מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ד סיון ת"ש [1940].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק" [המכתב שלפנינו נשלח חודשים ספורים לאחר הגעתו של האדמו"ר הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), בעת מגוריו הזמניים במלון "גרייסטון" (Greystone) במנהטן, קודם שנכנס למשכנו הקבוע בבנין 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק. הבלאנק בראש המכתב שלפנינו שונה אפוא מהבלאנק המוכר של מכתבי הריי"ץ, שכולל את כתובת בנין 770 ברחוב איסטרן פרקווי בברוקלין, ובראשו נוספה חותמת דיו – כתובת המגורים של יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון, שנוספה כנראה לצורך משלוח מכתבים חוזרים].

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, בסמיכות לחזרתו מאוסטרליה בשליחות הריי"ץ [הרע"ז סלונים נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות. הוא הגיע לאוסטרליה ביום י"א סיון תרצ"ט, ושהה בה כעשרה חודשים. לאחר חג הפסח ת"ש, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, חזר הרע"ז לארץ והתיישב בירושלים]. במכתבו הריי"ץ כותב כי ישתדל לסייע לו במציאת פרנסה: "...מצדי אני אעשה בעזה"י לטובת פרנסתו, כמובן בלי שום אחריות הבטחה", ומרעיף עליו מברכותיו: "והשי"ת ישלח לו פרנסתו בהרחבה ובמנוחה, שיוכל לשקוד בתורה ועבודה בנגלה ובדא"ח [דברי אלוהים חיים], שיפעלו בעצמו לטוב ויפעול גם בזולתו בענין תקון המדות והגברת האהבה ואחוה בתוככי ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים ותלמידי תו"א [ישיבת תורת אמת] ואחי התמימים וחדרי בני תמימים...".

בהמשך הריי"ץ מוסיף ומברך את החסידים והתמימים: "אנא ה' הושיעה נא לבשר ולהתבשר בשורות טובות בהנוגע לגשמיותם של אנ"ש ותלמידי התמימים ותו"א, ובהנוגע לרוחניותם שהם וב"ב [בני ביתם] יחיו מתנהגים כפי אותה הכוונה אשר כוון המייסד הגדול והקדוש הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... אשר זכר קדשו לא יסוף מאתנו אף לרגע, וברור אשר בכל עת נושא רנה ותפלה בעדנו כולנו עם ב"ב יחיו להוושע בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מוסיף הריי"ץ בברכת רפואה עבור נכד-אחותו, "בשאלה הנוגעת בנפש": "והשי"ת יחוס וירחם וישלח לו רפואה ויחזקהו ויאמצהו בגשמיות וברוחניות".

הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ד חשון תש"כ [1959].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים. הרבי כותב בענין הפעילות בהפצת מעיינות החסידות ומברכו: "ויהי רצון שיבשר טוב... ומתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב יבשר טוב בכל הענינים, וביחוד מפעולתו בקדש בנקודה הפנימית – הפצת המעינות בכל מקום שידו מגעת... ובפרט שנמצאים אנו בשנה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעל שם טוב [תק"כ-תש"כ]... בברכה לבשו"ט [בשורות טובות]"; בשולי המכתב הוסיף הרבי בברכה: "ויה"ר שתכה"י יבש"ט [יהי רצון שתמיד כל הימים יבשר טוב] בטוב הנראה והנגלה".

המקבל, הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור".

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.

חמישה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר: חידושים על ש"ס, חידושי אגדה וקונטרסי פולמוס. ירושלים, תרמ"ה-תרמ"ט 1885-1889:
• ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 508.
• קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. ש' הלוי, מס' 637.
• ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 522.
• ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 523.
• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה. ירושלים, דפוס אלחנן טננבוים, [תרמ"ז 1887]. ש' הלוי, מס' 607.

5 פריטים. גודל ומצב משתנים. כולם נתונים בכריכות חדשות.

הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638]. על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה עוד: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.

ארבעה מכתבים מצפת ומירושלים, המאה ה-20:
• מכתב אל נדיבי הגולה בחתימות רבני וממוני צפת, הקוראים לתמוך במגביות "ועד הכללי – כנסת ישראל". [צפת, שנות התר"פ בקירוב]. חתומים: "יעקב צבי באהר"; "אברהם ליב זילבערמאן ראב"ד"; "יוסף ליבמאן" [ר' יוס'ל חאטינער, שייסד מחדש את בית המדרש של חסידי בויאן בצפת]; רבי "אפרים שרגא בהרה"ג אב"ד קוואהל" [הרב ויינגוט]; "שלמה ברב הר' נפתלי דוד זללה"ה"; ועוד חותמים.
• מכתב מטעם "כולל באקאווינא" בצפת, אל האדמו"ר רבי ישראל בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ – "...עטרת ראשנו אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש... אור ישראל שליט"א, נשיא ואמרכל אה"ק ת"ו", בחתימות תושבי כפר משמר הירדן, אשר קיבלו את מעות החלוקה שנשלחו עבורם. משמר הירדן, טבת תרצ"ד [דצמבר 1933].
• מכתב בחתימת המגיד הירושלמי הגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תשכ"א [1961].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי עמרם ברש"י בלויא, המלצה לעזרה לרבי יצחק דוד גוטפרב "המפורסם ברב צדקתו, תמימותו וחסידותו". ירושלים, טבת תשל"ב [1971].

4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.

צרור מכתבים מהגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תש"ז-תשכ"ב בקירוב.
תשעה מכתבים בכתיבת-יד סופר ובחתימת ידו של רבי בן ציון יאדלר. נשלחו אל רבי שבתי יגל ראש ישיבת סלונים ברמת גן, ואל בנו רבי אברהם יגל – ברכות "שנה טובה" ובקשת עזרה להוצאותיו הרפואיות לעת זקנה [במכתבים מהשנים המאוחרות יותר, חתימתו אינה ברורה כל כך, עקב מצבו הרפואי בזקנתו המופלגת].
מצורפים: מכתב בשמו, שנכתב על נייר מכתבים שלו משנת תש"ז, ודף עם מכתב במכונת כתיבה מאת רבי בן ציון, עם העתקה בכתב-יד של המלצות הרבנים שקראו לתמוך בו.
"המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער (תרל"ב-תשכ"ב) מגדולי חכמי ירושלים. מונה למגיד קבוע ב"חורבת רבי יהודה החסיד" בשנת תרס"ב. היה נוסע לדרוש במושבות ברחבי הארץ לחיזוק שמירת הדת והקמת תלמודי תורה. פעל רבות בחיזוק קיום המצותת התלויות בארץ, מעשרות ושביעית. מזכרונותיו יצא הספר "בטוב ירושלים".

11 מכתבים וגלויות. מתוכם תשעה חתומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.