מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (33) Apply book filter
- and (24) Apply and filter
- וספרים (17) Apply וספרים filter
- יסוד (17) Apply יסוד filter
- שונים (17) Apply שונים filter
- classic (17) Apply classic filter
- miscellanea (17) Apply miscellanea filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- חבד (9) Apply חבד filter
- חב (9) Apply חב filter
- חב"ד (9) Apply חב"ד filter
- chabad (9) Apply chabad filter
- דרוש (7) Apply דרוש filter
- ומוסר (7) Apply ומוסר filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- קבלה, (7) Apply קבלה, filter
- ethic (7) Apply ethic filter
- homilet (7) Apply homilet filter
- kabbalah (7) Apply kabbalah filter
- kabbalah, (7) Apply kabbalah, filter
- of (7) Apply of filter
ספר לקוטי תורה מספר בראשית, דרושי חסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על פרשיות בראשית, נח ולך-לך, עם הגהות, ביאורים ודרושים מאת נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" ונינו אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884]. מהדורה יחידה. שני דפי שער (חלק מאותיות דף השער השני נדפסו בדיו זהובה).
"ספר לקוטי תורה מספר בראשית... נאמרו מפי אדמו"ר... מוהר"ר שניאור זלמן... ונתנו לכתוב ע"י אחיו ותלמידו... מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מ"מ ומו"ץ דק’ יאנאוויטש; ועתה נתוספו הרבה ביאורים ודרושים והגהות אמיתי’ ונתקנו בפנים ע"י נכדו אדמו"ר... מוהר"ר שמואל [שניאורסון] נבג"מ...".
חותמות: "מנין חבד חדש דזיהארי'".
VI, ב-צח דף. חסרים שני דפים (דף א והדף שלפניו). 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
פרשת הדפסת הספר והשמטת ההגהות והביאורים של האדמו"ר המהר"ש מליובאויטש
בשנים שקודם הסתלקותו בשנת תרמ"ג, החל אדמו"ר המהר"ש לערוך ולהכין לדפוס מחדש את מאמרי החסידות של זקנו בעל התניא על ג' פרשיות ראשונות של ספר בראשית (הנדפסים בספר "תורה אור", קאפוסט, תקצ"ז), והוסיף עליהם הגהות, ביאורים ודרושים משלו ומשל אביו בעל ה"צמח צדק". אולם, בשעה שהובא הספר אל בית הדפוס בווילנא בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות המהר"ש, השמיטו המדפיסים חסידי חב"ד-קאפוסט בחשאי את מרבית הביאורים והדרושים של המהר"ש, והותירו רק את התוספות של אביו ה"צמח צדק". מטרתם היתה להקניט וללעוג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש המדפיסים תחת שם רבם אדמו"ר המהר"ש את דברי אביו ה"צמח צדק", ואף מעלימים את שמו של ה"צמח צדק" בדף השער.
ואכן מיד לאחר צאת הספר מבית הדפוס, התעוררה סערה בקרב החסידים, והאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט אף יצא במחאה פומבית: "בה'תורה אור' דעל ג' סדרות נדפסו רק כל הכתבים וההגהות וביאורים של כ"ק אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, בלי שום תוספת כלל. כל חידושי הר"ש [רבי שמואל] ע"ה לא יהיו גם ד' דפים. ושם כ"ק אאזמו"ר לא הזכיר עליהם כלל, רק שם מהר"ש ע"ה. וזה מעשה.. אשר לא נשמע עדיין בעולם".
האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש תיאר בהזדמנות את פרשת הדפסת הספר שלפנינו, את רדיפת חסידי חב"ד-קאפוסט את חסידי חב"ד-ליובאוויטש, ואת רוח הדברים בימים שלאחר הסתלקות סביו אדמו"ר המהר"ש:
"אותם ימים לא היה אבי [הרש"ב] בקו הבריאות, הדוד רז"א לא התעניין בהדפסה, סבתא הרבנית [רבקה אשת המהר"ש] היתה שבורה מאוד ונתנה את כל ענין ההדפסה בידיו של ר' שילם רייך [חתן ה"צמח צדק"]. הוא נסע לווילנא – על חשבונה של סבתא הרבנית, ששילמה את כל הוצאותיו ובנוסף לכך קיבל בשכרו 20 רובל לשבוע. ההערכה היתה, שהדפסת הספר תימשך חודש אחד; אבל ר' שילם משך את זמן ההדפסה – בסיבות שונות – ליותר משלושה חודשים. אך זו אינה אלא שאלה כספית; מה שגרוע יותר – שהוא קימץ בכסף שהיו צריכים לתת למומחים שתפקידם להשגיח על טיב ההדפסה, והוא על דעת עצמו – ללא ששאל את פיה של הסבתא – לא לקח איש למלאכה זו, מתוך הנחה שהוא ישגיח על כך בעצמו. ומה שאירע, הנה לבד מכך שהוא עצמו לא הקפיד על יופי ההדפסה – שבמלאכת הדפוס זהו אחד התפקידים המיוחדים – הרי שהוא, ר' שילם, לא השגיח לחלוטין על אופן הדפסת הספר. בשנה הראשונה אחר ההסתלקות [של מוהר"ש], שלח [האדמו"ר] מקאפוסט מכתבים – אצלי נמצא מכתב אחד בכתיבת ידו, שהוא כתב אל החסיד המפורסם ר' שמואל בער מבוריסוב, אחד מגדולי וזקני חסידיו של הסבא – אשר כל החסידים החפצים להבין דברי חסידות עליהם לבוא לקאפוסט. במכתביו אלו התבטא בחריפות רבה על אופן אמירת החסידות של הסבא ואופן כתיבתו, אשר הם [מתאימים] רק לבעלי-בתים ולחנוונים, ועתה ניתנת האפשרות לשמוע ענייני חסידות לאשורם.
אותן שנים מהוות תקופה שיכולה להיות רבת ענין לאנשים מסויימים, אבל אין אנו יכולים ואין אנו רשאים לפרסם דברים אישיים אלו. אך זה מה שהיה ידוע אז לכל, שקאפוסט רדפה את ליובאוויטש בכל יכלתה, וחסידי קאפוסט רוו נחת. חסידי ליובאוויטש היו מדוכדכים מאד מהסתלקותו של הסבא; הדוד רז"א פנה מיד לעסוק במסחר, האבא – כשהיה בקו הבריאות – היה אומר חסידות בכל שבת, אבל לא היה מקבל אנשים. ורוב הזמן לא היה בריא והיה שבור מאד. והוא לא היה אז אלא בן 22 שנה. לחסידי קאפוסט חרה מאד על שמדפיסים ספר חסידות של הסבא; התדברו ביניהם חסידי קאפוסט שבדווינסק וחסידי קאפוסט שבווילנא, 'לעשות צרות' בספר – שיבושים, דילוגים וערבוב דברים. חסידי קאפוסט שבווילנא [בצעו] את התוכנית, והספר מלא טעויות, עד כי במקומות מסויימים חסרים בו דפים שלמים..." (תרגום מיידיש של מכתב אדמו"ר הריי"ץ, התפרסם במאמר מקוון מאת הרב יהושע מונדשיין, "פרשת ההדפסה עם כתב יד קודש אדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון").
מסיבה זו, הספר שלפנינו לא נדפס בשנית ולא התפשט בקרב חסידי חב"ד-ליובאוויטש.
סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
חלק ראשון עם פירוש המלות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפילין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המלות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי אדמו"ר הזקן בעל התניא – שניאור ב"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל. בראש חלק א' "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], א-כט, [לז]-מח, נז-קנד דף. חסרים 15 דפים (דפים ל-לו, מט-נו). חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 23-25 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. חלק א במצב בינוני וחלק ב במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים כהים רבים בחלק א). קמטים ובלאי רב בחלק א. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של חלק א, מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ, עם פגיעה בטקסט. כריכות חדשות, תואמות.
