אוסף גדול, שבעה-עשר מספריו של רבי צדוק הכהן מלובלין, רבים מהם במהדורות ראשונות:
1-3. ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת, חלק שלישי על ספר ויקרא, וחלק רביעי על ספר במדבר. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, ודפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, תרס"א-[תרצ"ג] 1901י-[1933]. שלושה חלקים בשלושה כרכים. מהדורות ראשונות.
4-5. ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה. שני עותקים, בעותק אחד מופיע תאריך אישור הצנזורה מעבר לשער (כפי הנראה זהו דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה).
6. ספר רסיסי לילה, עם קונטרס דברי חלומות. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה.
7. ספר תפארת צב"י, חלק ראשון ושני, על שו"ע יורה דעה. בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה.
8. ספר מאה שערים, מאת רבי יצחק שני, בתוספת ארבע הערות בשולי העמ' (בדפוס), אחת מהן בשם רבי צדוק הכהן מלובלין. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססער, [תר"ע] 1910.
9. ספר מחשבות חרוץ. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה.
10. ספר דברי סופרים. לובלין, דפוס האחים פעדער, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
11. ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ב.
12. ספר פוקד עקרים. פיעטרקוב, דפוס בנימין ליבעסקינד, תרפ"ב [1922]. מהדורה ראשונה.
13. ספר תקנת השבין. פיעטרקוב, נסדר בדפוס חנוך העניך פאלמאן, דפוס Warszawa, G. Piment, תרפ"ו [1926]. מהדורה ראשונה.
14. ספר שיחת מלאכי השרת. לובלין, דפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, תרפ"ז 1927. מהדורה ראשונה.
15. ספר ישראל קדושים. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ח 1928. מהדורה ראשונה.
16. ספר לבושי צדקה. לובלין, דפוס מנחם מענדיל שניידמעססער, [תרפ"ט] 1929. מהדורה ראשונה.
17. ספר אוצר המלך על הרמב"ם ותשובה בדין טומאת אהל לכהנים. לודז', דפוס ארי' ליב שפידבוים, תרצ"ט [1939]. מהדורה ראשונה.
17 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.

האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ"ג-תר"ס), נולד לאביו הגאון הליטאי רבי יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו"ת וחיבורים שלמים על הש"ס ועל הרמב"ם. בראשית שנות הת"ר פגש והכיר את האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי "בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי". מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו"ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי"ד, היה מראשי חסידי איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו"ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים, גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו"ר בשנים תרמ"ח-תר"ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו: "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "שיחת מלאכי השרת" [אודות מציאות המלאכים והשדים], "רסיסי לילה" ו"דברי חלומות" [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], "דובר צדק" "מחשבות חרוץ", "פוקד עקרים", "תקנת השבין", ועוד ספרים במחשבת החסידות, וספרים נוספים, אשר הפכו לספרי יסוד במחשבת החסידות.

שני ספרים ובהם שני חלקים מספר "שם הגדולים" - מהדורות ראשונות שהדפיס החיד"א בחייו:
• שם הגדולים חלק שני. ליוורנו, דפוס השותפים אברהם יצחק קאשטילו ורבי אליעזר סעדון, [תקמ"ו 1786]. מהדורה ראשונה של החלק השני.
בדפי הספר מספר הגהות ארוכות (קצוצות מעט), החתומות "ע"ה יהודה ג'רמון" [מחכמי תוניס, נפטר תרע"ב]. הגהה אחת בכתיבה שונה, חתומה "יאודה אזולאי" [כפי הנראה רבי יהודה זרחיה ב"ר משה אזולאי, שהיה שד"ר ירושלים, נפטר תרל"א].
• שם הגדולים ח"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה של החלק הראשון, עם הוספות ("ועד לחכמים ח"ב") שנדפסו כאן לראשונה.
ספר "שם הגדולים" נדפס על ידי החיד"א בהדרגה מתוך מחברותיו, במספר חלקים. הספר בצורתו המוכרת כיום (הנקרא "שם הגדולים השלם"), הוא פרי עריכתו של הביבליוגרף יצחק אייזיק בן יעקב, בעל "אוצר הספרים", ששילב את כל החלקים וערך אותם לכדי חיבור אחד. תחילה הדפיס החיד"א את הספר "שם הגדולים" בליוורנו תקל"ד (ללא ציון שמדובר בחלק ראשון), לאחר מכן הדפיס את "שם הגדולים חלק שני" בליוורנו תקמ"ו. לאחר מכן הדפיס בליוורנו תקנ"ו את הספר "ועד לחכמים", שבו השלמות לשני חלקי "שם הגדולים" שנדפסו. שנה לאחר מכן הדפיס בשאלוניקי את ספרו "לדוד אמת", הכולל בסופו השלמות לחלק שני של "שם הגדולים". בשנת תקנ"ח חזר החיד"א והדפיס את החלק הראשון של "שם הגדולים", הפעם עם הכיתוב בכותר "ח"א" [חלק א'], כשבגוף הספר שולב חיבור השלמה נוסף ל"שם הגדולים", שנקרא "ועד לחכמים ח"ב" (נדפס בסוף כל אות של הא"ב של שם הגדולים).
בכל אחד מהספרים שלפנינו הדפיס החיד"א חיבורים וליקוטים נוספים. בסוף "שם הגדולים חלק שני" נדפסו: החיבור "פאת הרא"ש קונטריס שני", ובו השמטות למספר חיבורים קודמים של החיד"א; "מדרש תמורה" - מתוך כתב-יד שהיה בידי החיד"א; והשמטות נוספות לשם הגדולים. בסוף ספר "שם הגדולים ח"א" נדפסו: החיבור "חסדי אבות - ראשי אבות" - על פרקי אבות; ו"שולח"ן במדב"ר" - הגהות והשמטות על ספר "ועד לחכמים".
שני ספרים. שם הגדולים חלק שני: קד דף. שם הגדולים ח"א: [2], קמד דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. רישומים. כריכות עור חדשות, תואמות.

