מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (65) Apply book filter
- chassidut (58) Apply chassidut filter
- ספרים (53) Apply ספרים filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- מכתבים (22) Apply מכתבים filter
- וקונטרסים (20) Apply וקונטרסים filter
- and (20) Apply and filter
- letter (20) Apply letter filter
- pamphlet (20) Apply pamphlet filter
- ספרי (9) Apply ספרי filter
- מיוחסים (3) Apply מיוחסים filter
- עותקים (3) Apply עותקים filter
- import (3) Apply import filter
- of (3) Apply of filter
- ownership (3) Apply ownership filter
ספרי הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. על פי מהדורת סלאוויטא תקס"ז-תק"ע.
מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
חתימות בשער חלק א (ובדפים נוספים): "חיים יהודא ליב ברוין" [כנראה הגאון רבי חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד (תרנ"ו – נספה בשואה תש"ד), בן רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד רעזאוויטץ, וחתן האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט מדעעש. תלמיד הגאון בעל "ערוגת הבושם" בחוסט]; "צבי הירש במוה"ר משה זצלה"ה באתקין מאשטר[א]ווסקי"; "יהודא ליב בא"א...".
שני חלקים בשני כרכים. חלק א (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 33 ס"מ. חלקו נדפס על נייר כחול. כרך ראשון במצב כללי בינוני, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של הכרך הראשון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי הטקסט במספר מקומות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בקירוב), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות. כל תשעת חלקים (בתשעה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ש"י פין וא"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. שלושה חלקים בשני כרכים.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק א/1 – הלכות אישות ועגונות; חלק א/2 – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים. בחלק א/1, חותמת רבי "יעקב דוד ב"ר משה הכהן – סטעטען איילאנד". בחלק א/2, חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים – פעטרבורג".
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק ב/1 – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב/2 – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים. בחלק ב/1, חתימה: "נתן רובין בבהמ"ד דרבינאוויטץ". בחלק ב/2, חותמות "בית המדרש דחב"ד הנקרא 'אהל יצחק' במאה שערים בירושת"ו".
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878.
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השולחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).
9 כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בשני כרכים) – כרך א (חלק א): [3], ב-פו דף; כרך ב (חלקים ב-ג): [2], ג-קכא דף; נב; [1], ב-יג דף. חסר דף שער של חלק ג. • אבן העזר א/1: [2], קמז דף. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [3], ד-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: [3], ב-רפו; [3], ב-נ; ע דף. 23.5-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ועקבות רטיבות, במספר מקומות. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. השלמות נייר והדבקות נייר ודבק בשולי דפים אחדים. סימני עש קלים במספר דפים בכרך השביעי ובכרך התשיעי. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
ספר תורת אמת על התורה, חלק ראשון על ספרים בראשית ושמות, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מלובלין. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרמ"ט 1889. מהדורה ראשונה. שני שערים.
בדף השער הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצלל"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
רישומי בעלות של "יוסף ישראל איסר פייגינבוים".
האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בקירוב – תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
[2] דף, 240 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט (אך עם פגיעה קלה במסגרת השער), משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר חסידים, מאת רבינו יהודה החסיד, עם פירושים. וורשא, דפוס פסח לעבענזאהן, [תרל"ט] 1879.
העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. בדף השער ובעמוד האחורי חותמות: "יחזקאל בהרה"ג מהר"ם פאנעט, אויבער וויששא".
מספר הגהות בכתב-יד.
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש.
איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).
223 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. דף השער הודבק על נייר לחיזוק (העמוד השני שלו מוסתר). רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
אוסף שישה ספרים מספריית האדמו"ר מדרוהוביץ' רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ובנו רבי אביעזרי שפירא, עם חותמות האדמו"ר, ובחלק מהספרים אף חתימות-ידו.
מצורפים לאוסף: ספר "השלום והאחדות" מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, וספר "נתיבות שלום" מאת בנו "האדמו"ר הצייר" רבי אברהם יעקב שפירא, עם הקדשה בחתימת ידו.
1. ספר סם חיים, קובץ חיבורים, מאת רבי אברהם בן אלעזר הלוי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"א 1801]. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא מירושלים, חתימה של "שמואל זנביל כהנא" וחותמות של ספריות שונות.
2. מאמר יקוו המים, מאת רבי שמואל אבן תיבון. פרעסבורג, דפוס אנטאן עדלען פאן שמיד, [תקצ"ז] 1837. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ג ומשנת תשט"ו, בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא וחותמותיו.
3. ספר פרי דעה, על יורה דעה, מאת רבי עזריאל דב הלוי. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, תרכ"א 1860. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא מירושלים.
4. מדרש תנחומא הקדום והישן, מהדורת שלמה בובר. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה 1885. חותמות וחתימות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ורישום בעלות של רבי אביעזרי זליג שפירא מתל אביב.
5. ספר נתיב החכמה, מאת רבי ישעיה יעקב הלוי מאלעסק. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב 1891. חתימת ידו וחותמותיו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא בירושלים. חתימת רבי "שמואל זנביל כהנא".
