מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (121) Apply book filter
- חסידות (101) Apply חסידות filter
- chassid (92) Apply chassid filter
- and (15) Apply and filter
- וספרים (12) Apply וספרים filter
- יסוד (12) Apply יסוד filter
- שונים (12) Apply שונים filter
- classic (12) Apply classic filter
- miscellanea (12) Apply miscellanea filter
- ברסלב (6) Apply ברסלב filter
- breslov (6) Apply breslov filter
- chassidut (6) Apply chassidut filter
- of (6) Apply of filter
- קבלה (5) Apply קבלה filter
- kabbalah (5) Apply kabbalah filter
- פולמוס (3) Apply פולמוס filter
- על (3) Apply על filter
- הפטרות (3) Apply הפטרות filter
- ומגילות (3) Apply ומגילות filter
- חב (3) Apply חב filter
- חבד (3) Apply חבד filter
- קלף (3) Apply קלף filter
- חב"ד (3) Apply חב"ד filter
- chabad (3) Apply chabad filter
- haftarot (3) Apply haftarot filter
- megillot (3) Apply megillot filter
- on (3) Apply on filter
- parchment (3) Apply parchment filter
- polem (3) Apply polem filter
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. השער הראשון והשער החמישי נדפסו בדיו מוזהבת.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בכל הכרכים חתימות וחותמות של רבי מנדל שלזינגר מסוסנובצ'ה .
חמישה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'; שמות: 239, [1] עמ'; ויקרא: 213, [1] עמ'; במדבר: [2], 202 עמ'; דברים: [2], 240 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. נייר יבש בחלק מהכרכים. מצב כללי טוב-בינוני, כרך רביעי במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים רבים במספר דפים בכרך הרביעי ובמספר דפים נוספים בכרכים האחרים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, בכרך הרביעי סימני עש רבים בחלק מהדפים. קרעים בשולי מספר דפים. בכרך השלישי קרעים חסרים קטנים בדף השער, עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.
ספר סדרי טהרות, חלק ראשון על מסכת כלים וחלק שני על מסכת אהלות, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער, אב"ד ראדזין:
• ספר סדרי טהרות, על מסכת כלים. יוזעפאף [יוזפוב], דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
• ספר סדרי טהרות, על מסכת אהלות. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ג 1903. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכתות כלים ואהלות. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכתות אלו, ערך המחבר כעין "גמרא" לשתי המסכתות. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד (גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" – ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים). דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר שהחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני (על מסכת אהלות), הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
בשער הספר על מסכת כלים, חתימות ידו של רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם והמדינה. [הגאון רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד. עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך. ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטטער ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
שני כרכים. כרך ראשון (כלים): [10], 540, 543-544 עמ'. ללא דף המפה בסוף. כרך שני (אהלות): [8], 546 עמ'. 34.5-37.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלק מהדפים בכרך הראשון, ונייר יבש בכרך השני. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (על הטקסט). קרעים קטנים בשולי מספר דפים בכרך הראשון. סימני עש בדפים הראשונים בכרך השני. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
אוסף ספרים מספרי האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול וזקנו האדמו"ר מטשארקס רבי יעקב ישראל טברסקי:
• ספר שושנת העמקים, שני חלקים: ספר עמק תפילה מאת האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס, עם ספר עמק החכמה מאת נכדו האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפול. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרמ"ד [1884]. מהדורה ראשונה. שני כרכים (חסר דף השער הנוסף לחלק הראשון). בשער הכרך הראשון, חותמות של רבי "משלם זיסא ראבינאוויטש" מהעיר מאקרוב.
• ספר עמק החכמה, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ח 1928]. מהדורה שניה, שנדפסה על ידי בן-בתו של המחבר, האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד סאטמר.
• ספר עמק שאלה, שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. פיעטרקוב, נתן נטע קראנענבערג, תרס"ו 1905. מהדורה ראשונה. חותמות של רבי דוד מושקוביץ, אב"ד בוניהאד [הגאון הצדיק רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-תשמ"ו), מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית"].