13 ספרי הספדים על גדולי ישראל, שנדפסו בין השנים תקע"ה-תר"ע, בהם הספדים על ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט", רבי עקיבא איגר, ועוד:
1. "מספד רב", על רבי מאיר קריסטיאנפאללער אב"ד בראד, מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. למברג, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תקע"ה 1815. חתימת בעלים: "שזבנ"י ירושלמי" [רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (נפטר תרמ"ב), בעל "נימוקי שזבנ"י". מגדולי רבני חב"ד בחברון ובירושלים. אמו היתה בת ר' משה שניאורסון בנו של בעל התניא].
2. "מספד גדול וכבד מאוד", על הגאון רבי מרדכי בנעט [מהר"ם בנעט], מאת בנו רבי נפתלי בנעט. וינה, דפוס אנטאן שמיד, [תק"ץ] 1830. ללא הדף אחרון בסוף הספר, עם "דברי המגיהים", החסר בחלק מעותקי הספר.
3. "אבל יחיד", הספד על הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא, מאת רבי אברהם דוב בערוש פלאהם. ווארשא, דפוס אביגדור Lebenssohn, [תקצ"ד] 1833.
4. "אמרי שפר", הספד על רבי משה סופר - ה"חתם סופר", ודרשות ושו"ת, מאת רבי נפתלי בנעט אב"ד שאפא. פרשבורג, דפוס Schmid, [ת"ר] 1840. קרעים חסרים בדפי ההשמטות ו"לוח הטעות".
5. "רשפי קשת", הספדים על רבי עקיבא איגר ורבי אליהו רגולר מקאליש, מאת רבי אברהם מסטאוויסק. קניגסברג, U. Samter, [תרי"ב 1852].
6. "קינה לדוד", הספד על הגאון הרד"ל - רבי דוד לוריא מבוחאב ישן, מאת רבי יחיאל העליר אב"ד סובלק. [קניגסברג, חסר שם מדפיס, תרט"ז 1856].
7. "בכי מסתרים", הספד על הגאון רבי יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק, מאת רבי דובער קסטין. ווארשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרכ"ב] 1861.
8. "עין המים", הספד על הגאון רבי דוב בריש מייזליש אב"ד ווארשא, מאת רבי אברהם דובערוש פלאהם, בתוספת חידושים בענייני הספד מהמגיד מדובנא. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרל"ג 1872. חלק מן הדפים נכרכו שלא כסדרם.
9. "מאמר כערכך הכהן", הספד על הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא, מאת רבי אבא יוסף טריווש. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגין, תרל"ח 1878.
10. "זכר צדיק", הספדים ותולדות של הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג אב"ד ג' קהילות אה"ו, עם שתי הדרשות האחרונות שלו. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגן, תרל"ט 1878.
11. "על שמשא", דרוש הספד על הגאון רבי שמשון רפאל הירש אב"ד פרנקפורט דמיין, מאת רבי משה מוראנסקי. מגנצא, דפוס אשר לעהמאנן, [תרמ"ט] 1889.
12. "רועי ישרון", הספדים על הנצי"ב מוולאזין, בעל ה"בית הלוי", רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא, והשר משה מונטיפיורי, מאת רבי משה חיים טריוואקס. ווארשא, דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ד 1894.
13. "קול נהי", הספד על רבי שמואל סלאנט, מאת רבי יהודה ליב גורדון. ירושלים, דפוס האחים סאלאמאן, תר"ע [1910]. כולל מעטפת מודפסת.
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.

