מכירה פומבית 94 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- and (8) Apply and filter
- book (7) Apply book filter
- ומגילות (4) Apply ומגילות filter
- וספרי (4) Apply וספרי filter
- יסוד (4) Apply יסוד filter
- קבלה (4) Apply קבלה filter
- תורה (4) Apply תורה filter
- classic (4) Apply classic filter
- esther (4) Apply esther filter
- kabbalah (4) Apply kabbalah filter
- scroll (4) Apply scroll filter
- torah (4) Apply torah filter
- חסידות (3) Apply חסידות filter
- chassid (3) Apply chassid filter
ספר אותיות דרבי עקיבא – "מדרשים יפים אף נאים נעימים ומתוקים". [קראקא, ללא שם מדפיס, ש"צ 1630 בערך].
מהדורה נדירה במיוחד; עותק שלם.
שמו של החיבור, "אותיות דרבי עקיבא", נדפס בחלקו התחתון של השער.
מעבר לשער נדפסו לוח "סימני אותיות הספר", על פי סדר האותיות, וכן הקדמה קצרה בה נכתב כי זוהי מהדורתו השלישית של הספר, לאחר מהדורת ונציה ש"ו, וקראקא של"ט – מהדורה מורחבת בה נוספו קטעים חדשים, שעל פיה נדפסה המהדורה שלפנינו (לאמיתו של דבר לפנינו מהדורתו הרביעית של הספר, שנדפס לראשונה בקושטא רע"ה, בקירוב).
ספר אותיות דרבי עקיבא (ידוע גם בשם "אלפא ביתא דרבי עקיבא") הוא מדרש על אותיות האלף בית, המיוחס לתנא רבי עקיבא. בספר נדרשת בפירוט כל אות מאותיות האלף בית. כיום ידועים שני נוסחים עיקריים שונים של המדרש, הנבדלים בתוכנם זה מזה.
כג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר בשולי מספר דפים (קרע חסר קטן בשולי דף השער עם פגיעה קלה בעיטור מצדו השני של הדף). קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. פגם בהדפסה באחד מהדפים בסוף הספר. חותמת "בית המדרש דק"ק כנסת ישראל". כריכה ישנה, עם פגמים.
בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה (ובעותק שמופיע בקטלוג הספרייה הלאומית) כ דף בלבד, וההמשך חסר. לפנינו עותק בן 24 דפים. ידוע לנו על עותק שלם נוסף אחד בלבד, השמור בספרייה המלכותית בקופנהגן (בעותק שבאוסף הבודליאנה חסרים ארבעת הדפים האחרונים, ראו: שטיינשניידר, קטלוג הבודליאנה, מס' 3398, עמודה 519).
מקור:
1. אוסף ספריית בית הדין בלונדון.
2. בית המכירות קסטנבאום, ניו יורק, נובמבר 2000, מס’ 97.
"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, דפוס משה מינדיס קויטיניו, [תס"א 1701]. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
יח, [1], יט-מה דף. 22 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים רבים, בהם כתמים כהים במספר דפים. בלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימונים ורישומים מאוחרים בעט ובעיפרון, בגוף הטקסט ובשוליים, בחלק מהדפים. כריכת קלף עתיקה. בלאי ופגמים בכריכה.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל.
ספר מסילת ישרים, כולל כל עניני מוסר ויראת ה', מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [אמשטרדם], דפוס נפתלי הירץ רופא, [ת"ק 1740]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל, בעת שהותו באמשטרדם (קודם שעלה לארץ ישראל).
רישום בעלות בשער הספר: "קנין כספי יאודא בלא"א מרדכי פינצי יצ"ו, בשנת ובסדר ושמו את שמי על בני יש'ר'א'ל וא'ני א'ברכם לפ"ק [=תק"ג]". בשער ובדפי המגן הקדמי והאחורי רישומי בעלות וחתימות של רבי משה אהרן רחמים פייאצה, מחכמי ליוורנו במחצית השנייה של המאה ה-18, מחבר "אורה ושמחה" - על הלכות פורים: "ספר מסילת ישרים אשר חנן אלודים לעבדו משה אהרן פייאצה נר"ו", "שנת ו'י'ש'י'ר'ו' בדרכי ה' [=תקל"ב]... אשר חנן אלודים לעבדו משה אהרן פייאצה... בליוורנו יעאכי"ר". רישום בכריכה הפנימית הקדמית: "אני משה אהרן קארקשון נר"ו... ליוורנו יע"א".
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מתקו דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[6], סג דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. השוליים נחתכו באופן עקום. רישומים. חותמות. דף המגן הקדמי מנותק, קרוע וחסר בחלקו. כריכה מקורית, פגומה (חלקה הקדמי מנותק; ללא שדרה).
