מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove books, filter books,
- book (253) Apply book filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- and (133) Apply and filter
- חסידות (131) Apply חסידות filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- of (78) Apply of filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- עם (59) Apply עם filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (33) Apply chassidut filter
- letter (32) Apply letter filter
- יד (29) Apply יד filter
- print (29) Apply print filter
- with (26) Apply with filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- manuscript (24) Apply manuscript filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- מכתבים (19) Apply מכתבים filter
- ספרים, (19) Apply ספרים, filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
- דפוסי (18) Apply דפוסי filter
- in (18) Apply in filter
- דפוס (13) Apply דפוס filter
- ומכתבים (13) Apply ומכתבים filter
- ישראל (13) Apply ישראל filter
- קהילות (13) Apply קהילות filter
- communiti (13) Apply communiti filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- 18 (12) Apply 18 filter
- 18th-19th (12) Apply 18th-19th filter
המחבר, רבי יוסף יעבץ (ר'?-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש הייתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה - על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים והנוטים ללכת בעקבותיהם.
כפי הנראה, זהו החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לאחר פטירת המחבר (טבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: "זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה". אמר לו רבי דוד: "אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר 'מעין גנים'. אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה - ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים" (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב', מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).
[1], לב, [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים קטנים חסרים, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה - כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור - חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה - טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).
[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. חיתוך דפים שונה במספר דפים (יתכן ששני דפים הושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה.
בדף השער רישום בעלות בכתב-ידו של הרב דב"ש: "לע'[בודת] קוני הצב"י מעט דב"ש - יבה"ק". רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
מז, [5] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות רבות בכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.
בספר אגרא דפרקא ליקט וכתב המחבר מאמרים קצרים ועצות שונות בענייני עבודת ה', כולל דברי קבלה ששמע במסורת מפי רבותיו. בין הדברים מופיעות גם סגולות מקוריות מאת המחבר (ראה אות ס"ו: "נ"ל בסגולה... לפתיחת השכל..."; אות עב: "והנה נכתב אצלנו בסגולה להנצל מעה"ר [מעין הרע]..."; אות קטו: "נ"ל בסגולה ללמוד בכ"י שירת האזינו והוא סגולה להנצל מאפיקורסות..."; אות קעב: "ונ"ל בסגולה כשהאדם אינו מבין איזה דבר בתורה..."; אות רב: "ונ"ל שהוא סגולה לשמירת הברית..."). ספר זה התחבב על רבים מגדולי החסידות, שנהגו לעיין בהדרכותיו ובעצותיו.
החיבור הובא לבית הדפוס בידי רבי משה שיינפעלד, חתן המחבר.
[1], יח, [47] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימן עש בשולי דף השער ודפים נוספים. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. כריכה חדשה.
עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב "כי נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקתו וקדושתו של הרב הגאון המחבר... ועל מי לא יהל אורהו בחיבוריו הקדושים אשר יצאו לאור כבר... ורבים ילכו לאורם. אך למען כבוד קדושת הגאון המחבר... ומבקש מאחינו בנ"י להיות נטפלים לעושי מצוה ולקנות הספר הקדוש הזה".
רישומים וחתימות בכתיבה תימנית. בדף השער: "המנוח סלימן גיאת". בדף השני הקדשה בערבית-יהודית עם חתימה תימנית מסולסלת: "...היום יום ה' י"ב טבת בר"ג [לשטרות = תרנ"ג ליצירה] הצעיר יוסף ן' מ"ו סעיד".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [6], קלד דף. חלק שני (שמות-דברים): [1], כו; יב, [1]; נו דף. 25 ס"מ. נייר יבש ברובו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
[1], לד, [1], לט-מ, מב-נו; י דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
ישנם הבדלים בין הטפסים השונים. בחלק מהטפסים מופיעים בדף השער מקום הדפוס, שם המדפיס והתאריך הלועזי, אך בטפסים אחרים, וכך בעותק שלפנינו, נשמטו פרטים אלה.
קמיע גדול ומאויר בדף לב/2: "קמיע זו למגפה מהאר"י הקדוש זלה"ה".
המביא לדפוס רבי יהודה לייבוש רפאפורט, מספר בהקדמתו, כי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה צווה עליו להדפיס את הספר, וכמו כן קנה ממנו את הקמיעות הנזכרים בו, עבורו ועבור אביו, הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ומעיד המדפיס כי צדיקים נוספים קנו אותם ממנו.
רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד יאסי, כותב בהקדמתו כי הספר הוא "עלה לתרופה שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל, ומשאר צרות רבות".
קמיעות ואיורים קבליים נוספים.
בדפים נב/2-נח: פירוש על שירי האר"י, "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ו"בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין".
