אוסף ספרים מחיבוריו של הגאון החסיד רבי יחיאל מיכל היבנר.

• ספר משכנות הרועים, חלק א': שו"ת וחידושים, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: ספר משכנות הרועים, חלק שני, הכולל שלושה שערים נפרדים: "עת דודים", "עת מצוא" ו"עת שלום" – הספדים על גדולי רבני גליציה והאדמורי"ם רבי אברהם מסטרעטין ואחיו רבי אליעזר מאזיפאלא; הספד על האדמו"ר רבי שלום מבעלז. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. כל החלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה – נדיר מאד למצוא עותק שלם מספר זה, שכן הוא נדפס קונטרסים קונטרסים בכמה מאות עותקים (ראה: אנצי' לחכמי גליציה, ב', עמ' 376).
[3], פט דף (ללא דף צ שנוסף אחרי ההדפסה); [1], כה דף; כז דף; כא דף. 25 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. כריכה חדשה.

• "שלשה ספרים נפתחים" מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב – ספר מעשה יחיאל, על התורה; ספר מיכל המים על תהילים; וספר מיכלא דאסוותא, הערות ומכתבים. סאטמר, דפוס נתן מנחם אויסטרייכער, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה. חתימה בשער: "שלמה ברוך".
כרוך עם: ספר יריעות שלמה, על סוגיות הש"ס, חלק ראשון, מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תער"ג [1913]. מהדורה ראשונה [אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה]. חתימה בשער: "שלמה ברוך".
[2], מב, מה-נב; [1], ב-יב; [1], ב-מ דף; [1], קג דף. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. קמטים ובלאי. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון החסיד רבי יחיאל מיכל היבנר (תקצ"ד-תרס"ז) אב"ד ניזנוב (גליל סטניסלב), גאון מופלג, היה מקושר לאדמו"רי סטרטין, פרימשלן, ויז'ניץ ובעלז. היה גם אצל רבי ישראל מרוז'ין ובניו, ואצל רבי חיים מצאנז ובניו. הספיד הרבה מגאוני ואדמו"רי דורו. חיבר ספרים רבים: "נחלה לישראל", "שער בת רבים", "הדרת קודש", "שו"ת הד"ר", "מיכלא דאסוותא", ועוד.

ספר שער היחודים, עם ספר צדיק יסוד עולם, פירוש על מגלת רות, ופירוש שירים של שבת, מאת רבי חיים וויטאל, על-פי תורת רבו האר"י. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרט"ו] 1855.

קמיע גדול ומאויר בדף לב/2: "קמיע זו למגפה מהאר"י הקדוש זלה"ה".
המביא לדפוס רבי יהודה לייבוש רפאפורט, מספר בהקדמתו, כי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה צווה עליו להדפיס את הספר, וכמו כן קנה ממנו את הקמיעות הנזכרים בו, עבורו ועבור אביו, הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ומעיד המדפיס כי צדיקים נוספים קנו אותם ממנו.
רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד יאסי, כותב בהקדמתו כי הספר הוא "עלה לתרופה שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל, ומשאר צרות רבות".
קמיעות ואיורים קבליים נוספים.

בדפים נב/2-נח: פירוש על שירי האר"י, "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ו"בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין".
בראש השער נכתב "חלק ראשון" ובהקדמת המביא לבית הדפוס נזכרים ארבעה ספרים נוספים שהתכוון להדפיסם בחלק שני, אך בפועל לא נדפס החלק השני.
חותמת עתיקה בדף השער: "נפתלי צבי דייטש".

[2], מג, [1], מז-נח דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש רבים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת הרה"ק רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב סאלאט, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה. עם הסכמות אדמו"רי רוז'ין.

ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. האדמו"רים והגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חוטין).

במהדורה השניה שנדפסה בוורשא תרל"א, נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל. המסכימים במהדורה שלפנינו ובמהדורה השניה מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).

[2], מג; [1], מז, [4] דף. ספירת דפים משובשת. ללא קונטרס בן [8] דף עם חידושי נכד המחבר, שצורף לחלק מהעותקים בסוף הספר. 26.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

הדף האחרון בעותק שלפנינו לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, וכולל בראשו קטע מאגרת שכתב רבי אריה ליבש באליחיוויר אב"ד זאסלב, אל מחותנו רבי אברהם ישעיה יפה, אשר בידו נמצא כתב-היד של הספר. כמו כן כולל דף זה לקוטים נוספים שנכתבו על ידי נכד המחבר, ושנדפסו (בטיפוגרפיה שונה) במהדורה השלישית של הספר (לובלין תרל"ה), בדף פב. א' יערי (מחקרי ספר, עמ' 460), מציין שהאגרת שכתב רבי אריה ליבש באליחיוויר (הכוללת עדות היסטורית מעניינת על רדיפת הפרנקיסטים בסטנוב, על ידי מחבר הספר), נדפסה על דף מיוחד בראש המהדורה השניה של הספר (וורשא תרל"א), שאינו מופיע ברוב העותקים.

ספר עטרת ישראל, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר המגיד רבי ישראל מבאהפהלי. ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ז] 1867. מהדורה יחידה.

הסכמת קרובו של המחבר, האדמו"ר רבי אהרן מטשרנאביל, הכותב על גדולת המחבר וספרו "כי ידעתי וכי שמעתי מאבי אדמו"ר האיש אלקים קדוש זי"ע לפארו בתפארת תהלה כאחד מבני עליה, ובכן מצוה להדפיסם להגדיל תורה ולהאדירה". הוא מברך את המוציאים לאור, כי זכותו של המחבר הרב המגיד הקדוש, תגן "עליהם ועל המדפיסים ועל הקונים ספר הזה, ייטיב ה' להם ברו"ג בגוף ונפש ומאד, אכי"ר".

[2], יב, יז-סט דף. חסר דף ע. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים חסרים בדף סט, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

ספר מגן דוד, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא. לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, [תר"מ 1880]. מהדורה שלישית שנדפסה בחיי המחבר.

ספר סגולה – במכתב המחבר האדמו"ר מטולנא אל המדפיס (שאינו מופיע בעותק שלפנינו, ראה להלן), הוא כותב ומברך: "כל איש חכם לב אשר יקנה את הספר הזה ויהגה בו, אקוה שיהי'[ה] עליו לתרופה לגופו ונפשו ברוחניות וגשמיות בזה ובבא, יצליח בהצלחות זמניות ונצחיות...". בהקדמת הספר כותב המחבר על ספרו: "קוה קויתי אל ה' לשאוב ממי חסדי דוד הנאמנים בזה המחברת, ולחשוף ההשפעה מצינורות... העליונים...".

המחבר, האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלזא, רעד בשני ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).

[2], ג-קד, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בשוליים הפנימיים של הדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.

ללא דף השער הראשון (שמעברו מכתב המחבר אל המוציא לאור מיום יח שבט תרל"ט, בו הוא מברך את קוני הספר – ראה לעיל). דף השער הראשון צורף רק לחלק מן הטפסים (אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה" ואינו מופיע גם בעותק הסרוק באתר הספריה הלאומית). לעומת זאת, העותק שלפנינו כולל את הדף עם הקדמת המו"ל ופירוט ייחוסו (שנוסף כנראה רק לחלק מהטפסים).