מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove דפוסי filter דפוסי
- book (116) Apply book filter
- in (116) Apply in filter
- print (116) Apply print filter
- ודברי (65) Apply ודברי filter
- ספרים (65) Apply ספרים filter
- ישראל (65) Apply ישראל filter
- ירושלים (65) Apply ירושלים filter
- וארץ (65) Apply וארץ filter
- דפוס (65) Apply דפוס filter
- and (65) Apply and filter
- jerusalem (65) Apply jerusalem filter
- palestin (65) Apply palestin filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- land (26) Apply land filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- פולין (12) Apply פולין filter
- רוסיהפולין (12) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (12) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (12) Apply רוסיה filter
- poland (12) Apply poland filter
- russia (12) Apply russia filter
- russia-poland (12) Apply russia-poland filter
- russiapoland (12) Apply russiapoland filter
- זיטומיר (9) Apply זיטומיר filter
- יטומיר (9) Apply יטומיר filter
- ז'יטומיר (9) Apply ז'יטומיר filter
- zhitomir (9) Apply zhitomir filter
- הודו (4) Apply הודו filter
- הרחוק (4) Apply הרחוק filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- india (4) Apply india filter
ספר צוואה יקרה – צוואת רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, בעל "יסוד ושורש העבודה". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [אחרי תרכ"ג 1863].
כ דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרת השער. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. חתימות מחוקות בדף [2]. חיתוך הדפים לא אחיד. ללא כריכה.
ש' הלוי, מס' 100 (על פי ש' הלוי שנת הדפוס היא תרכ"ד).
ספר שבילי דוד, "קול קורא נגד רוח הזמן", דברי מוסר על סד פרשיות התורה, מאת רבי דוד יהודה זילברשטיין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ג [1863].
המחבר, הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"ף-תרמ"ד), מגדולי גאוני הונגריה. תלמיד רבי מאיר א"ש ורבי קאפל חריף. בשנים תרי"ט-תר"ל היה בירושלים, והחל להדפיס בה את ספריו המפורסמים "שבילי דוד". כיהן ברבנות באויהעל, זענטא, קערעסטור ובוויטצען ועמד בראש מערכות הרבנות האורתודכסית באונגארן. בנו הוא הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ) בעל "מעשי למלך", שמילא את מקום-אביו ברבנות ווייטצען.
[1], לא דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר קרעים, משוקמים בנייר דבק. חותמת. ללא כריכה.
ש' הלוי, מס' 84.
ספר מנורת זהב, קיצור מנורת המאור ודרשות, מאת רבי ישראל אלנקווה. דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ד 1864].
עו דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים בשולי חלק מהדפים. דף השער ודפים נוספים וקונטרסים רופפים ומנותקים. חותמות. כריכה מקורית עם שדרת עור, בלויה.
ש' הלוי, מס' 99.
ספר כסא אליהו, ענייני מוסר וקבלה, מיוחסים לרבי אליהו מני. ירושלים, דפוס J. Back (ישראל ב"ק), [תרכ"ה 1865].
רישומים בכתב-יד בדף השער: "צעיר זעירא מכל דרגא... חיים בכה"ר מו'[לא] יצחק... אור שרגא"; "הי"ת זכה אותי בזה הספר הנחמד, הי"ת יזכני לקרות בו אני וזרעי וזרע זרעי עם כל הדורות".
רישום בעלות נוסף: "הצעיר שלמה כמוהר"ר שמואל זללה"ה".
בבטנת הכריכה רישומים נוספים בדברי תורה.
[2], פח דף. 17 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. רישומים וחותמות. כריכת עור עתיקה, מנותקת בחלקה, עם בלאי ופגמים.
ש' הלוי, מס' 112 (ש' הלוי כותבת שדפים א-ד נדפסו בדפוס אברהם רוטנברג).
ספר תולדות יעקב, על מסכת ביצה, מאת רבי יעקב קשטרו – המהריק"ש. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865]. מהדורה ראשונה, מכתב יד.
חתימה וחותמות של רבי "שמעון בלומענטהאל, עיה"ק ירושלם ת"ו".
[4], צו דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה עתיקה עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 118.
קונטרס שאלו שלום ירושלים – חיבור סנגוריה על ירושלים ותושביה, מאת רבי משה נחמיה כהניו [כהנוב] ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, דפוס אברהם רוטנבורג וחתנו, יואל משה [שאלאמאן], תרכ"ח [1868]. מהדורה שנייה.
