ספר צמח צדיק, חלק ראשון על ספרים בראשית-שמות, חלק שני על ספרים ויקרא-דברים, וחלק שלישי על החודשים, המועדים וליקוטים נוספים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ. טשרנוביץ, דפוס צבי הירש וואהל, [תרמ"ה 1885]. שלושה חלקים בשני כרכים.
בראש החלק הראשון הקדמה מעניינת של בן המחבר – האדמו"ר רבי ברוך מוויז'ניץ, בעל ה"אמרי ברוך" – העוסקת באופן אמירת דברי התורה על ידי אביו האדמו"ר, ובסדר כתיבתם על ידי חסידיו. הכותב מעיד כי אביו סמך את ידו רק על כתבים אלה, ולא על כתבי-יד אחרים שנמצאו בידי אנשים אחרים.
הספר נדפס בשנת פטירתו של האדמו"ר המחבר.

האדמו"ר הראשון מויז'ניץ – רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), בנו של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתנו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. עוד בחיי אביו נתמנה לרב העיר ויז'ניץ הסמוכה לקוסוב, ובשנת תרי"ד לאחר פטירת אביו בעל ה"תורת חיים", החל לכהן באדמו"רות בעיר ויז'ניץ, בעוד אחיו הגדול רבי יעקב שמשון נתמנה לאדמו"ר בעיר קוסוב, ואחיהם השלישי עבר לעיר ראדוביץ. עד מהרה נודע רבי מנדל לחשוב שבין שלשת אחיו ואלפי חסידים נהרו מרחוק ומקרוב לבית מדרשו בויז'ניץ. נודע לאיש מופת וחביב על הבריות. הצטיין בתפילותיו הנלהבות ובפזרנותו הרבה לצדקה (אמרו עליו שחילק בימי חייו רבבות מטבעות כסף לעניים). נערץ היה בין גדולי צדיקי דורו: רבי צבי הירש מליסקא, רבי שמואל שמלקא מסעליש, גיסו רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין ועוד. רבי חיים מצאנז אמר עליו בהתפעלות כי "רבי מנדלי מוסר את נפשו להשי"ת בכל רגע ורגע...".

העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך רובין מסאסוב. בדף השער של הכרך השני, חותמתו: "חנוך העניך מסאסיב... London...". חותמת נוספת בדפים רבים: "הרב הצ' מסאסיב".

האדמו"ר רבי חנוך העניך דב רובין מסאסוב-לונדון (נפטר תרפ"ט), בן רבי אליעזר רובין חתנו של האדמו"ר רבי שלמה מייער מסאסוב. כיהן כאדמו"ר מסאסוב בלונדון. חתן האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין מוורצקי וריישא.
רישום בעלות בדף המגן של הכרך הראשון: "זה הספר שייך להרב הצדיק אדמו"ר בש"ק כש"ת.. שמואל שמעלקי... סערעטה" (אולי הוא רבי שמואל שמעלקא רובין אב"ד סערעטה, בנו של רבי איציק'ל רובין מבראד, חתן האדמו"ר מהר"ש מבעלזא).

שני כרכים. חלק ראשון: [2], ד, ט-עו, עו-פ דף. חסרים דפים ה-ח. חלק שני ושלישי: נט; [1], לז דף. חסר [1] דף אחרון, מתוך "לוח התיקון". 22.5-24.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים כהים במספר דפים בכרך הראשון). קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקת נייר בשולי דף השער של החלק השני, עם פגיעה במסגרת השער). חותמות רבות. כריכות עור חדשות (אינן אחידות).

ספר דרכי האמונה, פירושים לתורה ולמועדים על דרך החסידות, מאת הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן מיאסי. יאס, דפוס צבי הירש גאלדנער, [תרי"ז] 1857. מהדורה יחידה.

ספר סגולה ל"שמירה להבית" – הרה"ק רבי ישעיה שור מיאס בעל "כליל תפארת" כותב בהסכמתו, לאחר שמפליג בשבח המחבר: "...ולמי אשר חלק הש"י חלק להבין אמרי בינה יענדינו עטרה על ראשו, כי בספרו ימצא מרגוע לנפשו ולהתענג ביום שבת קודש שבת בשבתו לעיין וללמוד הספר היקר, וגם לכל איש אשר חפץ לבו לכבד התורה ולומדיה מצוה ליקנות הספר הקדוש באולי יזכה לבנים ולחתני לוקח בנותיו, ובלא זה יאמינו שספר כזה שמירה להבית...".
מעבר לשער, הסכמת האדמו"ר רבי דוב בער מליאובה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.

