מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove and filter and
- book (20) Apply book filter
- וקבלה (15) Apply וקבלה filter
- חסידות (15) Apply חסידות filter
- chassid (15) Apply chassid filter
- kabbalist (15) Apply kabbalist filter
- וספרים (5) Apply וספרים filter
- פולמוס (5) Apply פולמוס filter
- שונים (5) Apply שונים filter
- miscellania (5) Apply miscellania filter
- polem (5) Apply polem filter
ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ. [יוזפוף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
דף ט', בו מופיעות התייחסויות ל"עמים" ול"עכו"ם", צונזר תוך כדי ההדפסה, כפי שהתגלה בקטלוג "קדם" 53, פריט 33 (בעותק בו נוספו בכתב-יד המשפטים שנשמטו). הנוסח המקורי לא הודפס כלל באף אחת מהמהדורות החוזרות הרבות של הספר הקדוש "עבודת ישראל". ברוב העותקים הידועים של המהדורה הראשונה נדפס דף ט' בטיפוגרפיה שונה ועל נייר שונה מיתר הדפים, בהשמטת אותן התייחסויות. בעותק שלפנינו נמצא הדף המקורי ללא "תיקוני" הצנזורה, עם הנוסח המקורי של דברי המגיד מקוז'ניץ.
בעותק שלפנינו גם מופיע הדף הנדיר (שאינו מופיע ברוב העותקים) ובו שלוש הסכמות של שלושה מגדולי החסידות: רבי מרדכי דוד מדומברובה, ה"אריה דבי עילאי" רבי אריה לייב ליפשיץ, וה"דברי חיים" מצאנז. בהסכמתו המפורסמת כותב ה"דברי חיים" מצאנז: "אשר לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו" [של המגיד מקוז'ניץ]. הסכמות אלו לא מופיעות ברוב עותקי המהדורה הראשונה (כפי הנראה, נשלחו למדפיסים רק בסיום ההדפסה, ולכן נכרכו רק במעט עותקים), ואף לא נדפסו בכל המהדורות האחרות, עד למהדורת בני-ברק תשכ"ה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
בדף השער, חתימה בכתב-יד: "בעזהי"ת יוסף בן פרידא ---".
[4], צ; לב דף. דף השער הראשון חסר (במקור נדפס הספר עם שני שערים). 21 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם מספר כתמים כהים וכתמי שעווה. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. השוליים העליונים של דף השער קצוצים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. שיבוש בסדר דפים עא-עד. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (כתמים קשים בדפים האחרונים). קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט. דפים אלה שוקמו באופן מקצועי במילוי נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, מדפיסים שונים, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט שלם בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת כרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראו: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של כרך במדבר, חותמת הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז (השני) אב"ד טשענגער.
רישומים וחותמות נוספות בכרך במדבר ובכרך ויקרא.
סט בחמישה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. דפים יג-יד מופיעים פעמיים. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 21.5-25 ס"מ. כרך בראשית וכרך דברים במצב כללי טוב, כרך במדבר במצב טוב-בינוני, כרך שמות וכרך ויקרא במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במיוחד בכרך ויקרא), וכתמים כהים במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בכרך שמות סימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק (כולל הדבקות בחלק מדפי השער). סימני שפשוף עם פגיעה בטקסט בדף השער של כרך ויקרא. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות (בכרך במדבר – שוליים חתוכים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט). חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ספר לוחות עדות, מאמרים ומכתבי רבנים להגנת רבי יהונתן אייבשיץ בפולמוס הקמיעות שהתעורר נגדו. אלטונה, דפוס אהרן כ"ץ, [תקט"ו 1755]. מהדורה ראשונה.
"אשר ישבו כסאות למשפט רוב חכמי דור ואנשים מקובלים מפורסמי', עדות לישראל... כי שקר ענו בו בהרב... יהונתן נר"ו אב"ד... אה"ו... והצדיקו אותו בכל הדברים וחוקים אשר... חקקו... לבל ישמע ויפקד שום איש מישראל... בגנות הגאון הנ"ל... וכל הכתבים המחרפים... באש ישרפו...".
מאמרים ומכתבים מרבנים, פרנסים וראשי-קהילות, שעמדו לימין רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהואשם בשבתאות על ידי רבי יעקב עמדין, בעקבות הקמיעות שכתב. בראש הספר הקדמת ר' יהונתן ובה השתלשלות סיפור הפולמוס. בסופו פירוש על קמיע אחד ודרוש "שדרשתי כאשר החל הרעש ביום כו שבט תקיא"ל [23.2.1751] במקהלות, אשר הרבתי להתנצל עצמי".
בתגובה לספר זה הדפיס רבי יעקב עמדין את ספרו "ויקם עדות ביעקב" (ראו פריט הבא)
[12], ב-עח דף. 19 ס"מ. נייר כהה ברובו. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. רישומים בדף המגן הקדמי. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ויקם עדות ביעקב, אגרות ותגובה לספר לוחות העדות לרבי יהונתן אייבשיץ, מאת רבי יעקב עמדין. [אלטונה, דפוס רבי יעקב עמדין, ראשית שנת תקט"ז 1755]. מהדורה יחידה.
