מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
שני דפי אינקונבולה תואמים; דף ממהדורת הפוליו ודף ממהדורת הקוורטו של "כרוניקת נירנברג" להרטמן שדל, ובהם חיתוכי עץ המתארים את שריפת היהודים במאה ה-14:
1. דף מס' CCXX מתוך המהדורה הגרמנית של "כרוניקת נירנברג" (Weltchronik). נירנברג, Anton Koberger, 1493. גרמנית.
41 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
2. דף קטן, צבוע ביד, מתוך מהדורת הקוורטו של "כרוניקת נירנברג" (Liber Chronicarum), המכונה ה"שדל הקטן". אאוגסבורג, Johann Schönsperger, 1497. לטינית.
31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים, קצתם חסרים.
ספר האינקונבולה "כרוניקת נירנברג" – מהספרים היפים ביותר של תקופת דפוסי הערש ומהראשונים לשלב איורים בגוף הטקסט. חיתוכי העץ המעטרים את הספר נוצרו בידי הצייר ואמן ההדפס מיכאל וולגמוט (Michael Wohlgemut, 1434/37-1519), שבין שוליותיו היה גם אלברכט דירר, אשר חלק מהחוקרים מייחסים לו כמה מן האיורים.
ה"שדל הקטן" (Kleine Schedel) – מהדורה קטנה בפורמט רבע-גליון של הכרוניקה, אשר ראתה אור בבית הדפוס של יוהאן שנשפרגר (Schönsperger, מחשובי המדפיסים בגרמניה ומדפיסו של הקיסר מקסימיליאן הראשון). המהדורה נדפסה באותיות דפוס זהות, קטנות יותר, לאלו של המהדורה המקורית, בלוויית גרסאות מיניאטוריות של חיתוכי העץ. על מנת להוזיל את מחירה, נדפסה המהדורה על נייר באיכות פחותה, ועותקים מעטים בלבד מתוכה שרדו עד ימינו.
![דיוקן מנשה בן ישראל. תחריט מאת Salom Italia (שלום איטליה). [הולנד, ת"ב] 1642.סביב דיוקנו של מנשה בן ישראל מופיעה הכתובת](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/359.jpg "דיוקן מנשה בן ישראל – מאת שלום איטליה – הולנד, ת\"ב 1642 – עותק בהיר ונ")
דיוקן מנשה בן ישראל. תחריט מאת Salom Italia (שלום איטליה). [הולנד, ת"ב] 1642.
סביב דיוקנו של מנשה בן ישראל מופיעה הכתובת הלטינית "Menasseh ben Israel Theologus et Philisophus Hebraeus / Peregrinando Quaerimus" ותחתיו מופיע שיר בשבחו, אף הוא בלטינית.
מנשה בן ישראל (1604-1657) היה רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות ואנוסי ספרד ופורטוגל, לזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון. התחריט שלפנינו הנו דיוקנו המפורסם והחשוב ביותר.
החרט שלום בן מרדכי איטליה (גם: איטאליאה / ד'איטליה / איטליאה), שהגיע להולנד ממנטובה, נודע בעיקר כיוצרן וכמעטרן של כתובות ושל מגילות אסתר; כמו כן, התפרסם הודות ליצירת הדיוקן שלפנינו – דיוקן מנשה בן ישראל – ודיוקנו של יעקב יהודה ליאון. הוא נפטר בהולנד סביבות שנת 1655.
19X13.5 ס"מ. מצב טוב. עותק בהיר ויפה. מודבק ללוח נייר עבה (מהמאה ה-19?), 23X17 ס"מ, עם כתמים בפינותיו.
דיוקן הרב יעקב יהודה לאון "טמפלו". תחריט מאת Conrad Buno, מתוך הספר De Templo Hierosolymitano מאת יעקב יהודה אריה לאון טמפלו. [הלמשטדט (גרמניה), תכ"ה 1665].
דיוקן הרב יעקב יהודה לאון, אוחז בידו מגילה.
בשוליים התחתונים וינייטה קטנה המציגה את תוכן המגילה שאוחז בידו יהודה ליאון: משכן בני ישראל במדבר ובית המקדש בירושלים, שביניהם דמות זעירה – משה רבנו הרואה את הארץ (כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא, דברים ל"ב, נ"ב). סביב הדיוקן כתובת לטינית: "Effigies uiri doctissimi et clarissimi Jacobi Yehudæ Leonis Hebræi autoris Structuræ templi Salomonici facti anno 1641". חתום בדפוס.
