מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
- (-) Remove letter filter letter
- (-) Remove rabbi filter rabbi
- מרוקו (9) Apply מרוקו filter
- כתבי (9) Apply כתבי filter
- יד (9) Apply יד filter
- חכמי (9) Apply חכמי filter
- ותימן (9) Apply ותימן filter
- ומכתבים (9) Apply ומכתבים filter
- המזרח, (9) Apply המזרח, filter
- המזרח (9) Apply המזרח filter
- and (9) Apply and filter
- manuscript (9) Apply manuscript filter
- sephardi (9) Apply sephardi filter
- yemenit (9) Apply yemenit filter
- מכתבי (8) Apply מכתבי filter
- רבנים (8) Apply רבנים filter
- from (8) Apply from filter
מציג 1 - 12 of 17
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, תשובה הלכתית מאת רבי אברהם גאטינייו בעל "אלף כסף", עם חתימת ידו; הסכמה מאת רבי יוסף ן' יעיש ורבי חיים חנוך פיפאנו, עם חתימות ידיהם. שאלוניקי, [שנות התק"נ].
תשובה ארוכה בעניין קיום שבועה על זמן נישואין. השאלה פותחת: "ראובן ששדך את בת שמעון וקבע זמן לנשואין בקייץ של שנת התקנ"ו ונשבעו החתן הנז' ואבי הכלה הנז' על כל העניין...". בסיום התשובה חתימה מסולסלת: "אברהם גאטינייו ס"ט". אחריה מכתב הסכמה לפסק ההלכה, הפותח: "ראה ראינו את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת הרב הכולל הפוסק עליון למעלה נר"ו...". בסופו חתימות מסולסלות: "יוסף ן' יעיש", "חיים חנוך פיפאנו ס"ט".
תשובה זו, עם מכתב ההסכמה, נדפסה בחיבורו של רבי אברהם גאנטינייו, "אלף כסף", שנדפס בתוך הספר "מצרף לכסף" (מאת נכדו רבי בנבנישתי מירקאדו), שאלוניקי תרכ"ז (סימן טו).
רבי אברהם ב"ר בינבינישטי גאטינייו בעל "אלף כסף" (נפטר תקס"ט), מראשי הרבנים בשאלוניקי, לצדו של הרב הכולל - רבי חיים יוסף הכהן ן' ארדוט. לצדם כיהן גם רבי יוסף ב"ר אברהם ן' יעיש (תע"ח בערך-תקס"ח), החתום לפנינו. רבי חיים חנוך פיפאנו (נפטר תקע"ט), החתום לפנינו, אף הוא מחשובי רבני שאלוניקי. כיהן לזמן מה כעוזרו של הרב הכולל. הגיה והוציא לאור את שו"ת אבקת רוכל לרבי יוסף קארו (שאלוניקי תקנ"א). ראה חומר מצורף.
[7] דף (13 עמודים כתובים). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קטנים במספר דפים עם פגיעה קלה בטקסט. קרע בדף האחרון, עם פגיעה קלה בחתימת רבי אברהם גאטינייו. כריכה חדשה.
תשובה ארוכה בעניין קיום שבועה על זמן נישואין. השאלה פותחת: "ראובן ששדך את בת שמעון וקבע זמן לנשואין בקייץ של שנת התקנ"ו ונשבעו החתן הנז' ואבי הכלה הנז' על כל העניין...". בסיום התשובה חתימה מסולסלת: "אברהם גאטינייו ס"ט". אחריה מכתב הסכמה לפסק ההלכה, הפותח: "ראה ראינו את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת הרב הכולל הפוסק עליון למעלה נר"ו...". בסופו חתימות מסולסלות: "יוסף ן' יעיש", "חיים חנוך פיפאנו ס"ט".
תשובה זו, עם מכתב ההסכמה, נדפסה בחיבורו של רבי אברהם גאנטינייו, "אלף כסף", שנדפס בתוך הספר "מצרף לכסף" (מאת נכדו רבי בנבנישתי מירקאדו), שאלוניקי תרכ"ז (סימן טו).
רבי אברהם ב"ר בינבינישטי גאטינייו בעל "אלף כסף" (נפטר תקס"ט), מראשי הרבנים בשאלוניקי, לצדו של הרב הכולל - רבי חיים יוסף הכהן ן' ארדוט. לצדם כיהן גם רבי יוסף ב"ר אברהם ן' יעיש (תע"ח בערך-תקס"ח), החתום לפנינו. רבי חיים חנוך פיפאנו (נפטר תקע"ט), החתום לפנינו, אף הוא מחשובי רבני שאלוניקי. כיהן לזמן מה כעוזרו של הרב הכולל. הגיה והוציא לאור את שו"ת אבקת רוכל לרבי יוסף קארו (שאלוניקי תקנ"א). ראה חומר מצורף.
[7] דף (13 עמודים כתובים). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קטנים במספר דפים עם פגיעה קלה בטקסט. קרע בדף האחרון, עם פגיעה קלה בחתימת רבי אברהם גאטינייו. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, תשובה הלכתית מאת רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין [הרב המשמ"ח]. [ירושלים, המאה ה-19].
תשובה ארוכה בדיני ריבית, כתובה ביד סופר, ובסופה חתימתו של המחבר הרב שמ"ח גאגין. לאחר חתימתו הוספה ארוכה (4 פסקאות), שנועדה להיות משולבת בתוך התשובה (עם ציון על המיקום בו תשתלב ההוספה). שלוש השורות הראשונות של ההוספה נכתבו בכתיבה שונה מכתיבת הסופר, כפי הנראה בכתב-ידו של הרב שמ"ח בעצמו.
התשובה נדפסה בשו"ת ישמח לב, חלק יורה דעה סימן א. ההוספה שמופיעה לפנינו לאחר החתימה שולבה שם במקומה הנכון בתוך התשובה.
רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין (תקצ"ג-תרמ"ג), שכונה גם הרב המשמ"ח, מגדולי חכמי ירושלים. בנו של "הראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין - הרב אג"ן. מילדותו התגדל על ברכי המקובלים בישיבת "בית אל", שם שימש אביו כראש הישיבה. יצא כשד"ר בשליחות הישיבה לחוץ לארץ. בשובו משליחותו נתמנה לשליח ציבור בישיבת המקובלים, ולאחר פטירת רבי אהרן עזריאל עלה לכהן על כיסא אביו כראש הישיבה. מחבר הספרים "ישמח לב", "שמח לבי", "ישמח משה", "שמח נפש", ועוד.
[8] דף (15 עמודים כתובים). 20.5 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים קלים. כריכה חדשה.
