אוסף גדול ומגוון של ספרי זכרונות והיסטוריה רבנית:

• ספר אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא, ותשובתו הרמתה ירושלם עה"ק תובב"א, מאת רבי יעקב ספיר הלוי, חלק ראשון. [ליק, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. עם חתימת המחבר על ה"הזהרה" מפני משיגי גבול [חתימה זו של המחבר רבי "יעקב הלוי ספיר" אינה מופיעה בכל עותקי הספר (ראו פריט קודם 331). דף השער קרוע וחסר. המחבר, רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע מפורסם, שד"ר וחוקר כתבי יד, מגלה "הגניזה הקהירית" (ראו אודותיו פריט קודם).
• ספר שבט יהודה, מאת רבי שלמה וירגא. הנובר, דפוס קארל רימפלער, תרט"ו 1855. חותמת "E. J. Eliaschow, Mohilew".
• ספר מגילת איבה, מאת רבי יום טוב ליפמן הלר בעל תוספות יו"ט. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגין, תר"ם 1880.
• שני ספרים נפתחים – דברי אגרת, על אנשי גלוגא, מאת רבי יואל סג"ל; יון מצולה, על פרעות ת"ח ות"ט, מאת רבי נתן הנובר. קראקא, דפוס Josef Fischer, [תרנ"ו] 1895. חתימות של "יעקבצלאל [יעקב בצלאל] הכהן לויטערבאך" (1873-1942; חוקר במדעי היהדות ורב רפורמי).
• קונטרס גזרת תתנ"ו, מאת רבי אליעזר בר' נתן – ראב"ן. מונקאטש, דפוס השותפים קאהן עט קליין, תרס"א 1901.
• קונטרס גזירת תתנ"ו, מאת ראב"ן. פאדגורזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ג 1903.
• ספר דורות הראשונים, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי אב"ד , חלק ראשון, כרכים שלישי וחמישי. פראנקפורט דמיין, דפוס יהודה לייב גאלדע, תרס"ו-תרע"ח 1906-1918.
• ספר קורות התורה והאמונה בהונגריה, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. בודפשט, דפוס משולם זלמן ואחיו מנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"א 1921.
• ספר הזכרונות, "כולל את כל התלאות והטלטולים אשר מצאוני במשך המלחמה הגדולה משנת תרע"ה-תרע"ט, בעת עמדי מזוין מול האויב בארצות שונות, בתור יהודי ובתור בעל מלחמה". מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ב [1922].
• ספר מעשה ישורון, על עלילת הדם בעיר רגוזה בשנת שפ"ג, מאת רבי אהרן בן דוד. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרפ"ט 1929].
• ספר זכרונות גליקל, מאת גליקל מהמלין, בתרגום א. ז. רבינוביץ. תל אביב, דפוס "אחדות", תרפ"ט 1929.
• ספר קורא הדורות, מאת רבי דוד קונפורטי, מהדורת רבי דוד קאססעל. ירושלים וניו יורק, הוצאת "חכמת ישראל", תש"ה 1944.
• ספר זכרון לרבי יצחק אייזיק הלוי, כולל חלק חדש של דורות הראשונים, בעריכת משה אויערבך. בני ברק, הוצאת "נצח", תשכ"ד 1964.

14 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומי בעלות, חתימות וחותמות. כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של ספרים לתולדות קהילות ישראל ומשפחות בישראל:

