מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
ספר שאלות ותשובות בנין דוד, מאת רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל, חלק ראשון על ד' חלקי שו"ע. אוהעל, דפוס Deutsch Lajos, תרצ"ב 1931. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מראצפרט דומ"צ סאטמר, עם חותמות רבות שלו: "חיים האלברשטאם דומ"צ פק"ק סאטמר יצ"ו – בלא"א הה"צ מו"ה שלום אליעזר שליט"א".
חותמות בעלות של רבי "ישראל ארי' זלמנוביץ רב ור"מ דכפר יבנה העתיקה וסביבתה". בעמ' [3] הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של הרב זלמנוביץ, "לדורן דרשה" לנישואיו של רבי שלמה נח קרול עם בת הגאון החסיד רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק [בשנת תשט"ו].
האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-תש"ד; נספה בשואה), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב" מסיגט). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה (בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו – מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובאבוב עד היום).
[5], ג-קמ עמ’. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. בלאי וקרעים. סימני עש קלים. הדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר הכנה דרבה, צוואת הגאון רבי משה בן עמרם גרינוואלד אב"ד חוסט (בעל "ערוגת הבושם"). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ה בקירוב 1935 בקירוב]. מהדורה שלישית.
העותק של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בראש דף השער חתימתו המלאה (בעפרון), מתקופת כהונתו בקלויזנבורג, טרם השואה: "ה' יקותיאל יהודה"ש [יהודה הלברשטאם] אבדקהי"ס [אב"ד דקהילת ספרדים]" (נדירים הם הספרים של האדמו"ר ששרדו מספרייתו בקלויזנבורג לפני השואה. רק מעטים מהם חזרו לספרייתו של האדמו"ר בעת שהתגורר ב"קרית צאנז").
האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל, וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג [שנקראה "קהילת ספרדים"]. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא.
מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה.
הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.
[9], ג-מא עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי ומעט קרעים. כריכה חדשה.
תיארוך המהדורה עפ"י י' יוסף כהן (הדפוס העברי בטרנסילבניה, קרית-ספר, לה, תש"ך, עמ’ 105), הרושם מהדורה זו בין "חסרי שנת הדפוס", עם תאריך משוער: "תרצ"ה לערך".
על דף השער הודבק נייר מודפס, מאת רבי צבי גליק משעסבורג, חתן רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד מחוסט, הכותב שהדפיס את המהדורה הזו ברשות בן המחבר "הרהגה"צ מפאפע שליט"א". מעבר לדף השער דף מודבק נוסף על הזכויות השמורות של הדפסת הספר ה"שייך רק ליורשי המחבר...".