מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove יד filter יד
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- and (51) Apply and filter
- letter (51) Apply letter filter
- manuscript (51) Apply manuscript filter
- of (42) Apply of filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- חסידות (30) Apply חסידות filter
- כתבי-יד, (21) Apply כתבי-יד, filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- יא (21) Apply יא filter
- כתבי (21) Apply כתבי filter
- רבני (21) Apply רבני filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- ליטא (21) Apply ליטא filter
- ליטא, (21) Apply ליטא, filter
- ניסן (21) Apply ניסן filter
- פולין (21) Apply פולין filter
- שונות (21) Apply שונות filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- וארצות (21) Apply וארצות filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- י"א (21) Apply י"א filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- 11 (21) Apply 11 filter
- 11th (21) Apply 11th filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- chaluka (21) Apply chaluka filter
- countri (21) Apply countri filter
- lithuania (21) Apply lithuania filter
- lithuania, (21) Apply lithuania, filter
- manuscripts, (21) Apply manuscripts, filter
- nissan (21) Apply nissan filter
- other (21) Apply other filter
- poland (21) Apply poland filter
- rabbi (21) Apply rabbi filter
- th (21) Apply th filter
- וסאטמר (9) Apply וסאטמר filter
- ספרים (9) Apply ספרים filter
- סיגט (9) Apply סיגט filter
- ספרים, (9) Apply ספרים, filter
- book (9) Apply book filter
- books, (9) Apply books, filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- satmar (9) Apply satmar filter
- sighet (9) Apply sighet filter
אוסף של 18 מכתבים, על גבי גלויות, בכתב-ידו של הגאון רבי חיים קניבסקי. בני ברק, [תשנ"ט-תשס"א 1999-2001].
תשובות קצרות וענייניות, על שאלות שונות בדברי תורה ומנהגי הלכה, שנשלחו אל הרי"ב גולדנטל מקרית ספר. באחד המכתבים כותב לו ר' חיים בסוף המכתב: "כספך שמתי בצדקה, ואם תרצה תבא ותטלנו". באחד מהמכתבים הוא כותב לו: "בשאלותיך יש הרבה פרטים שקשה לענות מתוך הכתב, כשתהי' בב"ב נדבר אי"ה". במכתב אחר הוא כותב: "קצת מהשאלות לא הבנתי כ"כ, כשתהי' בב"ב תכנס" [=כשתהיה בבני ברק תכנס; כך נהג לענות כשהשאלה הייתה מורכבת מכדי לענות עליה בקצרה על גבי גלויה].
בכל הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושם הנמען וכתובתו, בעצם כתב-ידו של ר' חיים קניבסקי.
18 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וחותמות דואר.
אוסף גדול ומגוון של למעלה מחמישים מכתבי רבנים ותלמידי חכמים מפורסמים. ארץ ישראל וארצות שונות, שנות התר"פ-התש"נ בקירוב.
בין הרבנים הכותבים וחותמים: רבי מאיר קרליץ; רבי מאיר ועקנין אב"ד טבריה; רבי אפרים שרגא ויינגוט מרבני צפת; רבי אברהם וורנר אב"ד ראש פינה ונתניה; רבי שלמה הכהן אהרונסון אב"ד תל אביב; רבי יקותיאל עזריאלי קושלבסקי אב"ד זכרון יעקב; רבי שמואל קיפניס ראש "אוצר הפוסקים"; רבי זלמן סורוצקין; רבי יצחק מאיר לוין; רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר; רבי שמואל תנחום רובינשטיין אב"ד גבעתיים; רבי אברהם הלל גולדברג אב"ד כפר פינס; רבי יצחק יעקב ווכטפוגל; רבי שלמה הלוי פולק אב"ד בית חלקיה; רבי עמרם הלוי יונגרייז אב"ד אזור; רבי יעקב בצלאל זולטי הרב הראשי לירושלים; רבי ישראל איסר שפירא; רבי ראובן מרגליות; רבי בנימין יהושע זילבר; רבי מרדכי מן; רבי שבתי יודלביץ; רבי מאיר גריינמן; רבי יואל קלופט אב"ד בחיפה; רבי שמחה עלברג; רבי יצחק חיים קרסניצקי ראש ישיבת "המצויינים"; רבי שמואל מאיר גלבר (גיסו של הרב וואזנר ומראשי ישיבת יח"ל); רבי אלעזר צדוק טורצין; רבי מרדכי יפה שלזינגר; רבי שמואל עקיבא יפה שלזינגר; רבי יוסף נפתלי שטרן; ועוד רבנים רבים.
