ששה מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו ברוסיה-פולין, בשנות הת"ר המוקדמות:

• ספר לקוטי תפלות. [זולקווא או לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ח 1848, בערך].
• ספר לקוטי עצות. [זולקווא? ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. בדף השער: "נדפס כעת שנית" (באותן השנים יצאה מהדורה נוספת, גם היא ללא מקום ושנת דפוס).
• ספר לקוטי עצות. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
• ספר קיצור לקוטי מהר"ן. [זולקווא או לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט 1849]. חסר דף אחד באמצע.
• ספר לקוטי עצות. זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"ט] 1849.
• ספר לקוטי עצות. [לבוב, תר"כ 1860, בערך]. חסרים 20 דפים בסוף הספר. בסוף הכרך הודבק דף השייך למהדורה אחרת דומה של הספר. חתימה בדף השער.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים.

ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].

מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגאון רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח).
נכדו אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
רישום בעלות בעמוד האחרון: "שייך להרב החריף המופלג מפורסם מו"ה יהודא כ"ץ מ"ץ דקראסנאלוק".

ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ. נייר ירקרק ברובו. מצב בינוני. כתמים רבים וכהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, ובשולי דפים נוספים, משוקמים במילוי והשלמת נייר (עם השלמת הטקסט). רישומים. כריכה חדשה.

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת ("הוצאה האלף"), ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ד 1984.

מהדורת האלף של ספר התניא. בסופו מדור ביבליוגרפי נרחב של דפוסי התניא, פקסימיליות של כתבי יד התניא מהדורה קמא, וצילומי שערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד דפוס זה. מהדורה זו חולקה על ידי הרבי מליובאוויטש לכל אחד ואחד מהמשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ד, שנערכה לרגל יום הולדתו השמונים ושתיים, בצרוף דולר לצדקה (לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף).
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 16-18) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו, שנערך ביום חמישי ליל י"א ניסן תשמ"ד:
"בסיום ההתוועדות, הזכיר כ"ק אדמו"ר את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

כ"ק אדמו"ר הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר ע"מ לתתו לצדקה... עוד אמר כ"ק אדמו"ר, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק הי' רק אחד – יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה ע"י 'שלוחים' – אברכי הכולל... חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר... כל המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר כ"ק אדמו"ר בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד 'אופגעלייגט' [בעליזות]".

[5], ב-קהת (תקה), [1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי, עם שוליים רחבים. רישום בדף המגן. כריכה כחולה מקורית, בלויה מעט, עם שתי סימניות-בד. קרעים ובלאי בשדרה, מחוזקת ברצועות דבק סלוטייפ.

ספר הזהר על התורה, חלק א – בראשית, עם הגהות החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקנ"א 1791]. חלק ראשון מתוך ארבעה חלקים (כרך אחד מתוך שלושה).
במהדורה חשובה זו נדפסו בשוליים "הגהות ופירושים מרבנן קדישי", ביניהן נדפסו הגהות החיד"א לראשונה. בראש הכרך מופיעה הקדמה מאת החיד"א (תחת הכותרת "מקד"ם לעי"ן – דע מאי"ן").

העותק של רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה בעל "שבת של מי", עם מספר הגהות בכתב-ידו. אחת ההגהות (דף קיח/2), המתייחסת להגהת החיד"א, חתומה על ידו בכינוי: "קי"ש" [=קטן יעקב שמשון], והוא מזכיר בה את ספרו "נזיר שמשון": "בתוס' שלפנינו ליכא... ונעלם מהרב המגיה כמו שכתבתי בהגהותי על ספרי הקטן נזיר שמשון במס' סוטה... קי"ש".
בסוף הספר נכרך דף בכתב-ידו, בו העתיק נוסח לסיום לימוד הזוהר, אף הוא חתום בכינויו "קי"ש קריא": "רחש לבי דבר טוב לומר הדרן עלך אחר סיום כל חלק וחלק מזוהר הקדוש, דעין רואה בספר חמדת ימים דחיבר כגון דא אחר לימוד האידרות בליל כפור וכן ביום שמיני עצרת אחר סיום התורה, ואנא עניא אחר עקיבותיו אלך... הדרך עלך חלק ראשון מספר הזוהר הקדוש...". בהמשך העתיק תפילה הנאמרת אחר לימוד סודות התורה, אף היא מספר "חמדת ימים".
בדף השער רישום בכתב-יד מרובע, אף הוא כנראה בכתב-ידו: "א['] צעיר יעקב".

רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה (שנות הת"ק-סביבות ת"ר), מגדולי חכמי איטליה ומחבר ספרים רבים, שחלקם לא נדפסו. נודע בחיבורו "שבת של מי" על מסכת שבת, שנדפס במספר מהדורות והתקבל בקרב הלומדים כאחד מספרי היסוד למסכת זו. היה מוערך מאד על חכמי דורו. החיד"א, שקיים איתו קשרי ידידות, כותב באחד ממכתביו אליו: "ידידינו ואהובנו חכם לב איש חסיד כמה"ר יעקב שמשון סיניגאליה יצ"ו... מעיד אני עלי שמים וארץ כי ברוב הימים אני מברך שמו..." (אגרות חיד"א, מהדורת רוזנברג, סימן ז). כמו כן, עמד בקשרי ידידות ומכתבים עם רבי דוד זינצהיים, המפליג בשבחו וכותב עליו בהסכמה לספרו "מתת אלוקים": "ומתת אלקים היא להרב המובהק מאיר כברק חובר חיבורים מחוכם עצום ורב כמוהר"ר יעקב שמשון שבתי סינגאליא נר"ו מעיר אנקונא יע"א אשר כבר יצא מוניטין שלו בעולם בכמה ספרים חשובים שיצאו לאויר הדפוס ונתפשטו בקרב ישראל", ובהסכמה לספרו "נזיר שמשון": "הנה מרחוק יד שלוחה אלי יד הגדולה מהחכם השלם והכולל זה סיני רב ועצום מפורסם לשבח שקדן בתורה וזו היא אומנתו... אשר חיבורים הללו עיני ראתה ושמח וגם הכרתי הרב הנ"ל ע"י כמה שו"ת שהריץ אלי...". רבי יעקב שמשון שבתי סירב ליטול על עצמו עול רבנות, והיה יושב ושוקד בתורה וכותב את חיבוריו. על מצבתו ביקש שלא יכתבו שום תואר מלבד "חשקן בתורה". הוא היה מחבר פורה במיוחד וכתב חיבורים רבים. למעלה מעשרה חיבורים שלו נדפסו, בהם ספר "שבת של מי" – על מסכת שבת; ספר "אביר יעקב" – על מסכת כריתות, ספר "נזיר שמשון" – על המשניות, ספר "מתת אלהים" (עם "לקט שכחה") – על מסכתות הש"ס, שו"ת מגד שמים, ועוד. כמה מחיבוריו נותרו בכתב-יד.
בכינוי "קי"ש קריא", הוא חותם בכמה מתשובותיו שבשו"ת מגד שמים.

[8], רנא; יט דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. בלאי וקרעים. קרעים בשולי הדף הראשון ובשולי דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים מנותקים. רישומים. כריכת עור, פגומה ומנותקת.

