מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove יד filter יד
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- book (29) Apply book filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- and (24) Apply and filter
- manuscript (24) Apply manuscript filter
- of (24) Apply of filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- ספרים, (19) Apply ספרים, filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- מכתבים (19) Apply מכתבים filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- import (19) Apply import filter
- letter (19) Apply letter filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
- בכתב (5) Apply בכתב filter
- מווילנא (5) Apply מווילנא filter
- ותלמידיו (5) Apply ותלמידיו filter
- הגרא (5) Apply הגרא filter
- הגר (5) Apply הגר filter
- הגהות (5) Apply הגהות filter
- עם (5) Apply עם filter
- הגר"א (5) Apply הגר"א filter
- discipl (5) Apply discipl filter
- gaon (5) Apply gaon filter
- gloss (5) Apply gloss filter
- handwritten (5) Apply handwritten filter
- his (5) Apply his filter
- the (5) Apply the filter
- vilna (5) Apply vilna filter
- with (5) Apply with filter
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תק"פ 1820].
המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא. ספר זה הינו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה.
החיבור הובא לדפוס על ידי נכד הגר"א ותלמידו רבי יעקב משה מסלונים (בן רבי אברהם בן הגר"א). בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי חיים מוולוז'ין. זו ההקדמה האחרונה שכתב רבי חיים לאחד מספרי הגר"א (הוא נפטר בשנה שלאחר הדפסת הספר, שנת תקפ"א). לאחר הקדמתו של רבי חיים מופיעה הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים. שתי הקדמות אלה מכילות חומר רב ערך לתולדות הגר"א ומובאים בהן שבחים מופלגים עליו ותיאורים על גדלותו בנגלה ובנסתר.
[6], נט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים, בהם קרע עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים, ללא חיסרון, וקרע חסר קטן בשולי דף נוסף, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
בעותק שלפנינו מופיעה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לפני הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים, בדומה לשני עותקי הווריאנט שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 177999).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696.
ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - סגולתה של המהדורה ראשונה
על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו, שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מובאים הסיפורים הבאים:
הגאון רבי שמריה גריינמן סיפר בשם ה"חזון איש": "מעשה שהיה בדיבוק אחד בדור הקודם, שהביאוהו לאחד מן הצדיקים, ונאספו שם כל בני העיירה, ואמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא. נטל אותו צדיק שני ספרים שוים (היה זה ספרא דצניעותא או ספר יצירה), אחד שנדפס בדור שלפניהם ואחד שנדפס באותו דור, עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק, באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה שבתוך העטיפה. והנה זה פלא, בעל הדיבוק נטל ספר אחד וחבקו וגיפפו, ומהספר השני נרתע באומרו: 'איני יכול לנגוע בו!' לאחר הדברים, גילה אותו צדיק פשר הדבר, כי את הספר שהודפס בדור שלפניהם לא היה הדיבוק יכול לקחתו, מחמת קדושתו, משום שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה" (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב - בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא, על-פי קבלה שהיתה בידו, ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד מובא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
תגובת רבי חיים מוולוז'ין לחסידים יושבי "הפלכים הרחוקים"
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לפירוש הגר"א על ספרא דצניעותא מופיעים ביטויים חריגים בחריפותם כנגד האשמות שהגיעו מחוגי החסידים שב"פלכים הרחוקים", לפיהן הגר"א לא החשיב את האר"י במיוחד, וכן שהוא לא עסק בלימוד הזוהר הקדוש.
רבי חיים מוולוז'ין מגיב לכך בהקדמתו: "אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת... דבת רבים בורים וריקים בפלכים הרחוקים [ככל הנראה, גלילות ווהלין ופודוליה שבאוקראינה] אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם, אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להטיל מום בקדשי שמים... רבינו הגדול נ"ע, באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין בי' האריז"ל לא הוכשר בעיניו ח"ו... מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם, יתפרכון, יתחרשון, ישתתקון, לא תהא כזאת בישראל...".
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה - טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל מלוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
הגהות ארוכות בכתב-יד, עם חישובים הקשורים לנושא הספר. רובן קצוצות.
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.
ספר דרכי נועם, חיבור נפלא על מאמרי רבה בר בר חנה על פי דרכי פרד"ס, מאת רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא. קניגסברג, דפוס יהאן פרידריך דריסט, [תקכ"ד 1764]. הסכמת הגר"א מווילנא.