• ספר חיבר לטהרה, על טהרת הגוף וטהרת הידיים, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ח 1898. מהדורה ראשונה. בדף השער רישומים מעניינים וחתימות (בעיפרון) של רבי דוד מושקוביץ אב"ד בוניהאד.
• ספר תורי זהב, על הלכות ריבית, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ו [1936]. מהדורה ראשונה, בהוצאת בנו האדמו"ר רבי יהודה ליב טברסקי מהורניסטייפול (שהתגורר אז בתל אביב).
האדמו"ר מהורניסטייפול רבי מרדכי דוב טברסקי (ת"ר-תרס"ג), בנו של רבי משולם זושא מטלומטש, וחתנו הגדול של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. נתייתם בילדותו מאמו והתחנך בבית אבי-אמו האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס. הצטיין מילדותו בכשרונותיו וביראתו הקודמת לחכמתו. גאון מופלג בהלכה וחכמת הנסתר, איש קדוש ומורם מעם. חותנו ה"דברי חיים" העיד עליו כי הוא לומד "תורה לשמה". בשנת תרכ"ג מונה ע"י סבו שעבר לטשרקאס לאדמו"ר ורב בעיר הורניסטייפול, ולשם החלו נוהרים חסידים רבים. בשנת תרל"ו לאחר פטירת סבו, גבר מספר החסידים הנוהרים לבית מדרשו, ושמו נודע לאחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. היה מפורסם גם לאחד מגדולי ההוראה בדורו, ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בארצו ובארצות אחרות, ה"שואל ומשיב", מהרי"ל דיסקין, רבי חיים ברלין ועוד. נוסף לספריו הידועים, חיבר גם את הספר "כד הזהב" בעניני קבלה, אך הספר נותר בכתב-יד והושחת בידי פורעים באחד הפוגרומים באוקראינה. [אחד מבני עירו המפורסמים הוא הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, שנולד בשנת תרנ"ט, לאחר שהוריו נישאו עפ"י עצתו בקודש וברכתו של האדמו"ר. התגדל בילדותו בעיר הורניסטייפול (סטייפלא), שעל שמה נודע לדורות בשם ה"סטייפלער"].
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף גדול של ספרים מספרי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, רובם במהדורות ראשונות:
• ספר מנחת אלעזר, שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מהדורות ראשונות של שלושת החלקים הראשונים, שנדפסו בחיי המחבר: חלק א-ב, מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ועוזר פריד, תרס"ב [1902]-תרס"ז [1907]; חלק ג, ברטיסלבה (פרשבורג), דפוס שלמה זלמן נייפעלד, תרפ"ב [1922]. שלושה כרכים.
החלק הראשון כרוך (בראשו) עם: ספר בית יצחק, על מסכת מגילה, מאת הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק וייס אב"ד סוואליווע. מונקאטש, דפוס דובער בלייער וגיסו צבי יעקב קאהן, [תרנ"ז] 1896.
בכרך ב' רישומי בעלות של רפאל שטרן מאונגוואר. בכרך ג' חותמת רבי יאיר פטרזייל מו"צ בברלין והגהות רבות בכתב יד.
• ספר נימוקי אורח חיים, חידושי הלכות, הגהות ונימוקים על שו"ע אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. טארנא, דפוס יהושע יהודה גלאנץ, [תר"ץ 1930].
• ספר עולת תמיד, חידושים על מסכת תמיד, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ברטיסלבה, דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו, תרפ"ב [1922].
• ספר חמשה מאמרות, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. בערעגסאס, דפוס שמואל שמעלקא קליין, תרפ"ב [1922].
• ספר דברי תורה – מהדורה קמא, תניינא, תליתאה, רביעאה, חמישאה, שביעאה, ותמינאה, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ברטיסלבה-מונקאטש, [דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו], דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, דפוס "Grafia", תרפ"ב-[תרצ"ו 1922-1936]. שבעה כרכים.
• מאמר זכרון צדיקים, דברי הספד מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, על הסתלקות האדמו"ר רבי אברהם יששכר הכהן מראדומסק והאדמו"ר רבי שלמה שפירא ממונקאטש. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ה [1905].
