שאלות ותשובות וביאורים – שארית יוסף, מאת רבי יוסף כ"ץ אב"ד קראקא (גיסו של הרמ"א). קראקא, דפוס יצחק פרוסטיץ, [ש"נ 1590]. מהדורה ראשונה.
רישומים מוקדמים בכתב-יד בדף השער: "אלקום בן לא"א חב"ר ברוך גרשון זצ"ל מווזלא[?]"; "לה' הארץ ומלואה נאם הקטן משה בלא"א הרב הגד[ו]ל כמהור"ר יצחק אהרן שליט"א ווירמייאש – תס"ל [ת"ס לפ"ק]" – "קניתי זה הספר מן האלוף כמהור"ר שלמה בהמהור"ר חיים בעד... נאם הקטן משה ווירמייאש" [אביו רבי יצחק אהרן ווירמייאש היה אב"ד טריר, ברייזך ומנהיים; הסכמתו לספר "מקור חיים" לרבי יאיר חיים בכרך נדפסה בסוף שו"ת "חות יאיר"].
המחבר, הגאון רבי יוסף ב"ר מרדכי גרשון כ"ץ (רע"א בערך-שנ"א), אב"ד קראקא, גיסו של הרמ"א ומגדולי חכמי דורו. שימש כחבר בית הדין בקראקא לצדם של רבי משה סג"ל לנדא ורבי משה איסרליש – הרמ"א (בעל "המפה" על השולחן ערוך). בהמשך הפך הרמ"א לגיסו, כאשר נשא את אחותו של מהר"י כ"ץ מרת קריינדל לאשה (בשנת שי"ב, לאחר שנפטרה אשתו הקודמת של הרמ"א, מרת גולדה בת רבי שכנא מלובלין). מלבד תפקידו כדיין שימש מהר"י כ"ץ כראש הישיבה בקראקא, ולאחר פטירת הרמ"א הוכר כראש וראשון למרביצי התורה ומנהיגי הקהילה בקראקא. שמעו נתפרסם בדורו בכל תפוצות ישראל כגאון ופוסק וכעמוד ההוראה, ואף גיסו הרמ"א התחשב בפסקיו וקיבל את דבריו. בין גדולי עולם ששלחו למהר"י כ"ץ את פסקיהם וביקשו שיחווה את דעתו היה גם המהרש"ל, שעל אף שנודע כתקיף בדורו שלא נשא פני איש, כותב עליו בהערכה ובהתבטלות (שו"ת מהרש"ל, סימן כד): "אבל בנידון זה שכבר נתמנה על הדין מרצון שניהם, שארי ומחותני ה"ה האלוף המופלג מהר"ר יוסף כהן צדק, מורה צדק נושא אפוד, ואינני אלא כתלמיד הנושא ונותן לפני רבותיו...". כשנה לפני פטירתו הביא מהר"י כ"ץ את ספרו שארית יוסף, שלפנינו, הכולל בחלקו העיקרי שאלות ותשובות, ובחלקו השני חידושים וביאורים על המרדכי (למסכתות שונות) ועל טור חושן משפט. עם הדפסתו התפרסם ספר שארית יוסף בין הלומדים, וחכמי דורו והדור שאחריו כבר דנים בחידושים ובפסקים המובאים בספר, ומצטטים אותם בחיבוריהם. בהם בני דורו (תלמידי הרמ"א והמהרש"א) רבי בנימין אהרן סלניק בספרו "משאת בנימין" ורבי יהושע פלק בעל הסמ"ע, בספרו "דרישה ופרישה". רבי יואל סירקיש בעל הב"ח, שישב על כסאו כרבה של קראקא, מזכירו בחיבורו, ואחריו הגאון רבי שבתי כ"ץ בעל הש"ך שדן ומפלפל בדבריו מספר פעמים בחיבורו על השולחן ערוך.

צב, [2]; לב דף. דף [2] חלק. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

בעותק שלפנינו נוסף [1] דף בסוף חלק השו"ת, עם שלוש תשובות, ואחריו דף נוסף חלק. ידועים טפסים אחרים שבהם נוסף במקום הדף החלק (או הודבק עליו) עמוד עם תשובה נוספת. תשובות אלה נדפסו לאחר גמר הדפסת הספר ונוספו לטפסים מעטים. מסיבה זו לא נדפסו ברוב המהדורות הבאות של הספר (ראו: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 724).

מחזור מכל השנה כמנהג בני רומה, חלק ראשון – עם תפילות חול, שבת וראש חודש, תפילות וסליחות מחנוכה ועד שבת נחמו, הגדה של פסח, שמונה פרקים לרמב"ם ומסכת אבות עם הקדמת ופירוש הרמב"ם; וחלק שני – עם תפילות לחודש אלול ולחגי תשרי, סליחות לתענית ציבור, ותפילות נוספות. [רימיני, דפוס גרשם שונצינו, רפ"א 1521]. שני חלקים בכרך אחד.
מהדורה שלישית ונדירה של המחזור כמנהג בני רומה, נדפסה על פי המהדורה הראשונה של המחזור ("מנהג הלועזים"), שונצין-קזאל מיורי רמ"ו, עם תיקונים.
בחלק הראשון נדפסו גם פיוט "מי כמוך" מאת רבי יהודה הלוי, לשבת שלפני פורים; ואזהרות מאת רבי שלמה אבן גבירול ורבי אליהו הזקן. בחלקו השני נדפסו גם מגילת קהלת והלכות לזמנים שונים.

