מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (135) Apply book filter
- חסידות (98) Apply חסידות filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- and (37) Apply and filter
- ומכתבים (13) Apply ומכתבים filter
- ישראל (13) Apply ישראל filter
- קהילות (13) Apply קהילות filter
- דפוס (13) Apply דפוס filter
- communiti (13) Apply communiti filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- letter (13) Apply letter filter
- ואדמורים (10) Apply ואדמורים filter
- רים (10) Apply רים filter
- רבנים (10) Apply רבנים filter
- על (10) Apply על filter
- והספדים (10) Apply והספדים filter
- ביוגרפיה (10) Apply ביוגרפיה filter
- ואדמו (10) Apply ואדמו filter
- ואדמו"רים (10) Apply ואדמו"רים filter
- biographi (10) Apply biographi filter
- eulog (10) Apply eulog filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
- rebb (10) Apply rebb filter
- ומוסר (7) Apply ומוסר filter
- וספרים (7) Apply וספרים filter
- יסוד (7) Apply יסוד filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- שונים (7) Apply שונים filter
- classic (7) Apply classic filter
- kabbalah (7) Apply kabbalah filter
- miscellanea (7) Apply miscellanea filter
- mussar (7) Apply mussar filter
[1], לד, [1], לט-מ, מב-נו; י דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
ישנם הבדלים בין הטפסים השונים. בחלק מהטפסים מופיעים בדף השער מקום הדפוס, שם המדפיס והתאריך הלועזי, אך בטפסים אחרים, וכך בעותק שלפנינו, נשמטו פרטים אלה.
קמיע גדול ומאויר בדף לב/2: "קמיע זו למגפה מהאר"י הקדוש זלה"ה".
המביא לדפוס רבי יהודה לייבוש רפאפורט, מספר בהקדמתו, כי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה צווה עליו להדפיס את הספר, וכמו כן קנה ממנו את הקמיעות הנזכרים בו, עבורו ועבור אביו, הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ומעיד המדפיס כי צדיקים נוספים קנו אותם ממנו.
רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד יאסי, כותב בהקדמתו כי הספר הוא "עלה לתרופה שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל, ומשאר צרות רבות".
קמיעות ואיורים קבליים נוספים.
בדפים נב/2-נח: פירוש על שירי האר"י, "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ו"בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין".
בראש השער נכתב "חלק ראשון" ובהקדמת המביא לבית הדפוס נזכרים ארבעה ספרים נוספים שהתכוון להדפיסם בחלק שני, אך בפועל לא נדפס החלק השני.
בדף השער ובמספר דפים נוספים חתימת "הק' יצחק אליעזר אויערבך מאסטראווצא". רישום בדף המגן האחורי: "אור ליום ב' אחר יוה"כ שנת תרכגימל לפ"ק פה פאריסאב".
[2], מג, [1], מז-נח דף. 23.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות. כריכת עור חדשה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין - הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר, שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
חתימות ורישומים בכתב-יד. חתימות בשער: "ישראל אפ---?". בדפי הספר מספר רישומי בעלות של בית המדרש קאסוב בצפת: "שייך לביהמ"ד אדמו"ר הרב הצדיק הק' מו"ה יעקב שמשון שי' מקאסוב נשיא הארץ ת"ו בעיה"ק צפת"ו", חותמות של בית המדרש הנ"ל וחותמות נוספות.
[3], סח, עא-צ; לב דף. במקור נדפס הספר עם שני שערים. דף השער הראשון חסר, וחסרים דפים סט-ע מהספירה הראשונה. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער וקרעים חסרים בדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום ובכתב-יד). סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. יתכן שהדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
ללא דף [5] עם שלוש הסכמות, שצורף רק לחלק מן העותקים מפני שההסכמות הובאו אל המדפיס רק לאחר גמר הדפסת הספר.
ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין - המגיד מקוז'ניץ. אוסף מהדורות:
• ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס משה צבי שרייבר, [תר"י] 1850. מהדורה שלישית. חתימה בדף השער: "הק' משלם דוב קאליש" [דומ"ץ במונקאטש, חתום בין רבני הונגריה על תקנות אסיפת מיהלוביץ תרכ"ו נגד הרפורמים].
• ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, תרכ"ג 1862. מהדורה לא ידועה, לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית (דומה למהדורת לבוב תרכ"ד). כרוך עם: ספר שו"ת הר"ן. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, תרכ"א 1860. חותמות "ה"ק ישראל עהרליך".
• ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס יעקב משולם עהרענפרייז, תרל"ה 1875. שער נפרד לחלק על מסכת אבות.
• ספר עבודת ישראל. וורשא, חסר שם מדפיס, תרל"ח [1878].
• ספר עבודת ישראל. וורשא, חסר שם מדפיס, [אחרי תרל"ח 1878].
• ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז - ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), דפוס אלטיר ברוך ווידער, [תרפ"ט 1929].