הספר נדפס על ידי רבי יעקב עמדין בבית דפוסו הביתי באלטונה, כחלק ממלחמתו המפורסמת ברבי יהונתן אייבשיץ, אותו חשד בשבתאות. הוא כולל סקירה מפורטת על הפולמוס מנקודת מבטו של רבי יעקב עמדין, ומובאות בו איגרות מאת רבי יעקב עמדין אל רבני הדור בעניין זה, עם תשובות הרבנים.
זמן קצר קודם לכן הדפיס רבי יהונתן אייבשיץ את הספר "לוחות עדות" להגנתו (ראו פריט קודם), ובו הביא מכתבי תמיכה מגדולי הרבנים וראשי הקהילות התומכים בעמדתו. את תגובתו לספרו של רבי יהונתן אייבשיץ פרסם רבי יעקב עמדין בספר שלפנינו, שבו הוא מפרט את סיפור הפולמוס ומציג אגרות שכתב לחכמי הדור ואת תשובותיהם.
באותה עת ניסה ה"נודע ביהודה" להציע פשרה לפיה יגנוז רבי יהונתן אייבשיץ את קמעותיו ויחדל לעסוק בתחום זה, אך רבי יעקב עמדין לא קיבל פשרה זו והחל לתקוף גם את ה"נודע ביהודה". ידוע על רישום בכתב-יד על פתק, שהצמיד רבי אלעזר פלקלש, בעל "תשובה מאהבה" ותלמידו המובהק של ה"הנודע ביהודה", לאחד מעותקי הספר שלפנינו, בו כתב: "הנה 'עדות' זו עדות שקר, והוציא לעז על גדול עולם נ"ע ועל שארי גדולי ישראל ינוחו על משכבותם, וחשד אותם בדבר אשר לא היה ולא נברא אלא למשל ולשנינה, ולא היה בהם שום שמץ מינות מהכלב שבתי צבי ומכלבים אשר סבבוהו, ומרוב שנאה וקנאה ונקימה ונטירה יתירה דובר דברים בטלים אלו שרצה למאחז פני כסא תחת אביו הגאון ז"ל, ולא עלתה בידו כי קימו וקבלו היהודים את גאון עולם, ולכן חמתו בערה בו ואש תוקד בקרבו ודבר דברים שקרים וזרים ומרים ושארי ליה מאריה כי גם הוא רב גובריה" (ר"ר מרגליות, סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ, תל אביב תש"א, עמ' יג-יד).
הקדמת המחבר מתחילה בעמוד השער.
נח, נט-סו דף. במקור: סט, נ-סו דף. חסרים 20 דפים: נט-סט, נ-נח (חמשה קונטרסים רצופים באמצע הספר). 24.5 ס"מ. שוליים רחבים. חיתוך הדפים גס ולא אחיד. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
ספר מטפחת ספרים, חלק ראשון אודות בירור זהותו של מחבר ספר הזהר, תיקוני הזהר ומדרש הנעלם, וחלק שני בעניין השגות לספר אמונת חכמים לרבי אביעד שר שלום באזילה, מאת רבי יעקב עמדין. אלטונה, נדפס בבית המחבר, [תקכ"ח 1768]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי היעב"ץ במספר עותקים מצומצם, והיה נדיר להשגה במשך שנים רבות (מהדורה שניה נדפסה בשנת תר"ל).
ספר מטפחת ספרים עוסק בביקורת על ספר הזוהר ובניסיון לקבוע את זהות מחברו ואת זמן חיבורו. כידוע, הכריז היעב"ץ מלחמת חורמה על השבתאים וספיחי השבתאות בדורו, והמניע לכתיבת חיבור זה היה השימוש לרעה שעשו השבתאים בספר הזוהר ובקבלה, כפי שכותב היעב"ץ בהקדמתו. בחיבור זה מערער היעב"ץ על ייחוס כל ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי, וטוען שחלקים ממנו נכתבו מאוחר יותר, ואף השתרבבו לתוכו חלקים וקטעים בעייתיים, "שנמצאו בתוכו ערבובי דברים שלא נודע מי ומי שהוסיפם מדעתו ובדאם...". החיד"א ב"שם הגדולים" (מערכת ספרים, אות ז, ערך זוהר) תמה על ביקורתו של היעב"ץ נגד ספר הזוהר, אך מלמד עליו זכות: "נראה לי כי גם הרב ז"ל ידע באמת ובתמים ענין הזהר הקדוש. אך בקנאתו על כת הארורה שעוברים על כריתות ומיתות ב"ד דתלו עצמם בלשונות הזהר בדברי שוא ושקר, לכן הראה פנים לקעקע ביצתם ולומר משום 'עת לעשות' פקפוקים אלו וכונתו לשמים...".
חתימה בדף השער (מחוקה בדיו).
