מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
ספר חפץ חיים, דיני שמירת הלשון "על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות, על פי הלכה היוצאת מן התלמוד והפוסקים". ווילנא, דפוס הלל דווארזעץ, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
ספרו הראשון של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין. בספריו הראשונים, "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", העלים ברוב ענוותנותו, את עובדת היותו המחבר. שמו לא מוזכר בנוסחי השערים (רק בדפוסת שבשולי השערים הוא מוזכר בקיצור, באותיות קיריליות: И. М. Каганъ . – "י. מ. קַגַן"), וגם אינו מוזכר בהסכמות הרבנים ובהקדמה. בנו רבי אריה ליב הכהן מספר בזכרונותיו כי בתחילה העלים אביו את עובדת היותו מחבר הספר "חפץ חיים", ולמרות שנסע בעצמו לקבץ מנויים ולמכור את הספרים – "לא הגיד שהוא המחברו, אבל כדי שלא להוציא שקר מפיו אמר כי הוא הוא המוציאו לאור, אמנם ברבות השנים נתודע לכל ולא חש עוד להעלים" (מכתבי הרב חפץ חיים זצ"ל – קורות חייו, דרכיו, נימוקיו ושיחותיו, עמ' 13). הבן מספר גם: "זכורני כי שאלתיו פעם, מדוע לא הזכיר את שמו על ספרו ח"ח ושה"ל. ענה לי, לא בזכותי יצא החיבור הזה לאור, כי אם בזכות כלל ישראל..." (שם).
הגהה בכתב-יד קדשו של רבינו המחבר בעמ' 46 – תיקון טעות בן ארבע מילים [טעות זו תוקנה במהדורה השניה (ווילנא, תרל"ז) ובמהדורות הבאות].
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ז-תרצ"ג), שנודע שמו בישראל על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", מייסד ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים.
חתימת בעלים בדף השער: "ברוך דוד [סופר?]".
[5], [1], ח-פא דף. חמשת הדפים הראשונים נכרכו שלא כסדרם. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים. סימני עש. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.
ללא 4 דפי פרנומרנטן שנוספו בחלק מהעותקים.
ספר מרחשת, שו"ת וחידושים מאת הגאון רבי חנוך העניך אייגעש מרבני ווילנא, חלק ראשון, על ענייני אורח חיים ויורה דעה, עם קונטרסים "בענין הזמה" ו"בענין יאוש". בילגורייא, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"א [1931]. מהדורה ראשונה.
העותק של מרן הגאון בעל ה"חזון איש" עם הגהות בכתב-ידו. בדפי הספר תשע הגהות למדניות, כולן או חלקן בכתב-ידו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ (יתכן שחלק מההגהות נכתבו על ידי אחד מבאי ביתו, או שנכתבו על-ידו בתנוחה המקשה על הכתיבה, כגון בעת שכיבה על המיטה. בכל מקרה, תוכן ונוסח ההגהות אופייניים לדרכי לימודו של מרן ה"חזון איש").
הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
בתקופה בה התגורר ה"חזון איש" בעיר ווילנא, עמד בידידות עמוקה ובקשר רב עם רבני העיר, רבי חיים גרודז'נסקי ורבי חנוך אייגעש בעל ה"מרחשת", שהיו עוסקים עמו בדברי תורה בסוגיות שונות העולות על הפרק, והעריכוהו מאוד (בספר "פאר הדור" לתולדות מרן החזון איש [חלק א, עמ' שמ] מתוארת הפרידה ממרן החזון איש בעת שיצא לדרך לארץ ישראל, במוצאי שבת קודש ז' בתמוז תרצ"ג, כאשר בראש קהל המלווים ברציף הרכבת הווילנאי, עמדו חכמי ווילנא רבי חיים עוזר ורבי חנוך אייגעש בעל ה"מרחשת").
[3], ג-קכד, [1] דף + [2] דף מעטפת מודפסת (קדמית ואחורית). 34 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית (עם שדרה חדשה), עם פגמים קלים.
ספר קריאי מועד – תיקוני קריאה לליל שביעי של פסח, תיקון לליל שבועות, תיקון לליל הושענא רבא ותיקון ז' באדר. ליוורנו, דפוס שלמה בילפורטי וחברו, [תרכ"ד 1864].
העותק של הגאון המקובל רבי יהודה פתייה. בשער הספר חתימת-ידו (בכתב מרובע נאה): "אני הצעיר יהודה משה ישועה יחזקאל פתייא". בגליונות הספר (בתיקון לליל שבועות), הגהות בכתב-ידו, בהן הערות בענייני קבלה והוראות לסדר אמירת תיקון ליל שבועות על פי האר"י, על פי ספר של"ה, ועוד.
בעמוד לפני השער רשימה בכתב-ידו עם סדר תיקון להצלחת עניין מסוים (לא ידוע לנו לאיזה עניין): "יפריש ח' פרוטות לצדקה ויכוין לח' אותיות הוי"ה ב"ה ושם אדנ-י; ודוי; יענך י"ב [פעמים]; יושב בסתר...; עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא...; יהי רצון... שתקרע כל המסכים המבדילים בינינו לביניך; ת[ה]לים כולו בלי הפסק, ובסיום כל ספר יאמר יהי רצון ופסוק א' מאנא בכוח, ואח"ך אומר קר"ע שט"ן; ובסיום התהלים יתקע תשר"ת תש"ת תר"ת; ילמוד תרי"ג מצות של הרמב"ם – ויצלח את דרכו".
הגאון הקדוש רבי יהודה פתייה (תרי"ט-תש"ב), מגדולי המקובלים בבבל ובירושלים. תלמידו של ה"בן איש חי" בבגדאד. לאחר עלותו לירושלים בשנת תרצ"ד למד בישיבת המקובלים של הרב השד"ה יחד עם רעו רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים". מורה הוראה ומקובל, עסק רבות בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת "דיבוקים" ו"רוחות רעות", כפי שהוא מספר בעצמו בספרו "הרוחות מספרות". בתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ-ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים "בית לחם יהודה", "מתוק לנפש" וספרים נוספים.
[1], ב-קב; כב; קג-ריד דף. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני שימוש. כתמים ובלאי. קרעים והדבקות נייר. קרעים חסרים בדף קפ ובדף ריד. דף קפא כרוך במהופך. מעט סימני עש, בעיקר בכריכה. כריכה ישנה עם שדרת עור.