מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove יהדות filter יהדות
- (-) Remove item filter item
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- כתבי (20) Apply כתבי filter
- ודברי (20) Apply ודברי filter
- יד (20) Apply יד filter
- and (20) Apply and filter
- jewri (20) Apply jewri filter
- manuscript (20) Apply manuscript filter
- print (20) Apply print filter
- כתבייד (18) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (18) Apply כתבי-יד filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים (18) Apply רבנים filter
- מכתבי (18) Apply מכתבי filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- letter (18) Apply letter filter
- letters, (18) Apply letters, filter
- of (18) Apply of filter
- rabbin (18) Apply rabbin filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- the (18) Apply the filter
- איטליה (2) Apply איטליה filter
- italian (2) Apply italian filter
אוסף מגוון של מכתבים בכתב-יד, מרבנים ומאישים שונים. הונגריה והסביבה, המאה ה-19.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב מאת רבי מרדכי רייכנפעלד אב"ד יאנוש האזא, תרח"י [1858]; • מכתב מאת השתדלן הנודע רבי שלמה רוזנטל מפעסט. אייר תר"א 1841; • מכתב מאת רבי משה פליישמן מקאמראן, אל חתנו רבי יעקב חיים פליישמן בעת שכיהן כדיין בעיר אבאני [קאמראן, שנות התרט"ז-תר"כ בקירוב; לימים כיהן חתנו הנ"ל כאב"ד זשאמבק, בעל שו"ת משיב דבר]; • מכתב בדברי תורה, מאת רבי שמואל צבי שפיטצער (בן רבי בנימין זאב הלוי), אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. תרכ"ה [1865]; • מכתב רבי משה שטמפפר, אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. תרל"ד 1874; • מכתב מאת רבי ליפמן אדלער. תרל"ה [1875]; • מכתב בחתימת רבי גבריאל קאהן, נאמן חברה קדישא בק"ק פרונקירכן. תרל"ט 1879; • מכתב מאת רבי איצק הרש לעדנער. טריש, תר"ג [1843]; • מכתב מאת רבי אהרן לעווי. פאפא, תשרי תרכ"ד 1863; • מכתב מאת רבי נתן פרידלנד. גרוסוורדיין, תרכ"ח 1868; • מכתב מאת רבי יעקב צבי קאלטמאן אב"ד ווירטיש. תרמ"ח [1888]; • מכתב רבי דוד צבי קאטצבורג (עורך ה"תל תלפיות"), אל רבי אליהו מנחם גאטיין אב"ד העדיאס. ווייטצען, חנוכה תרנ"ח 1897. • ועוד מכתבים.
18 מכתבים. גודל ומצב משתנים. ברובם חותמות דואר ורישומי כתובת בגב המכתב.
![גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/524_1.jpg "מכתב רבי עקיבא סופר אב\"ד פרשבורג – מתקופת שהותו בשווייץ במלחמת העולם ה")
![גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/524_2.jpg "מכתב רבי עקיבא סופר אב\"ד פרשבורג – מתקופת שהותו בשווייץ במלחמת העולם ה")
גלויית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. [לוגאנו, שווייץ], "עש"ק וברך את לחמך ואת מימך תרנ"ן לפ"ק" [עש"ק משפטים כ"ג שבט ת"ש – פברואר 1940].
נשלח לירושלים אל תלמידו הבחור רבי אהרן טויסיג, בן הדיין ממטרסדורף. הוא מתעניין בשלום תלמידו הנ"ל, ופורס בשלומם של תלמידים נוספים.
הגאון מפרשבורג – רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ אל בנו בעיר לוגאנו, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
גלויית דואר: 10.5 X כ-15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעצ'קע בעל ה"דברי סופרים". פאקש, חנוכה "חצר"ת" [1937].
