מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
ספר לוחות עדות, מאמרים ומכתבי רבנים להגנת רבי יהונתן אייבשיץ בפולמוס הקמיעות שהתעורר נגדו. אלטונה, דפוס אהרן כ"ץ, [תקט"ו 1755]. מהדורה ראשונה.
"אשר ישבו כסאות למשפט רוב חכמי דור ואנשים מקובלים מפורסמי', עדות לישראל... כי שקר ענו בו בהרב... יהונתן נר"ו אב"ד... אה"ו... והצדיקו אותו בכל הדברים וחוקים אשר... חקקו... לבל ישמע ויפקד שום איש מישראל... בגנות הגאון הנ"ל... וכל הכתבים המחרפים... באש ישרפו...".
מאמרים ומכתבים מרבנים, פרנסים וראשי-קהילות, שעמדו לימין רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהואשם בשבתאות על ידי רבי יעקב עמדין, בעקבות הקמיעות שכתב. בראש הספר הקדמת ר' יהונתן ובה השתלשלות סיפור הפולמוס. בסופו פירוש על קמיע אחד ודרוש "שדרשתי כאשר החל הרעש ביום כו שבט תקיא"ל [23.2.1751] במקהלות, אשר הרבתי להתנצל עצמי".
בתגובה לספר זה הדפיס רבי יעקב עמדין את ספרו "ויקם עדות ביעקב" (ראו פריט הבא)
[12], ב-עח דף. 19 ס"מ. נייר כהה ברובו. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. רישומים בדף המגן הקדמי. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ויקם עדות ביעקב, אגרות ותגובה לספר לוחות העדות לרבי יהונתן אייבשיץ, מאת רבי יעקב עמדין. [אלטונה, דפוס רבי יעקב עמדין, ראשית שנת תקט"ז 1755]. מהדורה יחידה.
הספר נדפס על ידי רבי יעקב עמדין בבית דפוסו הביתי באלטונה, כחלק ממלחמתו המפורסמת ברבי יהונתן אייבשיץ, אותו חשד בשבתאות. הוא כולל סקירה מפורטת על הפולמוס מנקודת מבטו של רבי יעקב עמדין, ומובאות בו איגרות מאת רבי יעקב עמדין אל רבני הדור בעניין זה, עם תשובות הרבנים.
זמן קצר קודם לכן הדפיס רבי יהונתן אייבשיץ את הספר "לוחות עדות" להגנתו (ראו פריט קודם), ובו הביא מכתבי תמיכה מגדולי הרבנים וראשי הקהילות התומכים בעמדתו. את תגובתו לספרו של רבי יהונתן אייבשיץ פרסם רבי יעקב עמדין בספר שלפנינו, שבו הוא מפרט את סיפור הפולמוס ומציג אגרות שכתב לחכמי הדור ואת תשובותיהם.
באותה עת ניסה ה"נודע ביהודה" להציע פשרה לפיה יגנוז רבי יהונתן אייבשיץ את קמעותיו ויחדל לעסוק בתחום זה, אך רבי יעקב עמדין לא קיבל פשרה זו והחל לתקוף גם את ה"נודע ביהודה". ידוע על רישום בכתב-יד על פתק, שהצמיד רבי אלעזר פלקלש, בעל "תשובה מאהבה" ותלמידו המובהק של ה"הנודע ביהודה", לאחד מעותקי הספר שלפנינו, בו כתב: "הנה 'עדות' זו עדות שקר, והוציא לעז על גדול עולם נ"ע ועל שארי גדולי ישראל ינוחו על משכבותם, וחשד אותם בדבר אשר לא היה ולא נברא אלא למשל ולשנינה, ולא היה בהם שום שמץ מינות מהכלב שבתי צבי ומכלבים אשר סבבוהו, ומרוב שנאה וקנאה ונקימה ונטירה יתירה דובר דברים בטלים אלו שרצה למאחז פני כסא תחת אביו הגאון ז"ל, ולא עלתה בידו כי קימו וקבלו היהודים את גאון עולם, ולכן חמתו בערה בו ואש תוקד בקרבו ודבר דברים שקרים וזרים ומרים ושארי ליה מאריה כי גם הוא רב גובריה" (ר"ר מרגליות, סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ, תל אביב תש"א, עמ' יג-יד).