ספר ראשון לציון, חידושים על הש"ס; על שו"ע יורה דעה ורמב"ם; על חמש מגילות, נביאים וכתובים, מאת הרב הקדוש רבינו חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים". קושטא, דפוס האחים ראובן ונסים [אשכנזי], [תק"י 1750]. מהדורה ראשונה.
בדף [2] איור בית המקדש, והסכמת חכמי ירושלים הכותבים על רבינו האור החיים שעלה ממרוקו לירושלים: "הן כל יקר ראתה עינינו גברא רבא דאתא ממערבא... הוא האור החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק חסידא ופרישא כמהר"ר חיים בן עטר זצ"ל, והארץ האירה מכבודו ותשמח ציון... יתובי יתבינן ברוכי ברכינן ברוך שחלק מחכמתו ליראיו...". בדף [2/ב] הקדמת המוציאים לאור תלמידי ה"אור החיים" חכמי ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים, ובראשם רבי יונה נבון [רבו של החיד"א].
חתימת בעלים בשער: "חנני ד' בזה יחיאל מיכל מפאסוואל". הנגיד רבי יחיאל מיכל מפאסוואל, חותנו של הצדיק הנודע פועל-הישועות הגאון רבי פנחס מיכאל גרויסלייט אב"ד אנטיפאליע, ומניניו של בעל "סדר הדורות".
רישום בראש השער (בכתיבה מרובעת): "שייך להרב הרב הגא"[ון].
[2], קלט דף (ספירת דפים משובשת). 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש עם פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט (משוקם במילוי נייר). חיתוך דפים עם פגיעות קלות במספר דפים, בגבול הטקסט והכותרות. חותמות עתיקות. כריכה ישנה (לא מקורית).
ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק, עם ליקוטי שושנה ו"אגרת הקודש". [שקלוב, דפוס אריה ליב בן שניאור פייבש, תק"נ 1790 בקירוב]. מהדורה שנייה.
מהדורה נדירה של הספר "נועם אלימלך", שנדפסה בשקלוב, כנראה בין השנים תקמ"ט-תקנ"ד. במהדורה זו הוסוו מקום הדפוס ושם המדפיס בדף השער (החסר בעותק שלפנינו; ראו מכירת "קדם" 89, פריט 42).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצ' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ אמר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן (בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך, נתונים בנרתיקי קטיפה, המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות). סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2-לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
[1], א, ג-פט, ע-צז; יט דף. חסר דף השער. 23.5 ס"מ. שוליים רחבים במרבית הדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים. סימני עש קלים. בחלק מהדפים הודבקו רצועות נייר בשוליים, במטרה להתאים את גודל הדפים לגודל שאר דפי הספר (ייתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה.
לפנינו ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב, שהיתה באותן השנים מעוז המתנגדים לחסידות. הביבליוגרף חיים ליברמן בספרו 'אהל רח"ל' (א, עמ' 176-177) כותב כי "הוצאה זו היא מסתמא בין תקמ"ט לתקנ"ד", ומעיר על התופעה המעניינת שבהדפסת ספר חסידי בשקלוב של אותם ימים. לפי דבריו, כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות בשקלוב, למעט ספרי חב"ד בודדים שנדפסו לאחר שנת תקס"ג. בסוף דבריו הוא מעלה השערה כי ייתכן שמהדורה זו נדפסה במיוחד בשביל יהודי גליציה ומקום הדפוס הוסתר כדי שיהיה קל יותר להעביר את הספר בגבול, ומאחר שהאיסור על הדפסת ספרי קבלה בגליציה הוטל רק בשנת תקנ"ד, מעלה ליברמן השערה נוספת שאולי נדפס הספר לאחר תקנ"ד (בעקבותיו נרשם במפעל הביבליוגרפיה – רשומה 000313521 – תאריך משוער: תקנ"ה בערך; אך בשאר המקומות נרשמה השנה תק"נ).
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
[2], א-ב, ז-ח, יא-סו, סח-קס דף. חסרים 7 דפים: ג-ו, ט-י, סז. דפים א-ב נכרכו שלא כסדרם. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים לאורך שולי דף השער ודפים ראשונים ואחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותקים אחרים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות, בהן חותמות "בית הכנסת דכולל רייסין בעיה"ק טברי' תוב"ב". כריכת עור חדשה.
ללא הספר "ישמח לב" שנדפס עמו באותה שנה.
ספר ליקוטי מוהר"ן (קמא ותנינא), לרבינו נחמן מברסלב. [ברסלב, תקפ"א 1821, מהדורה שנייה שנדפסה בדפוס הביתי של תלמידו רבי נתן מברסלב – מוהרנ"ת].