51 מכתבים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה יוסף זוין – ששה מכתבים עם תוכן מעניין, מתקופות שונות ולאנשים שונים.
• מכתב אל הנהלת ישיבת "היכל התלמוד", בו מציע הרב זוין למסור הרצאה על "פרושיו למשניות של הגאון ר' מאיר שמחה", לרגל מלאת עשר שנים לפטירת הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"אור שמח". תל אביב, אלול תרצ"ו [1936].
• מכתב אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), על עבודת-צוות העוסקים בעריכת ספר מסוים היוצא לאור מטעם הרב ברלין. תל אביב, תרצ"ה [1935].
• מכתב אל הרב מאיר בר אילן, בענייני "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה". ירושלים, אלול תש"ח [1948].
• מכתב (2 עמודים) אל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לארץ ישראל, שביקש ממנו לבדוק ספר תרגום ליידיש של התלמוד. [ירושלים], תשי"א [1951].
• מכתב אל רבי יהודה ליב לוין הרב הראשי למוסקבה, על העברת קבר אמו הרבנית חיה זוין שנקברה בקייב (ארבעים שנה קודם לכן), שכן בית הקברות בעיר עומד לפני חיסול ועקירה. [ירושלים], סיון תשכ"ג [1963].
• מכתב ארוך בדברי תורה, אל נכדו הבחור נחום [זוין]. ירושלים, [חשוון] תשכ"ה [1964].
הגאון הנודע רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מחסידי חב"ד ומגדולי הרבנים ברוסיה ובארץ ישראל. נולד לאביו רבי אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב. נסמך לרבנות על ידי הגאון הרוגוצ'ובי אב"ד דווינסק ועל-ידי האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון אב"ד בוברויסק (נכד ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות. לאחר פטירת אביו בכ' סיון תרס"ג, בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב, והיה מעורכי הקובץ הרבני "יגדיל תורה" שנדפס בסלוצק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים, ועמד בראש "התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות". כל ימיו עסק בעריכת ספרים וכתבי עת תורניים. בארץ ישראל היה היוזם והעורך של ה"אנציקלופדיה תלמודית", ושל "אוצר הפוסקים". דעתו בענייני הלכה נחשבה כדעת אחד מגדולי הרבנים ולימים כיהן כחבר "מועצת הרבנות הראשית לישראל". מספריו: "אישים ושיטות", "המועדים בהלכה", "לאור ההלכה", "לתורה ולמועדים", "סופרים וספרים", "סיפורי חסידים", ועוד.
6 מכתבים, כולם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף מסמכים ומכתבים, כרוזים והודעות, מאת הרבנות ומוסדות הקהילה בבואנוס איירס, בעברית וביידיש, מרביתם נשלחו אל רבי יעקב פינק אב"ד ארגנטינה וחיפה, או קשורים אליו. בואנוס איירס ומקומות נוספים, ת"ש-תש"ל.
בין הפריטים:
• שטר כתובה מבואנוס איירס משנת תש"א, עם אישור בחתימה ובחותמת של רבי יעקב פינק משנת 1952.
• גט, אישור גט והרשאת שליח, מבואנוס איירס, תשי"ט, בחתימות רבי שמואל יעקב גליקסברג, רבה של בואנוס איירס, ורבנים נוספים.
• נוסח תפילה לחנוכת הבית של קק"ל, מאת רבי יעקב פינק. מודפס במכונת כתיבה.
• כרזה מודפסת, הודעה על דרשתו של הרב יעקב פינק, סגן נשיא המזרחי בבואנוס איירס, ב-18 במרץ 1943. יידיש.
• פנקס בכתב-יד, "למזכרת נצח", איחולי מזל טוב לרגל נישואי רבי יעקב פינק בשנת תש"א, עם עשרות חתימות של רבני ותלמידי הת"ת בבואנוס איירס.