6. ספר אברך, כולל פרח מטה אהרן על תהלים ומאמרים נוספים, מאת רבי אהרן מאיר פרידלנדר. מונקאטש, דפוס דוב בער בלייער וגיסו צבי יעקב הכהן קאהן, [תרנ"ג 1893]. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', וחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא.
מצורפים שני ספרים נוספים:
7. ספר השלום והאחדות, על מעלת השלום, מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. דרוהוביץ', דפוס א. ה. זופניק, תרע"ד 1914. עם שער נוסף (שער מעטפת מודפס).
8. ספר נתיבות שלום, על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא (בן רבי חיים מאיר יחיאל מדרוהוביץ'). ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ח [1928]. עם הקדשת המחבר (קטועה) בחתימתו המלאה.
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ'. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
בנו, האדמו"ר הצייר – רבי אברהם יעקב שפירא (תרמ"ד-תשכ"ב, אנצי' לחסידות א', עמ' קיא-קיב), בן האדמו"ר מדרוהביץ רבי חיים מאיר יחיאל שפירא. מצד אמו היה צאצא לאדמור"י בית רוזין-בוהוש. הוסמך לרבנות בנעוריו אך סירב לשמש בה. גדול בתורה בנגלה ובנסתר והשאיר אחריו כתבים מפי תורתו. עלה לארץ תרפ"ב, ממתיישבי כפר חסידים בעמק זבולון. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד עלה לירושלים לכהן באדמורו"ת. אמן בעל נפש מתבוננת בהתפעלות מיופי הבריאה ויופיה של ארץ ישראל. עסק לעתים בציור, כחלק מעבודתו את הבורא. מתוך דברי האדמו"ר: "משתוקקת נפשי להעלות על הבד מעט מזעיר מקדושת ארץ-הבחירה של עם-הבחירה".
עוד אודותיו ראu בקטלוג "ציורי האדמו"ר א.י. שפירא", ירושלים, תשכ"ו.
בנו השני, החתום על רוב הספרים שבאוסף – רבי אביעזרי זליג שפירא (נפטר תשכ"ח), מדרוהוביץ', ירושלים ותל-אביב. חתן האדמו"ר רבי משה ליב מפאשקאן.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, תשל"ה [חשוון 1974].
מכתב בכתב-יד סופר, ובחתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל האברך רבי מאיר פעלדמאן, על תרומת ידו "מעות שבוע". האדמו"ר מברכו: "והנני בברכת יישר כח, ואני תפלה לא'[ל] חי שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם כמשאלות לבכם לטובה וכנפש ידידו דו"ש באהבה רבה – הק' שלמהלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב.
רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב רצוף ברכות מאת האדמו"ר מסקווירא רבי יעקב יוסף טברסקי, כתוב וחתום בידי המשב"ק רבי ישעי' יואל אונגער. [ניו סקוור, מדינת ניו יורק] "ד' בראשית" [כ"ד] תשרי תשכ"ב [1961].
המכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יעקב יוסף בלאאמו"ר הרה"צ מוהרה"ר דוד זצוקללה"ה טווערסקי מסקווירא", כתוב וחתום בידי משמשו בקודש הגבאי רבי ישעי' יואל אונגער – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל "ידידנו הישיש מוה"ר אשר בן חנה" – המחנך רבי אשר שוועבל, ר"מ בישיבת נייטרא: "פתקתו עפ"נ [עם פדיון נפש] חמישה דאלאר נתקבל ליד כ"ק אדמו"ר הרה"צ שליט"א – וברכו בברכת ברהנוה"ג [בריאות הנפש והגוף] – להצלחה ונשי"ח בכ"ע [ונשיאת חן בכל עניניו] – להצלחה בלימודו עם תלמידים – לנחת מיו"ח [יוצאי חלציו], רפואות וישועות לשיבה טובה ולהודיענו בשו"ט [בשורות טובות]...".
האדמו"ר הגה"ק רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא (תרנ"ט-תשכ"ח), מגדולי האדמו"רים בארה"ב. בן האדמו"ר רבי דוד טברסקי מסקווירא וחתן האדמו"ר רבי פנחס טברסקי מאוסטילא. קודם המלחמה כיהן באדמו"רות בקאלאראש (בסרביה) וביאס (רומניה). לאחר השואה הגיע לניו יורק, ובהמשך הקים את קהילתו ברובע מבודד בניו יורק, "ניו-סקוור" – הרחק מהעיר הסואנת ומהשפעות התרבות החיצונית; הקהילה ידועה עד היום באופיה השמרני ומשמרת צורת יהדות-חסידית אותנטית כדוגמת העיירות החסידיות באירופה שלפני השואה.
המשב"ק רבי ישעי' יואל אונגער (תרפ"ד-תשע"ד), בן הגה"ק רבי אברהם צבי אונגער אב"ד קאפאוואר, שימש בקודש בהיכלי אדמו"רי בית סקווירא במשך למעלה משישים שנים.