נכתב אל הרב ד"ר אלי' יונג. ברכת תודה ואישור על משלוח תרומה להחזקת לומדי תורה. עם דברי הלל וברכות: "גדולה מאד מאד המצוה שעשו עמנו, ייטיב הקב"ה להטובים והישרים נדיבי עם אלוקי אברהם נ"י ולכל המשתדלים ועוסקים במצוה הגד[ו]לה ורמה להחזיק במעוז התורה ולומדי'[ה]. מברככם בכל מידי דמיטב, בכל מכל כל, ככל אות נפשם הטהורה, יתברכו באורך ימים ושנות חיים טובים ובכל הברכות הכתובות בתה"ק, ויזכו להטיב לת"ח ולעניים עד ביאת ג"צ ועד בכלל בב"א... שמואל בנימין סופר בהגרא"ז זצוק"ל".
הגאון רבי שמואל בנימין סופר (תרל"ג בערך-תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש (בעל "עט סופר" ו"ילקוט אליעזר"; תלמיד החתם סופר). משנת תרס"ג מילא מקום אחיו רבי יוסף ליב סופר ברבנות דערעטשקע. עקב בריאותו הרופפת עזב את הרבנות בשנת תרע"ח והתגורר בעיר זענטא, ומשנת תרצ"ג התגורר בפאקש (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תריח). מפורסם בסדרת ספריו החשובים: "דברי סופרים", כללים ושו"ת.
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב טוב.
דף (2 עמודים כתובים), חידושים על התורה – פרשת במדבר, בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף בכתב-יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
החידושים בכתב-היד שלפנינו נדפסו, בשינויי עריכה ועם קטעים שאינם מופיעים לפנינו, במהדורות ברוקלין ובני ברק. כפי הנראה, לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך הורחבה ונערכה.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט. קרעים מודבקים ברצועות נייר ודבק סלוטייפ (עם כתמים כהים ועקבות הדבקה).
אוסף מכתבי רבנים ושוחטים, תעודות סמיכה לשוחט רבי חיים בן ר' הלל פרידמן מהעיר טורץ. סיגט, גרוסוורדיין והסביבה. שנות התר"ע-תר"צ בקירוב.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי מאיר דוד טאבאק דומ"ץ סיגט. סיגט, אייר תרע"ה [1915].
• מספר מכתבים משוחטי העיר סיגט, מהשנים תרע"ה, תר"פ ותרפ"ה: רבי שלמה ב"ר יעקב הכהן שו"ב, רבי משה יעקב הכהן שו"ב, רבי מרדכי ב"ר יצחק אהרן שווארץ.
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נתן אנשיל קרויס אב"ד סאניסלא והגליל. סאניסלא [אייר], תר"פ [1920].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי בנימין פוקס "אב"ד דק"ק ווארדיין גדול" [גרוסוורדיין]; נכתב מעברו השני של מכתב בחתימת שוחטי גרוסוורדיין: רבי שמואל ברוך גוטמאן, רבי אברהם ל[---] ורבי צבי דוב שו"ב. גרוסוורדיין, [חשון], תרפ"ב [1921].
• קטע ממכתב (קרוע), כפי הנראה מאת רב או שוחט מהעיר טורץ [במחוז אוגוצ'ה ליד סאטמר].
• מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי לוי יצחק מיללער אב"ד דעווא. דעווא, [טבת] תש"ח [1948].
הגאון רבי מאיר דוד טבק דומ"צ סיגט (תר"י-תרצ"ו), בנו של הגאון הנודע רבי שלמה יהודה לייב טבק ראב"ד סיגט בעל "ערך ש"י" ו"תשורת ש"י" (תקצ"ב-תרס"ח). מתלמידי הרה"ק משינאווא. כיהן כדיין ומו"צ בקרעטשניף ולאחר פטירת אביו עבר למלא את מקומו כאב"ד ומו"צ בסיגעט.
הגאון רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תרל"ז-תרצ"ו), בנו של רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין (תר"ג-תרע"א). בשנים תרס"א-תרע"ח כיהן ברבנות בראשוב, יאקא, פעזינג ונאדי באניא, ובשנת תרע"ח עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה גרוסוורדיין.