• תעודה על פעילותו של רבי יעקב פינק כמנהל המכון ללימודי יהדות בבואנוס איירס, משנת תשי"א.
• מכתבים שנשלחו לרבי יעקב פינק בענייני הרבנות והקהילה.
רבי יעקב פינק (תרס"ב-תשמ"ד), נולד בפשמישל לאביו רבי מנחם מנדל. בבחרותו למד אצל הגאונים רבי מאיר אריק, רבי יוסף ענגיל ובישיבות מפורסמות נוספות בגליציה. משחר נעוריו נודע בעמלו ושקידתו בתורה והתפרסם בכינוי "העילוי מריישא". בהמשך עבר ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם קיים קשרים עם רבי יחיאל יעקב ויינברג, רבי קלמן כהנא ועוד. בשנת תרצ"ט, עם פרוץ השואה, נמלט בעקבות אחותו לארגנטינה, שם נכנס לבית חמיו לעתיד רבי גרשון העניך גינצברג. כבר מראשית הגעתו, ובפרט עם מינויו לאב"ד, החל בפעילות רוחנית להקמת ישיבות, תלמודי תורה, מקוואות ושאר ענייני הצלת היהדות. בבד"ץ המיוחד שהקים, פעל בצילה של מלחמת העולם בשאלות סבוכות רבות של גיטין ועגונות. בשנת תשי"ב נקרא לכהן כרבה של ברזיל, גם בה פעל רבות ונצורות להקמת היהדות, וכך גם כאשר שב לארגנטינה לכהן בה כרב ראשי. בשנת תשכ"ג עלה לארץ ישראל והתמנה לכהן כדיין ואב"ד בבית הדין הרבני בחיפה (עפ"י: תפארת יעקב, מאמרי הלכה ופרקי מחשבה מאת הרב יעקב פינק, ירושלים תשע"ב).
41 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף מכתבים ותעודות, מאת רבנים ואישי ציבור, בעיקר מדרום אמריקה, שנשלחו ברובם לרבי יעקב פינק, מהשנים ת"ש-תשמ"ו.
בין המכתבים:
• מכתב מאת רבי זאב צבי הכהן קליין, אב"ד אייזנשטדט, ברלין ובואנוס איירס. [בואנוס איירס, שנות הת"ש 1940 בקירוב].
• מכתב מאת רבי ישעיה דוד בריסקמן. ריו דה ז'ניירו (ברזיל), תשי"א [1951].
• שני מכתבים מאת רבי נתן דוד רוזנבלום מאפטא. אבז'אנדה (ארגנטינה), תשי"ב-תשט"ו [1951-1955].
• מכתב מאת רבי יהושע סג"ל דייטש, אב"ד קהל עדת ישראל במונטיוודיאו ואב"ד קטמון. ירושלים, תשי"ג [1953].
• שלושה מכתבים מאת רבי שמואל יעקב גליקסברג, רבה של בואנוס איירס. בואנוס איירס, תשי"ט [1958-1959].
• עשרה מכתבים מאת רבי נחמיה ברמן, הרב הראשי ואב"ד אורוגואי, ביניהם מכתב תנחומים על פטירתו של הרב פינק שנשלח למשפחתו. בואנוס איירס, תשכ"ד-תשמ"ו [1964-1986].
• שלושה מכתבים מאת רבי יוסף זולטי, רב ואב"ד בואנוס איירס. בואנוס איירס, תשכ"ה [1965].
• שני מכתבים מלשכת הרבנות הראשית לעדת הספרדים, בחתימת רבי משה שחיבר. בואנוס איירס, תשכ"ה [1965].
• מכתב מאת רבי ירחמיאל בלומנפלד, אב"ד ריו דה ז'ניירו. ריו דה ז'ניירו (ברזיל), תשכ"ו [1966].
• שני מכתבים מאת רבי אברהם מרדכי הרשברג, רבה של מקסיקו-סיטי ונשיא "מרכז הרבנים באמריקה הלטינית". מקסיקו, תשכ"ח-תשכ"ט [1968].