שער נפרד לכל חלק.
בדף השער של כל אחד מהחלקים הודגש מקום הדפוס הראשון. בחלק הראשון הובלטה המילה "באוסטרהא" באותיות גדולות: "ואין די באר כמה מעלות טובות אשר נתוספו באלה על הראשונים אשר נדפסו זה י"ג שנה – באוסטרהא" (בעותק שלפנינו קטע זה קרוע וחסר, והושלם בצילום). בחלק השני הודגשה המילה "במאהלוב" באותיות גדולות: "זה הספר הקדוש נדפס כבר זה עשר שנים, וכעת נדפס שנית בתוספות מראה מקומות... ובתוספות כמה חידושים חדשים אשר לא הובאו כלל בראשונים אשר נדפסו – במאהלוב".
ספרים אלו סודרו לדפוס ונדפסו ע"י רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת), מפיץ תורת רבו רבי נחמן "נחל נובע מקור חכמה" (ראשי תיבות: נחמן). מאחר שלא ישרו בעיניו ההדפסות הקודמות בשל הטעויות הרבות שנפלו בהן, הקים רבי נתן בביתו בברסלב בית דפוס מיוחד ובו הדפיס בקדושה ובטהרה את ספרי רבו. בספר ימי מוהרנ"ת הוא כותב על תלאותיו בהקמת בית הדפוס: "...אח"כ כשבאתי לביתי עזר לי השי"ת והכניס מחשבות בלבי ועצות נפלאות עד שזכיתי באותה השנה להעמיד הדפוס ולהדפיס ספרי רבינו ז"ל ס' לקוטי מוהר"ן הראשון והתנינא וגם ס' הא-ב ושמות הצדיקים – והכל בתיקונים נפלאים ובהוספות חדשות נפלאות ונוראות המחיין הנפש...". בהמשך מספר רבי נתן על הקשיים הרבים בקבלת רישיון ממשלתי להדפסה ובהשגת הנייר [הספרים ממהדורה זו נדפסו על נייר לא מעובד (עבה ורך) ובגודל לא אחיד, והם נדירים מאוד]. בית הדפוס נסגר לבסוף ע"י השלטונות ורבי נתן נאלץ לברוח מן העיר.
ד, קכב, [1]; [1], מד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים גדולים בדף השער הראשון (עם פגיעה רבה בטקסט בחלקו התחתון של הדף משני צדיו), וקרעים חסרים במספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום ובכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני גירוד בדפים האחרונים, עם פגיעות וחיסרון בטקסט. כריכת עור חדשה.
ספר תורה בפורמט קטן. [פולין?, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
דיו על קלף, כתב "בית יוסף" נאה. 42 שורות בעמודה.
גלול על "עצי חיים" ומצורפת לו "יד", עשויים עץ. נתון במעיל עשוי קטיפה כחולה עם רקמה בגוון זהוב. על המעיל סמל מגן דוד ובמרכזו המילים: "כ"ת" [כתר תורה], ותחתיו השנה 5686 [תרפ"ו 1926], והאותיות: L.R.B.
גובה הקלף: 19 ס"מ. גובה מירבי של ה"עצי חיים": 37 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. הדיו עבר תהליך שימור. בלאי וקרעים במעיל.
מצורף: אישור ממכון אות (ניתן ביום ט"ו מנחם-אב תשפ"ג), המעיד על כך שספר התורה שלפנינו עבר תהליך שימור מקצועי.
מקור: עיזבון רבי דוד משה רוזן, הרב הראשי של רומניה.
ספר תורה זעיר. [גרמניה, המאה ה-19].
דיו על קלף דק, כתיבת סת"ם אשכנזית (בית יוסף); כסף חרוט וחקוק; "מעיל" בד.
ספר תורה זעיר, מספרי התורה המיניאטוריים הקטנים ביותר הידועים לנו. נכתב על פי כללי ההלכה, במסורת "ווי העמודים" (רוב העמודים פותחים באות וי"ו). היריעות תפורות זו לזו בגידים כהלכה.
כתוב על 54 יריעות קלף דק, ב-264 עמודות, 42 שורות בכל עמודה.
גלול על זוג "עצי חיים" זעירים מכסף, מעוטרים בדגמים צמחיים נאים, ועטוף ב"מעיל" צבעוני, מקושט בחוטים מוזהבים.
הספר נתון בקופסת עץ מהודרת (חדשה), המעוצבת כספר, ומשמשת כארון קודש נייד וכ"בימה" מתקפלת (בפנים הקופסה חלל נוסף שבו מונח הספר, עם בד קטיפה ודלתית בעלת ידית מתכת כסופה המיועדת ל"פתיחת הארון"). על חזית הקופסה לוחית כסופה עם הפסוק: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".