נ דף. 20 ס"מ. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר קטן בדף ז, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט החסר בצילום). במספר מקומות אותיות מטושטשות (עקב האיכות הירודה של הדפוס; מספר שורות חוזקו בדיו על ידי כותב מאוחר). חותמות "ספריית שטראשון" בווילנא וחותמות נוספות. כריכת עור חדשה.
B.d.S. Opera Posthuma. [הוצאת Jan Rieuwertsz, אמשטרדם] 1677 [תל"ז]. לטינית ומעט עברית. מהדורה ראשונה. עם מספר איורים בגוף הטקסט (חיתוכי עץ).
לפנינו מהדורה שנדפסה זמן קצר לאחר פטירתו של ברוך שפינוזה, ובה הופיעו לראשונה החיבורים שלא נדפסו בימי חייו – ספריו החשובים והנודעים ביותר. המהדורה הובאה לדפוס בידי חוג מצומצם של ידידים, ללא ציון שם המדפיס, ובראשה הופיעו רק ראשי התיבות B.d.S..
בספר נדפסו לראשונה חיבוריו העיקריים של שפינוזה, ובראשם תורת המידות (אתיקה) – מספרי הפילוסופיה החשובים בכל הזמנים. לצדו, נדפסו בספר לראשונה "מאמר מדיני", "מאמר על תיקון השכל", אגרות שפינוזה, וחיבור נוסף על דקדוק השפה העברית, שהוכן לבקשת חבריו של שפינוזה ולא נשלם (החיבור ראה אור בעברית תחת הכותר "דקדוק שפת עבר").
ברוך (בנדיקטוס) שפינוזה (1632-1677), פילוסוף יהודי-הולנדי; כונה בפי הגל "אבן הראשה של הפילוסופיה המודרנית". רעיונותיו הרדיקליים עוררו התנגדות חריפה בשעתו, והביאו לנידויו והחרמתו מהקהילה הנוצרית והיהודית כאחד. שפינוזה מיעט לפרסם בחייו, בין היתר מחשש שיוכרז ככופר, ופרסומיו הספורים הופיעו לרוב בעילום שם. לאורך מרבית חייו התפרנס כמלטש עדשות ולמעט חוג ידידים מצומצם וקשרי מכתבים, חי בבדידות גמורה. ספריו העיקריים הופיעו רק לאחר מותו, במהדורה שלפנינו.
[40], 614, [34], 112, [8] עמ', 20.5 ס"מ בקירוב. ללא התחריט שמול דף השער (חסר ברוב העותקים). מצב טוב. כתמים. רישומים וסימונים בכתב-יד במספר דפים (ישנים). קרעים קלים ונקבי תילוע (עם פגיעות מזעריות בטקסט) בשולי כמה מהדפים. קרעים משוקמים בשולי דף השער. כריכת קלף חדשה עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה.
ראו: Abraham J. Karp, From the Ends of the Earth: Judaic Treasures of the Library of Congress, (הוצאת Library of Congress, 1991), עמ' 6-8.
נייעס פאללשטענדיגעס קאכבוך פיר דיא יידישע קיכע. הוצאת M. E. Löwy, בודפשט (דפוס Adalbert della Torre, וינה), 1854 [תרי"ד]. יידיש.
לפנינו עותק נדיר של ספר הבישול היידי הראשון בעולם. הספר נדפס בשנת 1854 בעיר וינה, ובמשך שנים ארוכות היה מוכר רק מאזכורים ברשימות ביבליוגרפיות – ללא כל עותקים ידועים. כיום ידועים שלושה עותקים, האחד בספריית אוניברסיטת אמסטרדם, השני בספריית אוניברסיטת ייל והשלישי במוזיאון הלאומי של הונגריה. עותק זה הנו הרביעי.
הספר כולו מודפס באותיות עבריות המכונות "װייבערטייטש" – אותיות דקות המנסות לחקות את הכתב היידי הרהוט, שהיו נהוגות בספרים לנשים (בשונה מהכתב העברי המרובע, שהיה נהוג בספרי קודש). בעמוד השער נדפס איור של שתי נשים מבשלות במטבח.
בספר הוראות להכשרת בשר, הפרשת חלה ושמירת כשרות והיגיינה, ובהמשך מתכונים שנחשבו יוקרתיים, או מיוחדים, בגרסה כשרה, מהמטבח ההונגרי והעולמי – יונים צעירות, תה רוסי, מרק צרפתי, ומספר מתכונים שאינם נפוצים בספרי בישול יהודיים.
[1], 77, [1] עמ', 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. פגמים קלים. דף אחד קרוע לכל רחבו (שני חלקיו של הדף מצויים בשלמותם). מספר רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה מנותקת, ללא שדרה. דפים וקונטרסים מנותקים. רצועה של נייר דבק בקו החיבור של השער והכריכה.
ספרות:
• Early Jewish Cookbooks מאת András Koerner, (הוצאת Central European University Press, בודפשט, 2022), עמ' 17-51.
• Jewish Cuisine in Hungary מאת András Koerner (הוצאת Central European University, בודפשט, 2019), עמ' 77-80.