הקדמת המחבר מתחילה בעמוד השער.
נח, נט-סו דף. במקור: סט, נ-סו דף. חסרים 20 דפים: נט-סט, נ-נח (חמשה קונטרסים רצופים באמצע הספר). 24.5 ס"מ. שוליים רחבים. חיתוך הדפים גס ולא אחיד. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
ספר מטפחת ספרים, חלק ראשון אודות בירור זהותו של מחבר ספר הזהר, תיקוני הזהר ומדרש הנעלם, וחלק שני בעניין השגות לספר אמונת חכמים לרבי אביעד שר שלום באזילה, מאת רבי יעקב עמדין. אלטונה, נדפס בבית המחבר, [תקכ"ח 1768]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי היעב"ץ במספר עותקים מצומצם, והיה נדיר להשגה במשך שנים רבות (מהדורה שניה נדפסה בשנת תר"ל).
ספר מטפחת ספרים עוסק בביקורת על ספר הזוהר ובניסיון לקבוע את זהות מחברו ואת זמן חיבורו. כידוע, הכריז היעב"ץ מלחמת חורמה על השבתאים וספיחי השבתאות בדורו, והמניע לכתיבת חיבור זה היה השימוש לרעה שעשו השבתאים בספר הזוהר ובקבלה, כפי שכותב היעב"ץ בהקדמתו. בחיבור זה מערער היעב"ץ על ייחוס כל ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי, וטוען שחלקים ממנו נכתבו מאוחר יותר, ואף השתרבבו לתוכו חלקים וקטעים בעייתיים, "שנמצאו בתוכו ערבובי דברים שלא נודע מי ומי שהוסיפם מדעתו ובדאם...". החיד"א ב"שם הגדולים" (מערכת ספרים, אות ז, ערך זוהר) תמה על ביקורתו של היעב"ץ נגד ספר הזוהר, אך מלמד עליו זכות: "נראה לי כי גם הרב ז"ל ידע באמת ובתמים ענין הזהר הקדוש. אך בקנאתו על כת הארורה שעוברים על כריתות ומיתות ב"ד דתלו עצמם בלשונות הזהר בדברי שוא ושקר, לכן הראה פנים לקעקע ביצתם ולומר משום 'עת לעשות' פקפוקים אלו וכונתו לשמים...".
חתימה בדף השער (מחוקה בדיו).
נ דף. 20 ס"מ. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר קטן בדף ז, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט החסר בצילום). במספר מקומות אותיות מטושטשות (עקב האיכות הירודה של הדפוס; מספר שורות חוזקו בדיו על ידי כותב מאוחר). חותמות "ספריית שטראשון" בווילנא וחותמות נוספות. כריכת עור חדשה.
B.d.S. Opera Posthuma. [הוצאת Jan Rieuwertsz, אמשטרדם] 1677 [תל"ז]. לטינית ומעט עברית. מהדורה ראשונה. עם מספר איורים בגוף הטקסט (חיתוכי עץ).
לפנינו מהדורה שנדפסה זמן קצר לאחר פטירתו של ברוך שפינוזה, ובה הופיעו לראשונה החיבורים שלא נדפסו בימי חייו – ספריו החשובים והנודעים ביותר. המהדורה הובאה לדפוס בידי חוג מצומצם של ידידים, ללא ציון שם המדפיס, ובראשה הופיעו רק ראשי התיבות B.d.S..
