ספר אמרי בינה, חידושי סוגיות בסדרי מועד ונשים, מאת רבי מאיר אייזנשטטר (מהר"ם א"ש) אב"ד אונגוואר. אונגוואר, דפוס Karl Jaeger, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה, בהוצאת בן המחבר, רבי מנחם אייזנשטטר אב"ד אונגוואר.
בדף השער הקדשה למתנת חתונה "מנחה הוא למזכרת לדורן דרשה", בכתב-יד וחתימת נכד המחבר: " הק' מאיר בלא"א מו"ה מנחם א"ש זצללה"ה...". בפינה הימנית העליונה של השער, הקדשה עצמית (מחוקה): "קיבלתיו דו"ד [דורון דרשה] מגיסי מו"ה מאיר מאונגוואר...". רישומים וחתימות נוספות: "הק' ישראל[?] ג----[?]" (חתום על גבי ההקדשה העצמית הנ"ל); "צבי שטראהלי".
בגליונות הספר, ארבע הגהות למדניות ארוכות (קצוצות), בכתב-יד מתקופת ההדפסה.
המחבר, הגאון רבי מאיר אייזנשטטר - המהר"ם א"ש (תק"מ-תרי"ב, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רצו-שג), מראשוני תלמידיו של ה"חתם סופר" ומגדולי רבני הונגריה. מחבר שו"ת אמרי אש וספרים נוספים. למד אצל חתם סופר כחמש שנים, ורבו ה"חתם סופר" אמר עליו "כי לא היה לו תלמיד המחכים רבותיו כמוהו" (החת"ס ותלמידיו, עמ' רצז).
[3], ו-קמח דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.

ספר שולחן ערוך אורח חיים, עם "משנה ברורה" ו"ביאור הלכה", מאת הגאון הקדוש רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים". חלקים א-ד. ווארשא, [תרמ"ד-תרס"ד]. ארבעה כרכים מתוך שישה. כפי הנראה, אחד או שנים מהם הינם מהמהדורות הראשונות.
בסופו של הכרך הראשון מופיע דף עם רשימת המנויים ("שמות החתומים"). דף זה נדפס רק במהדורה הראשונה.
רישומי "מוגה" (בעיפרון) בשלושה מהכרכים: בדפי המגן הקדמיים של חלק ב' וחלק ד', ובדף השער של חלק ג'.
בדף המגן הקדמי של הכרך הראשון מופיעה רשימה בכתב-יד עם סיכומי הלכות. בתחתית העמוד חותמת האדמו"ר "הרב יצחק אייזיק ראזינבוים, בן כ"ק הרה"צ המפו' מוה"ר י"ב ראזינבוים שליט"א אדמו"ר מסטראזיניץ, וחתן הרה"צ המפו' מוה"ר מאיר אייזיקזאהן שליט"א אדמו"ר מראמן".
בכרך השני עשרות הגהות ארוכות בכתב-יד, משני כותבים. בכרך זה חותמות שונות, בהן חותמתו של הרב יונה קאפליוואטסקי רבה של קאפערשטי, בסרביה [ראה אודותיו: גוטליב, אהלי שם, עמ' 171].
בדף המגן הקדמי של הכרך השלישי מופיעה הקדשה בכתב-יד: "מנחה נ(ו)תונה מאיתי לחתני הרב ה"ג אליקום געציל אליעז(י)ר נ"י".
סדרת ספרי המשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך יותר מעשרים שנה. החלק הראשון נדפס בשנת תרמ"ד והדפסת שני החלקים האחרונים נסתיימה רק בשנים תרנ"ט-תרס"ב. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיא שוב ושוב למעלה מ-36 פעמים). הספרים נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות. רבינו המחבר היה נוהג לבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גליונות, ועל כל ספר שיצא מתחת ידו היה נוהג לרשום כי הוא "מוגה".
ארבעה כרכים: [1], ב-קנא, [1] דף; [1], ב-קנד, [1 דף ריק]; [2], ג-עו, עח-פ, [1], פא-קצה דף; [1], קצו-רצ דף. 22-23 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כתמים, בלאי וקרעים. בכרך א' קרעים חסרים בשער ובשולי הדפים הראשונים והאחרונים (עם פגיעות בטקסט במספר דפים). בכרך ב', סימני עש. בכרך ג', קרעים במספר דפים. קרעים חסרים בדף עז (הכרוך שלא במקומו, לאחר דף פ). כריכות חדשות, אחידות.
בסוף חלק ב' (לאחר דף קנד) נמצא דף מקורי ריק. בחלק מעותקי המהדורה הראשונה נדפס באותו מקום דף קנה, עם "לוח המפתחות" מחלקים א-ב, שאינו בעותק שלפנינו.