• שלושה מכתבים מאת רבי שמואל אריה לוין, ראש ישיבת "חפץ חיים" בבואנוס איירס. בואנוס איירס ובני ברק, תשכ"ט-תשל"ב [1969-1972].
• מכתב מאת רבי יוסף הכהן אופנהיימר, רב קהל "אחדות ישראל". בואנוס איירס, תשל"ב [1972].
• ועוד.
רבי יעקב פינק (תרס"ב-תשמ"ד), נולד בפשמישל לאביו רבי מנחם מנדל. בבחרותו למד אצל הגאונים רבי מאיר אריק, רבי יוסף ענגיל ובישיבות מפורסמות נוספות בגליציה. משחר נעוריו נודע בעמלו ושקידתו בתורה והתפרסם בכינוי "העילוי מריישא". בהמשך עבר ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם קיים קשרים עם רבי יחיאל יעקב ויינברג, רבי קלמן כהנא ועוד. בשנת תרצ"ט, עם פרוץ השואה, נמלט בעקבות אחותו לארגנטינה, שם נכנס לבית חמיו לעתיד רבי גרשון העניך גינצברג. כבר מראשית הגעתו, ובפרט עם מינויו לאב"ד, החל בפעילות רוחנית להקמת ישיבות, תלמודי תורה, מקוואות ושאר ענייני הצלת היהדות. בבד"ץ המיוחד שהקים, פעל בצילה של מלחמת העולם בשאלות סבוכות רבות של גיטין ועגונות. בשנת תשי"ב נקרא לכהן כרבה של ברזיל, גם בה פעל רבות ונצורות להקמת היהדות, וכך גם כאשר שב לארגנטינה לכהן בה כרב ראשי. בשנת תשכ"ג עלה לארץ ישראל והתמנה לכהן כדיין ואב"ד בבית הדין הרבני בחיפה (עפ"י: תפארת יעקב, מאמרי הלכה ופרקי מחשבה מאת הרב יעקב פינק, ירושלים תשע"ב).
33 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קונטרס בכתב-יד (8 עמ'), שני מאמרי חידושי תורה. סטארובין, [שנות התר"ס-התר"ע בקירוב].
כתיבה תמה ונאה [כנראה של בחור צעיר לימים]. ארבעת העמודים הראשונים כוללים מאמר דרוש בעניני "עשה דיבום", "עשה שקודם הדיבור" ובדיני "גיד הנשה". בכותרת המאמר: "בעזה"ש יום ד' לסדר וישב לפ"ק פה סטאראבין – פלפולא זעירא מענינא סדרא דפרשה וישב וגם וישלח – בדין עשה דיבום דפרשה וישב ובדין גיד הנשה דפרשה וישלח". בסוף המאמר נכתב: "...ואנכי הצעיר את הלשיטתיה אשר דרשתי ביום התנאים, דרשתי ג"כ אליביה דמד"א דיש מחלוקת, ובכן יפה דרשתי בעזהשי"ת". המאמר השני עוסק בסוגיא דשטרות, בדברי ה"נתיבות המשפט" בעניני חזקת ממון.
אופי הכתב וסגנון הביטוי נראים כשל נער צעיר, אולם התוכן המעמיק והמקיף של ידיעת והבנת הסוגיות, מעלה מחשבה כי הדברים נכתבו ע"י אחד מבניו ה"עילויים" של רבי דוד פיינשטיין רבה של סטארובין, שנתמנה לאב"ד העיר בשנת תרס"ז: רבי יעקב פיינשטיין, רבי יששכר דוב בער פיינשטיין (השו"ב בסטארובין), רבי משה פיינשטיין ("העילוי מסטארובין", לימים בעל ה"אגרות משה"), או רבי מרדכי פיינשטיין (לימים אב"ד שקלוב). אך לא מסתבר שהכותב הוא אחיהם הגדול רבי אברהם יצחק פיינשטיין (אביו של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין), שכן הוא כבר היה נשוי בעת שאביהם הרב עבר לגור בסטראובין.
[2] דפים כפולים (8 עמ' כתובים). מצב טוב. כתמים, בלאי וסימני קיפול.
"תורת של אדונינו... המאיר ענינו להורו' לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה", כרך כתב יד ("ביכל" חב"די). "שנת כ'ח מע'ש'יו ה'גי'ד לעמו לתת' נ'חלת גוי'ם" [=תקע"ה]. דף שער מאויר בראש הכרך.