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
ספרי הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. על פי מהדורת סלאוויטא תקס"ז-תק"ע.
מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
חתימות בשער חלק א (ובדפים נוספים): "חיים יהודא ליב ברוין" [כנראה הגאון רבי חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד (תרנ"ו – נספה בשואה תש"ד), בן רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד רעזאוויטץ, וחתן האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט מדעעש. תלמיד הגאון בעל "ערוגת הבושם" בחוסט]; "צבי הירש במוה"ר משה זצלה"ה באתקין מאשטר[א]ווסקי"; "יהודא ליב בא"א...".
שני חלקים בשני כרכים. חלק א (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 33 ס"מ. חלקו נדפס על נייר כחול. כרך ראשון במצב כללי בינוני, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של הכרך הראשון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי הטקסט במספר מקומות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בקירוב), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות. כל תשעת חלקים (בתשעה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ש"י פין וא"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. שלושה חלקים בשני כרכים.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק א/1 – הלכות אישות ועגונות; חלק א/2 – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים. בחלק א/1, חותמת רבי "יעקב דוד ב"ר משה הכהן – סטעטען איילאנד". בחלק א/2, חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים – פעטרבורג".
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק ב/1 – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב/2 – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים. בחלק ב/1, חתימה: "נתן רובין בבהמ"ד דרבינאוויטץ". בחלק ב/2, חותמות "בית המדרש דחב"ד הנקרא 'אהל יצחק' במאה שערים בירושת"ו".
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878.
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השולחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).
9 כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בשני כרכים) – כרך א (חלק א): [3], ב-פו דף; כרך ב (חלקים ב-ג): [2], ג-קכא דף; נב; [1], ב-יג דף. חסר דף שער של חלק ג. • אבן העזר א/1: [2], קמז דף. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [3], ד-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: [3], ב-רפו; [3], ב-נ; ע דף. 23.5-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ועקבות רטיבות, במספר מקומות. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. השלמות נייר והדבקות נייר ודבק בשולי דפים אחדים. סימני עש קלים במספר דפים בכרך השביעי ובכרך התשיעי. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
ארבעה טורים עם בית חדש (ב"ח) – חלק אורח חיים, חלק יורה דעה, חלק אבן העזר וכרך א של חלק חושן משפט. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ב-תע"ו 1712-1716]. כריכות עץ ועור מקוריות, ארבעה כרכים מתוך סדרה של חמשה כרכים שנדפסו בין השנים תע"ב-תע"ו (ללא הכרך השני של חלק חושן משפט).
המהדורה הראשונה של "דרישה" ו"פרישה" על חושן משפט.
ארבעה כרכים. אורח חיים: רצו דף. יורה דעה: י; רעז דף. אבן העזר: [1], קלט דף. חושן משפט (חלק א'): [2], רסז דף. 31.5-32 ס"מ. חלק מהדפים כהים. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל וקמטים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעות מעטות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. תוי-ספר. כריכות עץ ועור מקוריות, עם שרידי אבזמים. בלאי רב, סימני עש, ופגמים רבים בכריכות (שברים וקרעים חסרים בכריכות ובשדרות).
בבטנת הכריכה של חלק חושן משפט מודבקים עלי-הגהה מהספר הקבלי "אשל אברהם" (פיורדא, תס"א).
מקור: אוסף הרב פרופ׳ אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.
ספר ברכת טוב, דרשות על התורה ולקוטים, מאת רבי משה כ"ץ נראל אב"ד מץ. הובא לדפוס על ידי בנו רבי טוביה הכהן רופא בעל "מעשה טוביה", עם תוספות וציונים בשם "כתר שם טוב". ונציה, Bragadin, [תע"א 1711]. מהדורה ראשונה. הסכמות רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג ורבני קושטא.
