ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות. כל תשעת חלקים (בתשעה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ש"י פין וא"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. שלושה חלקים בשני כרכים.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק א/1 – הלכות אישות ועגונות; חלק א/2 – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים. בחלק א/1, חותמת רבי "יעקב דוד ב"ר משה הכהן – סטעטען איילאנד". בחלק א/2, חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים – פעטרבורג".
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק ב/1 – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב/2 – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים. בחלק ב/1, חתימה: "נתן רובין בבהמ"ד דרבינאוויטץ". בחלק ב/2, חותמות "בית המדרש דחב"ד הנקרא 'אהל יצחק' במאה שערים בירושת"ו".
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878.
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השולחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).

9 כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בשני כרכים) – כרך א (חלק א): [3], ב-פו דף; כרך ב (חלקים ב-ג): [2], ג-קכא דף; נב; [1], ב-יג דף. חסר דף שער של חלק ג. • אבן העזר א/1: [2], קמז דף. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [3], ד-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: [3], ב-רפו; [3], ב-נ; ע דף. 23.5-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ועקבות רטיבות, במספר מקומות. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. השלמות נייר והדבקות נייר ודבק בשולי דפים אחדים. סימני עש קלים במספר דפים בכרך השביעי ובכרך התשיעי. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.

ספר חסידים, מאת רבינו יהודה החסיד, עם פירושים. וורשא, דפוס פסח לעבענזאהן, [תרל"ט] 1879.
העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. בדף השער ובעמוד האחורי חותמות: "יחזקאל בהרה"ג מהר"ם פאנעט, אויבער וויששא".
מספר הגהות בכתב-יד.

האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש.
איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).

223 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. דף השער הודבק על נייר לחיזוק (העמוד השני שלו מוסתר). רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, תשל"ה [חשוון 1974].
מכתב בכתב-יד סופר, ובחתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".

נשלח אל האברך רבי מאיר פעלדמאן, על תרומת ידו "מעות שבוע". האדמו"ר מברכו: "והנני בברכת יישר כח, ואני תפלה לא'[ל] חי שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם כמשאלות לבכם לטובה וכנפש ידידו דו"ש באהבה רבה – הק' שלמהלברשטאם".

האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב.

רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו אלול תש"ג [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח לירושלים אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בפתח המכתב הריי"ץ כותב: "אתעניין לדעת מה שהוחלט דבר השידוכין עבור בתם מרת שיינדיל מושקא תחי' [אשת הרה"ח ר' יצחק זאב הלוי וולפא, מעסקני חב"ד בירושלים]"; ממשיך בברכות לבריאות ולפרנסה: "יחזק השי"ת את בריאותו ואת בריאות זוגתו ואת בריאות ילידיהם יחיו ויגדלם לתורה חופה ומעש"ט [מעשים טובים] מתוך פרנסה בהרחבה"; ומסיים את מכתבו בברכה לרגל השנה החדשה: "והנני מברך את כולם בברכת כתיבה וחתימה טובה בגשמיות וברוחניות".
רישום בכתב יד (המזכיר) בשולי המכתב (רישום כתובתו של הרע"ז סלונים בירושלים).
המקבל, הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 11X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים קלים עם פגיעות קלות בטקסט.

מכתב (2 דפים) מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש אדר תש"ד [1944].
נדפס במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים של ארגון "מחנה ישראל", וחתום בחתימת-יד קדשו של הרבי: "מ. שניאורסון" – יו"ר ועד הפועל של "מחנה ישראל" [הארגון נוסד בסיוון תש"א וכלל מחלקות שונות שפעלו לחיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות בארצות הברית].
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, שנמלט בזמן השואה והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית בדרכו לארה"ב. בפתח המכתב מעודדו הרבי ומזרזו בעניני הפצת מעיינות החסידות במקום מושבו הארעי בקובה ושולח לו לקט קונטרסים עם מאמרים ושיחות חסידות שנדפסו ע"י ארגון "מחנה ישראל". המשכו ועיקרו של המכתב דן בארוכה, ע"פ דברי חז"ל ומראי מקומות נוספים, בעניני זמן הגאולה בניסן או בתשרי, גלות האחרון, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, מלחמת גוג ומגוג, ומבאר את דברי המשנה "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים" (שקלים, פ"א, מ"א) ברוח תורת חסידות.
בשולי שני הדפים הוסיף הרבי (בעט, באותיות מרובעות) שלוש שורות בכתב-יד קדשו (כעשרים מילים), ובהן הוספות והשמטות; בגוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו תיקוני מילים ואותיות רבים, וכן הדגשות וסימונים שונים.
המכתב שלפנינו לא נדפס באגרות קודש של הרבי מליובאוויטש (המכתב בשלמותו נדפס לראשונה ב"קובץ תורת אמת", גיליון ב' – קובץ השישים – ירושלים, תשס"ג).

המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג); נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב והתמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
[2] דפים, נייר מכתבים רשמי (של ארגון "מחנה ישראל"). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים בקווי הקפל.