עותק חסר. שני חלקים בכרך אחד. [2]-[5], [13]-[18], [25]-[72], [74]-[77], [79]-[132], [134]-[151]; [1]-[102], [104]-[137] דף. במקור: [151; 139] דף. חסרים 20 דפים: דף השער, ודפים [6]-[12], [19]-[24], [73], [78], [133] בחלק הראשון; דף [103] ושני דפים אחרונים בחלק השני. כל הדפים החסרים הושלמו בצילום. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בדפים רבים (במספר דפים קרעים גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. מחיקות צנזורה במספר מקומות. בראש ובסוף הספר נכרכו דפי מגן (כפי הנראה מקוריים), עם רישומים רבים. כריכת עור חדשה, מפוארת. נתון בקופסת קרטון תואמת.

המחזור נדפס על-ידי המדפיס היהודי הנודע גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים באיטליה. שונצינו נדד עם בני משפחתו וכלי דפוסו בערים שונות באיטליה, ובכל מקום בו שהה הדפיס ספרים עבריים.

ראו עוד: א' פיאטלי, ביבליוגרפיה של מחזורים וסידורים כמנהג בני רומא, מס' 9.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.

מחזור כמנהג ק"ק בני רומה, חלק ראשון עם תפילות חול, שבת וראש חודש, תפילות וסליחות מחנוכה ועד שבת נחמו, הגדה של פסח, פרקי אבות ואזהרות, וחלק שני, עם סליחות ותפילות לחודש אלול ולחגי תשרי, סליחות לתענית ציבור ותפילות נוספות. ונציה, דפוס Pietro, Alvise & Lorenzo Bragadin, בבית ייואני קאליוני, שפ"ו 1626. שני חלקים בשני כרכים.
נדפס על פי מהדורת ונציה שמ"ז, עם ההערות המודפסות בשוליים (ראו פריט קודם).
בין דפים מ-מא בכרך השני, נכרכו שני דפים עם "פזמון לתקיעת שופר", בכתב-יד.
בדף השער של הכרך השני חתימה מסולסלת של רבי דוד אברהם חי ביבאנטי (תקס"ו-תרל"ו; אב"ד אנקונה). רישומים נוספים באותו דף: "ישראל שלמה חי". רישומים נוספים באיטלקית (עם אזכור העיר אנקונה) בדף המגן האחורי של כרך זה.

שני כרכים. חלק ראשון: שלג, [2] דף. חלק שני: שמד דף. 14.5-15.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב בכרך השני. כרך ראשון במצב בינוני, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. בלאי בכרך הראשון. דף השער ודפים נוספים בכרך הראשון מנותקים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקת נייר בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה במסגרת השער. כריכות עור עתיקות (אינן אחידות), מעוטרות בעיטורים מוזהבים (בכרך הראשון הטבעת שם בעלים משני צדי הכריכה: R. S.i; בכרך השני עיטורים מוזהבים נאים בכריכה ובשדרה, עם איור מוטבע של ידי כהונה ועליהן כתר, משני צדי הכריכה). פגמים בכריכות (סימני עש בכריכה של הכרך השני). נתונים בקופסאות קרטון (לא אחידות).

ראו עוד: א' פיאטלי, ביבליוגרפיה של מחזורים וסידורים כמנהג בני רומא, מס' 36.
מקור הכרך השני: אוסף ספריית קרן ולמדונה.

סדר תפלות כמנהג ק"ק של איטלייא יזיי"א. ונציה, [דפוס Bragadi.i, תצ"א 1731]. פורמט מיניאטורי.
סידור תפילה מנוקד לימות החול, שבתות ומועדים. כרוך בכריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים (דהויים בחלקם), ואבזמי מתכת לסגירה.
בדף השער: "נדפס לתשוקת הגביר המרומם והכביר, חכם וסביר, ה"ה היקר ומאד נעלה, על כל ברכה ותהלה, כבוד ר' שמשן קאנטון נר"ו, האל יהל אורו".

קצה, קצה-קצט דף. 6.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. בלאי ופגמים בכריכה.

מהדורה נדירה, נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מאוסף פרטי, ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
ראו עוד: א' פיאטלי, ביבליוגרפיה של מחזורים וסידורים כמנהג בני רומא, מס' 55.

שני ספרים, ה"נר השלישי" וה"נר הרביעי", מסדרת ספרי "אור עולם", מחיבורי תורתו של הרב הקדוש רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעש"ט. מהדורות ראשונות.

1. ספר סוד יכין ובועז – ספר הצוואה של רבי מאיר מרגליות לבניו, עם הרבה ענייני קבלה וחסידות עמוקים. אוסטרהא, ללא שם מדפיס, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה. עם "הסכמות הגאונים וחסידים מפורסמים": רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אריה ליב מאפטא וסוכוטשוב, "החסיד הישיש" רבי זוסיא מאניפולי, "החסיד אמיתי מפורסם" רבי חיים מקראסני, רבי ישראל "מגיד מישרים דק"ק קאזניץ", ועוד.
חתימה בדף השער: "שמעון בא"א מו"ה אברהם...".

[2], ג-כב דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים העליונים של כל הדפים, בחלקם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

2. ספר "אור עולם – נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות. פולנאה, דפוס שניאור בן בצלאל מגזע שור, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה. עם "הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
חיבור זה נכתב ע"י המחבר כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
חותמת בדף השער: "נפתלי הירץ ב"מ ש'פייבל [שרגא פייבל] ז"ל מקראקא". רישומים בכתב-יד בדף השער.

[2], ג-מ דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק ואיכותי. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות רבות (בהן חותמות צנזורה) בדף השער. כריכת עור חדשה.

המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.