בראש השער נכתב "חלק ראשון" ובהקדמת המביא לבית הדפוס נזכרים ארבעה ספרים נוספים שהתכוון להדפיסם בחלק שני, אך בפועל לא נדפס החלק השני.
בדף השער ובמספר דפים נוספים חתימת "הק' יצחק אליעזר אויערבך מאסטראווצא". רישום בדף המגן האחורי: "אור ליום ב' אחר יוה"כ שנת תרכגימל לפ"ק פה פאריסאב".
[2], מג, [1], מז-נח דף. 23.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות. כריכת עור חדשה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין - הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר, שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
חתימות ורישומים בכתב-יד. חתימות בשער: "ישראל אפ---?". בדפי הספר מספר רישומי בעלות של בית המדרש קאסוב בצפת: "שייך לביהמ"ד אדמו"ר הרב הצדיק הק' מו"ה יעקב שמשון שי' מקאסוב נשיא הארץ ת"ו בעיה"ק צפת"ו", חותמות של בית המדרש הנ"ל וחותמות נוספות.
[3], סח, עא-צ; לב דף. במקור נדפס הספר עם שני שערים. דף השער הראשון חסר, וחסרים דפים סט-ע מהספירה הראשונה. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער וקרעים חסרים בדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום ובכתב-יד). סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. יתכן שהדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
ללא דף [5] עם שלוש הסכמות, שצורף רק לחלק מן העותקים מפני שההסכמות הובאו אל המדפיס רק לאחר גמר הדפסת הספר.
ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין - המגיד מקוז'ניץ. אוסף מהדורות:
• ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס משה צבי שרייבר, [תר"י] 1850. מהדורה שלישית. חתימה בדף השער: "הק' משלם דוב קאליש" [דומ"ץ במונקאטש, חתום בין רבני הונגריה על תקנות אסיפת מיהלוביץ תרכ"ו נגד הרפורמים].
• ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, תרכ"ג 1862. מהדורה לא ידועה, לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית (דומה למהדורת לבוב תרכ"ד). כרוך עם: ספר שו"ת הר"ן. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, תרכ"א 1860. חותמות "ה"ק ישראל עהרליך".
• ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס יעקב משולם עהרענפרייז, תרל"ה 1875. שער נפרד לחלק על מסכת אבות.
• ספר עבודת ישראל. וורשא, חסר שם מדפיס, תרל"ח [1878].
• ספר עבודת ישראל. וורשא, חסר שם מדפיס, [אחרי תרל"ח 1878].
• ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז - ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), דפוס אלטיר ברוך ווידער, [תרפ"ט 1929].
• ספר עבודת ישראל, על פרשיות התורה והמועדים, ועל מסכת אבות. פיעטרקוב, תרע"א [1911]. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית (יתכן כי מדובר בהדפסה סטראוטיפית).
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
1. ספר נזר ישראל, פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
2. ספר יקר מפז, ליקוטים על פרשיות התורה ועל ההפטרות [השלמה לספר "עבודת ישראל"]. לבוב, S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תר"ל] 1870. מהדורה ראשונה.
3. ספר נזר ישראל, פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש. יוזעפוף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, [תר"ל] 1870.
4. ספר בית ישראל, על מסכת פסחים, ביצה, חגיגה, מועד קטן. וורשא, תרל"ז 1877.
5. ספר בית ישראל על מסכת פסחים. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תר"מ] 1880. חלקו השני של הספר עם שער מיוחד: "ספר עגונת ישראל".
6. ספר שארית ישראל, חידושים ורמזים על מדרש רבה, ליקוטים על פירוש הרמב"ן לחומש, על הזוהר ותהלים. לובלין, דפוס אברהם פעדער וברוך זעצר, תרנ"ה-[תרנ"ו] [1896]1895-. מהדורה ראשונה.
7. ספר תהלות ישראל, פירוש על ספר תהלים. מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, [תרנ"ט] 1899. חסר [1] דף אחרון עם "שמות הפרענומעראנטען". חותמות "משולם זושיא לוריא בעה"ק צפת פלשתינה".
8. ספר רמזי ישראל, פירוש וביאור ספר התמונה. וורשא, דפוס ר' מאיר האלטער ושותפו, תרנ"ט 1899. חלקו השני של הספר, עם שער מיוחד: "ספר מדרש כונן". מהדורה ראשונה.
9. ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז - ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), דפוס אלטיר ברוך ווידער, [תרפ"ט 1929].
תשעה ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים.
מעבר לשער נדפסו כמה חידושים של "היהודי הקדוש" מפשיסחא על פרק "המפקיד".
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
[2], כד דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בודדים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים - "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
[1], קפח דף. 25 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמים כהים במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני שפשוף קלים בדף השער. רישומים. חותמת. כריכה חדשה.