• מאמר מילי דהספידא, הספדים מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, על רבי שרגא יאיר מביאלאבזעג ובנו רבי נתן דוד אב"ד שידלאווצי, על רבי משה יהודא ליב שפירא אב"ד סאסוב וסטריזוב, ועל רבי אליעזר צוקער רבדק"ק בערעגסאס. ברטיסלבה (פרשבורג), [דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו], תרפ"ב [1922].
• רשומי דברי תורה מסדר ההושענות, של כ"ק מרן רבינו הגאון האדיר... אב"ד דק"ק מונקאטש, אשר נאמרו מפיו בעת אמירת ההושענות ביום הו"ר בשנת תרפ"ט. [ירושלים, תרצ"א 1931].
• קצת רשומי דברים אמרות טהורות היוצאים מפה קדוש וטהור, מרן רבינו... האב"ד דק"ק מונקאטש והגלילות, בעת אמירת ההושענות ביום הו"ר שנת תרצ"א. [ירושלים, דפוס ארץ ישראל, תרצ"א 1930].
• הגדה של פסח, עם פירוש מאמר אגדתא דפסחא, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס גראפיא, [תרצ"ח 1938]. יערי 2258; אוצר ההגדות 3652.
• דברי קודש שנאמרו ביום הושענא רבה – ארבעה קונטרסים, עם דרושים שנאמרו בשנים תרצ"ג, תרצ"ד, תרצ"ה, תרצ"ז, מפי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ירושלים-מונקאטש-בערגסאס, [תרצ"ג-תרצ"ז 1933-1937]. כרוך עם: ספר סדר שנה האחרונה, של רבינו הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, חוברת א'. מונקאטש, דפוס "Grafia" אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרצ"ז 1937.
• ספר שער יששכר, על חודשי השנה והחגים, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש – חלקים ראשון, שני ושלישי. מונקאטש, דפוס "גראפיא" (אליעזר יחיאל קאלליש), תרצ"ח-ת"ש [1938-1940]. מהדורה ראשונה. שלושה כרכים.
• ספר חיים ושלום, על התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. סיגעט-מאראמורעש, דפוס א. קויפמאן ובנו, [תרצ"ח]-ת"ש [1938-1940]. שני כרכים.
• ספר דרכי חיים ושלום, אוצר כל המנהגים ופסקי הלכות על סדר הש"ע, עפ"י דברי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס אלכסנדר טייכמאן, ת"ש [1940].
• ספר תולדות רבינו, תולדות אדם הגדול בענקים, מרן רבי חיים אלעזר שפירא זצ"ל, מאת רבי דוד כהנא. מונקאטש, דפוס "Grafia", [תרצ"ח 1938].
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
30 ספרים וחוברות ב-26 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ארבעה דפים מהמהדורה הראשונה הנדירה של ספר ליקוטי תפילות, מהחלק הראשון שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ב].
לפנינו דף השער (קרוע וחסר בחלקו), עם שלושה דפי ההקדמה שאחריו. בדף האחרון סיום ההקדמה, שאחריו נדפסה "תפילה שמצאנו באמתחת הכתבים...".
הדפים שלפנינו נדירים מאד וחסרים בעותקים שבספריה הלאומית.
ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". ההדפסה החלה בשנת תקפ"ב, אך נמשכה מספר שנים בשל הקשיים הרבים שהיו מנת חלקם של רבי נתן ומקורביו. בשנת תקפ"ד נשלמה הדפסת החלק הראשון, ועם התחלת החלק השני נעצרה ההדפסה למספר שנים, כשנסגר דפוסו של רבי נתן עקב הלשנה. לבסוף הצליח להשלים את הדפסת הספר, על שני חלקיו, בשנת תקפ"ז (ראו פריט הבא). ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט).
[4] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמות "נחמן ישראל הכהן מארייאסין" (מתלמידי רבי הלל מפאריטש ומקורב לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש).
ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
ספר ליקוטי תפילות, חלק שני, שנדפס בבית דפוסו הביתי של רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת), תלמידו של רבי נחמן מברסלב. [ברסלב, דפוס רבי נתן שטרנהארץ, תקפ"ז 1827].
נדפס ללא שער. בראש העמוד הראשון הכותרת: "ליקוטי תפילות – חלק שני"
ספר ליקוטי תפילות נדפס בסתר ובצנעא בביתו של רבי נתן, בעיצומם של הרדיפות נגדו ונגד חסידי ברסלב; וכפי שנרמז בפרט השנה בשער החלק הראשון: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה לפ"ק". הדפסת החלק הראשון החלה בשנת תקפ"ב ונשלמה בשנת תקפ"ד (ראה פריט קודם). באותה עת החלו להדפיס את החלק השני, אך ההדפסה נעצרה בעקבות הלשנה שגרמה לסגירת בית דפוסו של רבי נתן. רק בשנת תקפ"ז חזר רבי נתן והשלים את הדפסת החלק השני. ביומנו מתאר רבי נתן את תהליך הדפסת שני חלקי הספר: "...בשנת תקפ"ב בתחלתו, התחיל בני הנ"ל תכף להדפיס כל התפלות, אך היו מניעות עצומות מאד, ולא נגמרו כי אם עשרים ושתים תפלות. ובאותה השנה היא שנת תקפ"ב, נסעתי לארץ ישראל... ובשנת תקפ"ג באתי לביתי בשלום... ובשובי משם סמוך לראש השנה תקפ"ד נתחזקתי לעסוק בהדפסת התפלות... ובשנת תקפ"ד הדפסתי את התפלות מסימן סה עד סוף חלק ראשון וחלק שני עד סימן יד... עד שגמרנו כל הנ"ל בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומנו בעצמן למדתי אותם האמנות... ואחר כך בימי הפורים... היה מחלוקת גדול פה... נמצאו מוסרים והלשינו עלי, עד שבאו לביתי, וסגרו וחתמו בית הדפוס..." (ימי מוהרנ"ת חלק א, צט). בשנת תקפ"ו הותר לרבי נתן לפתוח את הבית שבו היה הדפוס, אך הוא לא קיבל היתר להדפסה, וכפי שכותב (שם, קב): "ביום חמישי כ"ד תשרי... תקפ"ו, עזרני השם יתברך ופתחו לי הבית שהדפוס עומד בו, שהיה חתום עד הנה... אבל הדפוס בעצמה עדין חתומה, עד ירחם השם מהרה...". לבסוף, החליט לסיים את הדפסת התפילות בדפוס אחר, וכפי שהוא מספר (שם, קד): "ונסעתי ביום ראשון סליחות לאומין... ובזאת הנסיעה דיקא עוררני אדם אחד מאנשי שלומנו, שאראה להדפיס גמר התפלות בדפוס אחר שלא בביתי... וכן עשיתי... ותהלה לאל גמרתי התפלות בשנה הזאת, היא שנת תקפ"ז...". לא ברור היכן בדיוק נדפס המשכו של החלק השני. יש לציין כי צורת האותיות והטיפוגרפיה בהמשך הכרך זהה לתחילתו.
מח, נ-עב, עד-עה, עז-קו דף. חסרים: דפים מט, עג, עו, והדף האחרון – דף קז. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. במספר דפים הדבקת נייר לשיקום על חלק מטקסט הכותרת. דף נב קרוע וחסר בחציו (משוקם במילוי נייר). דפים מנותקים. ללא כריכה.
ספרות: ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 19, מס' 59; א’ יערי, הדפוס העברי בברסלב – קרית ספר, יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ’ 532; נ"צ קעניג, נוה צדיקים, עמ’ קיח-קל.
נדיר.
ספר ליקוטי הלכות, אורח חיים חלק שני [הלכות נשיאת כפיים – הלכות קריאת שמע שעל המטה], מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (מוהרנ"ת). [זולקווא, תר"ט 1849]. מהדורה ראשונה.