אוסף ספרים מדפוסי אמשטרדם משנות הת' והת"ק:

• ספר נחלת שבעה, דיני גיטין ותיקוני שטרות, מאת רבי שמואל הלוי. "אמשטילרדם" [אמשטרדם], דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי, [תכ"ז-תכ"ח 1667-1668]. מהדורה ראשונה. בחלק מהעותקים מופיע דף שער מאוייר, השונה מדף השער בעותק שלפנינו. חתימות, חותמות ורישומים רבים בכתב-יד, בהם רישומי בעלות של "ישכר בער נ"י מדוקלא", ושל "אפרים רייכמאן מדוקלא", ושל "הק' ברוך רייכמאן בהרמ"א זצ"ל... מגזע צבי בעיה"ק צפת".
• ספר שו"ת צמח צדק, מאת רבי מנחם מנדל קרוכמל. אמשטרדם, דפוס דוד קאסטרו ארטס, [תל"ה 1675]. מהדורה ראשונה. חותמות "יצחק ברלינגר לוגאנא". רישומים נוספים בכתב-יד.
• ספר פרח מטה אהרן, שאלות ותשובות, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי אהרן הכהן פרחיה (בעל בגדי כהונה). אמשטרדם, דפוס אברהם מינדיס קויטינייו, [תס"ג 1703]. שני כרכים. שערים מאויירים, עם איורי אהרן הכהן וסמלי כהונה, כרמז לשם המחבר.  בחלק הראשון, בדף הריק שלאחר ההסכמות, רישומי בעלות בכתיבה ספרדית.

בדף השלישי של הכרך הראשון, חותמת הגאון רבי צבי הירש גרודז'נסקי. הגאון המופלא רבי צבי הירש גרודז'נסקי מגדולי הרבנים בארה"ב (תרי"ח-תש"ח), תלמיד קרוב-משפחתו רבי דוד שלמה גרודזנסקי אב"ד איביה (אביו של רבי חיים עוזר). למד בישיבת וואלוז'ין ובכולל קובנא אצל רבי יצחק אלחנן. היגר לארה"ב בשנת 1891, שם כיהן למעלה משישים שנה ברבנות, ועל אף השממה הרוחנית במקום מגוריו זכה לחַדֵש ולהעמיק בתורה ולהוציא חיבורים חשובים בהלכה ובש"ס.
• ספר קול הרמ"ז, פירוש על המשנה, מאת רבי משה זכות. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תע"ט 1719]. חותמות "ברוך ב"מ צבי סג"ל משאקי".
• ספר חדושי הריטב"א, על מסכת עירובין, מועד קטן, כתובות ובבא מציעא. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין, [תפ"ט 1729]. עם עותק נוסף, הכולל את דף קדם השער החסר בכרך הראשון ("ספר חדושי בבא מציעא להגאון... הריטב"א", עם פרט השנה תפ"ח), וכולל בשנית את דפים ח-נה, עם החידושים על מסכת בבא מציעא. רישום בעלות בדף השער של הכרך הראשון: "משום לעלת"מ [=לפני עיוור לא תתן מכשול] חתמתי את שמי הק' זעליגמן בער וו"ב סג"ל". מספר הגהות. רישומי בעלות נוספים בדף קדם השער בכרך השני: "הקטן אהרן לוי בן כ"ה משה שכרלס בשנת תקע"ט לפ"ק", "הק' יעקב דוד דעמביץ", ועוד. חותמות של רבי דוד איש-שלום פרידמן. הגאון רבי דוד פרידמן "איש שלום" (תרי"א-תרס"ו), כיהן כרבה של קהילת צעהלים בהונגריה, בשנים תרנ"א-תרס"ו. בנו של הגאון רבי ישראל קערט אב"ד ווערבוי, וחתנו של הגאון רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים.
• ספר פרי חדש, חידושי הלכה על שלחן ערוך הלכות תפילה, נשיאת כפים וקריאת ספר תורה, הלכות ראש השנה ויום הכפורים, חנוכה וליקוטים מאורח חיים ויורה דעה, מאת רבי חזקיה די סילוא. אמשטרדם, דפוס יצחק בן שלמה רפאל יהודה ליאון טימפלו, [ת"צ 1730].
* כרוך עם: ספר מים חיים, חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם, ושאלות ותשובות, מאת רבי חזקיה די סילוה. אמשטרדם, דפוס משה פרנקפורט, [ת"צ 1730]. מהדורה ראשונה.

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.