מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove and filter and
- דפוס (21) Apply דפוס filter
- מליובאוויטש (21) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- הרייץ (21) Apply הרייץ filter
- הריי (21) Apply הריי filter
- והרבי (21) Apply והרבי filter
- דברי (21) Apply דברי filter
- אדמו (21) Apply אדמו filter
- אדמור (21) Apply אדמור filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- אדמו"ר (21) Apply אדמו"ר filter
- הריי"ץ (21) Apply הריי"ץ filter
- ו"חלוקות" (21) Apply ו"חלוקות" filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- item (21) Apply item filter
- letter (21) Apply letter filter
- lubavitch (21) Apply lubavitch filter
- print (21) Apply print filter
- rayatz (21) Apply rayatz filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- the (21) Apply the filter
- והלכה (9) Apply והלכה filter
- פולמוס (9) Apply פולמוס filter
- וקבלה (9) Apply וקבלה filter
- והלכה, (9) Apply והלכה, filter
- רבנות (9) Apply רבנות filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- halachah (9) Apply halachah filter
- halachah, (9) Apply halachah, filter
- kabbalah (9) Apply kabbalah filter
- polem (9) Apply polem filter
- rabbin (9) Apply rabbin filter
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול תש"כ [1960]. "ימי הסליחות... שנת המאתים להסתלקות הבעל שם טוב ז"ל".
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל רבי חיים אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים ומגדולי תנועת המוסר בארץ ישראל. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו שי', ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
המקבל, הגה"צ רבי חיים אליעזר בן ציון ברוק (תרס"ד-תשמ"ו), ר"מ ומנהל ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בירושלים, מגדולי תנועת המוסר בחו"ל ובארץ ישראל, בעמח"ס "הגיוני מוסר". היה מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובנדודי מלחמת העולם הראשונה עבר לישיבת נובהרדוק, והיה מתלמידיו האחרונים של "הסבא מנובהרדוק", רבי יוסף יוזל הורביץ. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה ממקימי ישיבת נובהרדוק בתל-אביב. בשנת תרצ"ח עלה לירושלים והקים בה את ישיבת נובהרדוק, הקיימת עד היום, בשכונת שמואל הנביא בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ב [1962].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל "האברך" ר' אליעזר שטרנפלד בירושלים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מוסיף הרבי "בברכה לת"ת [תלמוד תורה] ביראת שמים".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ד [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל ר' אברהם יעקב אבראמזשיק (אבראמצ'יק) במונטווידאו (אורגוואי). הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתם בשוליים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ח [1968].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל ר' ראובן געציל הכהן כהן בירושלים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילים: "הפ"נ [פדיון נפש] נתקבל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל רבי שלמה נח קרול, הרב של מושב חמד. הרבי מברכו: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו: "הפ"נ [פדיון נפש] נתקבל. בכבוד ו[בברכה]".
המקבל, הגאון רבי שלמה נח קרול (תרפ"ח-תשנ"ט), רבו של מושב חמד, ראש ישיבת "חמדת שמואל". ממקימי ארגון ה"פעילים" ("יד לאחים"), יחד עם ידידו הרב שלום דובער ליפשיץ. בן הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב המושב כפר חסידים, וחתן הגאון רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
מצורף: פתק בכתב ידו של הרב קרול, ובו מענה הרבי שהשיב לו בהזדמנות אחרת.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשמ"ג [1983].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-ידו.
הרבי מברך: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו: "בכבוד ו[בברכה]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת ("הוצאה האלף"), ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ד 1984.
מהדורת האלף של ספר התניא. בסופו מדור ביבליוגרפי נרחב של דפוסי התניא, פקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא, וצילומי שערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד דפוס זה.
הספר חולק על ידי הרבי מליובאוויטש, בצירוף דולר לצדקה, לכל אחד ואחד מהמשתתפים בהתוועדות שנערכה לרגל יום הולדתו השמונים ושתיים, ביום י"א ניסן תשמ"ד (לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף).
