ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, חמישה חלקים, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. [ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה.
הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב (הכותב: "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"); רבי ישראל, המגיד מקוז'ניץ (המסיים: "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"); רבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין (הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."); רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים טירר, בעל "באר מים חיים".
המחבר, רבי אברהם חיים מזלוטשוב (תפ"ו בערך-תקע"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' פ-פא), מגדולי התורה והחסידות בדורו. בנו של רבי גדליה אב"ד זולקווא, חתן רבי פנחס הורוויץ "בעל ההפלאה", ובזיווג שני חתן רבי יששכר דוב מזלוטשוב בעל "בת עיני". מתלמידי המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
בראש הספר שלפנינו הקדמה ארוכה מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, אשר מסיים את דבריו בתיאור שבחי המחבר ותולדותיו: "אמרתי להציע לרבים טיבו של האיש קדוש המחבר ז"ל... והי'[ה] אדם גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקות וג"ח [גמילות חסד] ורבים השיב מעון והי'[ה] יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". כששלח פעם המחבר מכתב ל"אוהב ישראל" מאפטא, ובו ביקש שיתפלל לרפואתו, השיב לו ה"אוהב ישראל": "תמיה גדולה שכבוד מעלתו אינו מתפלל על עצמו... אדם כמוהו יכול להתפלל ובטוח לי שינצחו התחתונים את העליונים" (אגרות האוהב ישראל, אגרת כג-ב). את ספרו "אורח לחיים" הכין המחבר לדפוס בעצמו בשנים תקס"ד-תקע"ד, ואף קיבל את הסכמותיהם של רבים מגדולי החסידות, הכותבים עליו בידידות ואהבה רבה, אולם הוא לא הספיק להדפיסו. הספר נדפס בשנת תקע"ז, כשנה לאחר פטירתו.
רישום בעלות בדף השער: "שייך להרבני מו"ה מאיר צבי במו"ה[?] יהודא ליב...". רישומים נוספים בכתב-יד בדף הראשון של כל אחד מהחומשים: "שייך... הק' מאיר"; "הק' מאיר ב"ר יעקב שמשון"; ועוד.
נב; נט; כט; לז; לא דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים בדף השער, בהם קרע חסר במרכז הדף, עם פגיעה בעיטור שבשער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בחלקם במילוי נייר (העיטור שבשער הושלם בעט). קרע חסר עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים, וקרעים קטנים חסרים בשולי דפים נוספים. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

ספר צמח ה' לצבי, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי צבי הירש מנדבורנה. [ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח 1818 בערך]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש ותלמידו המובהק של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר עליו כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידישטוב, רבי אברהם דוד מבוטשאטש ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי "צמח ה' לצבי". ספרו "אלפא ביתא" זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
[3], כח; פה, פז-קלא, קלג-קלח דף. חסרים שני דפים (פו, קלב). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. שני הדפים הראשונים ומספר דפים נוספים באמצע ובסוף הספר, הושלמו מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
כולל דף [3], עם ההסכמה השלישית וההשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, הנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער - טס של ספר תורה - סמל המדפיס של רבי ישראל ב"ק.

ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. [לאשצוב, דפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. עותקים חסרים.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".
שני חלקים בשני כרכים, עותקים חסרים. כרך ראשון: [1], ב-יט, כא-לה (מסומן כדף מה), לז (מסומן כדף מז)-נט, סא-עו; ט, יא-כט (מסומן כדף מ), לא-מו דף. ספירת דפים משובשת. חסרים 7 דפים: דף השער, ודפים א, כ, לו, ס, מהספירה הראשונה; ודפים י, ל, מהספירה השניה. כרך שני: [1], ס, נט-קב דף. חסר דף אחרון. 21.5-22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (סימני עש רבים בכרך הראשון). קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר בדף השער של הכרך השני, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם במילוי נייר. כריכות חדשות.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820].
מעבר לדף השער נדפסו "הנהגות האדם" מאת רבי אלימלך מליז'נסק. בדף השער מיוחסות הנהגות אלו לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, המתואר כמחבר הספר.
[1], ג, ה-ו, ח-צא, צג-צה דף. חסר דף ז. דף ע מופיע פעמיים. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים רבים, בהם קרעים גדולים בדפי השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. יתכן שחלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה (בחזיתה מוטבעת צורת דף השער של המהדורה הראשונה של הספר).

ארבעה ספרים מרבני פולין, בהם שלושה ספרי חסידות, שנדפסו בדפוסי ליוורנו על ידי הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ':
• ספר יקהל שלמה, על התורה, על התלמוד ועל הרמב"ם, מאת רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב. ליוורנו, Giov. Vincenzo Falorni, [תקמ"ו] 1786. מהדורה יחידה.
הגאון רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב, מגזע בעל מגלה עמוקות, היה מגיד, מוכיח וסופר של "ועד ארבע ארצות" בגליל קראקא והרביץ תורה לרבים. גדולי הדור העריצוהו עד למאוד. רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בבקשת עזרה במחלוקת מול היעב"ץ, ותשובתו של רבי שלמה נדפסה בספרו בית שלמה. רבי שלמה נפטר בשנת תקכ"א, והספדו של רבי יהונתן עליו נדפס בספר יערות דבש (ח"ב, דף קנ ע"א). הספר שלפנינו נדפס כ"ה שנים לאחר פטירתו (בנין שאול, מהד' מייערס, ירושלים תשס"ה, עמ' רעז-רעח).
• ספר פקודת המלך, שני חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס אליעזר יוסף חיים סעדון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. שני כרכים - כל חלק בכרך נפרד.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס שמואל סעדון, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בספר מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, חסר שם מדפיס, [תקפ"א 1821].
המחבר, רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצי לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד חורוסטקוב וסורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד": "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". ספריו התקבלו כספרי היסוד של ההלכה והחסידות.
הספר נדפס בעילום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בעל "חמדת ישראל" הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
ארבעה ספרים (בחמישה כרכים). גודל ומצב משתנים.
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. החיד"א בספריו מביא משמו של רבי ישראל נחמן דברים ששמע מפיו, בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. באותו הזמן הדפיס בליוורנו את הספר "פקודת המלך" וספרים נוספים. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". רבי ישראל נחמן חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
נדירים הם ספרי החסידות שנדפסו בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', לפנינו שלושה מתוכם.