בספר נדפסו לראשונה חיבוריו העיקריים של שפינוזה, ובראשם תורת המידות (אתיקה) – מספרי הפילוסופיה החשובים בכל הזמנים. לצדו, נדפסו בספר לראשונה "מאמר מדיני", "מאמר על תיקון השכל", אגרות שפינוזה, וחיבור נוסף על דקדוק השפה העברית, שהוכן לבקשת חבריו של שפינוזה ולא נשלם (החיבור ראה אור בעברית תחת הכותר "דקדוק שפת עבר").
ברוך (בנדיקטוס) שפינוזה (1632-1677), פילוסוף יהודי-הולנדי; כונה בפי הגל "אבן הראשה של הפילוסופיה המודרנית". רעיונותיו הרדיקליים עוררו התנגדות חריפה בשעתו, והביאו לנידויו והחרמתו מהקהילה הנוצרית והיהודית כאחד. שפינוזה מיעט לפרסם בחייו, בין היתר מחשש שיוכרז ככופר, ופרסומיו הספורים הופיעו לרוב בעילום שם. לאורך מרבית חייו התפרנס כמלטש עדשות ולמעט חוג ידידים מצומצם וקשרי מכתבים, חי בבדידות גמורה. ספריו העיקריים הופיעו רק לאחר מותו, במהדורה שלפנינו.
[40], 614, [34], 112, [8] עמ', 20.5 ס"מ בקירוב. ללא התחריט שמול דף השער (חסר ברוב העותקים). מצב טוב. כתמים. רישומים וסימונים בכתב-יד במספר דפים (ישנים). קרעים קלים ונקבי תילוע (עם פגיעות מזעריות בטקסט) בשולי כמה מהדפים. קרעים משוקמים בשולי דף השער. כריכת קלף חדשה עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה.
ראו: Abraham J. Karp, From the Ends of the Earth: Judaic Treasures of the Library of Congress, (הוצאת Library of Congress, 1991), עמ' 6-8.
נייעס פאללשטענדיגעס קאכבוך פיר דיא יידישע קיכע. הוצאת M. E. Löwy, בודפשט (דפוס Adalbert della Torre, וינה), 1854 [תרי"ד]. יידיש.
לפנינו עותק נדיר של ספר הבישול היידי הראשון בעולם. הספר נדפס בשנת 1854 בעיר וינה, ובמשך שנים ארוכות היה מוכר רק מאזכורים ברשימות ביבליוגרפיות – ללא כל עותקים ידועים. כיום ידועים שלושה עותקים, האחד בספריית אוניברסיטת אמסטרדם, השני בספריית אוניברסיטת ייל והשלישי במוזיאון הלאומי של הונגריה. עותק זה הנו הרביעי.
הספר כולו מודפס באותיות עבריות המכונות "װייבערטייטש" – אותיות דקות המנסות לחקות את הכתב היידי הרהוט, שהיו נהוגות בספרים לנשים (בשונה מהכתב העברי המרובע, שהיה נהוג בספרי קודש). בעמוד השער נדפס איור של שתי נשים מבשלות במטבח.
בספר הוראות להכשרת בשר, הפרשת חלה ושמירת כשרות והיגיינה, ובהמשך מתכונים שנחשבו יוקרתיים, או מיוחדים, בגרסה כשרה, מהמטבח ההונגרי והעולמי – יונים צעירות, תה רוסי, מרק צרפתי, ומספר מתכונים שאינם נפוצים בספרי בישול יהודיים.
[1], 77, [1] עמ', 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגמים קלים. דף אחד קרוע לכל רחבו (שני חלקיו של הדף מצויים בשלמותם). מספר רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה מנותקת, ללא שדרה. דפים וקונטרסים מנותקים. רצועה של נייר דבק בקו החיבור של השער והכריכה.
ספרות:
• Early Jewish Cookbooks מאת András Koerner, (הוצאת Central European University Press, בודפשט, 2022), עמ' 17-51.
• Jewish Cuisine in Hungary מאת András Koerner (הוצאת Central European University, בודפשט, 2019), עמ' 77-80.