11 ספרי הספדים על אדמו"רי פולין וגליציה - שנות הת"ר בקירוב:
1. "הספד - זכר צדיק יסוד עולם", על רבי יצחק מאיר אלטער - האדמו"ר הראשון מגור, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק, חתן הגאון רבי יעקב מליסא. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער ושותפו יצחק ראטהבלאט, [תרכ"ו] 1866.
2. "נחל בכי", הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב, חתן הגאון רבי יעקב מליסא. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ה 1875.
3. "קול ברמה נשמע", הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי ישראל מרדכי טונקלנג. ווארשא, דפוס נתנאל דוד זיסבערג, תרל"ה 1875. כולל מעטפת מודפסת.
4. "עת ספוד", הספד על האדמו"ר רבי יעקב לנדא [מיעזוב), בנו של הגאון רבי אברהם מטשכנוב, מאת נכדו רבי דב בעריש גוטרמאן. ווארשא, דפוס האחים שולדבערג, תרנ"ד 1894.
5. "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, שנאמר ע"י הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
6. "מספד מר", על האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב אלתר - האדמו"ר השני מגור בעל "שפת אמת", מאת רבי אברהם יצחק דזובאס. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905.
7. "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. ווארשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912. כולל שער מעטפת מודפס.
8. "קול תרועה", הספד על רבי יצחק מאיר יוסטמאן (בן האדמו"ר רבי פנחס מנחם מפילץ וצ'נסטחוב), מאת רבי נחום אש אב"ד צ'נסטחוב. פיעטרקוב, דפוס מ. צעדערבוים, תר"ף 1920.
9. "דובב שפתי ישנים", הספד על רבי ישכר דוב רוקח - האדמו"ר מבעלזא. ירושלים, דפוס י. א. ווייס, [תרפ"ז 1927]. כולל מעטפת מודפסת.
10. "מילי דהספידא", על רבי ישכר דוב רוקח - האדמו"ר מבעלזא. מאת רבי יעקב יוסף שפירא. לונדון, דפוס מ. שפירא, תרפ"ז [1927]. כולל מעטפת מודפסת.
11. "אבל כבד", הספד על האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר - האדמו"ר השלישי מגור בעל "אמרי אמת", מאת רבי טוביה יהודה טביומי. נדפס יחד עם ספרו: יקרא דחיי, נ"ד מאמרי הספד על גדולי הדור ואישים דגולים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט [1949].
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים מאת מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), רובם בנושא תולדות החסידות:
• התרגשות הנפש, דברי מוסר לאומרם בחודש אלול, שובבי"ם ת"ת ולחתן ביום חופתו, כתובים בסגנון ספר הזוהר. למברג, S. L. Kugel, Lewin & Comp., [תרכ"ד] 1864.
• סיפורי צדיקים, מהחוט המשולש רבי ליב שרהעס, רבי ישראל פאלעצקער ורבי עזריאל בעל עגלה. [למברג], חסר שם מדפיס, [תרכ"ד 1864]. חסרים מספר דפים.
• סיפורי צדיקים, מהחוט המשולש רבי ליב שרהעס, רבי ישראל פאלעצקער ורבי עזריאל בעל עגלה. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896. חסר דף יד.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. למברג, I.M. Stand, [תרכ"ד] 1864.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. למברג, J.M. Stand, [תרכ"ה] 1865.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. למברג, B. Lorje, [תרכ"ה 1864]. חסרים שני דפים.
• עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. [למברג?, חסר שם מדפיס, תרכ"ה 1865]. שני עותקים.
• שבחי הרב, על בעל התניא, חבריו ותלמידיו. למברג, S. L. Kugel, Lewin et Comp.i, [תרכ"ד] 1864.
• תשובות רבי יוסף הלוי אב"ן מיגאש, תלמיד הרי"ף ורבו של הרמב"ם. וורשה, דפוס נתן שריפטגיססער, [תר"ל] 1870.
• שפתי קדושים, סיפורים מארבעה מטיבי לכת רבי ליב שרהעס, רבי ליב מספאלע, רבי ישראל פאלעצקער ורבי עזריאל חברו. למברג, דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ו 1875.
• תולדות בעלי שם טוב, חלק ראשון, על תולדות הבעש"ט וויכוחו עם "העוכר פראנק ימ"ש בשנת תקי"ט". קניגסברג, דפוס הירש פעטצאלל, תרל"ו 1876.
• תולדות עמודי החב"ד, חלק רביעי מסדרת תולדות בעלי שם טוב, תולדות בעל התניא ורבני רייסין. קניגסברג, דפוס הירש פעטצאלל, תרל"ו 1876.
• שארית ישראל, מאת רבי ישראל דובער מווילעדניק. קניגסברג, דפוס ל. פראנגע עט קאמפ., תרל"ז 1877.
14 פריטים. גודל ומצב משתנים.

מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (תר"ה-תרס"ד), נולד לאביו אלכסנדר סנדר פרומקין ואמו רודקה, בתו של רבי אהרן מסטרשלה, מגדולי תלמידי האדמו"ר הזקן - בעל התניא. [מנישואיו השניים של האב נולד אחיו ר' ישראל דוד פרומקין, לימים עורך עיתון ה"חבצלת" הירושלמי, וחתנו של המדפיס רבי ישראל ב"ק]. כבר מצעירותו הדפיס ספרי תולדות גדולי החסידות, בעברית וביידיש, לצד ספרים בנושאים אחרים. בהמשך עבר בפטרבורג, קניגסברג, המבורג, לונדון ולבסוף באמריקה. בכל מקום השאיר חותם, בהדפסת כתבי-עת וספרים, כשהוא מעורר תסיסה בקרב אישים ממגוון עמדות; רבנים, חסידים, משכילים ואף גורמי שלטון, כאשר ביניהם מתבלט במיוחד הסופר והביבליוגרף אפרים דיינארד. ההאשמות נגדו כללו קשרים עם המסיון, חתירה נגד יסודות הדת, התנהגות בפריצות ועוד. בשנת תרל"ט ראה אור הספר "מיכאל הנהפך לסמאל" שכתב יוסף כהן צדק מלונדון, המלא בגינויים שליליים נגד רודקינסון. בשנותיו המאוחרות יותר עסק בכתיבת ספרים המכוונים לתיקונים בדת, ובהקמת מפעל קיצור התלמוד ותרגומו לאנגלית (ראה בהרחבה: י' מאיר, שבחי רודקינסון: מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון והחסידות, תל-אביב תשע"ג).

שני קונטרסי הפולמוס של גדולי גאוני גליציה על כשרות ה"מצות מכונה". נדפסו בשנת תרי"ט [1859].
• קונטרס "מודעא לבית ישראל - כולל תשובות מגאוני ורבני הדור לאסור המצות אשר בצקם נערך ע"י מאשינע [מכונה] על [בשביל] חג הפסח; נדפס בפקודת הגאון... רבן של כל בני הגולה... מהור"ר שלמה קלוגר נר"ו מבראדי". ברעסלויא, דפוס הירש זולצבאך, תרי"ט (1859). בקונטרס זה הובאו תשובות הגר"ש קלוגר, הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב (גיסו של ה"שואל ומשיב"), תשובת "הגאון הגדול המפורסם חסיד קדוש יאמר לו מו"ה חיים האלברשטאם אב"ד דק"ק צאנז והגליל", ותשובות נוספות.
כד עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני עש. חתימות וחותמות בעלים. קרעים מחריכת דיו של החתימות. כריכה חדשה.
• קונטרס ביטול מודעה - "קיבוץ תשובות גדולי ישראל... לבטל המערערים... על מעשה המכונה הנקראת מאשינע... על ידה יעריכו מצות לפסח... ומעשה המאשינע יפה וכשירה ונקיה לעשות בה מצות לפסח. נקבצו ובאו גאוני ארץ במכתבם אשר הריצו אל כבוד... מורינו ורבינו הגאון המובהק רשכב"ה מו' יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אב"ד דק"ק לבוב והגליל - להודיע לבני אדם עדיפותה מהותה נקיותה וכשרותה. לבוב, "בהוצאות הגבירים דקהלתינו", תרי"ט 1859.
[30] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. חתימות וחותמות בעלים. כריכה חדשה.

בשנת תרט"ז הומצאה מכונה לאפיית מצות, שעוררה עם הופעתה פולמוס עז בין גדולי הדור, פולמוס שהתפשט בכל אירופה ועורר רעש גדול בשעתו. רבנים רבים, בהם ה"כתב סופר" - התירו, ואף עודדו את האפייה במכונה, כשלטענתם האפייה במכונה אף עדיפה ויש בה הידורים רבים שאינם באפיית "מצות יד". מן הצד השני, רבים מרבני הדור שללו את השימוש ב"מצות מכונה" מסיבות הלכתיות שונות. בראש האוסרים היו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב והגאון בעל "חידושי הרי"מ" - האדמו"ר הראשון מגור. בזירת המאבק בגליציה נגד "מצות מכונה" עמדו הגאון מבראדי רבי שלמה קלוגר, והאדמו"ר מצאנז הגאון בעל ה"דברי חיים". בשנת תרי"ט הדפיסו האוסרים את הקונטרס "מודעא לבית ישראל", בו יצאו במלחמת מצוה לאסור את המצות שנאפו במכונה. הספר יצא לאור ע"י רבי חיים נתן דמביצר ראב"ד קראקא. מן הצד השני, נדפס באותה השנה בלבוב קונטרס תגובה נגדי, בשם "ביטול מודעה", מאת הגאון מלבוב בעל ה"שואל ומשיב" (גיסו ורעו של רבי מרדכי זאב הנ"ל), הכולל גם מכתבים מרבנים רבים שנשלחו אל ה"שואל ומשיב", המתירים את מצות המכונה, בהם: ה"כתב סופר", רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל", בעל ה"ערוך לנר", ועוד.

ספר איל משולש, "על חכמת המשולשים וההנדסה ובתוכו ג"כ כמה כללי תכונה ואלגיברא...", מאת הגר"א מווילנא. ווילנא והורודנא, [תקצ"ד] 1833. מהדורה יחידה. שרטוטים גיאומטריים רבים.
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה - טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל מלוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
הגהות ארוכות בכתב-יד, עם חישובים הקשורים לנושא הספר. רובן קצוצות.
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.

שישה דפים בכתב-ידו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א.
לפנינו שישה דפים (רצופים) בכתיבה אוטוגרפית של המחבר רבי מנחם מנדל משקלוב, מתוך חיבורו על ספר משנת חסידים לרבי עמנואל חי ריקי, ביסודות חכמת הקבלה. חיבור זה נדפס בספר כתבי הגרמ"מ ז"ל, ירושלים תשס"א, כרך א', על פי כתב-היד שדפים ממנו נמצאים לפנינו (תוכן הדברים בדפים שלפנינו נדפס שם בדפים קפט-רד).

הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 , בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.

[6] דף (12 עמודים כתובים בכתב-ידו של רבי מנחם מנדל משקלוב). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בשוליים ובלאי.