1. ספר גל-עד, קובץ מאה ושבעים כתבי לוחות אבני זכרון בשדרה הקבורה ישן נושן ק"ק פראג יע"א, בעריכת קלמן ליעבן. פראג, דפוס משה הלוי לנדא, תרט"ז [1856]. עברית וגרמנית.
חלק עברי וחלק מקביל בגרמנית, עם דף שער נפרד. הספר נערך ויצא לאור על ידי קלמן ליבען. ספר זה הינו מקור חשוב לתולדות יהדות פראג. בספר צוטטו 170 כתובות שעל גבי מצבות, עם מידע ביוגראפי בגרמנית, ומבוא מחקרי נרחב מאת רבה של פראג, רבי שלמה יהודה ליב רפאפורט (שי"ר). החיבור מבוסס על העתקות מהמצבות שרשם משה וולף ייטלש.
2. ספר עיר גבורים, כולל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, קורות בני ישראל מראשית האחזם בה, וציונים לנפשות גדולי ישראל, אנשי השם אשר התנוססו בה בכל דוד ודור, מאת רבי שמעון אליעזר פרידנשטיין. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תר"ם 1880. כולל נוסחי מצבות. הגהות ורישומים רבים בדפי המגן ובשולי הדפים.
3. ספר נחלת עולמים, יכלכל ציונים לנפשות גדולי ישראל... אשר מצאו להם קבר בעמק הבכא פה ווארשא, נאסף ע"י שמואל יעוונין. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ב 1882. רישומים בכתב-יד בבטנת הכריכה.
4. ספר עיר תהלה, קורות עדת ישראל בעיר בריסק, מיום הוסדה ועד עתה, מאת רבי אריה ליב פיינשטיין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ה] 1886!. הגהות ורישומים בכתב-יד.
5. ספר לקורות יהודים בלובלין, ציונים לנפשות של גאוני גדולי ופרנסי עירנו וקצת מתולדות חייהם גם מעט מקורות עדתינו, מאת רבי שלמה ברוך ניסענבוים, עם הערות ומילואים מאת החוקרים דוד קויפמאן, א. א. הרכבי וש. בובר. לובלין, דפוס אברהם פעדער וברוך זעצר, תר"ס 1899. בשער חותמת המחבר. הטבעה על הכריכה: "מנחת זכרון מאת המחבר".
• ספר מעלות היוחסין, תולדות משפחת מרגליות, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי. לבוב, דפוס Ch. Rohatyn, [תר"ס] 1900.
6. ספר ענף עץ אבות, הכולל זכרונות וסדר יוחסין למשפחות הרוממות בישראל, הורוויץ, היילפרין, רפאפורט, מרגליות, שור, קצנלנבויגן ועוד, בשני חלקים: חלק השרשים וחלק הענפים, מאת רבי שמואל זיינוויל כהנא מקראקא. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרס"ג 1903.
7-13. לתולדות גדולי ישראל, מאת פ. ה. וועטשטיין. וורשא, דפוס שולדברג ושותפו, תרס"ד 1904.
כרוך עם מספר ספרים ותדפיסים נוספים, רובם מאת המחבר הנ"ל:
• ספר שברי לוחות, בקרת על ספר לוחות זכרון, מאת פ. ה. וועטשטיין. קראקא, דפוס יוסף פישר, תרס"ה [1905].
• קדמוניות מפנקסאות ישנים, לקורות ישראל בפולין בכלל ובקראקא בפרט, העתיקן וסדרן עם הערות פ. ה. וועטשטיין. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב [1892].
• מפנקסי הקהל בקראקא, לקורות ישראל וחכמיו, רבניו ומנהיגיו בפולניא בכלל ובקראקא בפרט, מאת פ. ה. וועטשטיין. ברעסלויא, דפוס ש. שאטטלענדער, [תרס"א 1901].
• דברים עתיקים, מפנקסי הקהל בקראקא, לקורות ישראל וחכמיו, רבניו ומנהיגיו בפולניא בכלל ובקראקא בפרט, מאת פ.ה. וועטשטיין. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרס"א 1900.
• תולדות מהרח"ן, דברי ימי חיי הרב הגאון חיים נתן דעמביצער ז"ל ופעולותיו בשדה התורה והחכמה, מאת פ. ה. וועטשטיין. קראקא, דפוס יוסף פישר, [תרנ"ג] 1893.
• הדפוס העברי בקראקא, התפתחותו והשתלשלותו משנת ר"ץ עד ימינו אלה, מאת חיים דובעריש פריעדבערג. קראקא, דפוס יוסף פישער, תר"ס [1900].
14-17. לוחות זכרון, כולל תולדות רבני העיר קראקא, מאת חיים דובעריש פריעדבערג מקראקא. פרנקפורט דמיין, דפוס י. קויפפמאנן, תרס"ד 1904.
כרוך עם מספר ספרים נוספים, רובם מאת המחבר הנ"ל:
• ספר מרגניתא שפירא, קורות ופעולות רבי נתן שפירא מהוראדנא, מאת רבי חיים דובעריש פריעדבערג מקראקא. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ט 1899.
• כתר כהונה, תולדות רבנו שבתי כהן ז"ל, בעל "שפתי כהן", מאת חיים דובעריש פריעדבערג מקראקא. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ח 1898.
• ספר עטרת הלוים, תולדות רבנו ישעיה הלוי הורוויץ ז"ל בעל "שני לוחות הברית", מאת רבי פנחס פעסיס מדובנא. וורשא, דפוס נ. סאקאלאוו, תרס"ב 1902.
18. ספר מזכרת לגדולי אוסטרהא, מאת רבי מנחם מנדל ביבר. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, [תרס"ז 1907].
19. מהגיטו הוילנאי, טפוסים וצללים, כתובים לעתות בצרה, מאת חייקל לונסקי. ווילנא, הוצאת אגודת הסופרים והז’ורנליסטים העברים בוילנה, תרפ"א 1921.
20. "מספר הזכרונות של רב ליטאי : ה’ אלפים תקמ"ח – תק"ן לבריאה. פרקים נבחרים. נערכו, נסדרו ונמסרו לדפוס על ידי מנחם מענדל זלאטקין". פאריס, הוצאת "מחברות", [תש"י 1950]. אוטוביוגרפיה דמיונית, שנכתבה כביכול ע"י רב ליטאי בשלהי המאה ה-18.

20 ספרים וקונטרסים ב-12 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר דעת קדושים, זכרונות לתולדות המשפחות אייזינשטאט, בכרך, גינצבורג, היילפרין, מורוויץ, מינץ, פרידלאנד, קצינעלבויגן, ראפפורט ורוקח, מאת רבי ישראל טוביה איזנשטאט. סנקט פטרבורג, דפוס בערמאנן ושותפו, תרנ"ז-תרנ"ח 1897-1898.