מעבר לשער נדפסה הסכמתו של הגר"א, עם הכותרת "הרב המה"ג נ"י [המאור הגדול נרו יאיר] סיני וע"ה [ועוקר הרים] איש האלוקי המפורסם מו"הרר אלי' חסיד מק"ק ווילנא יא"ע [יכוננה אל עליון]". זוהי אחת משתי הסכמות בלבד שנתן הגר"א. ההסכמה נכתבה ביום כ"ה סיון תקכ"ב, ובה מברך את המחבר: "ויפיק רצון מה' להוציאו לאורו, להחיות עם רב ולזכותם לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".
בספר זה התפרשו מאמרי רבה בר בר חנה ב"דרך הדרוש", "דרך רמז" ו"דרך הסוד". המחבר כותב בפתיחה לספר כי הגאולה תלויה בלימוד התורה בארבע הדרכים - פשט, רמז, דרש וסוד, ובפרט בלימוד חכמת הקבלה, "כמבואר בזוהר שבזכות למוד ספר הזוהר יפקון מן גלותא... שאין אליהו נתגלה בעולם כי אם בלימוד הארבע דרכים שהם פרד"ס...". בפתיחה זו אף עורך המחבר חישובי קיצין, וכותב בין היתר על שנת תקמ"א כי היא שנת הגאולה: "ואם באנו לחשבון השעות מיומו של הקב"ה תמצא שבשנת תקמ"א וח' חדשים לפ"ק מאלף השישי אנו מצפים לישועה..." (ראה על כך: אריה מורגנשטרן, "חישובי-הקץ בספר 'דרכי נועם'", בתוך ספרו: מיסטיקה ומשיחיות, עמ' 125-130).
[2], קיז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות רבות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 990.
שתי הסכמות יחידות שכתב הגר"א למחברי ספרים
הגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים. יוצאים מן הכלל שני מחברים שזכו לקבל הסכמה בכתב מאת הגר"א. הראשון הוא רבי אריה ליב עפשטיין, רבה של קניגסברג, והשני הוא רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא; שניהם היו מקורבים לחוגו של הגר"א. רבי אריה ליב עפשטיין קיבל הסכמה על הדפסת ספרו (בהסכמת הגר"א לא נכתב על איזה ספר מדובר). הסכמה זו נדפסה בספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט, ולאחר מכן נדפסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראה: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991). רבי שמואל מקלווריעא קיבל הסכמה על ספרו דרכי נועם.
מלבד זאת, ידועה הסכמה בעל-פה מאת הגר"א על הספר פרי יצחק, לרבי יצחק אייזיק מפולוצק, שנדפס בהורודנא תקנ"ח. הסכמה זו לא נדפסה בספר פרי יצחק עצמו, אלא על גבי פיסת נייר נפרדת וצורפה לעותקים בודדים בלבד. ההסכמה חתומה על ידי תלמיד הגר"א רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, ובה הוא מעיד כי שאל את הגר"א האם להדפיס את הספר פרי יצחק, והגר"א ענה לו: "ידפיס וידפיס".
שישה דפים בכתב-ידו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א.
לפנינו שישה דפים (רצופים) בכתיבה אוטוגרפית של המחבר רבי מנחם מנדל משקלוב, מתוך חיבורו על ספר משנת חסידים לרבי עמנואל חי ריקי, ביסודות חכמת הקבלה. חיבור זה נדפס בספר כתבי הגרמ"מ ז"ל, ירושלים תשס"א, כרך א', על פי כתב-היד שדפים ממנו נמצאים לפנינו (תוכן הדברים בדפים שלפנינו נדפס שם בדפים קפט-רד).
הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 , בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.
[6] דף (12 עמודים כתובים בכתב-ידו של רבי מנחם מנדל משקלוב). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בשוליים ובלאי.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלש' ערי הק' ירוש' וצפת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם הגאון החסיד אמיתי רבן של כל בה"ג רבינו אליהו ז"ל מווילנא יצ"ו".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל ז"ל מירושלם עה"ק ת"ו" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מוהר"ר רבי יוסף זצללה"ה ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זללה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
שני חלקים (קדשים וטהרות) בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. בדפי הכרך עשרות רבות של הגהות ארוכות בכתיבה איטלקית. הכותב אינו מזוהה, אך מן ההגהות עולה כי היה אחד מתלמידי הרב"ך - המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלי אב"ד ריג'יו. בכ-15 הגהות מזכיר הכותב את רבו בברכת החיים: "מורי הר"ר ב"ך נר"ו", ומצטט אותו (לדוגמה, בדף קד/2: "מורי הר"ר ב"ך נר"ו כתב ז"ל [זה לשונו], ונלע"ד ב"ך...").
