ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ. מינקוביץ, דפוס יוסף בן יצחק, יחזקאל בן שבח ומשה בן יוסף הנ"ל, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. הספר העברי הראשון שנדפס במינקוביץ.
החיבור נפסק באמצע פרק ט, הואיל והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – על התורה; "חלקת בנימין" – על הגדה של פסח; "אהבת דודים" – על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו (ובהסכמתו לספרו "חלקת בנימין"): "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".

[2], א-יג, יח-קכח דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים גדולים סביב שולי דף השער, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום משני צדי הדף). קרעים חסרים במספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במקומות רבים. כריכת עור חדשה.

ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה, מאת רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
חתימה בדף השער: "מרדכי מערקיל".
[2], טז; כט דף. 37 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, וקרע בדף השער, ללא חיסרון. סימני עש מעטים. כריכה חדשה.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – ענייני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, חסר שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).

[5], ה-סט דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים ברובם במילוי נייר. סימני עש קלים עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב יד. כריכת עור חדשה.

ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. [לאשצוב, דפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".

שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], עו; מו דף. דפים א-ב מהספירה הראשונה נכרכו לאחר דף ד. דפים כה-כו מהספירה הראשונה, ודפים יג-יד מהספירה השניה מופיעים פעמיים. כרך שני: [1], ס, נט-קג דף. דפים יג-יד נכרכו שלא כסדרם. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, דפים ראשונים בכרך הראשון ודפים אחרונים בכרך השני במצב בינוני. מרבית הדפים האחרים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעוה. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות רצועות נייר לאורך שולי הדפים במספר מקומות). סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימה וחותמות. כריכות חדשות.

שני החלקים נדפסו בלאשצוב, אך עקב הצנזורה הדפיסו בחלק מהעותקים, וכך בעותק שלפנינו, מקום דפוס מזויף בדף השער של הכרך הראשון – "קארעץ", ושינו את תאריך ההדפסה וההסכמות לשנת תקנ"ה (1795). ראה מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0202798.

אוסף גדול – עשרים וארבעה ספרים, מהדורות שונות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בלבוב (למברג), וורשא, קראקא, לובלין ומונקאטש. שנות הת"ר בקירוב (המאה ה-19 והמאה ה-20).
רשימת המהדורות:
• לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ט [1849]. חתימה בדף השער: "יוסף אדליר מב----".
• לבוב, דפוס מיחאל פ’ פארעמבא, [תר"י] 1850.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1859.
• לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861.
• לבוב, דפוס יהודה ליב מדפיס, תרכ"ב 1862. רישום בעלות בדף השער: "שייך להצעיר חנוכה בכ"ר זאב...".
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ד 1864.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ו 1865.
• [לבוב], דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תר"ל 1869. דף השער קרוע וחסר ברובו (הושלם בצילום).
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרל"א] 1870.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרל"ה] 1874.
• לבוב, דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.
• וורשא, (דפוס N. Shriftgisser), תרמ"א 1880.
• קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901.
• טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ח 1908.
• וורשא, דפוס האחים לוין-אפשתין ושותפם, [תר"פ 1920, בערך]. דפוס סטראוטיפי.
• וורשא, דפוס האחים לוין-אפשתין, [שנות ה-20-30?]. בשער: "תרפ"ב". דפוס סטראוטיפי.
• לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• קראקא, דפוס י’ שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932. מהדורה עם הכוכביות •. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא (ממהדורת קראקא תרנ"ו), הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות •.

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

24 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.