רישום המקבלת בדף הבטנה הקדמי: "ב"ה, לה"ו... מתנת אדמו"ר שליט"א. י"א ניסן תשד"מ".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 16-18) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו, שנערך ביום ה' ליל י"א ניסן תשמ"ד: "בסיום ההתוועדות, הזכיר כ"ק אדמו"ר את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב). כ"ק אדמו"ר הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר ע"מ לתתו לצדקה... עוד אמר כ"ק אדמו"ר, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק הי' רק אחד – יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה ע"י 'שלוחים' – אברכי הכולל... חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר... כל המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר כ"ק אדמו"ר בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד 'אופגעלייגט' [בעליזות]".
[5], ב-לב, מא-קהת (תקה), [1] דף. חסרים שמונה דפים (דפים לג-מ). 19 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי, עם שוליים רחבים. כריכה כחולה מקורית, עם סימניית-בד.
קונטרס י"א ניסן – תש"נ ודולר לצדקה שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
בליל י"א ניסן תש"נ, לרגל יום הולדתו השמונים ושמונה, חילק הרבי מליובאוויטש את הקונטרס שלפנינו, בצירוף דולר לצדקה. החלוקה נערכה בתוך ביתו של הרבי לאחר תפילת ערבית. בפתח דבר מאת המערכת נכתב: "לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת השמונים ושמונה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, לאורך ימים ושנים טובות – הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה כי ישאלך בנך גו', שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות די"א ניסן ה'תשל"ח".
רישום בדף השער ובשולי השטר: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה בביתו של הרבי
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 33-34) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור לי"א ניסן תש"נ: "בליל י"א ניסן לאחר תפילת ערבית, בשעה תשע-וחצי לערך, ניגש רש"ז גורארי' לכ"ק אדמו"ר ובירכו לרגל היום הבהיר, בשם כל אנ"ש והתמימים והידידים ונשי ובנות חב"ד... כ"ק אדמו"ר החל לומר שיחה שארכה מספר דקות, והחלה במילים 'לכל לראש אמן כן יהי רצון'. בסיום השיחה בירך הר"י כהן הענדל (ממונטריאול) את כ"ק אדמו"ר בברכת כהנים, והקהל ענה 'אמן'.
אח"כ החל כ"ק אדמו"ר לחלק לכ"א [לכל אחד] אנשים נשים וטף, את 'קונטרס י"א ניסן תש"נ' בכריכה חגיגית בצבע תכלת, כשאומר לכ"א: 'א כשר'ן און פריילאכען פסח' [פסח כשר ושמח]. בתוך כל קובץ היה דולר אחד.
החלוקה הייתה בהפתעה גמורה, והקהל לא ידע עליה קודם. הגיעו משפחות שלימות עם ילדים קטנים לרגל יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר, לזכות ולקבל את הקונטרס מידו הק'. בשעת תפילת מעריב חיכו בחוץ רובם של ההמונים שהגיעו, ונכנסו בתוך ביתו הק' בעיקר שלוחים ואורחים מיוחדים מחמת חוסר המקום.
בשעת החלוקה פניו של הוד כ"ק אדמו"ר היו מאירות במיוחד. וכמה פעמים ביקש להכריז על הדולר המצורף... בסיום החלוקה הכניס כ"ק אדמו"ר קונטרס לסידורו... והניף בידיו הקדושות לעודד את השירה, ועלה לחדרו הק' שבקומה השני'.
החלוקה הסתיימה בשעה אחת-עשרה וחמישים בלילה. הקהל הלך ל-770 וישבו להתוועדות חסידים רבתית. בתחילה לימד ר"י [ה"חוזר" ר' יואל] כהן את הקונטרס, אח"כ ישבו קבוצות והתוועדו עד אור הבוקר".
11, [2] עמ', 23 ס"מ. הקונטרס והשטר במצב טוב.
קונטרס מאמרים תרפ"ב, בצרוף שני דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו-יורק, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
הקונטרס נדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום הסתלקות חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, וכולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב, אשר נמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכתב-יד המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע". בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה.
בשולי שני השטרות מופיע רישום מאת המקבל: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס והדולרים שלפנינו, בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה... תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.
הקונטרס נקרא "קונטרס מאמרים תרפ"ב" – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים... בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה של אחדים: 'אמן', 'הצלחה רבה', 'ברכה והצלחה', 'רפו"ש' וכיו"ב... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות. מאוחר יותר התקיימה התוועדות-ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".
