חמישה ספרים עם חתימות ורישומי בעלות של תלמידי ה"חתם סופר" ובני דורו:

• ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש "יד יהודה" מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810]. מעבר לדף השער, הסכמת "הרב המאור הגדול המפורסם... הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו מוהר"ר לוי יצחק זצללה"ה שהיה אב"ד דק"ק בארדיטשוב". רישום בעלות בדף השער: "לד' הארץ ומלואה, הק' זאב וואלף חיות חפ"ק פאלאטא יע"א" – הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות (תקכ"ח בערך-תר"ז, אישים בתשובות חת"ס, עמ' צא). תלמיד ה"חתם סופר", דר בלאקענבאך, ולמד גם בטריטש אצל רבי לוי פולק. לאחר מכן התמנה לאב"ד שטאמפען, ומשנת תק"ע בערך אב"ד ווארפלאטא במשך כ-37 שנה. בשו"ת חתם סופר מובאות מספר תשובות אליו (ראה אישים בתשובות חת"ס, שם).

• ספר איוב, עם הביאורים "באור המלות" ו"באור הענין", מאת רבי שמחה אריה מהרובשוב. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקצ"ד] [1834]. חותמת בדף השער של רבי "פייביל שלעזינגער רב בק"ק טאפאלטשאן והגליל". רישום בעלות בדף המגן: "שייך לאאמ"ו הרב הגאון מו"ה פייבל שלעזינגר נ"י אבדק"ק טאפאלטשאן יע"א, הק' נחום שלעזינגר". – רבי כלב פייביל שלזינגר (תקפ"ח-תרע"א), מגדולי תלמידי ה"כתב סופר", בעל "תורת בר נש". חתנו של רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל. בנו, רבי נחום שלזינגר (נפטר תרע"ח), נתמנה על מקום אביו עוד בחיי אביו, שפרש מן הרבנות. מכתבי ידו יצאו לאור ספרי "חזון נחום" על סוגיות אגדה ועל התורה.

• ספר בני אהובה, חידושים על הלכות אישות, גירושין ואיסורי ביאה להרמב"ם, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. פראג, דפוס Schollischen Buchdruckerey, תקע"ט 1819. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. חסר אחד מדפי ההסכמות בראש הספר. בדף השער רישום בעלות של רבי יוסף שמואל פריינד מקראלי (נפטר בשנת תרכ"ח), בנו של רבי יהושע מקראלי. עלה בסוף ימיו לארץ ישראל, והיה אחד מחכמי ירושלים.

• ספר גבורות ארי, חידושים על מסכת תענית, מאת רבי אריה ליב אב"ד מיץ, בעל שאגת אריה וטורי אבן. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. חתימה בדף השער: "משה זאקס" – רבי משה זאקס אשכנזי (תק"ס-תר"ל), תלמידם של גדולי גרמניה, מורביה והונגריה – רבי וולף מהמבורג, רבי נחום טריביטש, רבי מרדכי בנעט, רבי יחזקאל פאנעט וה"חתם סופר". מראשי הישוב בירושלים וממקימי "בתי מחסה", מתחם דיור לעניים בעיר העתיקה. על מצבתו נכתב: "פ"נ הרב המפורסם מו"ה משה בהרב מו"ה מרדכי זאקס אשר שמש גאוני הדור וזכה לשבת באה"ק ארבעים שנה על התורה והעבודה".
• שאלות ותשובות לרבי משה טירני – המבי"ט, חלק ראשון ושני. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א 1860 (פרטי הדפוסת מופיעים במלואם בשער החלק השני בלבד). בדפי המגן והשער חתימות רבי אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב, יליד פרשבורג ומגדולי תלמידי ה"חתם סופר". בעל ספר דברי אברהם על התורה. רבי אברהם היה מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר", והיה יוצא ונכנס לביתו.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

דף מודפס, עלון פרסומת של מכתב המדפיס אנטון שמיד ("אנטאן עדלער פאן שמיד"), להדפסת מהדורה חדשה של ספרי הרי"ף והלכות הרמב"ן "בהוספות ותקונים רבים"; עם צילום ליטוגרפי של מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"חתם סופר", מהתאריך כ"ג חשון תקצ"ו. [פרשבורג, תקצ"ו 1835 בקירוב].