תשובה ארוכה בדיני ריבית, כתובה ביד סופר, ובסופה חתימתו של המחבר הרב שמ"ח גאגין. לאחר חתימתו הוספה ארוכה (4 פסקאות), שנועדה להיות משולבת בתוך התשובה (עם ציון על המיקום בו תשתלב ההוספה). שלוש השורות הראשונות של ההוספה נכתבו בכתיבה שונה מכתיבת הסופר, כפי הנראה בכתב-ידו של הרב שמ"ח בעצמו.
התשובה נדפסה בשו"ת ישמח לב, חלק יורה דעה סימן א. ההוספה שמופיעה לפנינו לאחר החתימה שולבה שם במקומה הנכון בתוך התשובה.
רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין (תקצ"ג-תרמ"ג), שכונה גם הרב המשמ"ח, מגדולי חכמי ירושלים. בנו של "הראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין - הרב אג"ן. מילדותו התגדל על ברכי המקובלים בישיבת "בית אל", שם שימש אביו כראש הישיבה. יצא כשד"ר בשליחות הישיבה לחוץ לארץ. בשובו משליחותו נתמנה לשליח ציבור בישיבת המקובלים, ולאחר פטירת רבי אהרן עזריאל עלה לכהן על כיסא אביו כראש הישיבה. מחבר הספרים "ישמח לב", "שמח לבי", "ישמח משה", "שמח נפש", ועוד.
[8] דף (15 עמודים כתובים). 20.5 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים קלים. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, תשובה הלכתית מאת רבי יעקב אבן צהל. [ירושלים, ראשית המאה ה-19].
תשובה ארוכה בדיני ירושה וצוואות, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר (עם מחיקות והוספות רבות). בסופה חתימתו המסולסלת (חיתוך הדף עם פגיעה קלה בחתימה): "הצעיר יעקב ן' סהל ס"ט".
למיטב ידיעתנו, התשובה לא נדפסה.
בדף הריק שבראש כתב-היד - רשימת חובות או הוצאות, עם שמות אנשים שונים.
רבי יעקב אבן צהל, מגדולי חכמי ירושלים בראשית המאה ה-19. נזכר בכתבי חבריו - הראשון לציון רבי משה שלמה סוזין, הראשון לציון רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב", ועוד. רוב חיבוריו לא נדפסו, מלבד שתי תשובות בהלכות חלה שנדפסו בסוף פסקי חלה להרשב"א, מהדורת ירושלים תרל"ו.
[10] דף (מתוכם דף אחד ריק; 17 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים בכל הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. כריכה חדשה.
תשובה ארוכה בדיני ירושה וצוואות, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר (עם מחיקות והוספות רבות). בסופה חתימתו המסולסלת (חיתוך הדף עם פגיעה קלה בחתימה): "הצעיר יעקב ן' סהל ס"ט".
למיטב ידיעתנו, התשובה לא נדפסה.
בדף הריק שבראש כתב-היד - רשימת חובות או הוצאות, עם שמות אנשים שונים.
רבי יעקב אבן צהל, מגדולי חכמי ירושלים בראשית המאה ה-19. נזכר בכתבי חבריו - הראשון לציון רבי משה שלמה סוזין, הראשון לציון רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב", ועוד. רוב חיבוריו לא נדפסו, מלבד שתי תשובות בהלכות חלה שנדפסו בסוף פסקי חלה להרשב"א, מהדורת ירושלים תרל"ו.
[10] דף (מתוכם דף אחד ריק; 17 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים בכל הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כתב-יד, תשובה בכתב-ידו וחתימותיו של רבי יצחק משה אבואלעפיא, בעניין פולמוס הרבנות בדמשק. [דמשק, תרנ"ז בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות והוספות בשוליים.
את התשובה שלפנינו הדפיס רבי יצחק משה אבואלעפיא בספרו "פני יצחק", בטשטוש הפרטים ובשינוי זהות מקום הרבנות עליה נסובה המחלוקת, בעוד למעשה נכתבה התשובה כתגובה למחלוקת שפרצה על רבנותו בדמשק. היה זה בשנת תרנ"ז, כאשר כמה מאנשי קהילת דמשק פעלו להדיח את רבי יצחק אבואלעפיא ממשרתו כרב העיר ומינו במקומו את רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (שנודע לאחר מכן בכינויו "הסבא קדישא"). רבי יצחק אבואלעפיא כתב אז את תשובתו החריפה שלפנינו, בה פוסק שבואו של הרב החדש דינו כהשגת גבול והוא אסור על פי ההלכה. כשנה לאחר מכן הדפיס את התשובה בספרו (פני יצחק חלק ה', אזמיר תרנ"ח, ח"מ, סימן א), כשהוא משנה את הפרטים ומציג את סיפור המקרה כאילו התרחש בקהילה בפרס: "נשאלתי מק"ק טהארן יצ"ו וז"ל שאלה ראובן נתקבל לדיין ומ"ץ בק"ק המאדאן... והוא באמו"ץ אדם גדול בתורה ושמו נודע בשערים בכל ערי ישראל שבמלכות פרס... כמה בני אדם שאינם מהוגנים נהפכו עליו לאויבים...". בסיום התשובה, לאחר חתימתו, נדפסה תוספת שנכתבה לאחר בואו של הרב החדש: "אמר הכותב יא"ה ס"ט לא עברו ימים מועטים אחר ששלחתי הפס"ד הנז"ל והשמועה באה שכבר בא החכם הנז' אצלם ונהג נשיאותו... וסילקו להרב הקדום מרבנותו וקיפחו מחייתו ופרנסתו...". זמן מה לאחר התיישבותו של הרב אלפאנדארי בדמשק הכירו שני הרבנים האחד בגדולתו של השני, והם שיתפו פעולה בכהונת הרבנות (ראה על כך: יצחק בן צבי, חליפת אגרות בין הראש"ל יעקב שאול אלישר לרב הכולל בקושטא רבי משה הלוי, אוצר יהודי ספרד, ספר ו, ירושלים תשכ"ג, עמ' 8-11).
לפנינו חלקה של התשובה בכתב-ידו, שמונה דפים מתוך התשובה המלאה - המכילים בין היתר את סיום התשובה עם חתימתו, ולאחר מכן ההוספה הנ"ל שעליה חתם בשנית. התשובה נדפסה בספר "פני יצחק" מתוך כתב-היד שלפנינו, כפי שניתן לראות ממספרי הקונטרסים של הדפוס שסומנו בכתב היד.