שם המחבר מובא בראשי הפסקאות שבהקדמת בנו: "אני טוביה בן הרב רבי משה ירמיה כהן נ"ע".
בשולי העמודים ובגוף הטקסט, סימונים ו"כתרים" המציינים את מקור החידושים: "כתר תורה" – חידושי המחבר; "כתר כהונה" – דברים שכתבו המחבר, חתנו ובנו בשם קרוביהם הכוהנים; "כתר מלכות" – חידושים שכתב המחבר בשם רבותיו וחבריו.
רישום בדף השער: "שייך לי לשמי הק' ישכר בהרב המנוח מהו"ר נפתלי הירץ סג"ל זצ"ל מקאליש(?) יע"א".
רבי משה כ"ץ נראל (שנ"ח בקירוב -תי"ט) אב"ד מיץ, מגדולי חכמי פולין, תלמיד המהרש"א וחברו של רבי יהושע העשיל מקראקא. תחילה הרביץ תורה בכמה מערי פולין, אך נמלט משם בגזירות ת"ח ות"ט, הגיע למיץ והתקבל בה לרב. חיבר קינה מיוחדת לקדושי ת"ח-ת"ט וחורבן הקהילות היהודיות בפולין, הפותחת בתפילת "אל מלא רחמים" (ספר "בקשה - זאת היא מגלת סתרים", אמשטרדם תי"ז). כתביו נדפסו בידי בנו רבי טוביה כ"ץ הרופא בעל "מעשה טוביה" (ונציה תס"ז). כאשר נפטר רבי משה נראל, נשא רבי שמשון בכרך – אביו של ה"חוות יאיר" – את אלמנתו, וכך הפך רבי טוביה הרופא לאחיו-חורגו של ה"חוות יאיר".
[1], ב, [2], ג-קיו; לח דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובשולי דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, חלקם משוקמים בהשלמות והדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, פגומה ובלויה, מנותקת.
ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.
הקדמת המחבר נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. באמצע ההקדמה (סופו של הדף הראשון וראשיתו של הדף השני) מופיעים דברי תוכחה ופולמוס כנגד תנועת החסידות החדשה והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים".
בדף השער, רישומי בעלות של: "מגן הוא לכל החותי"ם בו, הק' עוזר ב"ה עוזר ז"ל מהארבורג..."; "לה' הארץ ומלואה, הק' יצחק בכ"ה סענדר מה"ב"; "הק' שמעון אלטמאיר".
[3], כד; [1], כה-מו; מו-סז; סז-קיט, [2] דף. 33 ס"מ. נייר כהה ברובו. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
שתי מהדורות של הספר "אור לישרים", מאת רבי אברהם משה זרח איידליץ, מגדולי חכמי פראג בזמן ה"נודע ביהודה", עם הסכמות גדולי הדורות על חשיבות הספר וסגולתו הרבה לקוני הספר "להניח ברכה בביתו ובגבולו וה' יברך חילו", ולזכות "לישועה גדולה ולהנצל מחבלו של משיח":
• ספר אור לישרים, דרושים וביאורים על מאמרים ומדרשים שונים, מאת רבי אברהם משה זרח איידליץ. פראג, דפוס יאהאן יאזעף טיסבאך, [תקמ"ה 1785]. מהדורה ראשונה. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
עם הסכמת ה"נודע ביהודה", בה הוא כותב: "כבוד המנוח הרב הגאון המפורסם מוהר"ר זרח איידליץ זצ"ל, אשר כל ימיו לימד תורה ברבים בחריפות ובקיאות, והעמיד תלמידים הרבה כנודע ומפורסם, ומלבד שהיה חריף גדול ושנון בלימוד הלכה... עוד היה חכים טובא בדברי אגדה ותוכחת מוסר, כאשר דרש פעמים רבות בבתי כנסיות שבקהילתנו, ואנא שמענא מפיו דברים מתוקים ונכנסים בלב השומע להלהיב הלבבות ביראת שמים... כי בודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו, ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה". בסיום דבריו כותב שם ה"נודע ביהודה" ברכה לקוני הספר: "...והמחזיק בידו למהר לקנות הספרים ממנו זכות הגאון יעמוד לו להניח ברכה בביתו ובגבולו וה' יברך חילו".