העתקה מוקדמת של כשלושים אגרות, מאמרים ודרושי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ההעתקה נעשתה כשנתיים בלבד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן (כ"ד טבת תקע"ג), וכוללת הוספות, השמטות ושינויי נוסח רבים בהשוואה לנוסח הנדפס בספרי המאמרים ואגרות הקודש של אדמו"ר הזקן.
בראש כתב-היד נעתקה מהדורא קמא של "אגרת התשובה" שבתניא (נוסח זה לא היה לנגד עיניהם של עורכי ספר מהדורא קמא של התניא, ברוקלין תשמ"ב); ולאחריה נעתקו שתי אגרות קודש שכתב אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט, לאחר שחרורו מהמאסר בפטרבורג: "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה" ו"קטונתי מכל החסדים" (אגרת ב ואגרת ד בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת עג ואגרת לז באגה"ק שלו, מהדורת תש"מ). בסוף אגרת "אין ישראל נגאלים", לאחר מילות הסיום "או״נ דש״ת בלונ״ח", נעתקה דמות חתימת אדמו"ר הזקן: "שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זללה"ה".
בהמשך הכרך נעתק מאמר ד"ה "וארא אל אברהם באל שדי" ("דער פרומער וארא" של שנת תקנ"ד), ולאחריו עשרים וארבעה מאמרי חסידות שנאמרו ע"י אדמו"ר הזקן בשנות התק"נ-תק"ס, הן בתקופת ליאוזנא והן בתקופת ליאדי. לקראת סיום הכרך (דף סא ע"ב) נעתקו שתי אגרות קודש נוספות שכתב אדמו"ר הזקן בחורף תקס"ג – "מודעת זאת מה שארז"ל כל הרגיל לבוא לבהכ"נ" ו"פותחין בברכה לברך ולהודות לה'" (אגרת ל ואגרת א בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת פד ואגרת פב באגה"ק שלו).
בדף ס"א ע"א, נעתק מאמר ד"ה "עסקתי בתורה בעשר אצבעות ולא נהנתי" למגיד ממזריטש ("מגיד דבריו ליעקב", מהדורת תשס"ה, אות פג, עמ' 30). למיטב בדיקתנו, מאמר ד"ה "להבין ענין נפש ורוח", שנעתק בכתב היד שלפנינו בדפים נט ע"א – סא ע"א, לא הובא מעולם בדפוס.
בסוף כתב היד, לאחר דף ס"ד, נכרכו בתקופה מאוחרת יותר כארבעים דפים ריקים. בדף הראשון, בכתיבת יד שונה, העתקת אות א של מאמר ד"ה "מה טובו אוהליך יעקב" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, חלק ט עמ' א'תקפט). בשני הדפים האחרונים נעשו מפתחות למאמרים ואגרות המועתקים בכתב היד.
רישומי לידות ורישומי בעלות משנות התק"פ-תק"צ בקירוב, בעמוד האחרון: "זה הספר שייך לה"ה הרבני הראש הקצין המופלא ומופל' יוסף ישראל כץ נ"י"; "יוסף יצחק אייזיק..."; ועוד. חותמות "ביקור חולים האספיטאל – בית החולים הגדול לכל קהילות ישראל" בירושלים.
[1], ב-סד דף (שתי עמודות בכל עמוד בכמחצית הדפים) + [40] דף ריקים (בעמוד הראשון העתקת מאמר אדמו"ר האמצעי, ובדפים האחרונים מפתחות ורישומי בעלות). דף נה קרוע וחסר ברובו. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים חסרים גדולים בשוליו של דף השער, משוקמים בהשלמת נייר עם פגיעה במסגרת המאוירת. קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בכמה מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה, בלויה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.007.