בנוסח שלפנינו קיימות שורות שנמחקו ולא נדפסו לבסוף. במקום אחד נכתבה בתחילה גרסה שונה לפתיחת ההוספה: "אמר הכותב יא"ה לא עברו ימים מועטים... והשמועה באה שהשונאים להרב שלהם הקדום המה וחכמיהם... ושלחו סך עצו"ר והביאו להם חכם אחד מקרית חוצות...".
רבי יצחק אבואלעפיא (תקפ"ד-תר"ע), מחכמי ארץ ישראל וסוריה. בצעירותו למד אצל סבו רבי חיים נסים אבואלעפיא (הרב חנ"א) בטבריה, והפך לאחד מחכמי ודייני העיר. יצא כשד"ר מטעם קהילות טבריה וצפת לארצות הגולה. בשנת תרל"ג התמנה לרב הראשי - החכם באשי - של דמשק, עד שהוחלף על ידי בני הקהילה ברב אלפאנדארי, אך בהמשך חזר לכהן לצדו כאב"ד העיר. היה פוסק נודע ותשובותיו הרבות מופיעות בששת כרכי ספרו "פני יצחק" ובספרי בני דורו.
[8] דף (לא שלם). כמה מן הדפים נכרכו שלא כסדרם. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות והוספות בשוליים.
את התשובה שלפנינו הדפיס רבי יצחק משה אבואלעפיא בספרו "פני יצחק", בטשטוש הפרטים ובשינוי זהות מקום הרבנות עליה נסובה המחלוקת, בעוד למעשה נכתבה התשובה כתגובה למחלוקת שפרצה על רבנותו בדמשק. היה זה בשנת תרנ"ז, כאשר כמה מאנשי קהילת דמשק פעלו להדיח את רבי יצחק אבואלעפיא ממשרתו כרב העיר ומינו במקומו את רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (שנודע לאחר מכן בכינויו "הסבא קדישא"). רבי יצחק אבואלעפיא כתב אז את תשובתו החריפה שלפנינו, בה פוסק שבואו של הרב החדש דינו כהשגת גבול והוא אסור על פי ההלכה. כשנה לאחר מכן הדפיס את התשובה בספרו (פני יצחק חלק ה', אזמיר תרנ"ח, ח"מ, סימן א), כשהוא משנה את הפרטים ומציג את סיפור המקרה כאילו התרחש בקהילה בפרס: "נשאלתי מק"ק טהארן יצ"ו וז"ל שאלה ראובן נתקבל לדיין ומ"ץ בק"ק המאדאן... והוא באמו"ץ אדם גדול בתורה ושמו נודע בשערים בכל ערי ישראל שבמלכות פרס... כמה בני אדם שאינם מהוגנים נהפכו עליו לאויבים...". בסיום התשובה, לאחר חתימתו, נדפסה תוספת שנכתבה לאחר בואו של הרב החדש: "אמר הכותב יא"ה ס"ט לא עברו ימים מועטים אחר ששלחתי הפס"ד הנז"ל והשמועה באה שכבר בא החכם הנז' אצלם ונהג נשיאותו... וסילקו להרב הקדום מרבנותו וקיפחו מחייתו ופרנסתו...". זמן מה לאחר התיישבותו של הרב אלפאנדארי בדמשק הכירו שני הרבנים האחד בגדולתו של השני, והם שיתפו פעולה בכהונת הרבנות (ראה על כך: יצחק בן צבי, חליפת אגרות בין הראש"ל יעקב שאול אלישר לרב הכולל בקושטא רבי משה הלוי, אוצר יהודי ספרד, ספר ו, ירושלים תשכ"ג, עמ' 8-11).
לפנינו חלקה של התשובה בכתב-ידו, שמונה דפים מתוך התשובה המלאה - המכילים בין היתר את סיום התשובה עם חתימתו, ולאחר מכן ההוספה הנ"ל שעליה חתם בשנית. התשובה נדפסה בספר "פני יצחק" מתוך כתב-היד שלפנינו, כפי שניתן לראות ממספרי הקונטרסים של הדפוס שסומנו בכתב היד.
בנוסח שלפנינו קיימות שורות שנמחקו ולא נדפסו לבסוף. במקום אחד נכתבה בתחילה גרסה שונה לפתיחת ההוספה: "אמר הכותב יא"ה לא עברו ימים מועטים... והשמועה באה שהשונאים להרב שלהם הקדום המה וחכמיהם... ושלחו סך עצו"ר והביאו להם חכם אחד מקרית חוצות...".
רבי יצחק אבואלעפיא (תקפ"ד-תר"ע), מחכמי ארץ ישראל וסוריה. בצעירותו למד אצל סבו רבי חיים נסים אבואלעפיא (הרב חנ"א) בטבריה, והפך לאחד מחכמי ודייני העיר. יצא כשד"ר מטעם קהילות טבריה וצפת לארצות הגולה. בשנת תרל"ג התמנה לרב הראשי - החכם באשי - של דמשק, עד שהוחלף על ידי בני הקהילה ברב אלפאנדארי, אך בהמשך חזר לכהן לצדו כאב"ד העיר. היה פוסק נודע ותשובותיו הרבות מופיעות בששת כרכי ספרו "פני יצחק" ובספרי בני דורו.
[8] דף (לא שלם). כמה מן הדפים נכרכו שלא כסדרם. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
דף בכתב-ידו של ה"סבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. טיוטת תשובה שלא נדפסה, בעניין כשרות הקראים.
לפנינו דף בכתיבה אוטוגרפית של ה"סבא קדישא", מתוך תשובה שלא נדפסה.
כפי הנראה, נכתבה תשובה זו כחלק מהפולמוס ההלכתי שהתעורר לאחר שרבי יצחק אבואלעפיא בעל "פני יצחק" פסק להתיר ליהודי להינשא לאשה קראית בתנאים מסוימים. על פסק זה השיג רבי אהרן בכור אלחאדיף, רבה הראשי של טבריה, ורבני ירושלים. בספרו "מפי אהרן" (ירושלים תרס"ז; סימן כא) הדפיס הרב אלחאדיף את תשובתו המתנגדת לפסקו של רבי יצחק אבואלעפיא, כשהוא מצרף אליה אזהרה שיצאה מאת רבי יעקב שאול אלישר ובית הדין בירושלים, שנדרשו אף הם לעניין ואסרו על האיש והאשה המדוברים לבוא בקהל ישראל. הרב אלחאדיף נשא ונתן בעניין זה גם עם ה"סבא קדישא" ותשובתו הארוכה של ה"סבא קדישא" נדפסה מאוחר יותר בספר "גדולי ארץ ישראל" (ירושלים תשל"ה). בסופו של דבר, בעקבות התנגדות הרבנים הנ"ל, חזר בו רבי יצחק אבואלעפיא מפסקו ואסר אף הוא את הנישואין המדוברים (ראה חומר מצורף).