[1], צח, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי והשלמת נייר. כריכה ישנה.
• ספר אור לישרים, דרושים וביאורים על מאמרים ומדרשים שונים, מאת רבי אברהם משה זרח איידליץ. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, [תש"ב 1942].
שער צבעוני נאה. נדפס בהונגריה בעיצומם של ימי השואה, כ"ספר סגולה" עם הסכמות גדולי האדמו"רים והרבנים המברכים את קוני הספר לזכות ל"ישועה", ובראשם הסכמת הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, המברך את קוני "הספר הקדוש הזה" לזכות "לישועה גדולה ולהנצל מחבלו של משיח".
[11], ז-רכז, [1] עמ'. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמת בדף השער. כריכה חדשה.
המחבר, הגאון רבי זרח איידליץ (תפ"ה-תק"מ בקירוב), מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בעיר פראג בזמן ה"נודע ביהודה". דרשן ודיין. התמסר לחינוך בחורים והעמיד אלפי תלמידים, אותם הלהיב ללימוד התורה בשיטת לימודו המיוחדת והעמוקה, ורבים מהם צמחו להיות מגדולי התורה בדורם. על מצבתו נכתב כי הורה דעה לתלמידיו במשך ארבעים שנה ללא הפסקה. בצעירותו למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ, שגידלו כבן בביתו, לאחר שהתייתם מאביו. רבי זרח כותב על כך בהספדו על רבי יהונתן אייבשיץ. הוא מספר כי היה תלמיד חביב ואהוב לרבו יותר משאר התלמידים וכי גם הוא החזיר לרבו אהבה: "...ובודאי אני אהבתיו הרבה מאד, יותר משאר תלמידיו...". לימים נתעלה והיה דרשן ומוכיח לרבים בבתי הכנסיות השונים שבעיר פראג, ודרשותיו עשו רושם רב, עד כדי שרב העיר בעל "נודע ביהודה" ושאר חכמי העיר היו באים להאזין לדרשותיו המלהיבות, שנאמרו תוך גילויי גאונות מפליאה. חלק מדרשותיו נדפסו בספר "אור לישרים" שלפנינו.
אוסף ספרים מגוון, שנדפסו במקומות שונים בשנות הת' והת"ק:
• ספר אוזן שמואל, דרשות מאת רבי שמואל די אבילה. [אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, תע"ה 1715]. חסר דף השער. רישומים וחתימות בדפי המגן.
• ספר באר יעקב, חידושים ושו"ת, מאת רבי יעקב ברלין. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, תקכ"ז [1767]. רישומי בעלות וחתימות שונות: "יחיאל מיכל סענדער"[?]; חותמות (מחוקות) של רבי ישראל וועלץ דומ"צ בבודפשט, ועוד.
• ספר שער המלך, מאמרי מוסר ותוכחה בשבעה שערים, מאת רבי מרדכי בן שמואל מווילקאטש. לבוב (למברג), דפוס מרדכי מזאלקווי ואהרן סג"ל, [תק"ן 1790]. רישום בעלות בראש דף השער.
• שו"ת מהרי"ק, מאת רבי יוסף קולון. לבוב (למברג), דפוס יהודית [ראזאניש], תקנ"ח [1798]. רישומי בעלות קצוצות. חותמות (מחוקות) של רבי ישראל וועלץ דומ"צ בבודפשט; חותמת "צבי ווינקל[ער?]", ועוד.