הגאון רבי נתן אנשיל קרויס (נספה בשואה אייר תש"ד), בנו של רבי שלום קרויס אב"ד לעגענע-מיהאי שבסלובקיה. תלמיד רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. בשנת תר"ע בערך נתמנה לרב סאניסלא (כפר סאניסלוי, סמוך לעיר קראלי), ונודע במתן הכשרים למהדרין, על תוצרת היין שנעשה בסביבתו.
7 דפים. גודל ומצב משתנים.
![מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל. ניו יורק, תשי"ד [1954].כתב המלצה לתלמיד ישיבתו, הבחור "החשוב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/528.jpg "מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל – ניו יורק")
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכאל דוב וייסמנדל. ניו יורק, תשי"ד [1954].
כתב המלצה לתלמיד ישיבתו, הבחור "החשוב והיקר ויר"א [=וירא אלוקים] חיים פריעד נ"י, אשר למד איזה זמנים בבית מדרשנו והתנהג ביראת שמים ובמידות טובות ובדרכים מהוגנים ונפשו חשקה בתורה". הרב וייסמנדל כותב כי מסיבות אישיות ומשפחתיות נקלע הבחור לקשיים ונאלץ לעזוב את הישיבה, ועל כן הוא מבקש את עזרת הציבור לתמוך בו, "וכל המקרבו ומיקל עליו את דרכו מצוה גדולה ורבה יעשה, ומתברך מאת נותן התורה בכל מיני ברכות וישועות... עבד לעבדי ה' חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל".
רבי מיכאל דוב וייסמנדל (תרס"ד-תשי"ח), גאון מופלא, מפעילי ההצלה הידועים בימי השואה ומייסד ישיבת נייטרא בארה"ב. נודע מנערותו לעילוי גאוני ובקי מופלג, והיה יגע תורה בהתמדה ובשקיעות. בבחרותו נסע לספריית הבודליאנה באוקספורד כדי להעתיק כתבי-יד עתיקים. בשנת תרצ"ז נישא למרת ברכה רחל בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד וראש ישיבת נייטרא. בימי השואה פעל בדרכים שונות ונועזות להצלת יהודים מידי הנאצים הארורים. בין היתר, הגה עם "קבוצת העבודה" המחתרתית בסלובקיה את "תוכנית אירופה" להצלת היהודים. את פעליו בימי השואה תיאר בספרו "מן המצר". בדרך נס הצליח להימלט מהרכבת שהייתה בדרכה לאושוויץ, ובעזרת רכבת קסטנר הגיע לשווייץ. בשנת תש"ו הגיע לארה"ב, שם ייסד מחדש את ישיבת נייטרא. בספר "תורת חמד" (ניו יורק תשי"ח) שיצא לאור לאחר פטירתו הוצגו דוגמאות מתגליתו הידועה בדבר קיומם של רמזים מיוחדים העולים מתוך דילוגי אותיות בתורה (לתולדותיו בהרחבה: אברהם חיים אליהו וייסמנדל, איש חמודות, ניו יורק תשס"ח).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וסימני קיפול, עם פגיעות קלות בטקסט (משוקם חלקית בנייר דבק).
דף בכתב-יד, שיר הספד וקינה על פטירת רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון", שנכתב בשנת פטירתו. [איטליה, תקל"ט 1779].
בראש הדף מופיעה הכותרת "קינה וקוננוה על פטירת הרב המובהק מרנא ורבנא כמוהר"ר שמשון חיים נחמני זלה"ה שהלך לבית עולמו בליל ד' ששי לחדש אלול שנת התקל"ט". בהמשך נמחקו המילים "מרנא ורבנא" ונכתב במקומם (בכתיבה אחרת): "...אלופי החסיד הענו", וכן נמחקה המילה "זלה"ה", ונכתב במקומה "הכ"מ" [=הריני כפרת משכבו]. מילים אלה נכתבו כנראה על ידי אחד מתלמידיו, והביטוי "הריני כפרת משכבו" מורה על כך שהוא נכתב בשנת הפטירה.
