אוסף גדול ומגוון של מכתבים מאת חסידים ואנשי מעשה, בהם מכתבים מאת המשמשים בקודש אצל אדמו"רים ורבנים, עם ברכות ודברים בשם רבותיהם הגדולים.

בין הפריטים באוסף:
• שני מכתבים מאת רבי אהרן יהושע לנדא, משב"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב רוקח – מכתבי ברכה בשם האדמו"ר. בעלז, תרע"ד (1913) / ראצפרט, תרע"ו (1915).
• מכתב מאת רבי מאיר קאפל ענגלברג, משב"ק האדמו"ר מבוהוש רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, אל רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת – ברכות בשם האדמו"ר "לשנה טובה ומבורכת בדבר ישועה ורחמים". "באהוש, מרחשוון תפא"ר" [1920].
• מכתב מאת רבי בן ציון דיאמנדשטיין מחודורוב, אל רבי צבי רפופורט בוינה, משב"ק האדמו"ר מטשורטקוב רבי ישראל פרידמן – בקשה להודיע לאדמו"ר על פטירת אחד מחסידיו רבי "זיידה ברוך בן משה".
• מכתב מאת "משה בן הענא" מזאגרב, יגוסלביה, אל האדמו"ר רבי משה ליפשיץ אב"ד בריגל – בקשה מאת האדמו"ר להזכירו "לזכרון לטובה" ביום-טוב של ראש-השנה. [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
• קבלה בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים (חתן-דודו האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר) – אישור על קבלת כסף מאת רבי יוסף אשכנזי משב"ק חותנו האדמו"ר מסאטמר. ברוקלין, אייר תש"ח [1948].
• מכתב מאת רבי יוסף אשכנזי, משב"ק האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – עם תשובה בשם "כ"ק אדמו"ר שליט"א". ברוקלין ניו יורק, ניסן תשכ"ו [1956].
• עשרה מכתבים שנשלחו מרבנים ואנשים שונים, אל האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, ואל משמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי.
• מכתב מאת רבי משה ברוך הכהן וגמן, על גבי גלוייה רשמית של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש אב"ד בני ברק – הזמנה בשם האדמו"ר לאסיפה חשובה שתתקיים בתל אביב בבית רבי נחום טברסקי "בהשתתפות כ"ק שליט"א". בני ברק, סיון תש"ג [1943].
• מכתב מאת רבי ישכר דוב וייס, על גבי נייר מכתבים של אביו רבי "יצחק יעקב ווייס... ראש הדיינים דפ"ק מנשסתר והגליל" (בעל ה"מנחת יצחק") – הכותב בשם אביו: "...ומחמת מניעת כתיבתי בחוה"מ, מלאכתי נעשה ע"י אחרים – בשם אאמו"ר שליט"א הק' ישכר דוב ווייס". חול המועד סוכות תשי"ב [תשרי 1951].
• מכתב מאת רבי משה גרשון גולדצוויג רב בית הכנסת "תפארת משה" בשיקאגו – הכותב "בשם הרבי" [רבו המובהק, האדמו"ר מבויאן רבי מרדכי שלמה פרידמן] על משלוח כספי צדקה למוסדות החסד בירושלים.
• מכתב מאת רבי משה קליין שוסטר "אצל הרב מבעלזא – תל אביב", תשט"ו [1955]. יידיש.
• שלשה גלויות, מאת ה' קליימאן, עם תיאור מפורט על ה"טיש" וההנהגות בחצר הקודש של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר. גור, שנות התר"צ בקירוב. יידיש.
• גלויה מודפסת מאת "חברת קהלת יעקב – תלמידי אדמו"ר דק"ק פאפא" – עם הזמנה לסעודת סיום משניות, לרגל יומא דהילולא של רבם האדמו"ר מפאפא: "רבינו הקדוש יעקב יחזקי' בן זיסל ובן משה זי"ע", שיחול בשבת קודש פרשת תרומה. בודפסט, ראש חודש אדר ב' תש"ח [1948].
• ועוד מכתבים וגלויות.

30 מכתבים (27 מהם חתומים). גודל ומצב משתנה. 15 מהם על גלויות שנשלחו בדואר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מפרימשלן-לונדון הרה"ק רבי ישראל אריה מרגליות. לונדון, "לסדר ד' מצליח בעדו" [כסלו] תרפ"ט [1928].

נשלח אל הגאון רבי צבי [פרבר] "רבא דעמא מדברנא דאומתי' בעיר לונדון", עם הזמנה ובקשה ממנו לכבדו ולבוא להשתתף בשמחת סיום כתיבת ספר תורה בבית מדרשו "ביום א' מקץ ב' דחנוכה" [כ"ו כסלו].

האדמו"ר רבי ישראל אריה מרגליות (תרנ"ב-תשט"ו), בן-בתו של האדמו"ר רבי ישראל אריה פרנקל מפרימישלאן. במלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט וכיהן בה כאדמו"ר. לאחר המלחמה חזר לגליציה וכיהן כאדמו"ר בעיר לבוב. בשנת תרפ"ז היגר לאנגליה וכיהן כאדמו"ר מפרימשלן בעיר לונדון. היה מן הדמויות המרכזיות בקהילה היהודית בלונדון. ביתו היה פתוח לרווחה ונדיבותו הייתה לאגדה. בניו וחתניו נודעו אף הם בצדקותם ובמעשיהם הטובים, בהם חתנו רבי אברהם משה באב"ד אב"ד סונדרלנד וחתנו רבי שמואל שמלקא פינטר האדמו"ר מבוקווסק-לונדון.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.