ה"ביכל" החב"די
באחד ממאמריו, החוקר והביבליוגרף החב"די ר' חיים ליברמן מספר על דרכי היווצרותו של ה"ביכל" החב"די, ועל תפוצתו בעיירות בלארוס (רוסיה הלבנה):
"...יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או 'כותבים' ('שרייבער' בלשון חסידי חב"ד). לראשונה בליאזנא, ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי, שלשם העתיק מייסד החב"ד, ר' שניאור זלמן, את משכנו. מאוחר יותר – בליובאוויטש... ישבו מעתיקים, שהעתיקו את תורותיו של הרבי, שנאמרו קודם לכן בעל-פה לפני החסידים. הסדר בזה היה כך: בשבתות וימים טובים, ובהזדמנות גם בימות החול, היה הרבי אומר תורה לפני החסידים. אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה זו גופא, כתובה בכתב-ידו, למעתיק הראשי. הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי, והשאיר לעצמו את העתקתו, שממנה עשה אח"כ מספר העתקות, בכתב ידו שלו, ומכרם לחסידים. אם לא הספיק לו הזמן למלאות את כל הדרישות לרכישת העתקה, והחסידים היו נחפזים לחזור לעריהם, היה מוסר העתקה למעתיקי מישנה. הללו גם הם עשו העתקות ומכרו לכל הרוצה. חסיד שלא השיגה ידו לקנות העתקה, התכבד, ישב וטרח והעתיק בעצמו מאחת ההעתקות שהשיג. את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בתיקו, פגשו החסידים דמתא [=מבני עירו], שהמתינו לשובו, וכמובן נאלץ, לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו... חסיד, שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרם לכריכה, וכך נוצר ה'ביכל', ובדרך זו אצר לו כל חסיד, במרוצת השנים, ספרייה של מאמרי חסידות..." (אהל רחל, ג, עמ' 26).
זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, שמקורו בבית חב"די, הקדיש בזכרונותיו פרק מיוחד לספרייה בבית אביו, וכך כותב:
"ספריתו של אבא ספרייה רגילה היתה, ספרית בעל-בית תורני, אבל הספרים שהיו בביתו לא מקריים היו ולא רק לנוי. ספרי חיים היו הם לאבא, ונחוצים לו, ספר ספר בזמנו, וספר ספר וערכו... ולמעלה, על הארון, בתכריך מיוחד נשמרו קונטרסים בלתי מכורכים של דא"ח (דברי אלהים חיים). אלה היו קונטרסים של דברי חסידות, כתובים בידי המעתיקים, שסבא היה מביא מבית הרבי בשובו מליאדי, או 'החוזר' היה מביאם שנה בשנה בבואו לביקורו המסורתי. וסבא היה נוהג ללמוד מהם עם אבא, כשאני יושב ומאזין. מה נחקקו בלב האותיות המעוגלות המזהירות כפנינים והרצות על פני השורות המקומרות כקשתות..." (כוכבי בקר, "ספריתו של אבא", עמ' 9-16).
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. וורשא, י"ט אלול תרצ"ה [1935].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים, הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגאון החסיד רבי משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על מלוויו של אדמו"ר הריי"ץ בעת ביקורו בירושלים בשנת תרפ"ט. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל.
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, כ"ג אלול תרצ"ו [1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל בשוליים. כתם רטיבות בשוליים. רישום בגב.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' חשון תש"ד [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "כתבו בהזכרת שמו ושמות ב"ב יחיו במועדו קבלתי, וברכתי אותו בברכת שנה טובה ומתוקה ואשר ימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות – ש"ב ידידו הדו"ש ומברכו".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב כותב הרבי כי קיבל את ספרו, חלק ט' של "קונטרס השמות החדש", והוסיף בכתב-יד קדשו: "ות"ח [תשואות חן]".
מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים רבים ובלאי. רישום בגב (בעיפרון).
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין ולחברי החוג ללימוד חסידות שפתח ברמת השרון. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב הרבי מוסר את תודתו על הברכה שקיבל לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".
הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין (נפטר תש"ז), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בקרמנצ'וג (תרע"ח-תרע"ט), ומתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל (תרפ"ה-תרפ"ז). נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
ר' נפתלי וזוגתו תמר איטא יצאו מרוסיה בשנת תש"ו. בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון; בהמשך עברו לבני ברק שם עסק כשוחט. ר' נפתלי עסק בהפצת מעיינות החסידות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך, והייתה בין מייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.