המחבר, הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן (נפטר תקפ"ח), מגדולי תנועת החסידות הראשונים. תלמידו של רבי משולם פייביש מזברז בעל ה"יושר דברי אמת" (שהיה גם רבם של ה"ערבי נחל", ה"אהבת שלום" ורבי צבי מנדבורנה). ישב בטיסמניץ (גליציה) וכפי שהעיד עליו רבי ישעיה שור מיאסי (בעל "כליל תפארת") כבר מאז נודע ב"גודל קדושתו ופרישותו בטהרה, ומסירות נפשו בתורה ותפילה", כאשר חסידים ואנשי מעשה הסתופפו בצילו "ולימד לאנשי שלומו ובריתו". משם עבר לכהן כרבה של העיירה זוואלוב (Zawalow הסמוכה לפודהייצא). לעת זקנותו בשנת תקע"ד עבר מגליציה לרומניה, לכהן כרבה של יאסי על מקום הרב הקדוש מאפטא שעזב את יאסי ועבר לכהן במזיבוז. בעיר יאסי הקים את בית מדרשו (אשר נודע לדורות כ"בית מדרשו של הרב מזוואלוב") אשר בו נתאספו תלמידיו הקדושים לעבוד את ה' עפ"י הדרכתו. עסק רבות בעניני האמונה, ואף ספרו אשר נדפס כשלושים שנה לאחר פטירתו נקרא בשם "דרכי האמונה".

[4], קב, קא-קב, קה-קמד, קמד-קמח דף. ספירת דפים משובשת. 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.

ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.

סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.

בכרך בראשית, חותמות בעלות של רבי "יעקב צבי כ"ץ אב"ד דק"ק ה' סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבע דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי וווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר").
בשער כרך שמות, חותמות: "ישראל סופר ווילחאוויץ", וחתימה: "משה איין הארין".

סט בחמישה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 22.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה בכרך ויקרא. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. בדף השער של הכרך הראשון קרע עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של השער (על הטקסט של ההסכמה). הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של השער. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער של ספר במדבר, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.

חמשת החלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הכרך, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".

חמישה חלקים בכרך אחד. [4], ב-קמא, [2] דף; [2], ג-צא, [1] דף; [4], ב-נה, [1] דף; [3], ב-פ דף; [3], ב-נב, נה-ע דף. לוחות תיקוני הטעויות של ספר שמות וספר ויקרא מנותקים (הושלמו מעותק אחר). לוחות התיקון של ספר במדבר ודברים נכרכו בראש כל אחד מן הספרים. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי שני הדפים המנותקים. חותמות. כריכה חדשה.

מאמר יום ישועה, דרשת האדמו"ר רבי שלום רוקח – ה"שר שלום" מבעלזא, לכבוד הצלת הקיסר פרנץ יוזף הראשון מהתנקשות. לבוב, M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה ונדירה שנדפסה בחייו.
"דרוש נכבד אשר דרש כבוד אדמו"ר הרב הגאון וכו' רבינו שלום רוקח נ"י החוב"ק בעלזא יע"א, לכבוד אדוננו הקיסר האדיר הרחמן המהולל פראנץ יאזעף הראשון יחיה, קיסר במדינות עסטרייך... בעת בוא הבשורה היקרה כי הושיעה לו ימין ד' רוממה וינצל מכף מעול וחומץ אשר ארב לנפשו ויבקש לשלוח בו ידו.. ויחי ושב ורפא לו", מאת יוסף כהן צדק מלבוב.

ניסיון ההתנקשות אירע ב-18 בפברואר 1853. לאומן הונגרי בשם יאנוש ליבני ניסה להתנקש בקיסר פרנץ יוזף הראשון (1830-1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה והונגריה, אך תושייה של אחד משומריו וצווארונו עשוי המתכת הצילו אותו ממוות. היהודים העריצו את פרנץ יוזף, שהיה סובלן ואוהד כלפיהם, וראו באירוע זה סיבה לשמחה והודיה (על דרשת הודיה נוספת שנמסרה בעיר בוטשאטש ראה: ח' גרטנר, הרב והעיר הגדולה, ירושלים תשע"ג, עמ' 321 הערה 57). ה"שר שלום" מבעלזא ראה חשיבות גדולה במלכותו של הקיסר, הביע צערו לנוכח מהפכת "אביב העמים" (1848) שהבטיחה שוויון וחירות, וטען כי "מי שאין עליו עול מלכות, גם עול שמים אין עליו" (ראה: הרב א"י ברומברג, מגדולי החסידות, י: האדמו"רים לבית בלז, ירושלים תשט"ו, עמ' סה). הערכה זו באה לידי ביטוי לאורך כל הדרשה, והוא מביע את שמחתו אחר ש"הבליעל המרצח הזה זכרו ימחה, עת דמה בנפשו לשלוח יד במשיח ד'... מי שמרהו מי נטרהו, לא אדם לא איש, ד' שומרו ד' צלו אתה ד' פקחת עיניך ותשת עליו כפיך...".

[8] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבי כריכה, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט באחד הדפים. כריכה חדשה.

אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. הליקוטים הראשונים מדברי תורתו של ה"שר שלום" מבעלז נדפסו רק בספר "תורת מנחם – זכרון צדיקים" שנדפס בשנת תרל"ז (יותר מ-20 שנה לאחר פטירתו בשנת תרט"ו), ובספר "דובר שלום" שנדפס בשנת תר"ע (כ-55 שנה לאחר פטירתו). לפנינו אחד המקורות הקדומים ביותר לדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז הרה"ק רבי שלום רוקח, שנדפסו עוד בחייו.