מקבל המכתב, המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג); נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב והתמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ בקירוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו אלול תש"ג [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח לירושלים אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בפתח המכתב הריי"ץ כותב: "אתעניין לדעת מה שהוחלט דבר השידוכין עבור בתם מרת שיינדיל מושקא תחי' [אשת הרה"ח ר' יצחק זאב הלוי וולפא, מעסקני חב"ד בירושלים]"; ממשיך בברכות לבריאות ולפרנסה: "יחזק השי"ת את בריאותו ואת בריאות זוגתו ואת בריאות ילידיהם יחיו ויגדלם לתורה חופה ומעש"ט [מעשים טובים] מתוך פרנסה בהרחבה"; ומסיים את מכתבו בברכה לרגל השנה החדשה: "והנני מברך את כולם בברכת כתיבה וחתימה טובה בגשמיות וברוחניות".
רישום בכתב יד (המזכיר) בשולי המכתב (רישום כתובתו של הרע"ז סלונים בירושלים).
המקבל, הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 11X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים קלים עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. י"ב סיון תש"ג [1943].
נדפס על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת המזכיר ר' חיים ליברמן – "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, שנמלט בזמן השואה והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית בדרכו לארה"ב. הרבי הריי"ץ מברכו: "...יתן השי"ת שתהא ביאתו להצלחה בגשם וברוח ויבא בקרוב לארצה"ב ויסתדר בסדר החיים מאושרים באהלה של תורה ועבודה ויתבשר בשורות טובות מב"ב [מבני ביתו; בני משפחתו נותרו באירופה הכבושה ונספו בשואה]...". בהמשך מברר הריי"ץ אודות "ר' משה" שנמלט יחד עם ר' אשר לקובה, ומבקש למסור לו את ברכתו. בסוף המכתב, הריי"ץ מבקש לשלוח לו דיווח אודות מצב היהדות במקום.
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג); נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב והתמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
מכתב (2 דפים) מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש אדר תש"ד [1944].
נדפס במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים של ארגון "מחנה ישראל", וחתום בחתימת-יד קדשו של הרבי: "מ. שניאורסון" – יו"ר ועד הפועל של "מחנה ישראל" [הארגון נוסד בסיוון תש"א וכלל מחלקות שונות שפעלו לחיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות בארצות הברית].
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, שנמלט בזמן השואה והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית בדרכו לארה"ב. בפתח המכתב מעודדו הרבי ומזרזו בעניני הפצת מעיינות החסידות במקום מושבו הארעי בקובה ושולח לו לקט קונטרסים עם מאמרים ושיחות חסידות שנדפסו ע"י ארגון "מחנה ישראל". המשכו ועיקרו של המכתב דן בארוכה, ע"פ דברי חז"ל ומראי מקומות נוספים, בעניני זמן הגאולה בניסן או בתשרי, גלות האחרון, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, מלחמת גוג ומגוג, ומבאר את דברי המשנה "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים" (שקלים, פ"א, מ"א) ברוח תורת חסידות.
בשולי שני הדפים הוסיף הרבי (בעט, באותיות מרובעות) שלוש שורות בכתב-יד קדשו (כעשרים מילים), ובהן הוספות והשמטות; בגוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו תיקוני מילים ואותיות רבים, וכן הדגשות וסימונים שונים.
המכתב שלפנינו לא נדפס באגרות קודש של הרבי מליובאוויטש (המכתב בשלמותו נדפס לראשונה ב"קובץ תורת אמת", גיליון ב' – קובץ השישים – ירושלים, תשס"ג).
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג); נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב והתמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
[2] דפים, נייר מכתבים רשמי (של ארגון "מחנה ישראל"). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים בקווי הקפל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ' תמוז תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הגה"ח רבי חיים שלום הלוי סגל בירושלים, במענה למכתביו אודות נישואי בנו. הרבי מברך וכותב: "...ואצפה לבשו"ט [בשורות טובות] בכל הענין... בטוב הנראה והנגלה דוקא, שהרי זוהי תכלית האדם עלי אדמות וירידת הנשמה מהמצב דעם המלך וגו' עד לבירא עמיקתא, בכדי לעשות לו ית' דירה בתחתונים בעוה"ז [בעולם הזה] הגשמי". הרבי מזכיר כי אנו עומדים ב"חודש הגאולה" של חמיו האדמו"ר הריי"ץ מכלאו ברוסיה הסובייטית: "...נמצאים הננו בחדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] נשיא ישראל, וגופא בתר רישא אזיל"; ומסיים בברכת מזל טוב נוספת: "בכפילה בברכת מזל טוב ולבשו"ט [לבשורות טובות]".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
המקבל, הגה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים, ור"מ בישיבת הבחורים שע"י ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור". בשמיני עצרת תשל"א, בעת ביקורו בחצר הרבי, מונה ל"בעל הבית על ארץ הקודש", כחלק מ"האו"ם החסידי".
אגרת דואר אוויר. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ב [1952].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל ר' חיים בז'וז'ה בתל אביב. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב [בני ביתו] שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים והתכהות הנייר. סימני קיפול וקמטים.