לפנינו קטע לא ידוע של ה"סבא קדישא" העוסק באותה פרשה, שלמיטב ידיעתנו לא נדפס. יתכן וקטע זה הוא הוספה לתשובה הנדפסת, ויתכן שהוא קטע מתשובה אחרת באותו נושא.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ, מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ"ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקרו, והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא, ועוד.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים, עם פגיעה קלה בטקסט.
לפנינו דף בכתיבה אוטוגרפית של ה"סבא קדישא", מתוך תשובה שלא נדפסה.
כפי הנראה, נכתבה תשובה זו כחלק מהפולמוס ההלכתי שהתעורר לאחר שרבי יצחק אבואלעפיא בעל "פני יצחק" פסק להתיר ליהודי להינשא לאשה קראית בתנאים מסוימים. על פסק זה השיג רבי אהרן בכור אלחאדיף, רבה הראשי של טבריה, ורבני ירושלים. בספרו "מפי אהרן" (ירושלים תרס"ז; סימן כא) הדפיס הרב אלחאדיף את תשובתו המתנגדת לפסקו של רבי יצחק אבואלעפיא, כשהוא מצרף אליה אזהרה שיצאה מאת רבי יעקב שאול אלישר ובית הדין בירושלים, שנדרשו אף הם לעניין ואסרו על האיש והאשה המדוברים לבוא בקהל ישראל. הרב אלחאדיף נשא ונתן בעניין זה גם עם ה"סבא קדישא" ותשובתו הארוכה של ה"סבא קדישא" נדפסה מאוחר יותר בספר "גדולי ארץ ישראל" (ירושלים תשל"ה). בסופו של דבר, בעקבות התנגדות הרבנים הנ"ל, חזר בו רבי יצחק אבואלעפיא מפסקו ואסר אף הוא את הנישואין המדוברים (ראה חומר מצורף).
לפנינו קטע לא ידוע של ה"סבא קדישא" העוסק באותה פרשה, שלמיטב ידיעתנו לא נדפס. יתכן וקטע זה הוא הוספה לתשובה הנדפסת, ויתכן שהוא קטע מתשובה אחרת באותו נושא.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ, מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ"ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקרו, והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא, ועוד.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים, עם פגיעה קלה בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פסקים ותשובות, פיוטים ודרשות, מאת רבי יעקב טולידאנו וחכמי מרוקו. [מקנס (מרוקו), שנות התר"מ-תר"פ בקירוב].
כרך בכתב-יד, הכולל דפים בכתיבות שונות, מכמה מחכמי מרוקו. הוא היה ברשותו של הגאון רבי יעקב טולידאנו, מדייני מקנס הנודעים, בעל "קהלת יעקב", ואף נכתב בחלקו על ידו.
בראש כתב-היד מספר דפים עם פיוטים שחיבר רבי יעקב טולידאנו, כפי הנראה בכתב-ידו (כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות). לאחר מכן מופיעים דרושי הספד ומליצות להספדים ("מליצות הנפטרים") - חלק זה נכתב כנראה על ידי החכם הסופר רבי יוסף ב"ר רפאל דוד בירדוגו, שכתב אותו עבור רבי יעקב טולידאנו. בסיום אחד הדרושים חתם את שמו בחתימה מסולסלת: "אני הכותב ע"ה ב"ה יוסף בירדוגו...", ובצדה עיצב חתימה מסולסלת עבור רבי יעקב טולידאנו: "יעקב טולידאנו ישמרהו צורו" (ראה העתקה דומה שהכין עבור רבי יצחק מלכה, ב"מן הגנזים", הוצאת אהבת שלום, כרך יא - תשע"ח, עמ' תו).
המליצות והדרושים שהועתקו חוברו על ידי רבנים שונים מחכמי המערב. בחלקם נזכר על ידי מי חוברו: הרבנים לבית טולידאנו - רבי שלמה טולידאנו, רבי אברהם טולידאנו ורבי מאיר טולידאנו; רבי דוד חסין; רבי שלמה ן' עמאר; רבי יצחק מלכה; רבי דניאל בירדוגו; רבי שלמה בירדוגו; ועוד (חלקם רשומים בברכת החיים).
מלבד זאת כולל הכרך גם חידושים, פסקי הלכה ותשובות הלכתיות, כפי הנראה חוברו חלקם על ידי רבי יעקב טולידאנו עצמו, החתום מספר פעמים בשמו (בשני מקומות מופיעות חתימות מסולסלות עם שמו). בעמודים [64-65] מופיעה אגרת ממנו, אל רבי אברהם בירדוגו.
בהמשך הכרך תשובות מחכמי המערב, בהן גם: "ליקוטי דינים של חשן משפט ממהר"ר חיים טולידאנו זלה"ה בכמהרי"ו ז"ל".
כפי הנראה, חלק מתוכן כתב-יד זה לא נדפס, אך הדבר לא נבדק ביסודיות. חלק מהתוכן הועתק גם בכתבי-יד נוספים מאותה תקופה (ראה "מן הגנזים", שם), ויתכן שנדפס. רוב הפיוטים המופיעים בראש הכרך נדפסו על ידי בנו של רבי יעקב טולידאנו, בתוך ספר הפיוטים "ישמח ישראל בעושיו", שנדפס במקנס תרצ"א, במדור מיוחד לשיריו הנקרא "יגל יעקב".
רבי יעקב ב"ר משה טולידאנו (תרכ"ח-תרפ"ב), מחכמי מרוקו, מחשובי הדיינים במקנס וחבר "בית דין של חמש", לצד רבי יעקב ב"ר יוסף טולידנו, רבי יהושע בירדוגו ורבי אברהם עמאר. מכתביו נדפס הספר "קהלת יעקב" על ידי הרב יוסף משאש (ירושלים תשל"ב). קודם לכן נדפסו פיוטיו במקנס, בתוך הספר "ישמח ישראל בעושיו" (ראה לעיל).
[266] עמ' (רובם כתובים; כ-40 עמודים ריקים). 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
כרך בכתב-יד, הכולל דפים בכתיבות שונות, מכמה מחכמי מרוקו. הוא היה ברשותו של הגאון רבי יעקב טולידאנו, מדייני מקנס הנודעים, בעל "קהלת יעקב", ואף נכתב בחלקו על ידו.
