ספר איל משולש, "על חכמת המשולשים וההנדסה ובתוכו ג"כ כמה כללי תכונה ואלגיברא...", מאת הגר"א מווילנא. ווילנא והורודנא, [תקצ"ד] 1833. מהדורה יחידה. שרטוטים גיאומטריים רבים.
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה - טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל מלוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
הגהות ארוכות בכתב-יד, עם חישובים הקשורים לנושא הספר. רובן קצוצות.
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.

שישה דפים בכתב-ידו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א.
לפנינו שישה דפים (רצופים) בכתיבה אוטוגרפית של המחבר רבי מנחם מנדל משקלוב, מתוך חיבורו על ספר משנת חסידים לרבי עמנואל חי ריקי, ביסודות חכמת הקבלה. חיבור זה נדפס בספר כתבי הגרמ"מ ז"ל, ירושלים תשס"א, כרך א', על פי כתב-היד שדפים ממנו נמצאים לפנינו (תוכן הדברים בדפים שלפנינו נדפס שם בדפים קפט-רד).

הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 , בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.

[6] דף (12 עמודים כתובים בכתב-ידו של רבי מנחם מנדל משקלוב). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בשוליים ובלאי.

ספר תהלים, עם באורי זוהר ומצודת ציון. צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקצ"ג 1833].
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק (מעט פגועה מסימני העש): "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
רישומים בכתב-יד בדף השער: "הצעיר בנימין אליהו יעקב שלמה...".
[4], קח, קי-קנב דף. חסר דף קט. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותקים אחרים). כריכת עור חדשה.
במקביל נדפסה מהדורה נוספת של ספר תהלים, ללא פירושים.

ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר ועניינים ציבוריים, מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס. ההדפסה החלה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אשר סירב להמשיך בהדפסה לאחר שעיין בתוכנו הפולמוסי של הספר. המשך ההדפסה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר.
ידועים שני דפי שער (שער בנוסח מקוצר ושער בנוסח ארוך), שאינם מופיעים בכל העותקים. לעותק שלפנינו דף שער אחד בלבד, עם הנוסח המקוצר. בסופו של הספר נמצאים [17] דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים (בחלק מהעותקים נכרכו דפים אלו בראש הספר), ובהם מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מאת רבנים מירושלים, צפת וחברון; מפתחות מפורטים לספר; ומאמר "קול ברמה". הספר גם כולל את דפים ז-ט החסרים בעותקים רבים (בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מגנה המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הנושאים דרשות בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש). כמו כן נמצאים הדפים האחרונים, קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א. בעותק שלפנינו לא נמצא דף עם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, אך הדף עם המאמר "קול ברמה" מופיע פעמיים, עם הבדלים בפסקה האחרונה הכוללת הודעה אישית ממחבר הספר.
המחבר, הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בעניין הספר. רבו של המחבר, רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים (שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל").
מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל", ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שניה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[1], ב-קכד, [17] דף. ללא אחד מדפי השער, שאינו מופיע בכל העותקים (ראה לעיל). 27.5 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט בדפים בודדים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.

אוסף ספרי המקובל הירושלמי, רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין, שנדפסו על ידו בירושלים, בשנים תרל"ט-תר"ס בקירוב:
• ספר חוסן ישועות, ביאור על מסכת בבא קמא בדרך הקבלה, עם ביאור על מאמר הזוהר מפרשת בלק. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרל"ט-תרמ"ט 1879-1889]. הדפסת הספר לא נשלמה במקור (הספר נדפס קונטרסים קונטרסים משנת תרל"ט עד תרמ"ט), והוא מסתיים באמצע משפט. ש' הלוי, מס' 320.
• ספר אור לישרים - קונטרס אור זרוע לצדיק, ביאור על מאמר גמרא במסכת יומא, על פי הזוהר. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, [תרמ"ט 1889]. בשער מוזכר "חידושי פסחים ונלוה אליו קונטרס אור זרוע לצדיק", אולם בפועל נדפס בו רק הקונטרס אור זרוע לצדיק. חידושי מסכת פסחים נדפסו תחת אותו שם בשנת תרנ"א. ש' הלוי, מס' 639.
• ספר אור לישרים, חידושים על מסכת פסחים וסוגיות נוספות בש"ס, עם ספר פתיל תכלת, נגד זיהויו של רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין לחלזון התכלת. ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"ב עד תרנ"א 1882-1890 בקירוב]. ש' הלוי, מס' 690 (ש' הלוי רושמת את שנת הדפוס כשנת תר"נ, וכותבת כי חלקים מהספר כבר נדפסו בשנת תרמ"ב. אולם בתחילת העותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ודף עם הסכמות רבנים שנכתבו בכסליו שנת תרנ"א).
• סידור תפילה, עם כוונות האר"י, ועם פירוש תפלה למשה. ירושלים, [דפוס ישראל דוד פרומקין, ועוד], תרנ"ח [1898]. הספר נדפס בהמשכים, קונטרסים קונטרסים, בבתי דפוס שונים בירושלים. ההדפסה החלה כנראה בשנת תרל"ט ונסתיימה בשנת תרס"ב.
• ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א-תרמ"ח 1881-1888]. לאחר שני הדפים הראשונים נכרכו שני דפים, הראשון שבהם הוא דף שער מיוחד, "ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד", עם פרט שנה של תרמ"ח. ש' הלוי, מס' 373; 626 (ש' הלוי רושמת את שני הדפים הכרוכים כאן כספר נפרד; במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק הכרוך כנראה בסדר מעט שונה). ספר זה נדפס קונטרסים קונטרסים וישנם הבדלים בין העותקים.
• ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד - טהרת הקודש, חלק שני, עם חידושים על מסכת ברכות. ירושלים, תרנ"ד [1894].
• ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד - טהרת הקודש, חלק שני, עם דיני הכשר מקוואות ודיני פתיל תכלת. ירושלים, חסר שם מדפיס, [אחר תר"ס 1900].
7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין היתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.