אוסף גדול של 34 ספרים מספרי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל "חפץ חיים", חלקם במהדורות ראשונות:

• ספר חפץ חיים, על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות. וורשא, [תרמ"ד 1884, בערך. דפוס סטריאוטיפי של המהדורה השניה משנת 1877 – עם אישור צנזורה מחודש מאי 1884].
• ספר חפץ חיים, על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות. וורשא, [תרנ"א 1891 בערך. דפוס סטריאוטיפי של המהדורה השניה משנת 1877 – עם אישור צנזורה מחודש מאי 1891].
• ספר נדחי ישראל, על עיקרי הדת והלכות שונות – נכתב עבור המהגרים לארצות הברית וארצות רחוקות. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, [תרנ"ד] 1893. מהדורה ראשונה.
• ספר נדחי ישראל. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תרנ"ז] 1897.
• ספר נדחי ישראל. וורשא, דפוס Sikora i Mylne, [תר"פ 1920, בערך].
• ספר מחנה ישראל – מוסר והלכות, עבור חיילים יהודיים. וורשא, דפוס א. בוימריטטער וחתנו נ. גאנשאר, [תר"נ] 1889. הוצאה שניה.
• ספר מחנה ישראל. וורשא, [דפוס B. Tursh, תרנ"ב 1892]. הוצאה שלישית. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תר"ן.
• ספר תורה אור, לחיזוק לימוד סדר קדשים ותורת הקרבנות. וורשא, דפוס דובערוש טורש, [תר"ס] 1900. מהדורה ראשונה.
• ספר טהרת ישראל – לחיזוק טהרת המשפחה. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ד 1904. מהדורה ראשונה.
• ספר טהרת ישראל. [וורשא, שנות התר"פ, בקירוב]. דפוס סטראוטיפי (בדף השער: פיעטרקוב שנת תרפ"ב).
• ספר מאמר תורת הבית – לחיזוק לימוד התורה. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ז 1907. מהדורה ראשונה.
• מאמר תורת הבית. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרפ"ג 1923].
• ספר חומת הדת – על הקמת חבורות לחיזוק שמירת המצוות ולימוד התורה. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני עותקים.
• ספר אהבת חסד – הלכות ומוסר במצוות גמילות חסדים. וורשא, דפוס B. Tursh, [תרנ"ג] 1893.
• ספר אהבת חסד. וורשא, דפוס R. Untergendler, [תרס"א] 1901.
• ספר שם עולם – בשבח לימוד התורה ותומכיה, חלק ראשון. וורשא, [דפוס R. Untergendler, תרנ"ה] 1895. שני עותקים עם שינויים בתאריך הצנזורה. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרנ"ג.
• ספר שם עולם, חלק ראשון. וורשא, [דפוס Levin-Epshtein, תר"ע 1910]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרנ"ג.
• ספר שם עולם, חלק שני. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, [תרס"א 1901]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרנ"ח. מצורפת מהדורה דומה נוספת, עם הבדלים בדף השער, ללא תאריך צנזורה.
• ספר שמירת הלשון, חלק שני. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, [תר"ע] 1910.
• ספר חובת השמירה – על עניני שמירת הלשון. [וורשא, דפוס G. Piment, אחר תרע"ח 1918]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת פולטובה תרע"ח.
• קונטרס זכור למרים, עצות ותקנות להינצל מלשון הרע. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה.
• קונטרס בית ישראל – בעניני חינוך הבנים וחיזוק הדת, ותמיכה במוסדות התורה. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרפ"ח] 1928. מהדורה ראשונה.
• ספר המצות הקצר, חלק ראשון וחלק שני. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גרבר, תרצ"א [1931]. מהדורה ראשונה – ספרו האחרון של החפץ חיים שנדפס בחייו.
• ספר עץ חיים, קובץ מאמרים ומכתבים אודות החזקת התורה, עם מאמר חדש מחזיקי התורה, מאת רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". ווילנא, הוצאת ועד הישיבות, תרפ"ו [1926].
• ספר אסיפת זקנים, על מסכת זבחים. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה.
• ספר אסיפת זקנים, על מסכת מנחות. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה.
• ספר אסיפת זקנים, על מסכת זבחים. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"ג 1912.
• ספר אסיפת זקנים, על מסכתות בכורות, ערכין, תמורה, מעילה, כריתות, תמיד. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תרפ"ה 1925.
• ספרא הנקרא תורת כהנים, שני חלקים, עם הגהות הגר"א ועם פירוש חדש בלשון קצר וצח, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
• ספר בית ישראל, עם תרגום לאנגלית. ניו יורק, הוצאת "הועד להדפסת ספרי החפץ חיים באנגלית", תרצ"ד 1934.
• ספר אהבת חסד. ניו יורק, הוצאת "פרדס", תש"ו [1945].
המחבר, הגאון הצדיק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ח-תרצ"ג), רבן של ישראל, שנודע שמו בישראל על שם ספרו הראשון "חפץ חיים". מייסד ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים, רבים מהם מופיעים באוסף שלפנינו.

