אוסף גדול של מהדורות ראשונות ושניות של ספר חידושי הרי"מ ושו"ת הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
• ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
ספר זה הנו החיבור הראשון שנדפס מתורתו של ה"חידושי הרי"ם".
על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
• ספר חדושי הרי"מ על חשן משפט. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1870-1871. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת כתובות וקידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה. באמצע הדף האחרון מתחילה רשימת שמות הפרענומעראנטן, הממשיכה על פני שני דפים נוספים (דפים אלו לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה).
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת בבא קמא ובבא מציעא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
• ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. מהדורה שניה, עם יח דפים בסוף של "הוספות לשו"ת וחידושי הרי"מ", שאינם נמצאים בחלק מהעותקים.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת כתובות וקידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תר"נ [1890]. מהדורה שניה.
• ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה. [1] דף בסוף עם שמות הפרנומעראנטען לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
10 כרכים. גודל ומצב משתנים.

האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.

שני ספריו של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה:
• ספר אמרי אלימלך, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
[4], 340 עמ'. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות. קרעים חסרים גדולים בדף השער, וקרעים חסרים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.
ללא [2] דפים בראש הספר ובהם הסכמות מאת רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורא ורבי אברהם טברסקי מטריסק, וכן ללא [1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות, שנוספו רק לחלק מן הטפסים.
• ספר דברי אלימלך, על התורה והמועדים, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא, וחלק שני על ספרים במדבר-דברים, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא אב"ד גרודז'יסק. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער / האחים שולדבערג, תר"נ-תרנ"א 1890-1891. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
הקדשה בכתב-יד בדף המגן, המעידה כי הספר ניתן כדורון דרשה לחתן יחיאל פישל הכהן ביום חתונתו, מאת אחותו.
240, [2], 504-241 עמ'. 26 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.