיעים פיוט בר יוחאי, סדר התרת קללות, פזמונים ותפילות ל"משמרות של מעירי שחר", ועוד.
[103] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רוב הדפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 7.
כתב-יד, תפילות ופיוטים לימים הנוראים ולמועדים. [פיטיליאנו, איטליה, תרכ"ה 1865].
שער מעוטר במסגרת צבעונית. עם הכותר "שירים ותפלות של כל השנה", ופרט השנה: "שנת לרומם ה'דר'ת'ך'" [=תרכ"ה]. כתיבה איטלקית מרובעת.
כולל: "סדר התרת נדרים – שנהגו לעשות פה ק"ק פיטיליאנו י"ץ", "תפלה על הפרנסה", "סדר סעודת ליל ראש השנה", "סדר לתקיעות", "סדר ותשליך", "פזמון שאומרים אותו קודם נעילה", "יוצר ליום הושענה רבה" עם פסוקים ופיוטים, "פזמון שיאמר בימים טובים קודם נשמת כל חי", פיוטים לשמחת תורה וסדר לחתן תורה וחתן בראשית, הקפות לשמחת תורה שנערכו בזמן המנחה (בראשן נכתב: "במנחה של שמחת תורה נ[ו]הגין פה קהל קדוש פיטיליאנו יע"א להוציא עשרה ספרי תורה..."; ראו על כך: יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 288. בדף 47/א נכתב: "בענין הקפות ספרי תורה... יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידיו אוחזות בס"ת כל זמן ההקפות וזקן שבהם מזהיר...", ראו על כך: יערי, שם, עמ' 297), "ברכת האילנות", תפילת "הנותן תשועה" על "המלך הנבחר... ויטוריו אימנואילי סיקונדו" [ויטוריו אמנואלה השני, שהוכרז כמלכה הראשון של איטליה המאוחדת בשנת 1861], ועוד.
[65] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי אוכל בדפים של "סדר סעודת ליל ראש השנה"). שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף הרב מנחם עמנואל הרטום, כתב יד מס' 8.