ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".

[1], קיז דף. שיבוש בסדר דפים עא-עד. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (כתמים קשים בדפים האחרונים). קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט. דפים אלה שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.

קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר ("ר' ישעיה'לה קרעסטירר"), האדמו"ר בעל "ישמח משה" ואדמו"רים נוספים. [אירופה, אמצע שנות הת"ר בקירוב].
כתיבת סת"ם על פיסת קלף: "ילשת באשר בוליב / והאפה הבמוג ולה".
בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בתבנית זו. שם מסופר על חנות של יהודי, שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה וניצלה באורח פלא מהצתה של גוי מתחרה. ראו שם שני צילומים מקמיעות אלה.
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי, אות תקט"ו) מובא פענוח קמיע זה: בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) והפסוק "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צא, י), ובשורה השניה ראשי תיבות הפסוק "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, א).
נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו – רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסאטמר לארץ, הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו. ידוע שקמיעות דומים ניתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלז, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא, בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב), ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".

23X63 מ"מ. מודבק על גבי קרטון 40X95 מ"מ. מצב טוב. הדיו דהויה מעט וסדוקה (בשל יושנה).

מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב, בעל ה"עטרת ישועה". דז'יקוב (כיום: Tarnobrzeg), [שנות התר"ס בקירוב].
כתב סמיכה לשוחט רבי ישראל שו"ב:
"הן אמת ניתן לכתוב [כי] נסיתי את הרבני המופלג... מו"ה ישראל שו"ב נ"י בעסק שחיט[ות] ובדיקות, ונמצא לפני יפה והגון בכל ענינים בהל' שחיטות ובדיקות כאחד מן השוחטים הטובים, וגם הראה סכינו לפני [ונמצא] יפה... ויוכל כל אדם לאכול משחיטתו. אך הנני נותן לו כתב תעודה הלז באם יקבל עליו לחזור... בשקידה כפי הדין, וע"ז בעה"ח א' תזריע תר[---], דזיקוב. יהושע הורוויץ".
בראש המכתב ובסופו נוספו גם חותמות האדמו"ר (דהויות ופגומות).
האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב (תר"ח-טבת תרע"ג), מגדולי האדמו"רים בגליציה המערבית (דרום-מזרח פולין). בנו של האדמו"ר רבי מאיר מדז'יקוב בעל "אמרי נועם", נכדו של רבי נפתלי מרופשיץ. מגיל צעיר נודע כעילוי גאוני והתכתב עם גדולי הדור. אביו העיד עליו שבגיל עשרים כבר סיים פעמיים את ספר הזוהר. בחיי אביו הוכתר כרבה של דז'יקוב ומשנת תרל"ז החל מכהן כאדמו"ר בדז'יקוב. קהל חסידי דז'יקוב מנה בתקופתו אלפי חסידים שהתרוממו במחיצתו בתורה וביראת שמים. היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה, וממייסדי "מחזיקי הדת" בשנת תרל"ט. פרסם ספרים בהלכה ובסוגיות הש"ס: "עמק הלכה" (לבוב, תר"ל) ועוד, אך בעיקר נודע על שם סדרת ספריו "עטרת ישועה", על התורה ומועדים, ושו"ת.

[1] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים במרכז המכתב עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כתמים.