רוב ההגהות המובאות כאן בשם הרב"ך נדפסו (בשינויי לשון קלים) בקבצי "בית אהרן וישראל" מעותק מקביל של כרך משניות (אף הוא ממהדורת קראקא הנ"ל), שהיה בבית מדרשו של רב"ך, ואשר נמצא כיום בספריית האדמו"ר מקרלין (ראה שם, קבצים קעא, קעג, קעה, קעז-קעח). לפי התיאור שם, עותק ספריית האדמו"ר מקרלין כולל הגהות בכתיבת הרב"ך עצמו ובכתיבת תלמיד. בקבצים הנ"ל נדפסו הגהות נוספות מאת הרב"ך, המופיעות לפנינו בסתם, מבלי לציין כי מקורן מהרב"ך. עם זאת, חלק מההגהות שלפנינו לא נדפסו שם. בנוסף, לא נדפסו כלל הגהות על מסכתות זבחים, מנחות וחולין, ולפנינו מספר הגהות במסכתות אלו, בהן גם שתי הגהות בשם הרב"ך שלא נדפסו.
חתימה בדף השער, מחוקה בדיו: "--- סגרי בר' זרח ז"ל".
הרב"ך - רבי בנימין הכהן ויטאלי (תי"א-תפ"ז), תלמידו המובהק של רבי משה זכות (הרמ"ז). שימש כרב וראש ישיבה בעיר ריג'יו, היה גדול מקובלי איטליה בדורו ופוסק הלכה חשוב. כרבו אף הוא עסק בהעתקת כתבי האר"י ובהפצתם. חתנו ותלמידו, רבי ישעיהו באסאן, היה רבו הנודע של הרמח"ל. בשנותיו האחרונות של הרב"ך עמד עמו הרמח"ל בקשר מכתבים. באחד מן המכתבים מכנהו הרמח"ל: "ראש שבטי ישראל". בין תלמידיו של הרב"ך נמנים (מלבד רבי ישעיהו באסאן) מקובלי איטליה: רבי יוסף אירגאס, בעל "שומר אמונים"; רבי שמשון חיים נחמני, בעל "זרע שמשון"; רבי אביעד שר שלום באזילה, בעל "אמונת חכמים", ועוד.
קדשים: ריג דף. טהרות: [1], ג-רצב דף. דף אחרון מסדר טהרות חסר, והושלם בכתב-יד, בכתיבה איטלקית נאה. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. קרעים חסרים בשולי דף השער והדפים הראשונים של סדר קדשים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. קונטרס דפים ראשון רופף. סימני עש קלים. כריכת עור עתיקה ופגומה, עם סימני עש וקרעים חסרים.
העותק של הגאון הנודע רבי וואלף בוסקוביץ. בשער הספר חתימת ידו: " הוא הק' וואלף הלוי באסקוויץ W.B. ", וחותמותיו: "וואלף הלוי...". בדפי הספר מספר הגהות קצרות בכתב-יד, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי וואלף. בדף המגן הקדמי רישומים ארוכים בגרמנית. רישומים וחותמות נוספות.
הגאון הנודע רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בנו ותלמידו של בעל "מחצית השקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ [שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג], פעסט, יארמאט, קעלין ובאניהאד (באנהרט). העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. נודע בגאונותו ובחריפותו הרבה ורבים מגדולי דורו הוקירוהו והעריכוהו ביותר, כולל בעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, ה"חתם סופר", רבי עקיבא איגר, ועוד. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת ה"חתם סופר"]. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר משנה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו.
החיבור שלפנינו, שנדפס לאחר מכן תחת השם "קונטרס ר' חיים יונה", נתחבר ע"י הגאון רבי חיים יונה תאומים (ת"נ-תנ"ה בערך-תפ"ח), אשר נפטר בגיל צעיר. הספר התקבל אצל גדולי הפוסקים כספר יסוד לדיני נזיקין וגרמא בנזיקין, ונדפס במהדורות חוזרות כספר בפני עצמו. רבי חיים יונה היה בנו וממלא מקומו של רבי פייביל תאומים אב"ד ברעסלא, וחתנו (בזיווגו הראשון) של הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג. חיבורו "סדר משנה" השלם על הרמב"ם הלכות סנהדרין ועדות, נדפס מכתב-יד רק בשנת תשמ"א.
מעניין לציין כי גם רבי וואלף בוסקוביץ, שהספר שלפנינו היה בבעלותו, חיבר ספר על הרמב"ם, שנקרא אף הוא בשם "סדר משנה".