המחבר יצא לרוסיה בשנת תרכ"ז בשליחות כולל הפרושים בירושלים, למען ישיבת "עץ חיים". בדרכו חיבר את הספר שלפנינו והדפיס אותו באודסה באותה השנה, בעילום שמו. הספר כולל מידע רב על מצב העיר ירושלים באותה העת.
בתוך הדברים הוא משבח ומודה לשרי בית רוטשילד ולשר משה מונטיפיורי התומכים בבניינה של ירושלים (ראה עמ' 15 ועמ' 39).
[2], 39, [1] עמ' (כולל שער מעטפת צבעוני ומודפס). 16 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 141.
כולל שער מעטפת צבעוני ומודפס, בו הוסיף המדפיס מעבר לשער דברי תורה נוספים: "וכדי שלא להוציא הנייר חלק, אכתוב ד"א בקצרה מע"א שעסקתי בעת הדפסת הקונטרס" (דף זה נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אך אינו מופיע בכל העותקים).
ספר נתיבות השלום, חלק ראשון, ארחות משפט, הלכות בדיני חושן משפט, מאת רבי משה נחמיה (כהנוב) אב"ד חאסלאוויטש. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ה 1875].
המחבר, הגאון רבי משה נחמיה כהנוב (תקע"ז-תרמ"ז), מגדולי גאוני ליטא וירושלים. אב"ד ור"מ חסלוביץ, בסוף שנת תרכ"ג עלה לירושלים ומונה לראש ישיבת "עץ חיים" וראב"ד בבית דינו של רבי שמואל סלאנט. העמיד תלמידים הרבה. חיבר י"א ספרים, המפורסמים שבהם הספר שלפנינו "נתיבות השלום", והספרים "שאלו שלום ירושלים" ו"שנת השבע".
[1], קעא דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, עם שדרת עור, פגומה.
ש' הלוי, מס' 252 (ש' הלוי רושמת [1] דף נוסף בסוף הספר, עם "לוח התיקון", החסר ככל הנראה במרבית העותקים; גם במפעל הביבליוגרפיה לא נרשם דף זה).
ספר "שער פרישה", פסק-דין בעניין התולעים שבכבד, מאת רבי שמואל העליר אב"ד צפת. ירושלים, דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, [תרל"ב 1872]. מהדורה יחידה.
פסק-דין מאת רבי שמואל העליר מצפת, האוסר באיסור דאורייתא כבדים שנמצאו בהם תולעים. הפרסום נועד נגד המתירים, ובמיוחד נגד הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, אשר בספרו "שואל ומשיב", התיר את הכבדים המתולעים. לדברי המחבר נוהגים בירושלים ובצפת לאסור את הכבדים, בגלל הקושי לבודקם.
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
בתחילה כיהן רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש". ראה: ר' אמבון, "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", תל אביב, 2016, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר). בקונטרס הפולמוס שלפנינו, הוא מביא את מסורת השוחטים של ארץ ישראל, לאסור את העופות בהם נמצאו כבדים מתולעים.
חתימה בדף השער: "הק' יוסף ב"ר אהרן מבראדשין[?]".
[8] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
ללא דף [9] שנמצא רק בחלק מהעותקים, ואינו רשום אצל ש' הלוי. דף זה כולל את סופה של ההשמטה (ש' הלוי לא ראתה דף זה וכתבה שההדפסה נפסקה באמצע עניין; עם זאת במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [9] דפים, וגם בעותק שבספרייה הלאומית מופיע דף [9]).
ש' הלוי, מס' 183 (נרשם על פי עותק מספריית נפתלי בן-מנחם).
נדיר.
ספר אלדד הדני, אודות עשרת השבטים ונהר הסמבטיון, מאת אלדד הדני. ירושלים, דפוס יצחק בר"צ, שמעלקע יוסף שמער ומוריד"ס, תרל"ג [1873].
מעבר לשער נדפסה הסכמת רבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה". בסוף הספר נדפס מדרש על עשרת השבטים.
[1], יא דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 186.
ספר אהבת ישראל, ליקוטים בענין מצות "ואהבת לרעך כמוך", מחז"ל והספרים הקדושים, מאת רבי משה וורטמן. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק (תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין), [תרל"ג 1873]. מהדורה ראשונה.