34 ספרים ב-35 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאניס וואושט, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. מהדורה ראשונה. שני שערים (לשני החלקים) מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון – שיר מודפס בצורת כוכב.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר – הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת תע"א, נאלץ לברוח ממנה (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בשעה שהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא – ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].
בדף השער רישום בעלות בכתב-ידו של הרב דב"ש: "לע'[בודת] קוני הצב"י מעט דב"ש – יבה"ק". רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).

עט; [1], קמ דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, בהם קרעים בדף השער הראשון ובדף השני (עם השיר בצורת כוכב), עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט שמעבר לשער ובדף השני, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד של מסגרת השער והשלמה בצילום של הטקסט מעבר לשער ובשיר הכוכב). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

אוסף ספרי קבלה, מוסר והנהגות - שנדפסו בזולקווא, מרביתם נדפסו בשנות הת"ק:
• ספר החסידים. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקל"ה 1775]. חתימות בדף השער. באמצע הספר נכרך דף בכתיבה מזרחית (בעניין לוח השנה).
• ספר מקדש מלך, פירוש על ספר הזוהר, חלק ראשון על ספר בראשית וחלק רביעי על ספר במדבר ודברים, מאת רבי שלום בוזגלו. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ג-תקנ"ד 1793-1794]. שני כרכים. חתימות בדפי השער.
• ספר מלכיאל, ביאורי אגדות וחידות בתלמוד בדרך הקבלה, מאת רבי מלכיאל חזקיה בן אברהם. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקנ"ט 1799]. חסרים שני דפים באמצע (ג-ד).
• ספר סדר היום, דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר הפער, [תקס"ה 1805]. בשער: "כאשר נדפס בסלאוויטא".
• ספר חרדים, לרבי אלעזר אזקרי. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ז 1807]. חתימה קצוצה בדף השער.
• ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות, המיוחס לרשב"י. [זולקווא, ללא שם מדפיס, תקע"ג 1813].
• ספר אור הישר, על שלושה עמודי עולם, עמוד התורה, ועבודה, וגמילות חסדים, מאת רבי מאיר פופרש. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, [תר"ט] 1849.

7 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים.

ספר כתר שם טוב, חלק ראשון, "והם כל דברי קדשו של הקדוש והנורא מוהר"ר ישראל בעש"ט זלה"ה" – ליקוטים מתורת הבעל שם טוב, בעריכת רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא. זולקווא, דפוס יהודא ליב מאיר הפער ומרדכי רבין שטיין, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה.
חלקו הראשון של ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורתו של הבעש"ט. בספר מובאים דברי הבעש"ט שלוקטו מספרי תלמידיו, רבי יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש. ספר זה הוא מספרי הליקוטים הראשונים שנדפסו מתורתו של הבעש"ט. הספר יצא לאור בשני חלקים בזולקווא, תקנ"ד-תקנ"ה.
בראש הספר הסכמות מאת האדמו"רים רבי מנחם מנדל מליסקא, רבי שלמה מקרלין ורבי אברהם משה מפשוורסק. לאחר מכן נדפסה "צוואה מהבעש"ט". בדף הבא נדפסה אגרת הבעש"ט ששלח לארץ ישראל, לגיסו רבי גרשון מקיטוב.
מחבר הספר, הצדיק רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות א', עמ' קנז), חיבר כמה ספרים נפוצים בספרות החסידית. בין ספריו: ספר "אור הגנוז לצדיקים" וסדור "תפלה ישרה – כתר נהורא". תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל. החליף את רבי לוי יצחק מברדיטשוב כאב"ד זליחוב ולאחר מכן שימש כרבה של בילגוריי. בשנת תקס"ג החל לכהן כאב"ד אפטא, לצדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל".

[30] דף. 17.5 ס"מ. מצב כללי בינוני, דף שער ומספר דפים נוספים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט החסר בצילום). פגמים וסימני שפשוף בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש מעטים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

ממהדורה זו יצאו כמה וריאנטים עם שינויים טיפוגרפיים קלים והבדלי נוסח בדף השער [ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 139450].

ספר "אור עולם – נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, דפוס שניאור בן בצלאל מגזע שור, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים – אור עולם", ב' חלקים – "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז – אור עולם הנר השלישי", עם הרבה ענייני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "ספרית רפאל זילברמן, צפת".

מ דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בחלק מהדפים סימני עש קשים). קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים (לאורך השוליים הפנימיים של הדפים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.