עשרה ספרי הספדים על גדולי החסידות, שנדפסו בין השנים תר"י-תרצ"ב:
1. "הספד מר", על רבי מנחם מענדל אב"ד דעעש, מאת רבי יששכר בער אב"ד סענזשאסרץ. מונקאטש, דפוס Blayer, [תרמ"ה] 1885. (ההכנסות ממכירת הספר "לטובת הבחורים דפה ערד' סענזשארץ"). קונטרס נדיר, שלא נרשם ביבליוגרפית.
2. "ספר מאיר עיני המחכים לסליחתו - מחיבורי הכולל הנקרא בשם עין דמעה... הספד חמישי...", הספד על האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן, "...והספדתי אותו אני הצעיר שלמה קלוגר...". זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"י], 1850. בהוצאת המחבר הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.
3. "זכרון ימי עברה" [עין דמעה, חלק ח]. הספדים מאת רבי שלמה קלוגר משנת תקצ"א, בהם הספד על האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב ועוד, בלגוריי, הוצאת נ' קרוננברג (דפוס Sikora, ורשה), תרצ"ב [1932].
4. "זכר עולם", הספד על האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ, מאת רבי שמריה שמעריל מזאבלטוב. קאלאמעא, דפוס אלטיר טייכער, [תרמ"ה] 1885.
5. "דמעות שליש", הספדים על האדמו"רים רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי חנוך העניך מאלעסק ורבי מנחם מענדיל מוויז'ניץ, מאת רבי אורי לנדמן אב"ד פדולאיי. טשערנאוויץ, דפוס הירש וואהל, [תרמ"ה 1885].
6. "אבל כבד", הספדים על האדמו"רים רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי יהודה לייב אייגר ורבי יעקב צבי מפוריסוב, מאת רבי ישראל מרדכי מוורשה. ורשה, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ט 1889.
7. "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, עם דרשות נוספות מכתב ידו "דרושי מהרז"מ". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
8. "מספד תמרורים" ("אמרות טהורות"), הספד על האדמו"ר רבי אורי מסאמבור, מאת רבי זאב זינגר. לבוב, דפוס שלום צווערלינג, תרע"א 1910.
9. "הספד מר", על רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבסוב (בן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב"), מאת בנו רבי יחיאל טייטלבוים אב"ד קאלבסוב. לבוב, דפוס א. סאלאט, תרע"א [1911].
10. "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. ווארשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912.
10 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.

שלושה ספרי הספד על האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, בעל "מנחת אלעזר":
• קונטרס יקרא דחיי"ם - הספד "על שני שרי צבאות ישראל... מופת דורינו הגאון הקדוש מ' חיים אלעזר שפירא אבדק"ק מונקאטש, ועל אחי יחידי הגאון המפורסם הצדיק... מ' חיים צבי עהרנרייך אבד"ק ה' מאד", מאת רבי שלמה זלמן עהרנריך אב"ד שאמלוי. שאמלוי, דפוס שלמה הלוי היימליך, תרצ"ז [1937].
• קונטרס זכר צדיק לברכה, הספדים על רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, מאת רבי שלמה צוקר אב"ד האלאס, ובסופו מכתבים ותשובות, ו"שיחות קדושות" אשר קיבל המחבר מאת הרב ממונקאטש. קליינוורדיין, דפוס אברהם יצחק קליין, [תרצ"ח 1938].
• קונטרס נפשות לצדיקים, הספד על רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, מאת רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפּ. ברגסס (Berehovo), דפוס שמואל שמלקא קליין, תרח"ץ [1938].
בשער הספר "נפשות לצדיקים", חתימת ידו של הגאון משאמלוי, רבי שלמה זלמן עהרנרייך: "הק' שלמה זלמן עה"ר [=עהרנרייך]", וחתימת בנו רבי יהושע עהרנרייך אב"ד שאמלוי: "יהושעה"ר".
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן ערנרייך אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד המחבר בעל ה"קול אריה" רבי אברהם יהודה שוורץ אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלוי. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהנהיג אלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה, וה"דרכי תשובה" הגדירו כ"שאגת אריה" השני. מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
בנו הגאון רבי יהושע עהרנרייך (תר"נ בקירוב - תשרי תש"כ), לאחר השואה כיהן ברבנות שאמלויא וברבנות מעדיעש (ארניוש-מאג'אש). עלה לירושלים והוציא לאור את ספרי אביו מכתב-יד. חתנו הוא האדמו"ר רבי מנחם מאניש סאפרין מקומרנא.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.