קונטרס: 59, [1] עמ'. מעטפת אדומה. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והשטרות במצב טוב.
ספר "תשובת הגאונים", בענין מבטא וקריאת שמות הקודש, ו"מעשה רב" – מכתבי רבנים אודות המחלוקת בקהילת לונדון. אמשטרדם, דפוס עמנואל עטיאש, [תס"ז 1707].
בקונטרס "מעשה רב" מובאים מכתבים מה"חכם צבי" ורבנים נוספים, בעניין "חרם דרבנו תם" שהטילו רבני לונדון על אחד מיהודי העיר. החרם הוטל לאחר שאותו יהודי ערער על גט שסידר אחד מרבני הקהילה, עבור סוחר שנסע להודו ומסר לאשתו גט על-תנאי, למקרה שלא יחזור ממסעו.
חותמות של "בית המדרש דק"ק אשכנזים" בלונדון.
[1], יח דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתם כהה בדף השער). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה.
ספר תומך כבוד, "מלחמות ה' מגאוני וגדולי הדור ומאנשי מדע הנקובים בשם, נגד אנשי ריבי אשר רדפוני חנם", מאת רבי יהונתן בן אלכסנדר הלוי (Alexandersohn). פרנקפורט דמיין, דפוס J. F. Bach, [תר"ז] 1847. מהדורה שנייה עם הוספות.
כולל שני חלקים, חלק עברי וחלק גרמני, עם שער נפרד.
המחבר, רבי יהונתן אלכסנדרזון משווערין הסמוכה לפוזנא, הגיע להונגריה בשנת תקצ"א ונתמנה לרב בטשאבא הסמוכה למישקולץ. לאחר תקופה קצרה הבחינו בני הקהילה כי הרב הוא קל-דעת המזלזל בהלכה ובמוסר הדת. הם קראו לרבני הדור ולרבי אלעזר לעוו מסאנטוב שהושיב בית דין אשר החליט כי יש להדיחו מן הרבנות. בצר לו פנה הרב ל"חתם סופר" שהצטרף למצדדים בהדחתו של הרב (ראו תשובות חת"ס, חו"מ סימן קס"ב וסימן ר"ז). אלכסנדרזון יצא למלחמה לטהר את שמו ופנה במכתבים לרבנים מכל העולם, שחלקם צידדו בטענותיו כי הוא נפל קרבן לעלילות שוא. מלחמה זו מיררה את חיי ה"חתם סופר" בשנותיו האחרונות. ראו עוד: י"י גרינוואלד, אוצר נחמד, ניו יארק תש"ב, עמ’ 89-92; י' כ"ץ, פרשה סתומה בחיי החתם סופר: פרשת אלכסנדרזון, ציון, נה, תש"ן, עמ’ 83-126.
בספרו זה מביא אלכסנדרזון מכתבים רבים בהם: רבי עקיבא איגר (הכותב כי אין ראוי לו לקבל עול הוראה לפני שילמד תורה שלוש שנים נוספות), החתם סופר, רבי מאיר א"ש, רבי צבי הירש הלר מזאמושטץ, ועוד רבנים רבים.
62; XXXI, [1], 158 עמ'. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דפי השער ובמספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. שני דפים מנותקים. כריכה ישנה, קרועה ופגומה (קרע חסר בשדרה).
ספר מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה – "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס... ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט...". סיגט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרמ"ט] 1888.
הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לגאון רבי שלמה יהודה ליב טאבאק בעל "ערך ש"י"; "ישוב משפט" לאדמו"ר רבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, הגאון רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא והגאון רבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לגאון רבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.
[2], ב-סא, [24], פו-פט, [32], קכב-קל, [5], קלו-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים, בהם שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. אחד מהדפים מנותק. רישומים. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.
הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבה לקבל את מרות הלשכה, הקימה קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמה בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים בעל ה"ייטב לב" ובעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בעיקרם בשני ספרים – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט" (ראה פריט קודם), וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה" שלפנינו.
בספר שלפנינו מובאים הסכמות ותשובות ומכתבי-הסכמה מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ואדמו"רים ורבנים נוספים.
במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט" מסיגט.