תחריט זה מבוסס על דיוקן הרב לאון "טמפלו" שיצר רבי שלום איטליה כעשרים שנה לפני כן, בשנות ה–40 של המאה ה–17.
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה-17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
28X18 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים קלים. נקב זעיר.
דיוקן שמואל דה ליאון בנוונטה. הדפס (מצוטינט) מאת Peter Schenk, בעקבות הצייר מיכיל ון מוסכר (Michiel van Musscher). [אמשטרדם?, תס"א בקירוב 1701 בקירוב].
דיוקן הרופא שמואל דה ליאון בנוונטה. סביב הדיוקן כיתוב בלטינית (שמו, מקצועו וגילו של בנוונטה), ותחתיו שלוש הקדשות בעברית, לטינית, והולנדית.
שמואל דה ליאון בנוונטה (1643-1723), רופא ומנתח יהודי; נודע במיוחד כמומחה להוצאת אבני כליה – ניתוח שביצעו רופאים מעטים בתקופתו בשל הסיכון לחיי החולה. בשולי ההדפס שורות שיר שחיבר לכבוד בנוונטה המשורר ההולנדי Hermanus Angelkot: "זהו בנוונטה שביד אמן... מסיר אבנים מהכליות ודאגה מהלב" (הולנדית).
28.5X19.5 ס"מ. מצב טוב. מספר נקבים. רישום בשוליים.
The Most Learned Aaron Hart, Rabbi, Aged 81. דיוקן הרב אהרן הרט. הדפס מזוטינט מאת James McArdell, על פי ציור מאת Bartholomew Dandridge. נדפס עבור G. Pulley, לונדון, [תקי"א] 1751.
דיוקן איכותי בו נראה הרב אהרן הרט בגיל 81; ידו הימנית מונחת על ספרו של חמיו, "בית שמואל", ובכף ידו הוא אוחז מסמך מקופל עליו מופיעה המלה העברית "גט".
הרב אהרן (אורי פייבוש) הרט (1756-1670), המכונה גם "המבורגר", הרב הראשי הראשון של ממלכת בריטניה וממייסדי בית הכנסת הגדול בלונדון (אחיו, משה ארט, מימן את הקמת המבנה החדש של בית הכנסת בשנת תפ"ב); נולד בברסלאו לאביו, הגביר רבי נפתלי הירץ המבורגר, ונשא לאשה את בתו השניה של רבי שמואל בעל "בית שמואל", שהיה אב"ד פיורדא בין השנים תנ"א-תנ"ד. לאחר שעבר ללונדון, בשנת תס"ד נתמנה לרב הראשי ובכך היה לרב הראשי הראשון של בריטניה. במשרה זו כיהן עד לפטירתו, יותר מיובל שנים. חיבר את קונטרס "אורים ותומים" – על פולמוס הגט בלונדון – אשר נחשב לספר העברי הראשון שנדפס באנגליה (לונדון, תס"ז 1706). המסמך עם הכתובת "גט" המופיע בהדפס שלפנינו מתייחס לפרשה זו, בה נקלע לפולמוס חריף עם כמה מגדולי הרבנים בתקופתו.
35.5X25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים וקמטים קלים בשוליים.
מודבק ללוח קרטון ישן: 36.5X26.5 ס"מ, במצב בינוני, עם קרעים בשוליים ופינות חסרות.
![דיוקן הרב משה בן יואל נ"ש [ניקלשבורג], אב"ד שוואל (זוולה – Zwolle, הולנד). תחריט מעשה ידי A. Joëls, צבוע חלקית](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/363.jpg "דיוקן הרב משה נ\"ש אב\"ד שוואל – תחריט – הולנד, ראשית המאה ה-19")
דיוקן הרב משה בן יואל נ"ש [ניקלשבורג], אב"ד שוואל (זוולה – Zwolle, הולנד). תחריט מעשה ידי A. Joëls, צבוע חלקית ביד. [הולנד, ראשית המאה ה-19].