• ספר חדושי בבא בתרא, מאת רבינו יוסף מיגאש. לבוב (למברג), דפוס רובינשטיין, תקס"ט [1809]. רישום בעלות של שלמה יעקב ב"ר אביגדור מקאלוב, תקע"ה; רישומי בעלות וחתימות של רבי "אליעזר פיש"; חותמות "חבורה ש"ס דקהל יראים ניר באטיהד והגליל" ועוד.
• ספר האגור, מאת רבי יעקב לנדא. סידלקאב, דפוס I. Ma[dfis], [תקצ"ד] 1834. רישום בעלות בחתימת "יעקב ב"ר משה".
• ספר בחינת הקבלה, קול סכל ושאגת אריה, מאת רבי יהודה אריה ממודינה. בהוצאת היש"ר מגוריציאה [יצחק שלמה ריגיו]. גוריציה, דפוס Joh. Bapt. Seitz, [תרי"ב] 1852. עם שער נוסף בלטינית. השאלה בדבר מחברו האמיתי של "קול סכל", זמנו ומקומו, נידונה פעמים רבות (רבי יהודה אריה מודינה או מחבר איטלקי אחר; או חכם ספרדי מסוף המאה הט"ו). ראה: בנימין קלאר, שאגת אריה על קול סכל, בתוך ספרו: מחקרים ועיונים, תל-אביב תשי"ד, עמ’ 357-378; ט’ פישמן, אור חדש על זמנו של ספר קול סכל ועל מקום חיבורו, תרביץ, נט, תש"ן, עמ’ 171-190.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות ורישומי בעלות, בהם: חותמות הרב "ישעי' בנעט, בודפסט". כריכות ישנות ובלויות ("אוזן שמואל" ללא כריכה). ספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרים משנות הת"ק-ת"ר, עם חתימות והגהות:
• ספר שערי חכמה – שב שמעתתא, כללי הש"ס, מאת רבי אלעזר לעוו אב"ד לאסק בעל ה"שמן רוקח". פראג, דפוס Franz Gerzabek, תקס"ז [1807]. הגהות רבות וחתימה של רבי "מתתי'[הו] דושינסקיא" (תרכ"ד-תרנ"ב; אחיו הגדול של מהרי"ץ דושינסקי. גאון מופלא. תלמיד דודו המהר"ם שיק וחתן רבי משה ליטש-רוזנבוים. מחידושיו נדפסו בשו"ת מהרי"ץ).
• תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה. אמשטרדם, דפוס יוסף, יעקב ואברהם פרופס, [תקכ"ג 1763]. בדף מז עמ' ב, הגהה ארוכה בכתב-יד מזרחי.
• שו"ת מהר"מ אלשקר. סדילקאב, דפוס יצחק מדפיס, [תקצ"ד] 1834. חתימות ורישומי בעלות, בהם רישום בעלות בחתימת: "יצחק ליב יאקוב".
• משניות, סדר מועד. וורשא, דפוס דוד שקלאווער חתן יוסף מייא, [תקצ"ח] 1838. חתימות "שלמה במו"ה זאב כץ גליקזאהן"; "דניאל ראזענטהאל".
• ספר נחל יצחק, על חושן משפט, חלק א על הלכות דיינים, עדות והלוואה, מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ב 1872. חותמת הגאון רבי צבי פסח פראנק – רבה של ירושלים.
• ספר נחל יצחק, על חושן משפט, חלק ב' על הלכות טוען ונטען וגביות, מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, תרמ"ד 1884.
6 פריטים. גודל ומצב משתנים. בלאי וקרעים. חתימות וחותמות. כריכות ישנות. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
שלושה מספרי הגאון רבי יעקב עטלינגר אב"ד אלטונה, בעל ה"ערוך לנר", מהדורות ראשונות:
• ספר ערוך לנר, על מסכת מכות ומסכת כריתות. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרט"ו 1855]. מהדורה ראשונה. חותמות בדף השער: "אלטער ב"ר יעקב שו"ב, ירושלם ת"ו".
• ספר עיטור בכורים – ערוך לנר על מסכת סוכה. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרי"ח 1858]. חסרים דפים ב, קיא.
