אוסף ספרי "צפנת פענח" מאת הגאון הרוגוצ'ובר רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק, חלקם מהדורות ראשונות:
• שו"ת צפנת פענח, חלק א (סימנים א-צח): ווארשא, דפוס "Pospiech", תרצ"ה [1935].
• שו"ת צפנת פענח, חלק ג (סימנים קנו-רמז): ווארשא, דפוס "Poped", תרצ"ו 1936.
• שו"ת צפנת פענח, חלק ראשון. דאוגאוופילס (דווינסק), דפוס M. Klunel, ת"ש 1940.
• ספר צפנת פענח, על משנה תורה לרמב"ם, חלקים א-ב. [ניו יורק, הוצאת "מכון תבונה", תשי"ז 1957]. דפוס צילום של מהדורת וורשא, תרס"ג (עם פרטי הדפוסת מהמהדורה הישנה בדף השער).
• שו"ת צפנת פענח, עם ציוני המקורות וביאורים, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר, חלק ראשון. ניו יורק-ירושלים, הוצאת מכון "צפנת פענח" על יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תשכ"ה 1964.
• ספר צפנת פענח על התורה, עם ציוני המקורות וביאורים, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר. ניו יורק-ירושלים, הוצאת מכון "צפנת פענח" על יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תש"כ-תשכ"ה 1960-1964. שישה כרכים (שני כרכים לחומש דברים).
• ספר צפנת פענח, כללי התורה והמצוות, בעריכת הרב מנחם מנדל כשר. ניו יורק-ירושלים, הוצאת מכון "צפנת פענח" על יד ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תשכ"ז 1967.
• הגאון הרוגאצ'ובי ותלמודו, מאת הרב משה שלמה כשר. ירושלים, מכון "תורה שלמה", תשי"ח [1958].

הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח" (תרי"ח-תרצ"ו) – הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'ובר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. החל משנת תרמ"ט, כיהן במשך כארבעים שנה כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותה ובגאונותה המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. גאונותו האגדית של הרוגוצ'ובר זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.

9 ספרים ב-13 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר היובל, "לכבוד רבנו הגאון, מרן רבי שמעון יהודא הכהן שקופ שליט"א, למלאות חמשים שנות עבודתו הפוריה על שדה הרבצת התורה", מוגש על ידי תלמידיו ומוקיריו. ווילנא, דפוס ד. קריינעס, תרצ"ו [1936].
בחלק הראשון בספר נכללו זכרונות וסיפורים על רבי שמעון שקופ מאנשים שונים, ומאמרים העוסקים בתורתו. בחלק השני מובאים כעשרה מאמרים הלכתיים בנושאים שונים, ובחלק השלישי, מאמר "מערכת הקניינים" מאת רבי שמעון שקופ.
מיוזמי הוצאת הספר לאור היה תלמידו רבי איסר יהודה אונטרמן (תרמ"ו-תשל"ו), מרבני ליטא, שכיהן אז ברבנות בליוורפול (אנגליה). לימים: רב ראשי בתל אביב, והרב הראשי לישראל.

188 עמ', פורטרט. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים. שדרה חסרה ברובה.

בסופו של הספר מצורף דף נוסף עם מכתב מודפס באנגלית מאת ועד ההוצאה לאור של כרך היובל, עליו חתום בדפוס רבי שרגא פייוול הינדס (חתנו של רבי שמעון שקופ ור"מ הישיבה בגרודנה), המיועד למקבלי הכרך שלפנינו, עם בקשה לתמיכה בוועד חגיגות היובל, שתוקדש להוצאה לאור של כתביו של הגאון רבי שמעון שקופ.

ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים ב-ג, ה, על חומשים שמות, ויקרא ודברים. לבוב, [תרי"א-תרכ"א 1850-1861]. שלושה מתוך חמשה חלקים (ללא החלקים על הספרים בראשית ובמדבר). מהדורות ראשונות.

סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת חלק בראשית (החסר בלוט שלפנינו) נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב"; בתחילת חלק במדבר (החסר בלוט שלפנינו) ובחלק דברים נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב" (לפנינו רק ההסכמות שנדפסו בתחילת חלק דברים).
בחלק שמות ובחלק ויקרא, חתימות: "ירוחם בלאך – אינטער ווישא" – הגאון רבי ירוחם בלוך (תרע"ו-תשע"ו), מזקני חסידי ספינקא ומוותיקי התלמידים בישיבת ה"שארית מנחם" מווישאווא.

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.

שלושה חלקים בשלושה כרכים. חלק שמות: צ דף. חלק ויקרא: מב דף. חלק דברים: עב, [1] דף. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים (קרע חסר גם בדף השער של חלק שמות), עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכות חדשות.

שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שנייה, שלישית ורביעית:

1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שנייה עם הוספות. בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ), המספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
[4], ד-שנד דף. 22 ס"מ.

2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשנייה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור".
[5], ד-שנד דף. שער צבעוני. 18 ס"מ.

3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת.
המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.

3 כרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקרעים בכרך א. כריכות חדשות.

ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח.

בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא.

משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בכרך אחד.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
בדף השער, חתימה של "הק' מרדכי ארי' ליב פ"מ [? – פרידמן?]".

בראשית: [3], קמא, [2] דף. שמות: צא דף. ויקרא: [2], נה דף. במדבר: [2], פ דף. דברים: נב, נה-ע דף. חסרים מספר דפים: [1] דף בסוף חלק שמות עם לוח תיקוני הטעויות; דף השער של חלק ויקרא ו-[1] דף בסופו עם לוח תיקוני הטעויות; דף השער של חלק דברים ו-[1] דף בסופו עם לוח תיקוני הטעויות. לוח הטעויות של ספר במדבר נכרך לאחר דף השער שלו. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדף השער הראשי ובמספר דפים נוספים). קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בחלק השני, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. קמטים בדף השער ובמספר דפים נוספים. כריכה חדשה.