• ספר עבודת ישראל, על פרשיות התורה והמועדים, ועל מסכת אבות. פיעטרקוב, תרע"א [1911]. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית (יתכן כי מדובר בהדפסה סטראוטיפית).
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
1. ספר נזר ישראל, פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
2. ספר יקר מפז, ליקוטים על פרשיות התורה ועל ההפטרות [השלמה לספר "עבודת ישראל"]. לבוב, S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תר"ל] 1870. מהדורה ראשונה.
3. ספר נזר ישראל, פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש. יוזעפוף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, [תר"ל] 1870.
4. ספר בית ישראל, על מסכת פסחים, ביצה, חגיגה, מועד קטן. וורשא, תרל"ז 1877.
5. ספר בית ישראל על מסכת פסחים. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תר"מ] 1880. חלקו השני של הספר עם שער מיוחד: "ספר עגונת ישראל".
6. ספר שארית ישראל, חידושים ורמזים על מדרש רבה, ליקוטים על פירוש הרמב"ן לחומש, על הזוהר ותהלים. לובלין, דפוס אברהם פעדער וברוך זעצר, תרנ"ה-[תרנ"ו] [1896]1895-. מהדורה ראשונה.
7. ספר תהלות ישראל, פירוש על ספר תהלים. מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, [תרנ"ט] 1899. חסר [1] דף אחרון עם "שמות הפרענומעראנטען". חותמות "משולם זושיא לוריא בעה"ק צפת פלשתינה".
8. ספר רמזי ישראל, פירוש וביאור ספר התמונה. וורשא, דפוס ר' מאיר האלטער ושותפו, תרנ"ט 1899. חלקו השני של הספר, עם שער מיוחד: "ספר מדרש כונן". מהדורה ראשונה.
9. ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז - ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), דפוס אלטיר ברוך ווידער, [תרפ"ט 1929].
תשעה ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים.
מעבר לשער נדפסו כמה חידושים של "היהודי הקדוש" מפשיסחא על פרק "המפקיד".
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
[2], כד דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בודדים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים - "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
[1], קפח דף. 25 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמים כהים במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני שפשוף קלים בדף השער. רישומים. חותמת. כריכה חדשה.
1. ספר יסוד האמונה, ביאורים על התורה, פרקי אבות וליקוטים, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [Johann Eckhardt und Sohn], [תרי"ד 1854]. מהדורה ראשונה.
רעיונות וביאורים בדרך הדרוש על דברי רש"י על התורה, ובסופו ליקוטים שונים על נ"ך, פרקי אבות ואגדות חז"ל, ועוד. בראש הספר 15 הסכמות נלהבות מגדולי החסידות וגדולי דורו, המשבחים את הסברתו המיוחדת בתורת הקבלה (חלק מההסכמות נכתבו בחיי המחבר בשנות התק"כ, וחלקן בשנות התק"נ לאחר פטירתו, אך נדפסו כאן לראשונה).
2. ספר עמוד העבודה, ביאורי מושגים בתורת הקבלה, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [Johann Eckhardt und Sohn], [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור.
המחבר, רבי ברוך מקוסוב (נפטר תקמ"ב, אנצי' לחסידות, א, עמ' שפא-שפג), כיהן כמגיד מישרים בקוסוב. נודע כפה מפיק מרגליות ובכח הסברתו המיוחד בביאור מושגים מופשטים בקבלה וביסודות האמונה. בספריו הוא מביא ביאורים ויסודות מאת הבעש"ט והמגיד ממזריטש, ומתלמידיהם.
בספר מבאר המחבר מושגים רבים בתורת הקבלה, בצורה יסודית, ובשפה שווה לכל נפש, על פי דרכו ושיטתו של המקובל רבי יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים" (נדפס לראשונה באמשטרדם תצ"ו). הספר שלפנינו הוא כעין המשך לספר "שומר אמונים". חלקו הגדול בנוי בצורת ויכוח (בדומה למבנה הספר "שומר אמונים").
רבי מנחם מנדל מפרימשלן (תלמיד הבעש"ט) כותב על המחבר בהסכמתו: "והי' אתי עמי במחיצה אחת כמה ימים ואמר לי כמה דברים בכתבי האר"י והסביר הענין היטב להבין הענין היטב משולל ומופשט מגשמיות ונכנסו הדברים בלבי וערבים עלי מאוד... נראה לי שהם הם עיקר יסודות התורה ויחוד האמונ(ת)[ה] ליתן כבוד לה' אלהינו...".
שני הספרים בכרך אחד. יסוד האמונה: [4], קיד, [1] דף. עמוד העבודה: [2], ה-ו, רב דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים בדף השער של הספר הראשון, ובמספר דפים נוספים. קרעים בדף השער הראשון, וקרעים (בהם קרעים חסרים קטנים) במספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
שני הספרים נדפסו בטשרנוביץ בשנת תרי"ד, על ידי אותם מו"לים ובאותו בית דפוס. ברוב העותקים של ספרים אלו, כבעותקים שלפנינו, נדפסו 15 הסכמות בתחילת הספר "יסוד האמונה" ורק 2 הסכמות (הסכמות רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור) בתחילת "עמוד העבודה", על אף שתוכן רוב ההסכמות שייך רק לספר "עמוד העבודה".