[16] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה שיערו כי הקונטרס שלפנינו לא נדפס ביעסניץ, ורק צורף לספר "ים של שלמה" שנדפס באותה שנה ביעסניץ. אולם מהקדמת רבי אברהם העלין (המביא לבית הדפוס של שני הספרים) נראה כי הדפסת הקונטרס נעשתה מראש כדי לצרפו לספר "ים של שלמה" על מסכת בבא קמא, העוסק גם הוא בסוגיות אלו של "דינא דגרמי".
רישומי בעלות בדף השער (מחוקים בחלקם): "הק' (מ/א?)שה ---"; "הק' צבי אלימלך[?]"; "שייך לעדת ק"ק שטאקהאלם". במספור דף ט (של הספירה הראשונה) רישום: "טיקטין".
עשרות הגהות ותיקונים בדפי הספר, מתוכם למעלה מעשר הגהות למדניות, משני כותבים. הכותב השני משיג בכמה מקומות על דברי הראשון. ראה למשל בדף סו/2 בו מקשה הראשון: "לא זכיתי להבין...", והמגיה השני מתרץ קושיותיו ובפתיחת דבריו כותב בחריפות: "ב' פעמים עבר על בל תשחית ומה היה לו כי לכלך הספרים ומדוע לא כתב לו ספר בפ"ע...".
[2], ג-לד, [1]; [4], ה-קסה דף. חסרים 3 דף בהתחלה: [1], א-ב. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר במרכז דף ה מהספירה השניה (כתוצאה משריפה) עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
בגליונות הספר עשרות הגהות עם הוספות ותיקונים בכתב-יד - העתקות בכתיבת סופר של הגהות הגאון המחבר.
רבי דוד דייטש טרח להדפיס ולהפיץ את חידושיו, והיה נוהג להגיה בכתב-יד את חידושיו המודפסים. בספר תולדות אנשי מופת (עמ' קג) כותב כי "קיים אל תשכן באהלך עוולה ובעצם כתב ידו הגיה כל ספרי אוהל דוד וויען שנדפסו בחייו, על הגליון". מצויים גם עותקים (כמו העותק שלפנינו) בהם ההגהות נכתבו בכתב-יד מעתיק. ידועים עשרות עותקים של ספריו שעליהם הגהות, אך ההגהות משתנות מעותק לעותק. במבוא לספר ''אהל דוד' (בני ברק תש"ע, בעריכת הרב שבתי שמואל ווייס) כותב העורך כי רבי דוד דייטש היה מחלק עותקים עם הגהות שונות לתלמידי חכמים - כל אחד לפי דרגתו: "שמעתי מפי הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל שרבינו היה מבקר בהיכלי התורה ומפלפל עם תלמידי החכמים, ולפי רוב ידיעותיהם היה מעדיף לתת להם עותק מוגה בלבד, או עם הוספות רבות..." (ראה עוד במאמר "ר' דוד דייטש בעל אוהל דוד - תהליך הדפסת חידושיו", בבלוג "נוטריקון", מתאריך 3.12.2013).
הגאון רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש (תקט"ז-תקצ"א; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קיג), בעל "אהל דוד". מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה" בפראג והמהר"ם ברבי בפרשבורג. כיהן כאב"ד יעמניץ, פראונקירכן, וסרדעהלי. משנת תק"ע ועד לפטירתו כיהן כאב"ד ב"עיר חדש" (נאוואמעסטא). מחידושיו על הש"ס נדפסו בספריו "אהל דוד". עמד בקשרי שו"ת ענפים עם גדולי דורו, כגון רבו ה"נודע ביהודה", החתם סופר ובעל ה"ישמח משה". החתם סופר כתב בהסכמה על ספרו: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע".
[4], ב-כה דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי (בעיקר בשולי דף השער). סימני עש זעירים. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר אב"ד קויברסדורף, עם חתימותיו והגהותיו.
בראש עמוד השער חתימת הבעלים הראשון "הק' מאיר טאסק" [בנו של רבי מרדכי טאסק ראב"ד פרשבורג], שהעניק את הספר כ"דורון דרשה" לרבי אברהם שאג. סמוך לחתימה זו, חתימות של רבי אברהם שאג: "ניתן לי לד"ד [=לדורון דרשה] מהתורני הקצין הנ"ל הק' אברהם צוועבנער מפריישדאט", ורישום וחתימה נוספים: "ניתן לי לד"ד מאת... הנגיד מאיר טאסק מפ"ב [=מפרשבורג]", "הק' אברהם צוועבנער מפ"ש [=מפריישטאט]". חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער.