גובה הקלף: 7.6 ס"מ; עצי חיים: 13.5 ס"מ; קופסת עץ: 29.5X21X8 ס"מ בקירוב (שברים קלים בפנים קופסת העץ). מצב טוב. מעט כתמים. יריעות קלף אחדות כהות.
ספרי תורה זעירים כדוגמת זה שלפנינו, הנם נדירים ביותר, בין היתר בשל הקושי בכתיבתם והעלות הרבה של הכנתם. ספרים כאלו נכתבו בדרך כלל עבור אנשים אמידים במיוחד, כדוגמת השר משה מונטיפיורי שנהג לקחת עמו ספר תורה במסעותיו ברחבי העולם. כמו כן, הוכנו ספרים כאלו כמתנה לאדמו"רים נודעים, על מנת שיישאו את הספר בחיקם, כדוגמת מלכי ישראל שהיו להם שני ספרי תורה, "אחת המונחת לו בבית גנזיו והשניה שיוצאה ונכנסת עמו, עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד" (סנהדרין, כא, א-כב, א).
ספר תורה זה הוצע למכירה פומבית בסות'ביס, ניו יורק, 17 בדצמבר 2013, פריט 109 (מצולם; מופיע על כריכת הקטלוג).
מגילת אסתר, נתונה בנרתיק כסף מעוטר. וינה, 1886-1890; כתובת חקוקה משנת תר"ן [1890].
דיו על קלף משוח; כסף חרוט, מנוסר, רקוע וחקוק (חתום, עם חותמת היצרן – ראשי התיבות KW = Karl Weichesmüller, פעל בשנים 1870-1893).
מגלת אסתר, כתובה בכתיבת סת"ם נאה על גבי חמש יריעות קלף משוח, 16 עמודות טקסט, 20 שורות בכל עמודה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי המעוטר לסירוגין ברצועות עם דגמים פרחוניים בולטים וברצועות חלקות. בראש הנרתיק עיטור בצורת כתר, שבראשו זר עלים ופרחים. שולי הנרתיק, הסוגר והידית מעוטרים בדגמים חוזרים בקווי זיגזג זעירים. קרטוש גדול במרכז הנרתיק, עליו חקוקים שם הבעלים והשנה: "ששון פרחי / ת'ר'נ' / 5650" (ייתכן כי מדובר בששון פרחי אשר חי באימפריה העות'מאנית – כנראה בבולגריה – בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, ואשר שמו נזכר בכמה מעיתוני התקופה).
גובה הקלף: 13.5 ס"מ, גובה הנרתיק (כולל הידית): 36 ס"מ. פגמים קלים בסוגר ובעיטור הפרחוני העליון. פגמים קלים ביריעת הקלף הראשונה. כתובת (מאוחרת) בכתב יד בשולי היריעה הראשונה: "ארץ ישראל 14.3.1949" – המגילה מאוחרת מן הנרתיק.
מקור: עזבון הרב זאב וולף גוטליב (1910-1983).
מגילת אסתר, נתונה בנרתיק כסף מהודר ומעוטר. וינה, לפני 1886; כתובת חקוקה משנת תרס"ה [1905].
דיו על קלף דק, משוח; כסף חרוט, מנוסר, רקוע וחקוק (חתום בחותמת העיר וינה, עם השנה (מטושטשת) ובחותמת הצורף – ראשי התיבות CJ או CS?); הזהבה.
מגלת אסתר "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך"); עם עיטורים מעל תיבות "המלך" והדגשת אותיות הוי"ה בכמה מקומות. כתובה על גבי ארבע יריעות קלף דק, 14 עמודות טקסט, 25 שורות בכל עמודה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, צר, איכותי ואלגנטי, המעוטר לסירוגין ברצועות של עלי אקנתוס וברצועות חלקות. במרכז הנרתיק מסגרת בה חקוקה מונוגרמה של ראשי התיבות BJ ובשוליים התחתונים חקוקה השנה 5665 (תרס"ה 1905) – תוספת מאוחרת. בראש הנרתיק כיפה מוזהבת, ממוקמת בתוך כתר שזרועותיו מעוצבות כענפים; בראש הכתר עיטור בצורת פרח. המכסה הסוגר את חלקו התחתון של הנרתיק מעוטר אף הוא בעיטורי עלים תואמים.
גובה הקלף: 14 ס"מ, גובה הנרתיק (כולל הידית): 35 ס"מ. מצב טוב. ייתכן כי המגילה מאוחרת מן הנרתיק.
מקור: עזבון הרב זאב וולף גוטליב (1910-1983).