בראש כתב-היד מספר דפים עם פיוטים שחיבר רבי יעקב טולידאנו, כפי הנראה בכתב-ידו (כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות). לאחר מכן מופיעים דרושי הספד ומליצות להספדים ("מליצות הנפטרים") - חלק זה נכתב כנראה על ידי החכם הסופר רבי יוסף ב"ר רפאל דוד בירדוגו, שכתב אותו עבור רבי יעקב טולידאנו. בסיום אחד הדרושים חתם את שמו בחתימה מסולסלת: "אני הכותב ע"ה ב"ה יוסף בירדוגו...", ובצדה עיצב חתימה מסולסלת עבור רבי יעקב טולידאנו: "יעקב טולידאנו ישמרהו צורו" (ראה העתקה דומה שהכין עבור רבי יצחק מלכה, ב"מן הגנזים", הוצאת אהבת שלום, כרך יא - תשע"ח, עמ' תו).
המליצות והדרושים שהועתקו חוברו על ידי רבנים שונים מחכמי המערב. בחלקם נזכר על ידי מי חוברו: הרבנים לבית טולידאנו - רבי שלמה טולידאנו, רבי אברהם טולידאנו ורבי מאיר טולידאנו; רבי דוד חסין; רבי שלמה ן' עמאר; רבי יצחק מלכה; רבי דניאל בירדוגו; רבי שלמה בירדוגו; ועוד (חלקם רשומים בברכת החיים).
מלבד זאת כולל הכרך גם חידושים, פסקי הלכה ותשובות הלכתיות, כפי הנראה חוברו חלקם על ידי רבי יעקב טולידאנו עצמו, החתום מספר פעמים בשמו (בשני מקומות מופיעות חתימות מסולסלות עם שמו). בעמודים [64-65] מופיעה אגרת ממנו, אל רבי אברהם בירדוגו.
בהמשך הכרך תשובות מחכמי המערב, בהן גם: "ליקוטי דינים של חשן משפט ממהר"ר חיים טולידאנו זלה"ה בכמהרי"ו ז"ל".
כפי הנראה, חלק מתוכן כתב-יד זה לא נדפס, אך הדבר לא נבדק ביסודיות. חלק מהתוכן הועתק גם בכתבי-יד נוספים מאותה תקופה (ראה "מן הגנזים", שם), ויתכן שנדפס. רוב הפיוטים המופיעים בראש הכרך נדפסו על ידי בנו של רבי יעקב טולידאנו, בתוך ספר הפיוטים "ישמח ישראל בעושיו", שנדפס במקנס תרצ"א, במדור מיוחד לשיריו הנקרא "יגל יעקב".
רבי יעקב ב"ר משה טולידאנו (תרכ"ח-תרפ"ב), מחכמי מרוקו, מחשובי הדיינים במקנס וחבר "בית דין של חמש", לצד רבי יעקב ב"ר יוסף טולידנו, רבי יהושע בירדוגו ורבי אברהם עמאר. מכתביו נדפס הספר "קהלת יעקב" על ידי הרב יוסף משאש (ירושלים תשל"ב). קודם לכן נדפסו פיוטיו במקנס, בתוך הספר "ישמח ישראל בעושיו" (ראה לעיל).
[266] עמ' (רובם כתובים; כ-40 עמודים ריקים). 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דיואן - שירים ופיוטים לזמנים שונים. [תימן, המאה ה-18/19?].
דיואן בפורמט גדול (ארוך וצר). כתיבה תימנית עתיקה, ממספר כותבים. ניקוד עליון בחלק מהמקומות.
כולל למעלה מ-150 שירים ופיוטים מסוגים שונים: זפאת (שירים לתהלוכה של שמחת הנישואין) ושירי חתנים מסוגים נוספים; תושיח (שירי אזור); קצת (קצידה); נשוד (רבים מהם לשבת); "שירה" ו"ריקוד"; הלילות; ברכות ושירים לברית מילה; ועוד. כולל שירים רבים מאת גדול חכמי ופייטני תימן רבי שלום שבזי.
[187] דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט בדפים בודדים. סימני עש. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, פגומה.
דיואן בפורמט גדול (ארוך וצר). כתיבה תימנית עתיקה, ממספר כותבים. ניקוד עליון בחלק מהמקומות.
כולל למעלה מ-150 שירים ופיוטים מסוגים שונים: זפאת (שירים לתהלוכה של שמחת הנישואין) ושירי חתנים מסוגים נוספים; תושיח (שירי אזור); קצת (קצידה); נשוד (רבים מהם לשבת); "שירה" ו"ריקוד"; הלילות; ברכות ושירים לברית מילה; ועוד. כולל שירים רבים מאת גדול חכמי ופייטני תימן רבי שלום שבזי.
[187] דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט בדפים בודדים. סימני עש. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, פגומה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
לא נמכר
כתב-יד, פירוש המשניות להרמב"ם, סדר נזיקין - כולל: מסכת אבות, עם הקדמת ה"תמאנייה פצול" [השמונה פרקים]. העתקת החיבור המקורי כפי שנכתב ע"י רבינו הרמב"ם בשפה הערבית (ערבית-יהודית). [צנעא, תימן], תש"א [1941].
כתיבה נאה. נכתב על ידי שני כותבים. חלקו הראשון (והעיקרי) של כתב-היד, עד אמצע מסכת עבודה זרה, נכתב על ידי רבי חיים שאער; ומשם ועד הסוף השלימו הסופר רבי יוסף קורח; וכפי שכתב הרב קורח בקולופון הסיום בעמוד האחרון: " נשלם זה הסדר נזיקין ביום ד' ג' לחדש אייר שנת התש"א ליצירה, על ידי הפועל... הדל באלפי וקטן במשפחתי צ"ה יוסף בן לא"א מו"ר שלום בן מו"ז כה"ר יחיא בן מו"ז כג"ק הר"ר חיים בן מו"ז כה"ר יוסף קרח... והשלמתיה לתשוקת החבר הטוב... ה' חיים בן סאלם אלשאער הי"ו, לפי שכבר נתעסק בעבודת הקדש (בכתב ידו) עד פרק ה' ממסכת עבודה זרה...".
בחלק שכתב רבי יוסף קורח, מופיעים עיטורים וכותרות בדיו צבעונית. גם שורות הסיום ומניין המסכתות שבעמוד האחרון נכתבו בדיו צבעונית.
ההעתקה כוללת גם את נוסח המשנה בעברית. הסופר הראשון הוסיף בשולי הגליונות מספר הגהות, ברובן גרסאות מ"נ"א" [נוסח אחר].