בתחריט מופיע דיוקנו של ר' משה בן יואל נ"ש בתוך מסגרת עגולה הנשענת על שלושה ספרים מפרי-עטו. תחת הדיוקן נדפס הכיתוב "תאר יפעת פני החכם השלם והכולל / כבוד הרב המובהק והמפורסם / כמוהר"ר משה נ"ש נר"ו / אב"ד ור"מ דק"ק שוואל ואגפי' יע"א".
רבי משה בן יואל נ"ש (או: מנ"ש), שימש כמו"צ בנייאקערכן (נייקרק, חלדרלנד Nijkerk) כשלושים שנה. משנת תקס"ב החל לכהן כאב"ד שוואל (זוולה, מחוז אוברייסל). נפטר בחודש אלול תקס"ז. בהקדמה לספרו "ישמח משה" (ליידן, תקל"א) כתב בלשון מליצית את קורות חייו, שם הוא מספר כי בצעירותו שימש כדרשן ונדד מעיר לעיר "להורות העם דרך תשובה ולישר דרכם". באחת הפעמים העלילו עליו עלילה ובעקבותיה הושלך לכלא ע"י השלטונות, ולבסוף שוחרר רק לאחר התערבותם של רבי שאול אב"ד אמשטרדם וגיסו רבי שאול הלוי אב"ד האג: "ואחר ימים רבים עמדו עלי שני אנשים מצורעים... ושננו לשונם כמו נחש, וטפלו עלי שקר... לפני השררה... פערו פיהם.. לירד אותי אל ירכתי בור, וכל העם בוכים למשפחותיהם, וקראו את בגדיהם ויפלו על צוארי ויבכו עוד וצעקו בקול מר...". בהמשך, לאחר נישואיו, נתמנה למו"צ בעיר נייקערכן בקבלו היתר הוראה מרבי שאול אב"ד אמשטרדם, ובסוף ימיו כיהן כאב"ד שוואל. מלבד ספרו "ישמח משה" נדפס ממנו סדר תפילה לכבוד חנוכת בית הכנסת בנייאקערכן (מזמור שיר חנוכת הבית, אמשטרדם תקס"א). בתחריט שלפנינו מתועדים שלושה ספרים שחיבר, ושמותיהם: "ישמח משה", "ויואל משה" ו"ויסתר משה". מלבד חיבורו "ישמח משה" (שנדפס כאמור בשנת תקל"א) לא ידועים לנו היום חיבוריו האחרים.
תחריט 15X9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים בחלקו העליון של התחריט, משני צדי הדף, כתוצאה מהדבקה ישנה.
![A Prospect of the Portuguese and High German Jews Churches at Amsterdam [מראה בתי הכנסת הפורטוגזי והאשכנזי באמשטרדם]. תחריט ב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale95/364.jpg "תחריט מרשים וגדול ממדים – בית הכנסת הפורטוגזי ובית הכנסת האשכנזי באמשט")
A Prospect of the Portuguese and High German Jews Churches at Amsterdam [מראה בתי הכנסת הפורטוגזי והאשכנזי באמשטרדם]. תחריט בעקבות Abraham Rademaker. [אמשטרדם, בין 1730 ל-1752 בקירוב].
89 גלויות המציגות בתי כנסת בערים שונות ברחבי העולם; רובן מאירופה, גלויות רבות מהונגריה. [שלהי המאה ה-19 עד העשורים הראשונים של המאה ה-20].
אוסף איכותי של גלויות המציגות בתי כנסת בערים שונות בעולם. חלקן גלויות "Gruss aus" בהן משולב איור או תצלום של בית כנסת לצד מבנים אחרים. רבות מהגלויות מתעדות בתי כנסת בערי הונגריה וטרנסילבניה; גלויות אחרות ממונטריאול, ברוקלין, בופאלו (ניו יורק), מינכן, לנינגרד, בלגרד; רמירמונט, אפינל, שאבלי, בלפור (צרפת); שטרסבורג (כמה גלויות שונות), אולומואוץ, דורטמונד, צ'רנוביץ, פירנצה, ורשה, פראג, וערים נוספות. 44 מהגלויות אינן מחולקות (undivided).
גודל ממוצע 9X14 ס"מ. מצב משתנה. כמה מהגלויות מופיעות בעותקים כפולים. ייתכן כי בכמה מהגלויות מופיע מבנה בעל הקשר יהודי אחר, שאינו בית כנסת.
