מכתב בחתימות רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, לימים האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים". גרו"ו (גרוסוורדיין Oradea), [קיץ תרצ"ה 1935].
מכתב ארוך (2 עמ') שנשלח אל הנגיד ר' אהרן פרקש מגבאי "בית המדרש של אדמו"ר שליט"א מוויזניטץ" בגרוסוורדיין, המבקשים ממנו לסייע במגבית לטובת בניית בניין חדש לבית מדרשו של האדמו"ר (בעל ה"אהבת ישראל") בגרוסוורדיין, וכותבים שהמגבית תיערך באמצעות מכירת אותיות בספר תורה שייכתב ויוקדש לבית המדרש - "...אשר כל איש מאנ"ש נוכח לדעת שבית 'מקדשינו מעט' קטן מהכיל את עם ה' הבא לשמוע אל הרינה ואל התפלה של מרן קדוש ישראל שליט"א ביחוד בימי[ם] נוראים ומועדי ה'...". בסיום המכתב חתומים: "הק' חיים מאיר בהה"צ שליט"א מוויזניטץ"; "הק' מנחם מענדיל מ---" ו"הק' שמואל כהנא". בשולי הדף מכתב נוסף, 5 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ה"אמרי חיים", החותם: "...ידידו"ש חיים מאיר".
מכתב היסטורי זה צולם והודפס בבטאון קהילות ויזניץ - קשר איתן, כסלו-טבת תשע"ז, עמ' 9 (גליון העיתון מצורף).
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר עמד לימינו של אביו האדמו"ר בהנהגת חצר הקודש של חסידות ויז'ניץ בגרוסוורדיין, שהייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 23.5 ס"מ מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים במספר מקומות, חלקם משוקמים בגב הדף בנייר דבק.

חמישה מכתבים מרבנים ואדמו"רים נודעים [שנות התש"י-התש"ל בקירוב]. בחלק מהמכתבים ברכות לשנה טובה.
• אגרת אויר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה'לה הורביץ מדז'יקוב. [ירושלים, שנות התש"י-תש"כ בקירוב]. ברכות רבות, עם ברכת שנה טובה: " ...ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שיזכה מעכ"ה תמיד להעניק לאחרים משלו מתוך הרחבה, ויתברך בכל משאלות לטובה כאו"נ [כאוות נפשו] ונפש ידידו דו"ש וטובתו המברכו בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים, יהודא הורוביץ".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי. [בני ברק, אלול שנות התש"כ-תש"ל בקירוב]. ברכות רפואה שלימה ושנה טובה: " ...ואברך אותך בבריאות גו"נ [גוף ונפש] והשי"ת ישלח בקרוב רפ"ש לזוג'[תו] על כל גופה... והשנה הבאה תבוא להם שנת חיים וברכה והצלחה בכל מע"י [מעשי ידיהם] שנת שלום בארצינו... דברי המברכו בכל הטוב וכוח"ט אברהם יהושע השיל בהרב המפורסם מו"ה יוסף מאיר זצוק"ללה"ה". בחציו התחתון של הדף, מכתב נוסף בכתב-ידה של הרבנית ממכנובקה.
• מכתב ברכות לנישואין, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה ניישלאס, אב"ד שיכון סקווירא. [שיכון סקווירא (New Square), ניו יורק], חשון תשכ"ט [1968].
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן היילפרין, מרבני גולדרס גרין. לונדון, תש"י [1950]. תשובות הלכתיות קצרות בעניינים שונים.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ רבי אליעזר הגר. חיפה, אלול תשל"א [1971]. בפתיחת וסיום המכתב ברכת "כתיבה וחתימה טובה" לשנה טובה.
5 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

ספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בשלושה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של חלק שמות - חתימת ידו של הגאון רבי זוסמן סופר בעל "מחנה חיים": "חנני אלק' בזה הק' חיים סופר". תחתיה חתימת בנו רבי משה דוד סופר אב"ד סאסרעגען: "משה דוד בהגאון הנ"ל זצללה"ה".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם סופר. כאשר נפטר רבו החתם סופר נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אוהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו החתם סופר ועניין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
הגאון רבי משה דוד אב"ד סאסרעגען (תרי"ח-תרס"ו), בנו של הגאון רבי חיים זוסמן סופר, וחתן הגאון רבי הלל פולק, אב"ד סאסרעגען. לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו בסאסרעגען. חמיו של רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרעגען. נודע בלמדנותו ובקיאותו. נפטר לאחר מחלה קשה וממושכת, בהיותו בן מ"ח שנים בלבד.
רישומים בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון: "שמואל צבי שווארטץ", "זה הסיפר[!] ישמח משה קיבלתי מאבי היקר שלוח מנות שנת תרפ"ט פה ליניטץ". רישום של אביו בדף האחרון: "הנה אני שולח זה הספר ישמח משה שלוח מנות לבני הנחמד... בשנת תרפ"ט... הק' מאיר דוב שווארטץ מליניטץ".
בדף השער של הכרך הראשון מופיעה חותמת של הרב אלכסנדר אשר באב"ד (תר"ע-תשמ"ו), רב בהונגריה, ולאחר השואה ראש ישיבת רבנו שלמה קלוגר, ואב בית דין של "קהל מנחת חינוך טרטיקוב" בניו יורק. לאחר השואה שימש כראש בית הדין בבודפשט וחבר בבית הדין המיוחד להתרת עגונות.
סט בשלושה כרכים. בראשית: [1], לד, לז-קיז דף. חסרים דפים לה-לו. שמות, ויקרא: צ; מב דף. במדבר, דברים: [1], מט; עב, [1] דף. 22-23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים בכרך הראשון, וסימני עש עם פגיעות בטקסט בכרך השני. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער של הכרך הראשון. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער הראשון בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים. כריכות עור חדשות, אחידות.

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על פרשיות התורה, בראשית-דברים [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
כל החלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש החלק הראשון, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים. הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
בשער הראשון, חותמת רבי "נפתלי הכהן שווארץ - האבד"ק ה' מאד והגליל". בכמה מן הדפים חותמות בנו - רבי יוסף שוורץ. הגהות רבות בכתב-יד (חלקן קצוצות).
הגאון רבי נפתלי שוורץ בעל ה"בית נפתלי" (תר"ו-תרנ"ז), בנו וממלא מקומו של בעל ה"קול אריה" - רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד ה'-מאד (העגאליא-מאד - Mád, הונגריה). כיהן ברבנות העיר מאד החל משנת תרמ"ד, והקים בה ישיבה גדולה. מקורב לאדמו"רי בעלז ושינאווא. בנו, הגאון רבי יוסף שוורץ (תרל"ה-תש"ד), רבה של קהילת "מחזיקי תורה" בגרוסוורדיין, בעל "וילקט יוסף" ו"ויצבר יוסף".
כל החלקים בכרך אחד. [4], ב-קמא, [2] דף; [2], ב-צא דף; [4], ב-נה, [2] דף; [4], ב-פ דף; [1], ב-נב, נה-ע דף (לוח תיקוני הטעויות של ספר שמות נכרך בסוף חומש ויקרא; ולוח תיקוני הטעויות ודף השער של ספר דברים נכרכו לאחר דף השער ולוח תיקוני הטעויות של ספר במדבר). 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.

ספר דרך אמונה, על התורה והמועדים, שלושה חלקים, עפ"י דרכי הזוהר הקדוש והחסידות, מאת רבי מנחם מנדל אב"ד סיהאט (סיגט). טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תרט"ז-תר"כ] 1856-1860. מהדורה יחידה.
שלושה חלקים בכרך אחד, דף שער נפרד לכל חלק.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל שטרן מסיגט (נפטר תקצ"ד), מגדולי הרבנים במרמורוש ומתלמידיהם החשובים של ה"ישמח משה", המגיד מקוזניץ ורבי מנדלי מקוסוב. נסמך להוראה ע"י רבי משולם איגרא וכיהן כדיין בבית דינו של רבי יעקב מליסא. בשנת תקס"ב נתמנה לאב"ד סיגט והיה הרב הראשי הראשון של כל מחוז מרמורוש. רבו האדמו"ר רבי מנדלי מקוסוב רצה להכתירו כאדמו"ר, אך הוא סירב וקיבל עליו את מרותו של בן רבו, האדמו"ר רבי חיים מקוסוב.
[4], נב; [4], ה-נ; קכד, [1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים כהים בדפים האחרונים). סימני שפשוף וקרעים בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
[1] דף בסוף הכרך, עם לוח הטעות, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.