מארי יוסף קורח (תרע"ג-תשכ"א, אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 560), בנו ותלמידו של מארי שלום קורח (תרל"ג-תשי"ג; מדייני צנעא, מגדולי רבני תימן ומחבר ספרים רבים). שימש כמארי [מלמד לתשב"ר ומרביץ תורה ברבים] ב"כניס אל כסאר" בצנעא, והיה מפרנסי הקהילה בצנעא. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י בקירוב. מחבר ספרים רבים: "אמרי יוסף", "דברי יוסף", "אזהרות" לפי מנין המצוות לדעת הרמב"ם, "שירת יוסף", ו"חיי שלום".
[221] דף כתובים. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכת עור מהודרת מקורית, עם אבזמים ועיטורי מתכת, עם סימני עש ופגמים קלים. בבטנת הכריכה מודבקים דפי עתון "דבר" משנת 1938.
כתיבה נאה. נכתב על ידי שני כותבים. חלקו הראשון (והעיקרי) של כתב-היד, עד אמצע מסכת עבודה זרה, נכתב על ידי רבי חיים שאער; ומשם ועד הסוף השלימו הסופר רבי יוסף קורח; וכפי שכתב הרב קורח בקולופון הסיום בעמוד האחרון: " נשלם זה הסדר נזיקין ביום ד' ג' לחדש אייר שנת התש"א ליצירה, על ידי הפועל... הדל באלפי וקטן במשפחתי צ"ה יוסף בן לא"א מו"ר שלום בן מו"ז כה"ר יחיא בן מו"ז כג"ק הר"ר חיים בן מו"ז כה"ר יוסף קרח... והשלמתיה לתשוקת החבר הטוב... ה' חיים בן סאלם אלשאער הי"ו, לפי שכבר נתעסק בעבודת הקדש (בכתב ידו) עד פרק ה' ממסכת עבודה זרה...".
בחלק שכתב רבי יוסף קורח, מופיעים עיטורים וכותרות בדיו צבעונית. גם שורות הסיום ומניין המסכתות שבעמוד האחרון נכתבו בדיו צבעונית.
ההעתקה כוללת גם את נוסח המשנה בעברית. הסופר הראשון הוסיף בשולי הגליונות מספר הגהות, ברובן גרסאות מ"נ"א" [נוסח אחר].
מארי יוסף קורח (תרע"ג-תשכ"א, אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 560), בנו ותלמידו של מארי שלום קורח (תרל"ג-תשי"ג; מדייני צנעא, מגדולי רבני תימן ומחבר ספרים רבים). שימש כמארי [מלמד לתשב"ר ומרביץ תורה ברבים] ב"כניס אל כסאר" בצנעא, והיה מפרנסי הקהילה בצנעא. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י בקירוב. מחבר ספרים רבים: "אמרי יוסף", "דברי יוסף", "אזהרות" לפי מנין המצוות לדעת הרמב"ם, "שירת יוסף", ו"חיי שלום".
[221] דף כתובים. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכת עור מהודרת מקורית, עם אבזמים ועיטורי מתכת, עם סימני עש ופגמים קלים. בבטנת הכריכה מודבקים דפי עתון "דבר" משנת 1938.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פירוש המשניות להרמב"ם, סדר מועד. העתקת החיבור המקורי כפי שנכתב ע"י רבינו הרמב"ם בשפה הערבית (ערבית-יהודית). צנעא [תימן], תש"ב [1942].
כתיבה נאה, עם כותרות בכתיבה קליגרפית. שער מאויר וצבעוני. עיטורים וכותרות, וכן שורות הסיום והקולופון, בדיו צבעונית. במספר מקומות איורים להמחשה בדיו צבעונית. בשולי כמה מן הגליונות מספר הגהות, רובן הגהות נוסח, שהוסיף הסופר.
בעמוד האחרון, קולופון הסופר רבי יוסף קורח מחודש אלול תש"ב: " ותהי השלמתו בס"ד ביום ג' חמישי לחדש רחמים שנת תש"ב אנוש עד דכא לב"ע, שהיא ב'רצ"ג לשטרי, על ידי הפועל הצעיר יוסף בן לא"א מו"ר שלום בן מו"ז כה"ר יחיא בן מו"ז המה"ג כה"ר חיים בן מו"ז כה"ר יוסף קרח ה' צורי וגואלי". בשער הספר: "...ונכתבה פה צנעא בשנת תש"ב לפ"ק, לתשוקת האדון היקר חיים בן שלום שאער הי"ו...".
מארי יוסף קורח (תרע"ג-תשכ"א, אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 560), בנו ותלמידו של מארי שלום קורח (תרל"ג-תשי"ג; מדייני צנעא, מגדולי רבני תימן ומחבר ספרים רבים). שימש כמארי [מלמד לתשב"ר ומרביץ תורה ברבים] ב"כניס אל כסאר" בצנעא, והיה מפרנסי הקהילה בצנעא. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י בקירוב. מחבר ספרים רבים: "אמרי יוסף", "דברי יוסף", "אזהרות" לפי מנין המצוות לדעת הרמב"ם, "שירת יוסף", ו"חיי שלום".
[1], קיז דף כתובים. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מעט פגיעה בטקסט. בחלק מהדפים דהיית דיו, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מהודרת מקורית, עם אבזמים ועיטורי מתכת, עם פגמים קלים.
כתיבה נאה, עם כותרות בכתיבה קליגרפית. שער מאויר וצבעוני. עיטורים וכותרות, וכן שורות הסיום והקולופון, בדיו צבעונית. במספר מקומות איורים להמחשה בדיו צבעונית. בשולי כמה מן הגליונות מספר הגהות, רובן הגהות נוסח, שהוסיף הסופר.
בעמוד האחרון, קולופון הסופר רבי יוסף קורח מחודש אלול תש"ב: " ותהי השלמתו בס"ד ביום ג' חמישי לחדש רחמים שנת תש"ב אנוש עד דכא לב"ע, שהיא ב'רצ"ג לשטרי, על ידי הפועל הצעיר יוסף בן לא"א מו"ר שלום בן מו"ז כה"ר יחיא בן מו"ז המה"ג כה"ר חיים בן מו"ז כה"ר יוסף קרח ה' צורי וגואלי". בשער הספר: "...ונכתבה פה צנעא בשנת תש"ב לפ"ק, לתשוקת האדון היקר חיים בן שלום שאער הי"ו...".
מארי יוסף קורח (תרע"ג-תשכ"א, אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 560), בנו ותלמידו של מארי שלום קורח (תרל"ג-תשי"ג; מדייני צנעא, מגדולי רבני תימן ומחבר ספרים רבים). שימש כמארי [מלמד לתשב"ר ומרביץ תורה ברבים] ב"כניס אל כסאר" בצנעא, והיה מפרנסי הקהילה בצנעא. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י בקירוב. מחבר ספרים רבים: "אמרי יוסף", "דברי יוסף", "אזהרות" לפי מנין המצוות לדעת הרמב"ם, "שירת יוסף", ו"חיי שלום".