השיר מכיל ט"ו בתים, והוא מתחיל במילים: "יגון בכליותי כהולם פעם...". שיר הספד זה איננו ידוע ממקום אחר, ולמיטב ידיעתנו אף לא נדפס (אינו מופיע באסופת ההספדים והקינות על פטירתו, שנדפסה בסוף ספר תולדות שמשון, תחת השם "גבורות שמשון", ירושלים תשע"ב).
הגאון רבי שמשון חיים נחמני (תס"ו-תקל"ט), מחכמי ומקובלי איטליה. הרביץ תורה במודנה ומנטובה והעמיד תלמידים ששירתו בקודש בכמה מקהילות איטליה. מחבר הספרים "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון" (על מסכת אבות). החיד"א כותב כי היה בקי בקבלה מעשית וצוה לגנוז את חיבוריו בקבלה בקברו (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות מו).
נודע במיוחד בספרו "זרע שמשון", שנדפס כשנה לפני פטירתו, במנטובה. בהקדמה לספרו זה מברך את הלומדים בספר כי "בעל הגמול ישלם בזכות זה שכר טוב לגומלי חסד של אמת במותב תלתא, בני חיי ומזוני טבי". בהמשך ההקדמה כותב המחבר כי מאחר שבנו היחיד נפטר והוא נותר ללא ילדים, קרא לספרו "זרע שמשון", ומבטיח "ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשלחנכם חכמים ונבונים ובתים מלאים כל טוב גם עשר וגם כבוד לא יסופו מזרעכם עד יתקיים בכם המה יראו כבוד ה'...".
בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה סביב הספר "זרע שמשון", והתפרסמו סיפורים רבים על זוגות שנפקדו בזרע של קיימא בזכות הספר, בין היתר בגליונות העלון "נפלאות שמשון", ולאחר מכן ב"קובץ סיפורי ישועות" שנדפס בסוף המהדורה החדשה של הספר (בהוצאת ה"אגודה להפצת תורת רבינו ה'זרע שמשון'", ערד תשע"ה).
[1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
שלושה דפים שנדפסו באיטליה, בהם שני דפי "סדר הפרגמאטיקה" שנדפסו במנטובה, ודף מודפס עם "נוסח החרם", לעובר על תקנות הקהילה:
• דף מודפס, "זה סדר הפרגמטיקה אשר הסכימו מע' אנשי הועד הכללי ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תק"ז 1747].
דף בודד בתבנית גדולה במיוחד.
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום ט"ו כסלו תק"ז: אברהם נורצי, סופר; יודא במהה"ר יעקב מינדולה, גוזר.
53x39.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בשוליים.
• דף מודפס, "זה סדר הפרגמטיקה אשר הסכימו מע' אנשי הועד הכללי ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תע"ה 1715].
דף בודד בתבנית גדולה במיוחד.
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום כ"ו אדר ב' תע"ה: יהודה בכ"מ אליעזר בריאל, מסכים וגוזר; יוסף ברוך בכמה"ר משה קזיס, מסכים וגוזר.
56x40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בחלקם כהים. סימני קיפול רבים. קרעים בשולי הדף ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט.
• דף מודפס, "זהו נוסח החרם" – נוסח החרם והנדוי, חתום (בדפוס) בתחתית הדף רבי יוסף דוד בסאן. [פיררה? תק"ס בקירוב].
בקטלוג ספריית וולמדונה נמצא דף דומה, בו צויין מקום הדפוס (פיררה) ושנת הדפוס (תק"ס). ראה: The Writing on the Wall. A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, Valmadonna Trust Library, 2015, no. 323.
33.5x22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקמטים בשולי הדף. סימן קיפול.
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).