חלקי ה"משנה ברורה" נדפסו פעמים רבות בהדפסות סטריאוטיפיות. בדרך כלל קשה לברר אם אכן מדובר בהדפסה הראשונה. חלק א' שלפנינו הוא כפי הנראה מההוצאה הראשונה (על פי הדף האחרון עם רשימת "שמות החתומים"). חלק ב' שלפנינו, הוא כנראה גם מההוצאה הראשונה (על פי תאריך הצנזורה שמעבר לשער, משנת 1896, אך כאמור לעיל, לא נדפס בו דף קנה עם "לוח המפתחות" מחלקים א-ב). בכרך ג' - תאריך הצנזורה שמעבר לשער הוא משנת 1893 (כפי הנראה זו מהדורה שניה, שכן המהדורה הראשונה נדפסה בשנת תרנ"א), ובכרך ד' מופיע מעבר לשער תאריך צנזורה משנת 1904 (ההדפסה הראשונה היתה בשנת תרנ"א או תרנ"ט 1898, והמהדורה שלפנינו היא מהמהדורות החוזרות).

ספר עמודיה שבעה, דרשות על תנ"ך, מאת רבי בצלאל "דרשן בקהילה קדושה... סלוצק במדינת ליטא". פראג, דפוס בני יהודא ב"ק, תל"ד [1674]. מהדורה שניה.
העותק של בעל ה"שדי חמד". בדף השער חתימתו: "חזקיהו מדיני", וחותמתו (דהויה).
הגהות בכתיבה איטלקית במספר דפים (עם סיכום הנושאים בפסקאות השונות).
הספר כולל דרשות, הערוכות בשבעה "עמודים": עמוד ברית אברהם, עמוד פחד יצחק, עמוד עפר יעקב, עמוד תורת משה, עמוד קרבן אהרן, עמוד מגדל דוד ועמוד יריעות שלמה. ספר חשוב זה זכה בשעתו לתפוצה רבה במספר מהדורות. עם השנים נאבדו רבים מן הספרים ומצויות ממנו העתקות רבות בכתבי יד שנעשו בארצות המזרח.
הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג-תרס"ה) נולד בירושלים, כיהן ברבנות בקושטא, בקראסו-בזר (שבחצי האי קרים) ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. גאון מופלג, חיבר לבדו את האנציקלופדיה התורנית המקיפה, י"ח חלקי ספרו "שדי חמד", וספרים נוספים.
מספרייתו הענקית כמעט ולא נותרו ספרים מכיוון שעלתה בלהבות בשנת 1948, בשריפת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים (בעיצומה של מלחמת השחרור בכ"ח אייר תש"ח, כינס הרב הראשי הרצוג מסיבת עיתונאים על חורבן בתי הכנסת והספריות בנפילת העיר העתיקה; הרב הרצוג מסר דו"ח מפורט על החרבת בתי הכנסת בעיר העתיקה, ועל התעללות חיילי הלגיון הירדני בספרי קודש ותשמישי קדושה: "...למעלה מ-500 ספרי תורה היו בעיר העתיקה וכן תשמישי קדושה רבים. אין להניח כי נשאר מהם שריד ופליט. ספרי ערך, כתבי יד ורכוש רב עלה באש..." - הצופה, 15 ביוני 1948).
[88] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. שיקומים במילוי נייר במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בשלושה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של חלק שמות - חתימת ידו של הגאון רבי זוסמן סופר בעל "מחנה חיים": "חנני אלק' בזה הק' חיים סופר". תחתיה חתימת בנו רבי משה דוד סופר אב"ד סאסרעגען: "משה דוד בהגאון הנ"ל זצללה"ה".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם סופר. כאשר נפטר רבו החתם סופר נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אוהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו החתם סופר ועניין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
הגאון רבי משה דוד אב"ד סאסרעגען (תרי"ח-תרס"ו), בנו של הגאון רבי חיים זוסמן סופר, וחתן הגאון רבי הלל פולק, אב"ד סאסרעגען. לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו בסאסרעגען. חמיו של רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרעגען. נודע בלמדנותו ובקיאותו. נפטר לאחר מחלה קשה וממושכת, בהיותו בן מ"ח שנים בלבד.
רישומים בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון: "שמואל צבי שווארטץ", "זה הסיפר[!] ישמח משה קיבלתי מאבי היקר שלוח מנות שנת תרפ"ט פה ליניטץ". רישום של אביו בדף האחרון: "הנה אני שולח זה הספר ישמח משה שלוח מנות לבני הנחמד... בשנת תרפ"ט... הק' מאיר דוב שווארטץ מליניטץ".
בדף השער של הכרך הראשון מופיעה חותמת של הרב אלכסנדר אשר באב"ד (תר"ע-תשמ"ו), רב בהונגריה, ולאחר השואה ראש ישיבת רבנו שלמה קלוגר, ואב בית דין של "קהל מנחת חינוך טרטיקוב" בניו יורק. לאחר השואה שימש כראש בית הדין בבודפשט וחבר בבית הדין המיוחד להתרת עגונות.
סט בשלושה כרכים. בראשית: [1], לד, לז-קיז דף. חסרים דפים לה-לו. שמות, ויקרא: צ; מב דף. במדבר, דברים: [1], מט; עב, [1] דף. 22-23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים בכרך הראשון, וסימני עש עם פגיעות בטקסט בכרך השני. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער של הכרך הראשון. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער הראשון בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים. כריכות עור חדשות, אחידות.