לפנינו החלק השני של החיבור, על חלקו השני של אורח חיים (סימן קכח-רלט), ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו – רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. רק החלק הראשון נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי. החלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
המחבר, רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב – מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים – תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[1], קד, קז-קח; סו דף. חסרים דפים קה-קו מהספירה הראשונה. דפים לא-לב מהספירה השניה נכרכו שלא כסדרם. ברוב הטפסים חסר דף השער של חלק זה; לפנינו טופס עם דף שער. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרע חסר בדף השער, משוקם במילוי נייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש מעטים, עם פגיעה מזערית בטקסט. חותמות בדף השער (חלקן מחוקות). כריכת עור חדשה.
דף השער נוסף רק לחלק מן העותקים, ובחלקם מופיע גם מקום הדפוס ותאריך ההדפסה (1849). ראה עוד: י' יודלוב, מהדורה ראשונה של "לקוטי הלכות חלק אורח חיים", קרית ספר, סב, עמ' 933-935 (יודלוב כותב כי החלק השני של אורח חיים נדפס בשנת תר"ז בערך, ודף השער נוסף לחלק מהטפסים מאוחר יותר); ג' שלום, אלה שמות, עמ' 10, מס' 22.
ספר קנאת ה' צבאות, חיבור פולמוסי נגד משה מנדלסון ומשכילי ברלין, המיוחס לרבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת). [לבוב?, חסר שם מדפיס, תר"מ 1880 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה בעילום שם המחבר. בשער מיוחס החיבור ליהודי מארצות המערב (צפון אפריקה) שהגיעה אליו השמועה על מעלליהם של המשכילים: "העתקה מגוף הכתב אשר הגיע מארץ המערב ע"י שד"ר מא"י". הספר יוחס לרבי נתן מברסלב ובמהדורות הבאות נדפס שמו על החיבור. עם זאת, ספק אם רבי נתן אכן היה מחברו. רנ"צ קעניג, הביבליוגרף של ספרי ברסלב, כותב שאין הכרעה ברורה בדבר, אך מציין ש"כמה מלשונות הספר מתאימים במקצת לספרי ליקוטי הלכות" (נוה צדיקים, עמ' קפ).
הספר כולל התקפות חריפות על משכילי ברלין ובראשם משה מנדלסון, עם אזכור שמותיהם בליווי כינויי גנאי. בחיבור מוזכרים "ראש התנין מ"ד [משה דעסוי = מנדלסון]", נפתלי הרץ וייזל, דוד פרידלנדר, כתב העת של תנועת ההשכלה "כרם חמד"; ומופיעים בו דברים חריפים נגד המשורר שמואל רומאנילי, נגד רבי יהודה אריה ממודינא וספרו "ארי נוהם", נגד הפילוסוף לייבניץ ("המשוגע ליובאניץ ישו"ז [ימח שמו וזכרו]"), ועוד. בעמ' 11-12 מצטט המחבר בשם "גדול א'[חד]" שיר בגנות "מורה נבוכים" להרמב"ם.
40 עמ'. 18.5 ס"מ. עמ' 17-24 נכרכו בטעות לפני עמ' 9. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
בשער הספר מופיעה דפוסת מזוייפת: "...תרי"ב לפ"ק, כ"ש [כמו ש] נדפוס[!] ביאס".
ראה עוד: ג' שלום, אלה שמות, מס' 117; נוה צדיקים, עמ' קעז-קפ; מנדל פייקאז', לשאלת זהות מחברו של הקונטרס 'קנאת ה' צבאות', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 617-620.
ששה מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו ברוסיה-פולין, בשנות הת"ר המוקדמות:
• ספר לקוטי תפלות. [זולקווא או לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ח 1848, בערך].
• ספר לקוטי עצות. [זולקווא? ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. בדף השער: "נדפס כעת שנית" (באותן השנים יצאה מהדורה נוספת, גם היא ללא מקום ושנת דפוס).
• ספר לקוטי עצות. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
• ספר קיצור לקוטי מהר"ן. [זולקווא או לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט 1849]. חסר דף אחד באמצע.
• ספר לקוטי עצות. זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"ט] 1849.
