ספר תולדות אהרן, מאמרים על פרשיות התורה, על דרך החסידות והקבלה, מאת רבי אהרן מז'יטומיר (תלמידו המובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מפיקוב. בשלוש ההסכמות לספר מכונה המחבר "בוצינא קדישא איש אלוקים".
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מז'יטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת המחבר. החיבור כתוב בסגנון חי ולוהט, כפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה והערכה על רבו.
המחבר, הרב הקדוש רבי אהרן מז'יטומיר (תק"י בערך – תקע"ז, אנצ' לחסידות, א', עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב למגיד מישרים בעיר ז'יטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי ז'יטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. בתפקידו זה כיהן כשלוש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בז'יטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
שני רישומי בעלות מתמשכים, על שולי עשרות הדפים הראשונים: "זה הספר תולדות אהרן שייך לה"ה הרבני הראש וקצין ונגיד אי"א [איש ירא אלוקים] כבוד שמו מו"ה ארי' ליב נ"י בהגאון חונה פה ק"ק דובראוונה" [יתכן שהוא הגאון החב"די רבי אריה ליב קלאניער (תומרקין/בעלינסון) מדוברובנה, רבו של בעל ה"דברי נחמיה" מדוברובנה].

[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף (מספור דפים משובש). נייר כחלחל. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, וקרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. יתכן שהדפים הראשונים והאחרונים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. [לאשצוב, ללא שם מדפיס, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה זו יצאה לאור ע"י תלמיד המחבר רבי שמואל מפרעמיסלא. במהדורה זו לא נדפסו דברי תורה על פרשת בראשית. בסוף ספר שמות (דף כ/2 מהספירה הראשונה), מופיע קטע מאת המו"ל, בו הוא משער כי רבו המחבר ז"ל לא רצה להעמיק ולהאריך בענייני "עשרה דורות מאדם ועד נח", מטעמים עמוקים על פי סתרי הקבלה – "על כן גם המחבר לא העריך בם ערך דבר קדשו, וכמוס עמדו בלי לפרשם" (יש לציין שבמהדורה השניה של הספר, פולנאה תקפ"א, נדפסו במקום זאת ליקוטים על פרשיות אלה, מספרי חסידות אחרים. הוספות אלו נדפסו במהדורה השניה, ואילו המהדורות הבאות אחריה נדפסו על פי המהדורה הראשונה, ואין בהן את ההוספות הנ"ל).
המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פרשת וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל היה למקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר בשם רבי שמעון מדובראמיל, שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", והוסיף רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).

[4], ב-ה, ה-כ; לח דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם בהדבקות נייר-דבק. פגם בהדפסה באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. [לבוב, ללא שם מדפיס, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה הסכמת ה"דברי חיים" מצאנז.
בתחילת הספר נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...". במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום".
הספר נערך והובא לדפוס על ידי חתן המחבר רבי מנחם מנדל רובין אב"ד גלוגוב. בהקדמתו הוא כותב כי "בעת יצאו הדברים מפיו הקדוש כמעט נתבטל ממציאות הגשמיות, ושכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דבריו הק'[דושים] הי'[ה] מה שנשפע לו משמים בעת ההיא, כאשר שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים. אשרי עין אשר ראו זיו והדרת אור השכינה שהי' שורה על פניו הק', ואשרי אוזן ששמעו דבריו הק' היוצאים בקדושה ובטהרה".
בדף השער ובמספר דפים נוספים: חתימות (בעיפרון) וחותמות של רבי "מרדכי דויד טייטילבוים חונה פעיה"ק צפת".
האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים (נפטר בצפת כסלו תר"פ), בן רבי נחום צבי טייטלבוים (אחיו של בעל ה"ייטב לב" ונכדו של ה"ישמח משה"). כיהן כאב"ד סטיטשין ולאחר מכן כאב"ד דרוהוביטש. היה בן-דודם של האדמו"ר ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" ושל האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יו"ט". בשנת תרס"ב עלה לארץ ישראל, התגורר בכפר מירון ובעיר צפת, ונודע בה בשם האדמו"ר מדרוהוביטש. בנו הוא האדמו"ר מהוסאקוב רבי יצחק טייטלבוים הי"ד, אביו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים האדמו"ר מהוסאקוב-באר שבע.

חתימה בדף השער: "נפתלי צבי מא--". תיקונים והגהות קצרות בכתב-יד במספר דפים.
[1], עד, עז-עח, [1], עח-פא, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. נייר ירקרק (בחלקו). מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. הדבקות נייר-דבק בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".

[1], קיז דף. שיבוש בסדר דפים עא-עד. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (כתמים קשים בדפים האחרונים). קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט. דפים אלה שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.

קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר ("ר' ישעיה'לה קרעסטירר"), האדמו"ר בעל "ישמח משה" ואדמו"רים נוספים. [אירופה, אמצע שנות הת"ר בקירוב].
כתיבת סת"ם על פיסת קלף: "ילשת באשר בוליב / והאפה הבמוג ולה".
בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בתבנית זו. שם מסופר על חנות של יהודי, שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה וניצלה באורח פלא מהצתה של גוי מתחרה. ראו שם שני צילומים מקמיעות אלה.
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי, אות תקט"ו) מובא פענוח קמיע זה: בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) והפסוק "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צא, י), ובשורה השניה ראשי תיבות הפסוק "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, א).
נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו – רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסאטמר לארץ, הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו. ידוע שקמיעות דומים ניתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלז, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא, בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב), ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".

23X63 מ"מ. מודבק על גבי קרטון 40X95 מ"מ. מצב טוב. הדיו דהויה מעט וסדוקה (בשל יושנה).