המחבר העלים את שמו, אך נכדו גילה אותו במהדורה השנייה של ספר קדושת הארץ, ירושלם תרמ"ה.
המחבר, הרב הצדיק רבי משה ווארטמן מקוז'ניץ (נפטר תרל"ד), נודע בכל מדינות פולין כצדיק העוסק בתורה יומם ולילה. נהג להסתופף אצל גדולי הצדיקים, ביניהם מורו ורבו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא השרף ממוגלניצא, גיסו רבי זאב מיוזעפאף, ורבי ירחמיאל מפרשיסחא. נהג להתענות שנים רבות משבת לשבת, והיה מחלק את כל הונו ורכושו לאלמנות וליתומים. עלה לירושלים בשנת תר"כ, והמשיך בהנהגותיו הנעלות. בספרו "דברי תורה" מביא המחבר בין היתר דברים ששמע מרבותיו הצדיקים, אך את שמו העלים מחיבורו. בין ספריו הנוספים: רוממות נשמת ישראל, צדה לדרך, ספר החיים, קדושת הארץ, שבחי הארץ הקדושה, ועוד.
[1], פז דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרעים חסרים קטנים במספר מקומות נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 185.
ספר "שו"ת מהרי"ל לא אבוש", שאלות ותשובות מאת רבי יהודה ליבוש אורנשטין, אב"ד פאלטשען. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרל"ג 1873]. מהדורה יחידה.
שם הספר בדף השער: "שו"ת מהריל לא אבוש" [האותיות מודגשות במקור]. לפנינו תשובותיו של רבי יהודה ליבוש אורנשטין (ולא כפי שכתב פרידברג שאלו תשובות רבי יעקב מולין, המהרי"ל). בראש החיבור קונטרס "טל ירושלים" על עניני ארץ ישראל ומנהגיה.
בהקדמתו מסביר המחבר את שם ספרו: "ואל יתמה הרואה כי מה אני להפוך הנהגות ההוראה, כי בטוח אני כי אדברה נגד מלכים ולא אבו"ש, מאן מלכי רבנן. ושמעתי שם החיבור שלי בחוץ לארץ מהרי"ל לא אבוש, מהרי"ל כשמי אך שלא ללבוש מדא דרבנן לשום שם מהרי"ל, הוספת[י] אותיות לא אבוש, שלא לטעות על שם שו"ת מהרי"ל, ובבואי לפעה"ק נגלה לי חזיון כי נרשם בשם החיבור אותיות הגדולות ירושלם והנשאר בגימטריא טל, ע"כ הוספתי חיבור קטן 'טל ירושלים', ענין סיפור ממנהגי עה"ק ועניני'...".
בעמוד האחרון של הספר, מופיע קטע קצר על בית הכנסת "תפארת ישראל", עם איור שלו.
[4], טז; לו דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (במיוחד בדפים האחרונים). קרע קטן בדף השער (ללא חסרון), משוקם בנייר-דבק. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 197.
נדיר.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.
ספר "שער המצות", השער הה' משמונה שערים שחיבר רבי חיים ויטאל כפי שקיבל מהאר"י. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרל"ב-תרל"ג 1872-1873]. מהדורה שנייה, עם הוספות ותיקונים על-פי כתבי יד אחרים, שהיו בירושלים בבית מדרשו של רבינו הרש"ש, שלא נודעו למדפיסי המהדורה הראשונה בשאלוניקי, בשנת תרי"ב (מעבר לשער: "הוגה כל אלו ההגהות מס’ המצוות כ"י של מוהרש"ש ע"י חד מן חברייא של קהלת 'בית אל' יכב"ץ ה"ה ע"ה אהרן רפאל חיים משה ב’ יצחק פירירא ... אשר טרח ויגע ... על זה ועל מפתחות הס’ הזה").
עם מעטפת מודפסת קדמית ואחורית, נדירה, על נייר צהוב. מעבר למעטפת האחורית נדפס איור מערת המכפלה.
חותמות ורישומי בעלות של בית הכנסת החורבה ("בית יעקב אשר בחוריה"ח ז"ל" = בחורבת רבי יהודה החסיד ז"ל). באחד מהדפים הגהה קצרה בכתב-יד.
[1], פח, [9] דף (כולל מעטפת מודפסת מקורית). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 199.