• ספר ערוך לנר, על מסכת נדה. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, [תרכ"ד 1864]. מהדורה ראשונה.
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
אוסף גדול ומגוון של כשלושים מספרי הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", חידושים על הש"ס, שו"ת, דרשות וחידושי אגדה על התורה. רובם במהדורות ראשונות:
• חידושי רבינו יוסף הלוי אבן מיגש על שבועות, עם חידושי מהרי"ש, עם חידושים ושו"ת מה"חתם סופר". פראג, דפוס M. I. Landau, [תקפ"ו] 1826. הדפסה ראשונה של חידושי תורה ושו"ת של הגאון ה"חתם סופר" שנדפסה בחייו [כל חיבוריו האחרים יצאו לאור לאחר פטירתו. במכתבו להמהר"צ חיות מספר ה"חתם סופר" שחידושים אלו יצאו שלא על דעתו, ובכל אופן: "תחלתו באונס ולבסוף ברצוני"].
• חידושי הרמב"ן על מסכת קידושין, עם חידושי מהרי"ש, עם פתיחה להלכות יסודי התורה מאת ה"חתם סופר". פראג, דפוס M. I. Landau, [תקפ"ו] 1826. מן ההדפסה הראשונה של חידושי תורה מהגאון ה"חתם סופר" שנדפסה בחייו [ראה לעיל].
• שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. פרעסבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה – הספר הראשון שנדפס לאחר פטירת ה"חתם סופר". רישום בעלות של "אפרים וויללשטעטטער".חותמות רבי "אברהם ליב גיבערמאנן דיין ומו"צ דק"ק עדת ישרון, קלוניא".
• שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. פרעסבורג, דפוס פראנץ שמיד, [תרט"ו] 1855. מהדורה ראשונה.
• שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק שני. פרעסבורג, דפוס פארמאלס שמיד’שען בוכדרוקערייא, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה. חותמות "בית המדרש החדש פה קייפטאן".
• שו"ת חתם סופר, חושן משפט. וינה, דפוס יוסף שלעזינגער, [תרכ"ב] 1861. מהדורה ראשונה.
• שו"ת חתם סופר, חלק שישי – שארית התשובות. וינה, דפוס יוסף שלעזינגער, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
• שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק ראשון. פרעסבורג, דפוס היינריך זיעבער’ס ערבען, [תרכ"ה] 1865. מהדורה שניה.
• שו"ת חתם סופר, יורה דעה. וינה, דפוס יוסף שלעזינגער, תרל"א 1871. מהדורה שניה.
• שו"ת חתם סופר, חושן משפט. וינה, דפוס יוסף שלעזינגער, תרל"ב 1872. חותמות: "יוסף יושיע הק' גראס אבד"ק קראלי... חתן אדומו"ר הרה"צ... אב"ד דק"ק קאשוי" [רבי יוסף יהושע גרוס אב"ד טרנטשין וקראלי, חתן רבי שאול בראך אב"ד קאשוי]; "מאיר דוד שטערן קרעטשעניב"; "Yiszel Fisel". רישום בעלות של "יצחק במו"ה מאיר דוד".
• חידושי חתם סופר על מסכת נדרים. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תרמ"ח] 1887. נכרך עם: חידושי חתם סופר על מסכת שבת. וינה, דפוס יאז’ שלעזינגער, תרמ"ט [1889]. חידושי שבת נכרכו לפני חידושי נדרים ואחרי דף השער שלהם.
• חידושי חתם סופר על מסכת שבת. וינה, דפוס יאז’ שלעזינגער, תרמ"ט [1889].
• ספר חתם סופר על סוגיות הש"ס, חלק ראשון. ירושלים, דפוס "זכרון שלמה", תרנ"א [1891].
• ספר חתם סופר על סוגיות הש"ס, חלק ראשון. ירושלים, דפוס זכרון שלמה, תרנ"ג [1893].