• ספר לקוטי עצות. [לבוב, תר"כ 1860, בערך]. חסרים 20 דפים בסוף הספר. בסוף הכרך הודבק דף השייך למהדורה אחרת דומה של הספר. חתימה בדף השער.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ספרים מספרי חסידות ברסלב, שנדפסו בשנות התר"מ-הת"ש:
• ספר תפלות הבוקר, תפלות המיוסדות על תורת רבי נתן מנמירוב, "הועתק מכ"י זעירא דמן חבריא קדישא חד מן קמאי". ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"א 1881]. חסר דף אחרון. ש' הלוי, מס' 386.
• ספר השתפכות הנפש. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ד] 1904.
• ספר לקוטי תפלות. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרס"ה 1905]. כרוך עם: ספר תיקון הכללי. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ד [1904].
• ספר שיר ידידות, לכבוד רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, מאת רבי יחיאל מנדל ממדוודיבקה. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה ונדירה.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלם, דפוס י"ד פרומקין, [תר"ע 1910].
• סדר הגדה של פסח, אור זורח, על פי ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, וספרי תלמידו רבי נתן ושאר תלמידיו. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. יערי 2058; אוצר ההגדות 3083.
• ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "מנורה" של הרב זלמן גרוסמן, [תרצ"ו 1936]. שני החלקים בשני כרכים.
• ספר זמרת הארץ, ענייני קדושת ארץ ישראל, מלוקטים ומיוסדים על ספרי רבי נחמן מברסלב ובפרט על ספר ליקוטי מוהר"ן. ירושלים, חברת "מפיצי ספרי מוהר"ן", תרצ"ו [1936].
• ספר שבחי הר"ן, עם סדר נסיעתו לארץ הקדושה. ירושלים, דפוס "מנורה", תרצ"ו [1936].
• ספר לקוטי תפלות ותחנונים, מיוסדות על המאמרים שבספר ליקוטי מוהר"ן, מאת רבי נחמן מטשעהרין. [וורשא, דפוס "ברסלב"], תרצ"ז [1937].
• ספר ארץ-ישראל, מאמרים מלוקטים מעניני ארץ-ישראל הנמצאים בספר "לקוטי מוהר"ן". ירושלים, דפוס יהודה עמרם "איתאח", [תש"א 1941]. בדף האחרון: "תפלה השייך לארץ-ישראל". דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר חיי מוהר"ן ושבחי מוהר"ן. ירושלים, דפוס "חורב", תש"ז [1947].
13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" – "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגאון רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח).
נכדו אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
רישום בעלות בעמוד האחרון: "שייך להרב החריף המופלג מפורסם מו"ה יהודא כ"ץ מ"ץ דקראסנאלוק".
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ. נייר ירקרק ברובו. מצב בינוני. כתמים רבים וכהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, ובשולי דפים נוספים, משוקמים במילוי והשלמת נייר (עם השלמת הטקסט). רישומים. כריכה חדשה.
ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל ב"ר יצחק יפה, [תקפ"א 1821].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מו' דוב בער שי'".
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר אדמו"ר האמצעי. הספר מיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא, ועוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה". הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה, פרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
לאחר הקדמת המחבר, חותמת (דהויה ומחוקה חלקית): "מנחם מענדל ב"ר יצחק שלמה ז"ל היליעוויץ חופ"ק ז'עמבין, מינסק---" – הגאון רבי מנחם מענדל הילעוויץ ("ר' מענדל זשעבינער"; תרכ"ו-תרצ"ג), מחשובי רבני חב"ד, ממלא מקום חותנו הגאון החסיד רבי אברהם לנדא ברבנות העיר ז'עמבין. חותנם של משפיע ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש הרה"ח ר' שילם קוורטין ושל המשפיע הרה"ח ר' אברהם ברוך פבזנר.
בדפים הראשונים והאחרונים, חתימתו וחותמותיו של ר' "מנחם מענדל בר' אריה לייב מאשייעוו" [ייתכן שממשפחת החסיד הנודע ר' בערל מאסייעוו, מחבורת ה"בערלעך" בקרמנצ'וג ומחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק"].
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל ברובו. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים קלים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