בדפי הספר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו של רבי אברהם שאג.
הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (תקס"א-תרל"ו), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ומגדולי דורו. נולד בפריישטאט לאביו רבי יהודה ליב משאג. נישא לבת רבי אהרן הלוי שפיץ אב"ד האליטש, והתגורר בפריישטאט, שם התמנה בשנת תקפ"ז לאב"ד שאטלסדורף ומשנת תרי"ב שימש כאב"ד קויברסדורף. בשנת תרל"ג עלה לירושלים יחד עם תלמידו הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד.
[1], עח [צ"ל: עט]; [10] דף; ז דף. 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ההגהות במספר מקומות. כריכה חדשה.
בסוף הספר נכרכו: [10] דף עם "קונטרס אחרון" (כפי הנראה, מתוך מהדורת יוזעפאף תרט"ו); ז דף "הוספה לספר שאגת אריה... שתי תשובות מאת רבינו... ארי' ליב זצוקללה"ה בעהמח"ס שאגת ארי'... והיה כל החפץ יחברם יחד אל ס' שאגת ארי'...." (דפים אלה נדפסו כנראה בקניגסברג).
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של חלק שמות - חתימת ידו של הגאון רבי זוסמן סופר בעל "מחנה חיים": "חנני אלק' בזה הק' חיים סופר". תחתיה חתימת בנו רבי משה דוד סופר אב"ד סאסרעגען: "משה דוד בהגאון הנ"ל זצללה"ה".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם סופר. כאשר נפטר רבו החתם סופר נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אוהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו החתם סופר ועניין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
הגאון רבי משה דוד אב"ד סאסרעגען (תרי"ח-תרס"ו), בנו של הגאון רבי חיים זוסמן סופר, וחתן הגאון רבי הלל פולק, אב"ד סאסרעגען. לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו בסאסרעגען. חמיו של רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרעגען. נודע בלמדנותו ובקיאותו. נפטר לאחר מחלה קשה וממושכת, בהיותו בן מ"ח שנים בלבד.
רישומים בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון: "שמואל צבי שווארטץ", "זה הסיפר[!] ישמח משה קיבלתי מאבי היקר שלוח מנות שנת תרפ"ט פה ליניטץ". רישום של אביו בדף האחרון: "הנה אני שולח זה הספר ישמח משה שלוח מנות לבני הנחמד... בשנת תרפ"ט... הק' מאיר דוב שווארטץ מליניטץ".
בדף השער של הכרך הראשון מופיעה חותמת של הרב אלכסנדר אשר באב"ד (תר"ע-תשמ"ו), רב בהונגריה, ולאחר השואה ראש ישיבת רבנו שלמה קלוגר, ואב בית דין של "קהל מנחת חינוך טרטיקוב" בניו יורק. לאחר השואה שימש כראש בית הדין בבודפשט וחבר בבית הדין המיוחד להתרת עגונות.
סט בשלושה כרכים. בראשית: [1], לד, לז-קיז דף. חסרים דפים לה-לו. שמות, ויקרא: צ; מב דף. במדבר, דברים: [1], מט; עב, [1] דף. 22-23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים בכרך הראשון, וסימני עש עם פגיעות בטקסט בכרך השני. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער של הכרך הראשון. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער הראשון בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים. כריכות עור חדשות, אחידות.
בבטנת הכריכה האחורית, מודבק דף מודפס: "שמירה למגפה... בדוק ומנוסה מהרב הצדיק מוהר"ר משה טייטלבוים זצללה"ה אב"ד דק"ק אוהעל".
העותק של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מלעלוב וסוסנוביץ. בדף השער ובדף א' מופיעות חותמותיו (חותמת בצורת חתימת ידו): "אלטר בהרה"צ הקדוש ר' אליעזר מנחם זצ"ל". בדף קעו/1 מופיעים שני תיקונים בכתב-יד (הדומה לכתב ידו בחותמת הנ"ל). חותמת נוספת בשער, של ר' ישראל מרדכי גוטמן מירושלים (ב"ר נפתלי צבי).
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. נפטר ביום כ' כסלו תרצ"ה, ואת מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו (בן אחיו) רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף. שנה וחצי לאחר פטירתו הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. אנשי החברה קדישא העידו שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם.
[2], רג דף; [2], קנד דף; נ דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים במספר דפים. כריכה נאה מתקופת ההדפסה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים קלים בכריכה.