כרוך עם: ספר חתם סופר, חלק שני (פסחים, הל' פסח, איזהו נשך). ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ד [1894]. וריאנט עם שער צבעוני.
• ספר חתם סופר, חלק שני (פסחים, הל' פסח, איזהו נשך). ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ד [1894]. וריאנט עם שער משנת תרנ"ה [1894]. בו נדפסו הסכמות בני ה"כתב סופר" רבי שמחה בונם אב"ד פרשבורג ורבי שמעון אב"ד ערלוי.
• חידושי חתם סופר על חולין פרקים א-ב. וינה, דפוס יאז' שלעזינגער, תרנ"ג 1893. חותמת "חברא ש"ס דקהל היראים בודאפעסט".
• חידושי חתם סופר על סוגיה דמוקצה ומסכת ביצה. פיעטרקוב, דפוס אלי' פיינסקי, [תרנ"ח] 1898.
כרוך עם: חידושי חתם סופר על מסכת בבא בתרא. פיעטרקוב, דפוס אלי' פיינסקי, [תרנ"ו] 1896; חידושי חתם סופר על מסכת גיטין. וינה, דפוס יאז' שלעזינגער, תרנ"ג 1893; חידושי חתם סופר על חולין פרקים א-ב. וינה, דפוס יאז' שלעזינגער, תרנ"ג 1893. חותמות וחתימות של רבי אליעזר פרנקל מגרודזיסק; חותמת ספריית "יוסף אייכלער, פרעסבורג".
• חתם סופר על מסכת חולין. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרנ"ט 1898. מעבר לשער: חותמת המו"ל, הגאון רבי "שלמה אלכסנדרי סופר, סערעטה, בהגאון מהורש"ס זצ"ל מקראקא" (תרי"ז-תרפ"ד), בן הגאון רבי שמעון סופר ונכדו של ה"חתם סופר".
• חידושי חתם סופר על מסכת נדרים. וורשא, דפוס לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1902.
• ספר חתם סופר על מסכתות שבועות ונדה והלכות נדה. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרס"ב 1902.
• ספר חתם סופר על סוגיות הש"ס. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר פריעד, תרס"ב 1901.
• חידושי חתם סופר על מסכת כתובות ובבא מציעא. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ג 1903. חותמות וחתימות של זאב וואלף פלסטער; יוסף צבי ראפאפארט.
• חידושי חתם סופר על מסכת כתובות. סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. חתימת "הק' אברהם יצחק מענצער".
• חידושי חתם סופר על מסכת כתובות. סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. ואריאנט, על נייר איכותי ובהיר.
• חידושי חתם סופר על בבא מציעא. מיהאלעוויטץ, דפוס משה גרינפעלד, תרפ"ט [1929]. חותמת "ה"ק ישראל עהרליך".
• ספר תורת משה, על ספר בראשית. פרעסבורג, דפוס דוד לוי ושותפו אברהם אלקלעי, תרל"ט [1879]. חותמת (על גבי נייר מודבק) של הגאון רבי "שמואל ברמ"י גינטצלער אבדק"ק אויבר ווישווע והגליל" (תקצ"ד-תרע"א), בעל "משיב נפש", גיסו של בעל ה"קול אריה" אב"ד ה' מאד.
• ספר תורת משה, מהדורה תליתאי, על ספרים ויקרא-דברים. מונקאטש, דפוס Kahn & Fried, [תרע"ד] 1913.
• ספר חתם סופר – דרשות, חלקים א-ב. קלוזש-קלויזענבורג, דפוס השותפים שלמה שבתי פריעדמאנן וגיסו משה חיים וויינשטיין, תרפ"ט [1929]. שני כרכים. בכרך הראשון, חותמת רבי "אליהו בהרב ר' שלמה ראם, דיין ומו"ץ בעה"ק ירושלם תובב"א". בכרך השני, חותמות "חברה קנין ספרים דבית המדרש ספרד, אמשטרדם".
30 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.