ספר דרכי האמונה, פירושים לתורה ולמועדים על דרך החסידות, מאת רבי יוסף דוד הכהן מיאסי. יאס, דפוס צבי הירש גאלדנער, [תרי"ז] 1857. מהדורה יחידה.
ספר סגולה ל"שמירה להבית" - הרה"ק רבי ישעיה שור מיאס בעל "כליל תפארת" כותב בהסכמתו, לאחר שמפליג בשבח המחבר: "...ולמי אשר חלק הש"י חלק להבין אמרי בינה יענדינו עטרה על ראשו, כי בספרו ימצא מרגוע לנפשו ולהתענג ביום שבת קודש שבת בשבתו לעיין וללמוד הספר היקר, וגם לכל איש אשר חפץ לבו לכבד התורה ולומדיה מצוה ליקנות הספר הקדוש באולי יזכה לבנים ולחתני לוקח בנותיו, ובלא זה יאמינו שספר כזה שמירה להבית...".
בדף השער ובדף השני רישומי בעלות: "לה' הארץ ומלואה הק' יוסף נכד הרבנית מגראניב ע"ה"; "הק' יוסף נכד הרב מגראניב זצ"ל". יתכן ש"הרבנית מגראניב" המוזכרת בחתימות, היא הרבנית חנה איטה אחותו של רבי ישראל מרוז'ין (נכדי רבי אברהם המלאך, בן המגיד ממזריטש), שהייתה אשת הרה"ק רבי יצחק מגראניב, בנו של הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ ובן-בנו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
[4], קב, קא-קב, קה-קמד, קמד-קמח דף. ספירת דפים משובשת. דפים צט-ק, קכג-קכד מופיעים פעמיים. 23.5 ס"מ. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים זעירים, בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. חותמת. כריכת עור חדשה.
המחבר, הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן (נפטר תקפ"ח), מגדולי תנועת החסידות הראשונים. תלמידו של רבי משולם פייביש מזברז (שהיה גם רבם של ה"ערבי נחל", ה"אהבת שלום" ורבי צבי מנדבורנה). ישב בטיסמניץ (גליציה) וכפי שהעיד עליו רבי ישעיה שור מיאסי (בעל "כליל תפארת") כבר מאז נודע ב"גודל קדושתו ופרישותו בטהרה, ומסירות נפשו בתורה ותפילה", כאשר חסידים ואנשי מעשה הסתופפו בצילו "ולימד לאנשי שלומו ובריתו". משם עבר לכהן כרבה של העיירה זוואלוב (Zawalow הסמוכה לפודהייצא). לעת זקנותו בשנת תקע"ד עבר מגליציה לרומניה, לכהן כרבה של יאסי על מקום הרב הקדוש מאפטא שעזב את יאסי ועבר לכהן במזיבוז. בעיר יאסי הקים את בית מדרשו (אשר נודע לדורות כ"בית מדרשו של הרב מזוואלוב") אשר בו נתאספו תלמידיו הקדושים לעבוד את ה' עפ"י הדרכתו. עסק רבות בעניני האמונה, ואף ספרו אשר נדפס כשלושים שנה לאחר פטירתו נקרא בשם "דרכי האמונה".
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
העותק של רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סקלהייד. בדף השער חותמתו: "יהודא סג"ל ראזנער אבדק"ק סעקעליהיד והגליל יע"א" - רבי יהודה סג"ל רוזנר (תרל"ט-תש"ד), מגדולי רבני הונגריה. כיהן 39 שנה ברבנות סקלהייד ובראשות הישיבה בעיר, שהייתה אז אחת מהישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה. מאנשי שלומם של אדמו"רי סאטמר. מחבר הספרים "אמרי יהודה", שו"ת וחידושים על התורה. נספה בשואה עם משפחתו, הי"ד.
[2], קנח דף. ספירת דפים משובשת. דף נד מופיע פעמיים (פעם בשיבוש הדפסה ופעם כתקנו). 36.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.
בהקדמתו מבטיח המחבר, בין יתר דבריו, כי הלומד בספר יזכה למצוא טעם בחיי העולם הבא: "וחברתי חיבורי זה פני זקן, מיוסד לחבב דברי חכמים... וזה יצא ראשונה ירושלמי שקלים, לרוות נפש שוקקה, כל ההוגה בה ימצא טעם בעלמא אריכא...".
[1], ב-כא, כג-כד, כד-כח, [1] דף (מספור דפים משובש). 38 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות. כריכה חדשה.
שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור - קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
מ, [1]; כו, [1] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים וקרעים קטנים חסרים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומי בעלות קצוצים בדף השער ובדף שאחריו. כריכה חדשה.