העותק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שהיה משתמש בספר גניאולוגי זה, להראות לבני משפחתו את סדר הדורות של הייחוס אל סבו-זקנו הגאון רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל "פנים מאירות" – שכן אביו רבי ברוך פרץ מלצר ממיר, היה צאצא בן-אחר-בן, דור שמיני לבעל ה"פנים מאירות". בספר "בדרך עץ החיים", לתולדותיו של רבי איסר זלמן, מסופר כי בערב שלפני פטירתו הפתאומית בשנת תשי"ד, נכנסה לביתו בת-אחותו, הרבנית הצדקת מרת גוטל שך (רעייתו של הגאון רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז'), ורבי איסר זלמן אמר לה: "דעי לך, אנחנו לא ממשפחה פשוטה, אנחנו הננו בן-אחר-בן מן ה'פנים מאירות', ספרי זאת לרבי אליעזר, שידע שאנחנו ממשפחה מיוחסת'. מיד עלה רבי איסר זלמן על הסולם, הוריד את הספר 'דעת קדושים' [=הנמצא לפנינו] והעתיק ממנו את כל סדר היחוס, בן אחר בן עד ה'פנים מאירות'. הרבנית מרת גוטל נדהמה מקבלת הפנים הבלתי שגרתית, ולקחה את הפתק שנתן לה דודה, הגאון והצדיק רבן של ישראל – למחרת בבוקר נתבקש רבינו לבית עולמו" (בדרך עץ החיים, רחובות, תשמ"ו, חלק א, עמ' 30-31).
בעמ' 192 מופיעה הגהה מעניינת בכתב ידו של רבי איסר זלמן, עם סיפור ששמע מרבי מרדכי סנדר אב"ד ראדין אודות זקנו בעל ה"פנים מאירות": "שמעתי מהרב הגאון רמ"ס קופשטיין שי' רב דראדין ששמע מאביו הגאון ז"ל שהפמ"א הי' יותר משנה חוץ מעירו, ולא היו מכתבים, וחשבו הקהל שכבר נפטר, ורצו ליקח במקומו אחד מהדיינים, וביום שישבו הקהל לכתוב הכתב רבנות, בא מכתב לאשתו ובו כתב כי יודע שהרב ר' ליב יתמנה במקומו ושלא תצטער. וכתב לה שמה שיודע זה הוא בשביל שראה בחלום 'אוכל לחמי הגדיל עלי עקב', שסופי התיבות עולה ליב, והוא דבר פלא" (הגהה זו הועתקה ונדפסה בספרו של הרב ידעאל מלצר, "בדרך עץ החיים", א, עמ' 39; וראה במאמר הרב י' גולדהבר, "תולדות פנים מאירות", עמ' ע, בסוף מהדורת מכון "עוז והדר", תשע"ג).
בעמ' 185, הגהה בכתב-יד, מכותב אחר: "למה התעצל ש' ווינער [המו"ל] לשום עינו על האמור שם בהקדמה...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

[6], 245, [1]; 80; [1], 6-86, [1] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
 
• מצורף: ספר אהלי שם, תולדות רבני וגדולי ישראל מכל תפוצות ישראל, עם כתובות דואר ופרטים נוספים, מאת רבי שמואל נח גוטליב [סופרו ונאמן-ביתו של הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קארלין]. פינסק, דפוס מ. מ. גלאאבערמאן, תרע"ב 1912.
בעמודים 363-364 נדפסה הביוגרפיה של רבי איסר זלמן מלצר, בעת שכיהן אז כאב"ד סלוצק.
מו, [1], 560 עמ'. 26.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים רבים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת.

ספר תקנות דחברת מנחם אבלים. אופן (בודפשט), [תקפ"ב] 1821. בשער: "דפה ק"ק פעסט".
קונטרס בו מפורטים תקנות ודינים שונים של בני החברה "מנחם אבלים" בבודפשט. עברית ויידיש מערבית, עמודה מול עמודה.

לב עמ’. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר בשולי הדף האחרון. כריכת עור חדשה.

וריאנט. בדף השער של העותק שלפנינו פרט השנה הוא תקפ"ב 1821; תאריך ההסכמה של רבי ישראל סגל וואהרמאן אב"ד פעסט, שמעבר לדף השער, הוא מיום ה' אלול תקפ"ב (תאריך שסותר את התאריך הלועזי בשער 1821). בנוסף, בדף השער מפורטים שמות הגבאים, ח"י האנשים ובעלי התקנות של החברה. כמו כן, דף השער ושני הדפים שלאחריו מעוטרים במסגרת מקושטת [מנגד, ברישום של מפעל הביבליוגרפיה, ובעותק המופיע בספרייה הלאומית בירושלים, פרט השנה בדף השער הוא תקפ"א 1821, וכן ההסכמה שמעבר לשער היא מיום ה' אלול תקפ"א. נוסח השער מקוצר ואינו כולל את שמות הגבאים ובעלי התקנות. צורת דף השער ושני הדפים לאחריו ללא עיטורים ומסגרות].