[1], קיז דף כתובים. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מעט פגיעה בטקסט. בחלק מהדפים דהיית דיו, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מהודרת מקורית, עם אבזמים ועיטורי מתכת, עם פגמים קלים.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים - חכמי המזרח, מרוקו ותימן
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יהודה ליבש לנדא אב"ד דפה". סאדאגורא (סדיגורא), [כסלו], תרמ"ד [1883].
תשובה הלכתית בדיני אישות, שנשלחה אל "הרב המופלא ומופליג חריף ובקי כש"ת מוהר"ר יהודה נ"י". על מעטפת המכתב המצורפת נכתב: "לכבוד ידידי הרב המופלא ומופליג... מהר"ר יהודה נ"י מק' בערטשאן" (כנראה בריצ'בה Briceva, בסרביה).
בסיום התשובה ההלכתית, מספר רבי יהודה ליבש לנדא על טרדתו בהדפסת ספריו: "...זה ראיתי להשיבו מפני הכבוד, כי טרדוני מאד, שהמדפיס עד כעת לא הדפיס יותר מהשמנה עשר בוגין אשר היו נגמרים עוד בקיץ העבר, וכעת התחיל להדפיס השאר ואני טרוד בזה שאני מוסיף איזה ענינים, אך מפני כבודו לקחתי לי פנאי מעט להשיב לו דברים אלו בקוצר". בסיום המכתב הוא מתייחס למשכורת רבנותו של מקבל המכתב: " שמעתי אשר אנשי העיר עשו לך איזה מעמד פרנסה, ושמחתי מאד בזה, והשי"ת יברכם עבור זה. ידידו דור"ש באהבה הקטן יהודה ליבש לנדא אב"ד דפה".
הגאון רבי יהודה ליבש לנדא (תקפ"ג-תר"ס), מגאוני גליציה ומגדולי הפוסקים. כיהן בצעירותו כאב"ד קאליס ומאהלוב (פודוליה). האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא העריכו והחשיבו מאד, ועל פי יזמתו נבחר בשנת תרכ"ז בקירוב לכהן כאב"ד סדיגורא וי"ב גלילותיה. על אף שלא נמנה על עדת החסידים, היה ר' ליבש משתתף כמה פעמים בשנה ב"טיש" השולחן הטהור של האדמו"ר. חשיבותו התבטאה בין היתר גם בכך שהוא נבחר לחלק את ירושת האדמורו"ת בשנת תרמ"ז בין בני האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בין האדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא לבין האדמו"ר רבי יצחק מבאיאן (כתוצאה מחלוקה זו נתייסדה חסידות בויאן). סדרת ספריו "יד יהודה" על שולחן ערוך יורה דעה, ה' חלקים, נתקבלה מאד אצל לומדי השו"ע וגדולי הרבנים עד היום הזה. הגר"ש אויערבך כותב, בהסכמה למהדורה החדשה שנדפסה בשנת תשע"ב, כי שמע "מפי הגאון שר התורה מטשעבין, כי היה ידוע ומפורסם בדורו בשורה הראשונה של עמודי ההוראה". הגר"ש מעיד גם שהספר יד יהודה "לא זז משולחנו" של אביו "גאון ישראל" הגרש"ז אויערבך.
[1] דף (כתוב משני צידיו) + מעטפה עם רישום בכתב-יד. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. בלאי. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט (חלקם משוקמים בהדבקה). סימני קיפול.
תשובה הלכתית בדיני אישות, שנשלחה אל "הרב המופלא ומופליג חריף ובקי כש"ת מוהר"ר יהודה נ"י". על מעטפת המכתב המצורפת נכתב: "לכבוד ידידי הרב המופלא ומופליג... מהר"ר יהודה נ"י מק' בערטשאן" (כנראה בריצ'בה Briceva, בסרביה).
בסיום התשובה ההלכתית, מספר רבי יהודה ליבש לנדא על טרדתו בהדפסת ספריו: "...זה ראיתי להשיבו מפני הכבוד, כי טרדוני מאד, שהמדפיס עד כעת לא הדפיס יותר מהשמנה עשר בוגין אשר היו נגמרים עוד בקיץ העבר, וכעת התחיל להדפיס השאר ואני טרוד בזה שאני מוסיף איזה ענינים, אך מפני כבודו לקחתי לי פנאי מעט להשיב לו דברים אלו בקוצר". בסיום המכתב הוא מתייחס למשכורת רבנותו של מקבל המכתב: " שמעתי אשר אנשי העיר עשו לך איזה מעמד פרנסה, ושמחתי מאד בזה, והשי"ת יברכם עבור זה. ידידו דור"ש באהבה הקטן יהודה ליבש לנדא אב"ד דפה".
הגאון רבי יהודה ליבש לנדא (תקפ"ג-תר"ס), מגאוני גליציה ומגדולי הפוסקים. כיהן בצעירותו כאב"ד קאליס ומאהלוב (פודוליה). האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא העריכו והחשיבו מאד, ועל פי יזמתו נבחר בשנת תרכ"ז בקירוב לכהן כאב"ד סדיגורא וי"ב גלילותיה. על אף שלא נמנה על עדת החסידים, היה ר' ליבש משתתף כמה פעמים בשנה ב"טיש" השולחן הטהור של האדמו"ר. חשיבותו התבטאה בין היתר גם בכך שהוא נבחר לחלק את ירושת האדמורו"ת בשנת תרמ"ז בין בני האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בין האדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא לבין האדמו"ר רבי יצחק מבאיאן (כתוצאה מחלוקה זו נתייסדה חסידות בויאן). סדרת ספריו "יד יהודה" על שולחן ערוך יורה דעה, ה' חלקים, נתקבלה מאד אצל לומדי השו"ע וגדולי הרבנים עד היום הזה. הגר"ש אויערבך כותב, בהסכמה למהדורה החדשה שנדפסה בשנת תשע"ב, כי שמע "מפי הגאון שר התורה מטשעבין, כי היה ידוע ומפורסם בדורו בשורה הראשונה של עמודי ההוראה". הגר"ש מעיד גם שהספר יד יהודה "לא זז משולחנו" של אביו "גאון ישראל" הגרש"ז אויערבך.
[1] דף (כתוב משני צידיו) + מעטפה עם רישום בכתב-יד. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. בלאי. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט (חלקם משוקמים בהדבקה). סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. א"ש [אייזנשטאט], א' פ' צו [ז' אדר ב'] תבר"ך [תרכ"ב 1862].