"והיו עיניך רואות את מוריך" – הדפס כרומוליטוגרפי גדול, עם דיוקנאות שבעה מגדולי אדמו"רי החסידות. ללא ציון מו"ל ושנת ההדפסה. [דפוס S. Schottlaender, ברסלאו, שלהי המאה ה-19].
במרכז ההדפס, בתוך מדליון גדול, מופיע דיוקן "הרב הצדיק ר' שניאור זלמן ז"ל מלאדי בעל התניא" [אדמו"ר הזקן בעל התניא; תק"ה-תקע"ג]. סביבו, בתוך מדליונים מוקטנים, מופיעים (מימין לשמאל) דיוקנאות האדמו"רים: "הרב הצדיק ר' יוחנן ז"ל מראחמיסטריבקא" [הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא, תקע"ו-תרנ"ה, צעיר בניו של המגיד רבי מרדכי טברסקי מטשרנוביל]; "הרב הצדיק ר' דוד ז"ל מטאלנא" [הרה"ק רבי דוד מטאלנא, תקס"ח-תרמ"ב, בנו השישי של המגיד מטשרנוביל]; "הרב הצדיק ר' אהרן ז"ל מטשערנאביל" [הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל, תקמ"ז-תרל"ב, בנו בכורו של המגיד מטשרנוביל]; "הרב הצדיק ר' אברהם ז"ל מטריסק" [הרה"ק רבי אברהם מטריסק, תקס"ו-תרמ"ט, בנו החמישי של המגיד מטשרנוביל]; "הרב הצדיק ר' יצחק ז"ל מניסכיאז" [האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז, תקמ"ט-תרכ"ח]; "הרב הצדיק ר' יעקב יצחק ז"ל ממאקארוב" [האדמו"ר רבי יעקב יצחק טברסקי ממקארוב, תקפ"ח-תרנ"ב; בן הרה"ק רבי מנחם נחום ממקארוב, בנו הרביעי של המגיד מטשרנוביל].
בראש ובתחתית ההדפס נדפסו הכתובת: "והיו עיניך רואות את מוריך לזכר עולם יהיו צדיק"; "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא". סביב ההדפס כולו מסגרת מעוטרת בדגם צמחי.
[1] דף גדול. 39.5X51 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קמטים, קילופים ופגמים קלים. קרעים בשוליים, חלקם ארוכים; כמה מהקרעים משוקמים בשיקום לא מקצועי (רצועות נייר ודבק מודבקות בגב).
נדיר. אינו מופיע ב-OCLC או בספריה הלאומית.
שבעה תצלומים משמחת נישואי הרה"צ רבי אברהם שלמה בידרמן, עם הרבנית ברכה עלקה, שנערכה בירושלים, ביום ט"ו בשבט תש"ז [1947].
האדמו"ר מלעלוב רבי אברהם שלמה בידרמן (תרפ"ז-תש"ס), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר הקדוש מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן (תרס"ג-תשמ"ז). נשא את הרבנית ברכה עלקה, בתו של האדמו"ר מסאוואראן רבי יהודה זונדל הגר (תרס"ו-תשנ"ג), ונכדתו של הגה"ח רבי שמואל אהרן שזורי-וובר (תרמ"ה-תש"מ; שהיה אף הוא ממשפחת אדמו"רי לעלוב).
לפנינו תצלומים ממעמד החופה ומסעודת המצווה, בהם נראים בין המצולמים: החתן והכלה, אבי-החתן האדמו"ר רמ"מ מלעלוב ואבי-הכלה האדמו"ר רי"ז מסאווראן; סב-הכלה הגרש"א שזורי, מסדר הקידושין הגרי"א הרצוג, אורחים ובני משפחה.
תצלומים מקוריים. בצדם האחורי של כל התצלומים חותמות של הסטודיו והארכיון של הצלם קלמן (קרל) וייס מ"פוטו וייס" (חותמות מחוקות של הסטודיו, וכן חותמות ארכיון הצלם – מסגרת מעוטרת, עם רישום בכתב-יד: "תולדות העם, הישוב היהודי בארץ ישראל").
7 תצלומים 12X18 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ומעט קמטים.