במכתבו מתייחס ה"חתם סופר" למכתב קודם שכבר כתב על רצונו וחפצו להדפיס מחדש את הלכות הרמב"ן על בכורות וחלה, יחד עם פירוש הגאון מהרי"ט אלגזי להלכות הרמב"ן (המכתב הנ"ל מאלול תקצ"ה נדפס בליקוטי שו"ת חתם סופר, לונדון תשכ"ה, חלק ההסכמות, סימן לה). ה"חתם סופר ממליץ במכתב שלפנינו להרבות מנויים לחזק ידי המדפיס [הנוצרי] בהוצאת הספרים הנ"ל: "מלתי כבר אמורה... באורך בכתב... על דבר ששמתי חפצי וחשקי להוציא לאור עולם תעלומו'[ת] ספרי הלכו' הרמב"ן על בכור'[ות] חלה ונדרי'[ם] ונושאי כליו – ואין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה, ע"כ אוחיל לרבני הדור ואחינו בני ישראל שיהי'[ו] מסייעים לדבר מצוה להמציא קונים למלאות ידי האדון עדלער פאן שמיד במחיר כסף הראוי לספרים נחמדים כאלו, וזכותם יעמוד לנו ויהי'[ו] דברי אלה מחזיקים כמרובים... יום א' כ"ג מרחשון תקצ"ו לפ"ק – משה"ק סופר מפ"פדמיין".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, מודבקים בנייר דבק.

דף נדיר זה, צולם ופורסם ברבעון התורני "צפונות" (גליון יח, בני ברק תשנ"ג, עמ' קג-קד) – ראה חומר מצורף.

ארבעה ספרים עם שירים ומנהגים מה"חתם סופר", במספר מהדורות:

• ספר שירת משה, שירי ה"חתם סופר" ושירים נוספים. פרשבורג, Vorm. Franz v. Schmid, [תרי"ח] 1857. מהדורה ראשונה.
טז דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט (משוקמים בחלקם בנייר דבק). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חתימות. כריכה חדשהה.

• ספר שירת משה, עם צוואת ה"חתם סופר" ומנהגי ה"חתם סופר". סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. חותמת רבי "ישראל אברהם שטיין, רב דקהלת אנשי ספרד ד'בענסאנהוירסט, מלפנים בפאלטושען".
[10], ג-נו, [12] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ספורים בשוליים (משוקמים בחלקם בנייר דבק). חתימות וחותמות. כריכה חדשה.

• ספר מנהגי בעל החת"ם סופר, מאת רבי יושע ליב שילל אב"ד פעזינג, עם צוואת ה"חתם סופר". ברטיסלבה, Adolf Alkalay, תר"ץ [1930]. עותק חלקי.
לד עמ'. חסר עמ' לה-נח, [1]. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ספורים, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים, חתימות וחותמת. כריכה חדשה.

• ספר מנהגי בעל החת"ם סופר, מאת רבי יודא[?] ליב שילל, עם צוואת ה"חתם סופר". [הונגריה (בודפסט?), חסר שם מדפיס], תש"י [1950]. מהדורה שניה בהוצאת תלמידי ישיבת "חתם סופר" בעיר ערלוי, עם הקדמת ראש הישיבה רבי יוחנן סופר.
[4], נה עמ'. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה. 

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה דייטש אב"ד נייטרא, אל רבי אליעזר ("לאזיל") פולק מרבני בודפשט. נייטרא, תרל"ד [1874].

המכתב עוסק בגירושין חוזרים שנערכו בפני בית הדין בנייטרא, לאחר שהתברר שהגט הראשון היה פסול, באשמת הסופר והעדים. הבעל המגרש ביקש מהרב דייטש שימסור לידיו את המסמכים הקודמים ("הגט הפסול עם כל מכתבי תעודה אשר התודו הסופר והעדים שהטעוהו רק עבור בצע כסף והודו וענו שכל דבריהם הי' ברמי'[ה]..."), כדי שיוכל לתבוע מהסופר והעדים את הוצאותיו שהוציא עבור הגט.
רבי שלמה דייטש כותב שהוא חושש שמא בעזרת המסמכים יתבע המגרש את הוצאותיו על-ידי ערכאות, ועל כן הוא מוסר אותם רק לידי הרב אליעזר פולק מפעסט, שישפוט את העוול בדין-תורה. בסיום המכתב הוא חותם: "הק' שלמה דייטש מסערדאהיל".

הגאון רבי שלמה דייטש (שנות התק"ס בערך-שבט תר"מ; ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' תכה-תכז), תלמיד ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג. לפני כן למד אצל רבי יהודה אסאד בסערדהעלי, עיר מולדתו. לאחר נישואיו גר בנייטרא (משנת תקצ"ב בערך). תחילה עסק במסחר, ובהמשך נתמנה לדיין בעיר (בשנת תר"ו בערך). משנת תרי"א כיהן כאב"ד איפאלשאג במשך כעשרים שנה. בשנת תרל"א בערך נתמנה לאב"ד נייטרא, בה כיהן עד סוף ימיו. בכתביו הובאו שמועות רבות בשם רבו ה"חתם סופר", והדברים מוזכרים בצוואתו של רבי שאול בראך, שחפץ להוציא את כתביו לאור עולם (ראו: שאול בחיר ה', עמ' רפו).

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.