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים, שנשלח לפרשבורג, אל רבי גרשון ליטש רוזנבוים. בין היתר, רבי עזריאל מגיב להשגת רבי גרשון על מאמר תורני שפרסם בעיתון ה"איזראליט". למיטב ידיעתנו, המכתב שלפנינו לא נדפס, אולם המשך ההתכתבות ביניהם במספר מכתבים מחודש סיון תרכ"ב, נדפסה בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (אבן העזר, סימנים נג-נד, עמ' נה-נז) ובקובץ תורני "צהר" (יד, עמ' כ-כב).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' - על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל המכתב: רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים, ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
[1] דף כפול (עמוד וחצי כתובים). 23.5 ס"מ. נייר דק, כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. בלאי וקרעים.
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים, שנשלח לפרשבורג, אל רבי גרשון ליטש רוזנבוים. בין היתר, רבי עזריאל מגיב להשגת רבי גרשון על מאמר תורני שפרסם בעיתון ה"איזראליט". למיטב ידיעתנו, המכתב שלפנינו לא נדפס, אולם המשך ההתכתבות ביניהם במספר מכתבים מחודש סיון תרכ"ב, נדפסה בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (אבן העזר, סימנים נג-נד, עמ' נה-נז) ובקובץ תורני "צהר" (יד, עמ' כ-כב).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' - על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל המכתב: רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים, ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
[1] דף כפול (עמוד וחצי כתובים). 23.5 ס"מ. נייר דק, כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. בלאי וקרעים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
14.2.23
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
אוסף תעודות ומסמכים רשמיים, חתומים בידי רבני הונגריה, בהם מסמך עם חותמת ה"כתב סופר" מפרשבורג. [הונגריה, המחצית השניה של המאה ה-19].
שבעה מסמכים בכתב-יד, בגרמנית ובהונגרית, עם חתימות (באותיות לטיניות) וחותמות (חלקן בעברית) של הרבנים: רבי נתן בנימין ליבר ראב"ד פרשבורג (לצדו חותמת ה"כתב סופר"), רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב, לפי הפירוט הבא:
• תעודת אישור נישואין, עם חתימת רבי נתן בנימין ליבר בגרמנית (Nathan Wolf Liber - Subrabbiner), ולצדה חותמתו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר": "S. W. Schreiber Oberrabbiner in Pressburg " [שמואל וולף שרייבר רב ראשי בפרשבורג]. [פרשבורג, תרל"א] 1871.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
רבי נתן בנימין (נטע וואלף) ליבר (תקס"ה-תרמ"א, החת"ס ותלמידיו עמ' שפו), שימש לצד ה"כתב סופר" כראב"ד פרשבורג. תחילה היה תלמידם של רבי וואלף המבורג בפיורדא ושל רבי אברהם בינג בווירצבורג, ולאחר מכן היה תלמידו המובהק של ה"חתם סופר". רבו ה"חתם סופר" העריץ אותו והחשיב אותו מאד, וכתב עליו שבחים מופלגים. אחד מתלמידיו המובהקים היה הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" מאונסדורף. חיבורו "שארית נתן בנימין" נדפס בווייצן תרע"ח.
• מסמך רשמי עם חתימת רבי מנחם א"ש בגרמנית (Menachem Eisenstadt), לצד חותמת-שעווה שלו. [אונגוואר, תרכ"ג] 1862.
רבי מנחם אייזנשטטר - מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
• שני מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו (אחת פגומה). באחד המסמכים מופיעות גם חותמת-שעווה של קהילת קיצע, וחתימות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"ז-תר"כ] 1857-1860.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), מתלמידי ה"חתם סופר", היה חביב מאד על רבו, שכתב עליו בין היתר "כל דילדא אימא כוותיה תלד". שימש כאב"ד קיצע כארבעים שנה.
• שלושה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו (בעברית וגרמנית): "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער, אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר "מי השילוח" לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
• מצורף: מסמך (דף כפול) ובו שתי תעודות אישור נישואין לחיילים יהודים, מאת מפקדת הצבא האוסטרי ומאת הרבנות הצבאית (מוזכרת בה הרבנות בווינה). [מילאנו, תרי"ח] 1857.
[8] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול.
שבעה מסמכים בכתב-יד, בגרמנית ובהונגרית, עם חתימות (באותיות לטיניות) וחותמות (חלקן בעברית) של הרבנים: רבי נתן בנימין ליבר ראב"ד פרשבורג (לצדו חותמת ה"כתב סופר"), רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב, לפי הפירוט הבא:
• תעודת אישור נישואין, עם חתימת רבי נתן בנימין ליבר בגרמנית (Nathan Wolf Liber - Subrabbiner), ולצדה חותמתו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר": "S. W. Schreiber Oberrabbiner in Pressburg " [שמואל וולף שרייבר רב ראשי בפרשבורג]. [פרשבורג, תרל"א] 1871.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
רבי נתן בנימין (נטע וואלף) ליבר (תקס"ה-תרמ"א, החת"ס ותלמידיו עמ' שפו), שימש לצד ה"כתב סופר" כראב"ד פרשבורג. תחילה היה תלמידם של רבי וואלף המבורג בפיורדא ושל רבי אברהם בינג בווירצבורג, ולאחר מכן היה תלמידו המובהק של ה"חתם סופר". רבו ה"חתם סופר" העריץ אותו והחשיב אותו מאד, וכתב עליו שבחים מופלגים. אחד מתלמידיו המובהקים היה הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" מאונסדורף. חיבורו "שארית נתן בנימין" נדפס בווייצן תרע"ח.
• מסמך רשמי עם חתימת רבי מנחם א"ש בגרמנית (Menachem Eisenstadt), לצד חותמת-שעווה שלו. [אונגוואר, תרכ"ג] 1862.
רבי מנחם אייזנשטטר - מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
• שני מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו (אחת פגומה). באחד המסמכים מופיעות גם חותמת-שעווה של קהילת קיצע, וחתימות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"ז-תר"כ] 1857-1860.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), מתלמידי ה"חתם סופר", היה חביב מאד על רבו, שכתב עליו בין היתר "כל דילדא אימא כוותיה תלד". שימש כאב"ד קיצע כארבעים שנה.
• שלושה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו (בעברית וגרמנית): "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער, אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר "מי השילוח" לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
• מצורף: מסמך (דף כפול) ובו שתי תעודות אישור נישואין לחיילים יהודים, מאת מפקדת הצבא האוסטרי ומאת הרבנות הצבאית (מוזכרת בה הרבנות בווינה). [מילאנו, תרי"ח] 1857.
[8] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג